1
"אתה חייב לבוא, אין פה אף אחד, יהיה לך טבע פרטי". הידיד מהצפון, שהיה מעברו השני של קו הטלפון, לחץ על כל הנקודות הרגישות – הכמיהה לקצת טבע משיב נפש, רחוק מהמולת העיר, גוברת באופן טבעי לקראת חול המועד. זה חלק מהשעון הפנימי הטבוע בכל ישראלי, קל וחומר בשנה של מלחמה.
בעיתות כאלה היציאה לטבע היא גם חלק מהניסיון לשמר אשליה של שפיות. אם אפשר לטייל, עוד לא אבדה שגרתנו ותקוותנו.
מצד שני, איפה האחריות? לא שיש מקום בטוח בישראל בימים אלה, אבל במונחים של ניהול סיכונים לנסוע צפונה לעבר הטילים זו לכאורה החלטה לא רציונלית. מה שבטוח – זו החלטה מאוד אישית. כל מי שחי פה בשנה האחרונה מבין את המצב.
ההכרעה שלי ברורה – לטייל כמעט בכל מחיר, כמובן תוך סיכון סביר. על הדרך זו גם הזדמנות לפרנס בעלי עסקים שחוטפים מהלומה אחר מהלומה במלחמה ומשוועים ללקוחות
למעט באזורים הסמוכים לגבול, הנחיות פיקוד העורף לא אוסרות על הטיול בטבע, אבל בהיעדר אזעקה, יירוט ומרחב מוגן – האחריות עוברת אל כל אחד מאיתנו.
ההכרעה שלי ברורה – לטייל כמעט בכל מחיר, כמובן תוך סיכון סביר. על הדרך זו גם הזדמנות לפרנס בעלי עסקים שחוטפים מהלומה אחר מהלומה במלחמה ומשוועים ללקוחות ומבקרים. להלן הצעה ליום טיול מקסים המתאים לחול המועד או לחג עצמו, שמשלב הר, ים ואוכל מצוין.
תחנה ראשונה – עגלת הקפה בבת שלמה (וייז – רחוב המייסדים 2): קפה מוצלח, הצטיידות בסנדוויצ'ים, אפשר לשלב עם צעידה נעימה ברחוב הראשי של מושבת הברון הוותיקה. האזעקה שתפסה אותנו שם שיגרה אותנו אל מחסה אקזוטי – המרתף של היקב הסמוך.
תחנה שנייה – נחל נשר בכרמל: הכרמל מתאים מאוד לטיול בעונה הזו. מזג האוויר שמשתפר לאיטו מורגש כאן היטב, באדיבות הצל והבריזה. העובדה שעדיין לא ירדו גשמים משמעותיים והאדמה יבשה וחומה פחות משמעותית כאן מאשר במסלולי טיול אחרים, שהרי הכרמל הוא "ההר הירוק כל ימות השנה".
מומלץ מאוד להוריד יישומון עם מפת שבילים ולנווט בעזרתה את הדרך חזרה עד החניון. רוב המסלול מוצל, העצים נהדרים – ומדי פעם מפרץ חיפה מציץ מבין הענפים
המסלול בנחל נשר אלמוני למדי – המוני בית ישראל לא צובאים עליו גם בימי שגרה, קל וחומר בתקופה הזו. מדובר במסלול מעגלי של כארבעה קילומטרים. נקודת המוצא – חניון יער היערנים. סמוך לחלק התחתון של החניון תמצאו סימון שבילים אדום ליד קו מתח גבוה.
תחילת המסלול במגמת ירידה לערוץ הנחל, אחר כך מתחילה עלייה מתונה ואחד ההיבטים המהנים של המסלול – טיפוס לא קשה מדי על סלעים בתוך האפיק. חשוב לציין: המסלול המעגלי הוא למעשה אלתור.
כדי לא להתברבר נצמדים לסימון האדום עד שחוצים דרך אפר רחבה המתאימה לרכבי שטח, ושם פונים שמאלה. אחרי כמה מאות מטרים מגיעים למזלג ולוקחים את ההתפצלות השמאלית, שביל צר למדי המתקדם במקביל לאפיק הנחל – בכיוון ההפוך לזה שממנו הגענו.
מומלץ מאוד להוריד יישומון עם מפת שבילים ולנווט בעזרתה את הדרך חזרה עד החניון. רוב המסלול מוצל, העצים נהדרים – ומדי פעם מפרץ חיפה מציץ מבין הענפים.
זה לא הביקור הראשון שלי בעין הוואדי, ואני יכול להעיד שבימי שגרה כמו בימי מלחמה האוכל פה מצוין והחוויה מומלצת בחום
תחנה שלישית – מסעדת עין הוואדי בחיפה (דרך העצמאות 140): זה לא נעים לראות גן סגור, וגם לא כיף גדול לראות מסעדה מעולה פתוחה אבל ריקה לחלוטין. בעל הבית סיפר לנו שהתלבט אם לפתוח אחרי בוקר עם כמה אזעקות, אבל החליט לדבוק בשגרה בציפורניים.
החיפאים בפרט והישראלים בכלל, למרבה הצער, לא באו, ואנחנו היינו השולחן היחיד בחלל הגדול והנעים של המסעדה. "אם יש אזעקה פשוט תישארו במקום ותמשיכו לאכול", אמר המלצר והצביע בחיוך על גג המבנה העתיק שעשוי מלבנים אימתניות.
