• פליטים וחיילים במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • פליטים וחיילם במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 (צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis)
    AP Photo/Lefteris Pitarakis
  • פהאד וראנדה עיד (צילום: JINIPIX)
    JINIPIX
  • נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 (צילום: AP Photo/Yaron Kaminski)
    AP Photo/Yaron Kaminski
  • מפקד צד"ל אנטואן לאחד עם ראש הממשלה רבין, 1994 (צילום: AP Photo/Butros Wanna)
    AP Photo/Butros Wanna
  • נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 (צילום: AP Photo/Samer Wehbi)
    AP Photo/Samer Wehbi

תחקיר הצד"לניקים מרוסקים - והמדינה מתעלמת

הם לחמו שנים לצד צה"ל - אבל מתקשים לגמור את החודש ● רובם המכריע של הצד"לניקים מיטלטלים בין משרדים ממשלתיים, שבעים מהבטחות ואכזבות ● "היחס שהם מקבלים מהציבורי שונה באופן משמעותי מהיחס שמקבלים עולים חדשים" ● העתירה לבג"ץ בדרך

יומיים לפני הבחירות האחרונות לכנסת קיבל יגאל פרסלר, האחראי על שיקום אנשי צבא דרום לבנון במשרד ראש הממשלה, שיחת טלפון ממשרד האוצר. "תגיע בדחיפות עוד הבוקר", הוא התבקש.

פרסלר, תת אלוף במילואים, היה ונשאר חייל. בתוך שעה התייצב בלשכת האוצר בירושלים. למרבה הפתעתו, הוא פגש שם כמה חיילי צד"ל לשעבר, בהם נציגים של מטה המאבק, שהוקם בשנים האחרונות.

אלא שלשר האוצר משה כחלון לא היה, ככל הנראה, זמן לפגישה הזו, ומי שקיבל את הנציגים היה שי באב"ד, מנכ"ל המשרד וחבר מפלגת "כולנו".

"בזבוז זמן", כינה זאת גורם שנכח בחדר ומקורב למאבק. "שוב שמעו אותנו, ושוב אמרו שיעשו הכול. אבל השורה התחתונה הייתה הכי ברורה: 'אם אנחנו (כחלון – א.ב.ש) לא נהיה באוצר, לא בטוח שמישהו ידאג לכם'".

יגאל פרסלר (צילום: אריק סולטן)
יגאל פרסלר (צילום: אריק סולטן)

אם תרצו, זהו סיפורם של חיילי צד"ל, שהגיעו לישראל בשנת 2000, לא לפני שמדינת ישראל הבטיחה להם מפורשות כי תדאג לצרכיהם.

צבא דרום לבנון הוקם באופן רשמי ב-1981 על בסיס יחידות נוצריות שפרשו מצבא לבנון, והכריזו על הדרום כמדינת לבנון החופשית.

הקשר שלהן עם ישראל החל למעשה כבר בשנות ה-70, כאשר מינהלת מיוחדת, שהורכבה ממפעילי סוכנים של יחידה 504 באמ"ן וקציני איסוף במוסד, עמדה בקשר רציף עם הקצינים הלבנונים. כאשר ישראל נסוגה לאזור הביטחון ב-1985, החזיק צבא דרום לבנון יחד עם צה"ל את קו המוצבים בגזרה, וישראל מימנה את הפעילות של צד"ל – כולל משכורות, טיפול רפואי לפצועים ותמיכה במשפחות שכולות.

בבוקרו של יום הנסיגה מדרום לבנון, 24 במאי 2000, מצאה עצמה מדינת ישראל עם זרם פליטים של כ-600 משפחות

לקראת הנסיגה מלבנון, אותה יזם ראש הממשלה דאז אהוד ברק, החלו בישראל דיונים באשר לעתידם של אנשי צד"ל. הנחת העבודה הייתה כי לרובם נשקפת סכנה בשל שיתוף הפעולה עם ישראל.

מאחר שלא התקבלה בעניין כל החלטה קונקרטית, בבוקרו של יום הנסיגה, 24 במאי 2000, מצאה עצמה ישראל עם זרם פליטים של כ-600 משפחות – 7,000 איש שחצו את הגבול, חלקם רק עם הבגדים שלגופם. 19 שנים אחרי, רובם המכריע עדיין מיטלטלים בין משרדים ממשלתיים, שבעים מהבטחות ואכזבות.

הילדים מוגבלים – האם נכה

אחד מסיפורי הקליטה הקשים הוא של פהאד וראנדה עיד.

השניים הכירו והתחתנו בכפר הנוצרי דיר מינאס, המרוחק כ-2 קילומטרים ממטולה. פהאד התגייס לצבא דרום לבנון, ושירת בו במשך 16 שנים. לבני הזוג נולדו בלבנון שני ילדים, ג'וזף (כיום בן 25) וג'ואל (21), ולאחר הנסיגה והמעבר לישראל נולד לבני הזוג גם אלי (18).

שלושת ילדי משפחת עיד מוגדרים על ידי שירותי הרווחה בישראל כבעלי פיגור שכלי עם יכולת תפקוד נמוכה. אם לא די בכך, הרי שבשנים האחרונות לקתה גם אם המשפחה במחלה קשה, ונותרה מרותקת לכיסא גלגלים במצב סיעודי.

פהאד, שאינו יכול לעבוד בשל מצב יקיריו, מצא עצמו מטופל בארבע נפשות, בדירת שיכון בקרית שמונה.

פהאד וראנדה עיד (צילום: JINIPIX)
פהאד וראנדה עיד (צילום: JINIPIX)

סיפורה של המשפחה הגיע עד למשרד ראש הממשלה, ופרסלר אף ביקר לא אחת בביתה. אלא שאמפתיה לחוד ומציאות לחוד. למרות המאמצים האישיים של פרסלר, כבר שלוש שנים שהרשויות מתקשות למצוא פתרון פשוט וקטן שיאפשר להקל על המשפחה: להוסיף ממ"ד לדירה, ובכך לאפשר התקנת חדר שירותים נוסף. אף שהטיפול בעניינה של משפחת עיד נדון בשלושה משרדי ממשלה – השיכון, הרווחה והביטחון – היא עדיין ממתינה לפתרון.

השיחה עם פהאד לא קלה, ולכל אורכה עולה ממנה תחושת נטישה וזרות. "אם הייתי יהודי, זה לא היה קורה", הוא אומר. "בבניין לידי נבנה ממ"ד למשפחה עם ילדה בעלת צרכים מיוחדים. לי יש שלושה ילדים כאלה, ואישה שמרותקת לכיסא גלגלים. תסביר לי מה ההבדל בינינו?

"גם אם אביא עובדת זרה שתעזור לי בטיפול היומיומי באשתי ובילדים, אין לי איפה לשכן אותה בדירת 65 מטרים, עם חדר שירותים בודד".

נופלים בין הכיסאות

פהאד ומשפחתו שייכים למה שמכונה "קבוצת החיילים" מבין יוצאי צד"ל, זו שעדיין נופלת בין הכיסאות, ונהנית מתנאים פחות טובים מאלה של "קבוצת הקצינים" המיוחסת.

"העיוות", כפי שמכנים זאת גורמים בלשכת ראש הממשלה, החל מיד אחרי הנסיגה מלבנון: החשש היה כי הקבוצה המיוחסת, שנחשפה לשיטות הפעולה הישראליות ולרבים מקציני ארגוני המודיעין בישראל, תהיה יעד לסחיטה וללחץ, דרך המשפחות שנותרו בלבנון.

בשלב הזה לשב"כ כבר היה את הידע והניסיון מהזירה הפלסטינית כיצד לטפל בסוכנים שנאלצו להעתיק את מקום מגוריהם. לכן, הוחלט שהשב"כ ייקח תחת אחריותו את כל מי שעבדו עם ארגוני המודיעין: המוסד, השב"כ ואגף המודיעין בצה"ל. לימים הוחלט לצרף לקבוצה הזו גם קציני צד"ל מדרגת מפקד פלוגה ומעלה, ומכאן גם נגזר השם "קבוצת הקצינים".

לאחר שארגוני המודיעין הישראלים פרסו עליהן את חסותם, כל 200 המשפחות מ"קבוצת הקצינים" קיבלו סיוע ברכישת דירה והסבה מקצועית – לעומת "קבוצת החיילים", שנותרה מאחור.

מיד אחרי הנסיגה הועברו ה"חיילים" לטיפול במינהלה מיוחדת שהוקמה במשרד הקליטה. סל ההטבות שלהם כלל סיוע מינימלי בשכר דירה, הטבה שנמשכת עד היום, אם כי היא לא עודכנה. בעבור חלק ממשפחות "החיילים", ההטבה הזו הולכת ופוחתת, בשל העובדה שילדיהם עוזבים את הבית בהגיעם לבגרות, ומורידים את שיעור הזכאות של המשפחה למענק.

חגיגות בלבנון בעקבות נסיגת ישראל, 2000 (צילום: AP Photo/Bilal Kashmar)
חגיגות בלבנון בעקבות נסיגת ישראל, 2000 (צילום: AP Photo/Bilal Kashmar)

ואולם, שנתיים לאחר הקמתה נסגרה המינהלת המיוחדת במשרד הקליטה ו-400 המשפחות מצאו את עצמן מטורטרות בין משרדי הממשלה השונים.

בינתיים, התגלעו מתחים בין אנשי צד"ל עצמם. גורם בכיר שהיה מעורב במגעים עימם מספר כי בשלב מסוים עלה חשש בקרב הבכירים כי הכנסתם תיפגע, מאחר שחלק מהתקציב שמוקצה לשיקומם יופנה לקבוצת ה"חיילים". כאשר התברר שאין ממש בטענה זו, חזרו שתי הקבוצות לשתף פעולה במאבק הציבורי.

המאבק הציבורי של יוצאי צד"ל כלל כמה עתירות לבג"ץ, שנדחו כולן במהלך השנים. לחץ פוליטי הצליח חלקית, כאשר השיא היה בחוק צד"ל שעבר ב-2004 והסדיר את מעמדם החוקי וזכויותיהם הסוציאליות של מי שנותרו נכים או שכולים. סעיף 14 בחוק קבע באופן מעורפל מאוד את חובת המדינה לצורכי המגורים: "המדינה תפעל במידת האפשר למציאת פתרונות לצורכי דיור".

"עיוות שלא ייאמן"

"זה עיוות שלא ייאמן", אומר השר לשעבר יוסי פלד, שמכיר היטב את צד"ל עוד מימיו כאלוף פיקוד צפון בשנים 1986-1991. מיד אחרי הנסיגה התבקש פלד על ידי אהוד ברק לטפל באנשי צד"ל. ב-2009 הוא מונה לשר האחראי על שיקומם, בממשלת נתניהו השנייה.

יוסי פלד: "עד היום בני גנץ, שהיה אז מפקד היחידה לקישור ללבנון ופיקד בפועל על הנסיגה, לא דיבר איתי בעניינם ולו פעם אחת"

"מדינת ישראל עשתה הרבה שגיאות עם אנשי צד"ל. בחלוקה שנוצרה בין הקבוצות היו מקרים אבסורדיים של שני אחים, שהאחד קיבל בית והאחר לא. למה? כי הם שירתו בדרגות שונות ביחידות שונות.

בני גנץ כרמטכ"ל (צילום: Uri Lenz/FLASH90)
"איפה היה צה"ל?". בני גנץ כרמטכ"ל (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

"בכלל, לא ממש נערכו לטפל באנשי צד"ל לקראת הנסיגה, ובמיוחד לא אחריה. איפה היה צה"ל? הרי עד ערב הנסיגה עצמה הוא היה אחראי לביטחון, לחינוך, לרווחה, ולכל מה שקשור למרקם החיים שלהם. אבל בתוך שעות כל זה נעלם.

"עד היום בני גנץ, שהיה אז מפקד היחידה לקישור ללבנון ופיקד בפועל על הנסיגה, לא דיבר איתי בעניינם ולו פעם אחת.

"אחר כך הגיעה ההחלטה להעביר אותם למשרד הקליטה. מה, הם עולים חדשים? הם נקלעו לכאן מכורח הנסיבות, לא מבחירה מושכלת-אידיאולוגית-דתית, ולכן חייבים לטפל בהם בצורה אחרת, וזה לצערי לא נעשה עד היום".

הדרישה להשוואת התנאים נדחתה

ב-2016, אחרי שורה של החלטות בג"ץ, שדחו את הדרישה להשוואת תנאים בין שתי הקבוצות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לקחת את פרויקט שיקום חיילי צד"ל לטיפול משרדו. אז גם מונה פרסלר לעמוד בראש הפרויקט, ואף להכין דוח בעניין.

שנה לאחר מכן, הונח הדוח שהכין על שולחן הממשלה, כשהוא נושא את הכותרת: "פתרון לאפליה הננקטת על ידי המדינה כנגד אנשי צד"ל".

בדוח המיוחד, שהגיע לידי זמן ישראל, מותח פרסלר ביקורת חריפה על התנהלות המדינה מול אנשי צד"ל, ובמיוחד על ההפרדה הראשונית בין שתי קבוצות החיילים, שיצרה עיוות וקיפוח.

"ההפרדה המוטעית התבססה על דרגות החיילים… לא ברור עד היום האם החלוקה מדויקת… על כל פנים, החלוקה הלא שוויונית עוררה תרעומת עמוקה בקרב אנשי צד"ל, שחשים מבחינתם כי הקדישו את חייהם לביטחונה של מדינת ישראל והיא מפקירה אותם".

בפרק אחר הוא כותב:

"אני מסכים עם הטיעונים הללו. לדעתי, זוהי חלוקה שערורייתית ולא מוצדקת, שיוצרת ואף משמרת לאורך שנים אי שוויון בקרב אנשי קהילה אחת, שחבריה תרמו משמעותית לביטחון ישראל".

פרסלר, אדם חובש כיפה, הוא נכה צה"ל בשיעור של 100%. ב-1973 הוא נפצע קשה בפעולת "אביב נעורים" בביירות, וייתכן שמכאן נובעת החמלה שעולה מהדו"ח שכתב.

פרסלר בחר לשלב תחת הכותרת הראשית של אפליה, את הפסוק "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כ"ב), פסוק המדגיש את האיסור על הונאת הגר וחשיבות ערך השוויון בחברה, ומזהיר את האדם שלא להיכנע לפיתוי לנצל את חסרי הכוח וההשפעה.

מעיון בדוח עולה כי פרסלר לא חוסך ביקורת גם מחברי הממשלה היוצאת. הוא אמנם נזהר בכבודם של השרים והמשרדים, אבל המסר שעולה מהדוח ברור:

"על אף התבטאויותיי בנושא לאורך השנים, והתבטאויות אישים רבים במערכת הביטחון בנוגע למצבם העגום של אנשי צד"ל, לתחושתי לא נעשתה פעולה של ממש לשיפור מצבם… שנים לאחר הגעתם לישראל, מאות משפחות צד"ל סובלות מהזנחה משמעותית ומתקשות לשרוד…. מיותר לציין כי הסיוע שהעניקה המדינה בשנת 2015 לטובת שכר דירה נע בין 800 ל-1,000 שקל למשפחה… מבדיקה שערכו במשרדי השיכון והקליטה התברר כי מחיר שכירות ממוצע של דירה באזורים שבהם מרוכזים אנשי צד"ל, עומד על כ-3,500 שקל".

"הבעיה האקוטית היא מגורים", אמר לנו השבוע גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. "זה הצורך המידי שעולה בכל שיחה איתם. צריך להבין שהבעיה היא שרוב יוצאי צד"ל מתקשים לקחת משכנתאות – אם בשל היותם מבוגרים, מובטלים, אם בשל רמת ההכנסה שלהם שאינה מספקת לנטילת הלוואה. אבל הפתרון לא מורכב. בדיוק כמו שהוחלט ב-2015 לתת סיוע נוסף בשכר דירה, צריך גם עכשיו לקבל החלטה על סיוע ברכישת דירה בערבות מדינה".

העתירה לבג"ץ בדרך

לא רק דו"ח פרסלר מונח על שולחנה של הממשלה – זו היוצאת וזו הנכנסת. לידי זמן ישראל הגיעה גם טיוטת עתירה לבג"צ, שהכינה קבוצה של 61 יוצאי צד"ל. את המסמך הכין עבורם פרופ' קנת מן, מי שהקים ועמד בעבר בראש הסנגוריה הציבורית.

מן מתאר שם את המחויבות של מדינת ישראל ליוצאי צבא דרום לבנון כ"משימה שלא הושלמה". אחד הטיעונים המעניינים שהוא מעלה בעתירה, משווה את יוצאי דרום לבנון לעולים מאתיופיה, בהקשר של הצורך והחובה של המדינה להמשיך ולתמוך גם בדור השני והשלישי.

"היחס שחבריה מקבלים בקרב הציבורי היהודי בישראל שונה באופן משמעותי מהיחס שמקבלים עולים חדשים. מבחינה סוציו-אקונומית, דומים מאפייני האוכלוסייה למאפייניהם של עולים מארצות שאינן מערביות… אין זה מפתיע, לכן, שבהחלטה הראשונה שנידונה בעניינם – החלטת ממשלה 923 – הוחלט שחיילי צד"ל, למעט אלה שנכללו בקבוצה המועדפת, יקבלו יחס דומה ליחס שמקבלים העולים מארצות סל הקליטה. בזמן ההחלטה, ארצות אלה היו חלק מארצות אפריקה ואסיה. יודגש, שבעוד עולים מארצות המערב זוכים לסיוע לתקופה של שנים ספורות, עולים כדוגמת עולי אתיופיה זוכים לסיוע לכל חייהם ואף לדור השני והשלישי".

העתירה עדיין לא הוגשה לבג"צ, אבל הונחה על שולחן הממשלה, כנראה מתוך כוונה לזרז את הפתרון המוצע של פרסלר. אם להסתמך על הטיפול שקיבלו עתירות שהגישו אנשי צד"ל בעבר, הרי שאין לתלות בכך תקוות רבות. בג"צ כבר דחה בעבר כמה עתירות שהגישו אנשי צד"ל, שביקשו להשוות את תנאי השיקום בין הקבוצות. בכל פעם קבע בג"צ כי ההפרדה בין הקבוצות אינה מפלה.

אביב כוכבי ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
"כוכבי מרגיש מחויבות ערכית לאנשי צד"ל". אביב כוכבי ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)

הצטרפות מפתיעה למאבק הזה, הגיעה לאחרונה מצה"ל. הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקש מהאלוף איתי וירוב, מפקד המכללות הצבאיות,  להיות החולייה המקשרת בין יוצאי צד"ל, מינהלת השיקום במשרד ראש הממשלה וצה"ל. וירוב נפגש לאחרונה עם פרסלר ודן עמו בדרכים שבהן צה"ל יוכל לסייע לתוכנית השיקום.

"כוכבי מרגיש מחויבות ערכית לאנשי צד"ל – עוד מימיו כמפקד הגזרה המזרחית בדרום לבנון", אמר גורם המעורה בפרטי שיתוף הפעולה הזה.

בשורה התחתונה קורא דוח פרסלר למדינה להקים באופן מיידי ועדה בין-משרדית שתקבע קריטריונים ברורים לסיוע ברכישת דירה ליוצאי צד"ל. על פי ההצעה, כל מי שיימצא מתאים, יקבל מענק חד פעמי של 450 אלף שקל, ובנוסף ערבות מדינה למשכנתה. גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה אמר כי רוב שרי הממשלה היוצאת תומכים בהצעה. אלא שבפועל, בין סוף 2017 – מועד הגשת דוח פרסלר – ועד לפיזור הכנסת, היא לא עלתה לדיון.

כך או כך, באחד הימים שבהם הפגינו ארגוני הנכים מול משרד ראש הממשלה בירושלים, הגיע יגאל פרסלר לפגישה בעניין קידום הצעה בנושא אנשי צד"ל.

בשיחה עם בכיר בלשכה נשאל פרסלר: "אתה רואה מה הולך מחוץ ללשכה; איפה אני אמור לשים את התקציב – בשיקום הנכים או בשיקום אנשי צד"ל? הרי אתה בעצמך נכה".

"היום", השיב פרסלר לבכיר ההמום, "אני צד"לניק".

עוד 1,824 מילים
סגירה