בתחילת ספטמבר, כוחות מיוחדים ישראלים ביצעו על פי דיווחים זרים פשיטה על מתקן נשק באזור מסיאף שבצפון-מערב סוריה, והרגו לפחות 14 אנשים ופצעו 43.

לפי דיווחים בתקשורת בינלאומית ודיווחים בלתי מאושרים בישראל, המבצע היה נועז במיוחד. מקורות ביטחוניים שצוטטו על ידי המומחית היוונית למזרח התיכון, אווה קולוריאוטיס, טוענים כי מסוקי חיל האוויר לא נחתו אלא ריחפו מעל היעד, כאשר לוחמי שלדג ירדו בחבלים, נחתו על הקרקע, תפסו ציוד ומסמכים והשמידו את המבנה.

האתר היה יעד למספר תקיפות בעבר. אזור מסיאף מאכלס מתקנים של המרכז למחקרים מדעיים בסוריה (Centre d'études et de recherches scientifiques), הידוע בראשי התיבות הצרפתיים CERS. למרכז יש כמה סניפים ברחבי סוריה.

מומחים ישראלים אומרים כי רשת ה-CERS הוסבה למבנה צבאי בידי איראן – במיוחד באזור מסיאף, המאכלס שישה אתרים של "מכון 4000" של CERS, המתמקד בפיתוח וייצור טילים מדויקים לטווח בינוני המשמשים את חזבאללה.

#EXCLUSIVE #Israel #Syria #Iran #IRGC #Hezbollah
Last Thursday night, around 11:00, residents of western and central Syria heard the sounds of a large number of huge explosions in the direction of the Masyaf area near the Syrian-Lebanese border. These explosions were not the… pic.twitter.com/sWuks7K0PI

— Eva J. Koulouriotis | إيفا كولوريوتي (@evacool_) September 11, 2024

בנייר עמדה שפורסם במאי השנה, המליץ מרכז המחקר והחינוך עלמא – עמותה הממומנת מתרומות פרטיות ומתמקדת בביטחון בגבול הצפוני של ישראל – על תקיפה רחבת היקף של כל מתקני ה-CERS בסוריה.

בראיון לזמן ישראל, חוזר טל בארי, ראש מחלקת המחקר של עלמא אשר שירת במשך עשרות שנים ביחידות המודיעין של צה"ל, על ההמלצה הזו, לאור המתקפה הקרקעית שצה"ל פתח בלבנון והמתח הגובר מול טהרן.

"מכון 4000" של CERS מייצר כטב"מים, פצצות ודלקים רקטיים – ועוסק גם בשדרוג היכולות הצבאיות של מליציות אחרות הנתמכות על ידי איראן בסוריה ובלבנון

רשת ה-CERS משמשת רשמית כמערך התעשייה הצבאית הלאומית של סוריה, ומעסיקה כ-20 אלף איש, בהם חוקרים, מהנדסים וקצינים צבאיים, בלפחות 18 מתקנים ברחבי המדינה, כך על פי מרכז עלמא.

פי דוח שפורסם בספטמבר על ידי עלמא, "מכון 4000" של CERS מייצר כטב"מים, פצצות ודלקים רקטיים – ועוסק גם בשדרוג היכולות הצבאיות של מליציות אחרות הנתמכות על ידי איראן בסוריה ובלבנון.

מפה המציגה את מיקומי הסניפים של המרכז הסורי למחקרים מדעיים (המוכר בראשי התיבות הצרפתיים CERS) ומתקני ייצור ואחסון נשק קשורים, אוגוסט 2023 (צילום: באדיבות מרכז המחקר עלמא)

בשנים האחרונות, לפי הדיווחים, הרחיבה איראן את שליטתה על CERS ועל "מכון 4000" בפרט, במטרה כפולה לפתח ארסנל טוב יותר עבור גרורותיה ולקצר באופן משמעותי את שרשרת האספקה של הנשק לחזבאללה.

"העברת טילים בדרך היבשה מאיראן דרך עיראק וסוריה עשויה לקחת ימים, והמשלוחים חשופים לתקיפות אוויריות ישראליות בדרך", אומר בארי. "דרך הים המשלוח לוקח 11 ימים, ודרך האוויר הכמויות שניתן לשלוח מוגבלות".

"ה-CERS הפך לנכס אסטרטגי עבור טהרן, שכן הוא חוסך את המאמץ הלוגיסטי של העברת נשק מאיראן, שרואה בו 'מנוע צמיחה' לפיתוח וייצור של נשק כמו טילים מדויקים וכטב"מים עבור חזבאללה והמליציות בסוריה"

"ה-CERS הפך לנכס אסטרטגי עבור טהרן, שכן הוא חוסך את המאמץ הלוגיסטי של העברת נשק מאיראן. נוסף על כך, איראן רואה בו 'מנוע צמיחה' לפיתוח וייצור של נשק כמו טילים מדויקים וכטב"מים עבור חזבאללה והמליציות בסוריה", מוסיף בארי.

נייר העמדה מחודש מאי המליץ על תקיפה רחבת היקף של כל מתקני ה-CERS בסוריה, שכן תקיפה כזו "תשפיע רבות על מאמצי חזבאללה להתאושש, להתחמש מחדש ולשקם את יכולותיו הצבאיות", אומר בארי.

כמו כן, זה ישלח מסר חזק לרפובליקה האסלאמית, כאשר המתח בין ירושלים לטהרן גובר על רקע השיגור המסיבי של כ-200 טילים בליסטיים ב-1 באוקטובר.

Syria: photo taken few minutes ago. Major blasts still heard in outskirts of Masyaf ~one hour after Israeli bombardment. pic.twitter.com/K7VPw0hosJ

— QalaatM (@QalaatM) August 25, 2022

בארי ציין כי לא ברור מדוע לא בוצעה עדיין תקיפה מניעתית רחבת היקף על מתקני ה-CERS, והוסיף כי חלק מהמתקנים ממוקמים מתחת לאדמה.

הפשיטה בספטמבר על מרכז ה-CERS במסיאף המיוחסת לישראל, הייתה ככל הנראה "משמעותית" אף שתחום הפעולה המדויק אינו ידוע, אומר בארי. אבל כל התקיפות על רשת המחקר והפיתוח של הנשק היו "ניסיונות לשלוט בשרפה, לא לכבות אותה". "התקיפות לא ערערו את נחישותה של טהרן", הוא מדגיש.

הפשיטה בספטמבר על מרכז ה-CERS במסיאף המיוחסת לישראל, הייתה ככל הנראה "משמעותית" אף שתחום הפעולה המדויק אינו ידוע, אומר בארי. אבל התקיפות היו "ניסיונות לשלוט בשרפה, לא לכבות אותה"

האתר הראשי של "מכון 4000" באזור מסיאף כבר ניזוק קשות בהתקפה אווירית המיוחסת לישראל באוגוסט 2022. התקשורת הסורית דיווחה אז כי מטוסי כיבוי הוזנקו כדי לכבות את השרפות באזור, שעדיין בערו כמעט יומיים לאחר ההתקפה, מה שמעיד על נוכחות של כימיקלים דליקים.

נחושה להשתמש במבנה, איראן מיהרה לחדש את האתר, תוך שכירת חברות בנייה המקושרות למשמרות המהפכה, כך לפי מרכז עלמא.

תמונה שפורסמה על ידי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית (SANA) ב-9 בספטמבר 2024, מראה שריפה גדולה שפרצה במהלך הלילה באזור מסיאף שבסוריה, לפי הדיווחים בעקבות תקיפה המיוחסת לישראל (צילום: SANA / AFP)

הנשק הכימי של אסד בידי חזבאללה

נשק כימי הוא חלק בלתי נפרד מארסנל המשטר הסורי, אף שהמדינה התחייבה להשמדתו ב-2013 עם הצטרפותה לאמנת הנשק הכימי.

טל בארי, מנהל מחלקת המחקר במרכז עלמא, 2024 (צילום: באדיבות מרכז המחקר עלמא)

לפי דיווחים בינלאומיים, צבא אסד השתמש בנשק זה נגד המורדים בשנים שלאחר פירוקו לכאורה, וכפי הנראה גם ב-2018 בדומא, מחוץ לדמשק. חלק מהמבצעים שלו נגד המורדים כללו שימוש בגז עצבים קטלני מסוג סארין.

"אנחנו לא יכולים לשלול תרחיש שבו החומרים האלה ייפלו לידיים של חזבאללה. זה לא סביר, אבל אפשרי", אומר בארי. מרכז עלמא פרסם דוח על תרחיש כזה באוגוסט.

שימוש בחומרים כאלה על ידי חזבאללה לא נחשב סביר בשלב הנוכחי, מכיוון שהטיפול בהם ואחסונם דורשים מתקנים וידע ספציפיים. "אנחנו יודעים בוודאות שלסוריה יש אותם, אבל לגבי חזבאללה, אנחנו לא יודעים", אומר בארי.

עם זאת, אם ארגון הטרור הלבנוני יחליט לנהל מלחמה כימית נגד ישראל, יהיו לו אפשרויות אחרות. "למשל, כלור הוא חומר פרימיטיבי מאוד, שנמצא בשימוש אזרחי ותעשייתי נרחב. ניתן להשיגו בלי קושי, לאחסן בקלות ולהכניס לראשי פצצות מרגמה וטילים – והוא קטלני. אפילו דאעש בסוריה השתמש בו נגד כוחות אסד", אומר בארי.

צוות רפואי מטפל בגבר הסובל מקשיי נשימה בתוך בית חולים בחלב, סוריה, לאחר תקיפה בנשק כימי שביצעו כוחותיו של נשיא סוריה בשאר אסד, 6 בספטמבר 2016 (צילום: Aleppo Media Center via AP)

נתיבי הברחה ללבנון

דרך נוספת למנוע נפילת טילים שיוצרו בסוריה לידי חזבאללה היא לנתק את שרשרת האספקה המובילה ללבנון. לשם כך, צה"ל ביצע לאחרונה תקיפות אוויריות על מעברי גבול בין שתי סוריה ולבנון, בראשם מעבר אל-מסנע, שנמצא על הכביש הראשי בין ביירות לדמשק, במטרה למנוע ממשאיות לעבור בו, תוך שמירה על המעבר לאנשים שנמלטים מלבנון לסוריה.

ב-4 באוקטובר צה"ל גם תקף מנהרה באורך של כשלושה קילומטרים, שחצתה את הגבול ושימשה להברחת נשק לחזבאללה.

צה"ל ביצע תקיפות אוויריות בסוריה כדי לנתק את שרשרת האספקה המובילה ללבנון. עם זאת, לחזבאללה עדיין יש "כמויות אדירות של נשק", שנמצא במיקומים שונים ברחבי לבנון. "חייבים לעצור את שרשרת האספקה"

עם זאת, לארגון הטרור השיעי עדיין יש "כמויות אדירות של נשק" ברשותו, שמאוחסנות במיקומים שונים ברחבי לבנון, אומר בארי. "אפילו חמאס היום, שנה אחרי המלחמה, עדיין מצליח לשגר טילים מפעם לפעם. אפילו כשהצבא נמצא בתוך רצועת עזה הוא עדיין מצליח לייצר כמות קטנה של רקטות", אומר בארי.

אנשים הנמלטים מהלחימה המתגברת בלבנון הולכים סביב מכתש שנגרם ממתקפה ישראלית על תשתית הברחת נשק של חזבאללה, באזור מסנע בצד הלבנוני של מעבר הגבול עם סוריה, ב-4 באוקטובר 2024 (צילום: HASSAN JARRAH / AFP)

חזבאללה נכנס למלחמה עם מלאי נשק גדול בהרבה מזה של חמאס, המפוזר על פני שטח גדול בהרבה מרצועת עזה, והוא יוכל לנהל מלחמת התשה עם ישראל לאורך זמן רב.

"גם לאחר פרוץ המלחמה, אנחנו יודעים שחזבאללה המשיך לקבל נשק איראני. הם ירו טילי אלמאס חדשים לגמרי שיוצרו בשנת 2023", מוסיף בארי. "אנחנו חייבים לעצור את שרשרת האספקה כדי להתחיל לייבש את הביצה של ארסנל חזבאללה, אבל זה יהיה מאמץ ארוך טווח מאוד".