זה לא הביקור הראשון שלי בעין הוואדי, ואני יכול להעיד שבימי שגרה כמו בימי מלחמה האוכל פה מצוין והחוויה מומלצת בחום.
תחנה רביעית – חוף נווה ים: צמוד לעתלית, מצד דרום, נמצא אחד החופים היפים בארץ, השומר על אלמוניות יחסית לשכניו המפורסמים יותר – דור הבונים ונחשולים. חוץ מטבילה בים המפתה אפשר לצעוד דרומה או צפונה לאורך החוף על "שביל הים" – פרויקט ייחודי שמטרתו למתוח מסלול הליכה רציף לאורך קו החוף הישראלי, מראש הנקרה ועד זיקים.
באזור חוף הכרמל הושלמו כבר כמה מקטעים של השביל וחוף נווה ים הוא נקודה טובה לצאת לטעימה מהם – עניין מומלץ במיוחד אחרי ארוחה דשנה ובשעות בין הערביים.
צמוד לעתלית, מצד דרום, נמצא אחד החופים היפים בארץ, השומר על אלמוניות יחסית לשכניו המפורסמים יותר
2
"לקראת החגים שומרים על הרחובות נקיים ומסודרים" – זו לשון המודעה שנתלתה בשבועות האחרונים ברחובות רמת השרון, ובה העירייה מפצירה בתושבים לשמור על הסדר והניקיון תחת הכותרת "יותר נעים יותר קונים".
באתר העירייה, אגב, האיור הזה מלווה פנייה ממוקדת יותר לבעלי העסקים, שמתבקשים להוציא את הסחורה שלהם אל המדרכה בהתאם לכללים וההנחיות שקבעה העירייה.
!["יותר נעים יותר קונים": מודעה שנתלתה בשבועות האחרונים ברחובות רמת השרון (צילום: עיריית רמת השרון)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/10/IMG-20241006-WA0045.jpg ""יותר נעים יותר קונים": מודעה שנתלתה בשבועות האחרונים ברחובות רמת השרון (צילום: עיריית רמת השרון)")
רחובות נקיים ומסודרים זו שאיפה ראויה, אבל אם האיור הזה משקף את החזון האורבני של עיריית רמת השרון אזי מדובר בתקלה חמורה: מדרכות צרות, אין עצים, אין צל, אין אנשים, אין חיים. הרחוב אולי נקי, אבל במקום סביבה עירונית חיה ותוססת יש כאן מדבר אורבני של בטון ואספלט.
אפשר היה להעריך כי מדובר בהדמיה לא מוצלחת שחמקה מתחת לרדאר אלמלא בקדנציה הקודמת של ראש העירייה הנוכחי, יצחק רוכברגר (שחזר לתפקיד אחרי הרשעה בפלילים), השקפת העולם שלו הבליטה עוינות מובהקת לתחבורת אופניים ותמיכה נלהבת בתרבות המכוניות הפרטיות עם דגש על רכבי 4X4 יוקרתיים.
אם העירייה והעומד בראשה שינו גישה, מומלץ שיחזרו לשולחן השרטוטים ויעצבו רחוב שיעשה לתושבי העיר חשק לא רק לשמור על הניקיון, אלא גם לצעוד ולבלות בו
אם העירייה והעומד בראשה שינו גישה, מומלץ שיחזרו לשולחן השרטוטים ויעצבו רחוב שיעשה לתושבי העיר חשק לא רק לשמור על הניקיון, אלא גם לצעוד ולבלות בו.
3
מדי שנה מתקבצות תמונות מסחררות מכל קצווי הכדור אל תחרות הצילומים השנתית של מוזיאון הטבע בלונדון. לאחרונה הוכרזו הזוכים בקטגוריות השונות.
לצד הזוכים, צוות השופטים בחר לטובת התערוכה השנתית 100 צילומים מתוך כ־60 אלף שנשלחו על ידי צלמים מעשרות מדינות, וזו הפעם השביעית שתמונה של יוסי אשבול הישראלי נבחרת לקבוצה היוקרתית הזו ומוצגת בתערוכה.
הפעם התמונה שנבחרה היא דיוקן של חתול ביצות שאשבול צילם באגמון החולה. האגמון סגור לקהל מאז פרוץ המלחמה, והתמונה הנהדרת הזו מספקת עוד תזכורת לגודל ההפסד.
התמונה שנבחרה היא דיוקן של חתול ביצות שאשבול צילם באגמון החולה. האגמון סגור לקהל מאז פרוץ המלחמה, והתמונה הנהדרת הזו מספקת עוד תזכורת לגודל ההפסד
4
לעין שכל כך רגילה לראות בכנסים ערימות של כוסות חד־פעמיות, ציפתה הפתעה: בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה, שהתקיימה לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון, היו בעמדת השתייה רק כוסות רב־פעמיות.
שאלתי מה עושים עם הכוס אחרי ששותים? הבחורה מעבר לשולחן הצביעה על "תיבת החזרה". שאלתי, הפעם את עצמי, איך זה שבמאות הכנסים המתקיימים מדי שנה בישראל – באקדמיה, בעולם העסקים, בהייטק – זה לא עובד באותה צורה? הרי מדובר בתוספת של כמה פרומילים לכל היותר לתקציב ההפקה.
על הפרק עומדות מיליוני כוסות פלסטיק מיותרות ובעיקר תרבות שלמה של התמכרות לחד־פעמי שצריך להיגמל ממנה. כנסים עם אלפי משתתפים הם מקום מצוין להתחיל את הגמילה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו