אני מעריץ את הקולנוע של פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה וקן לואץ', אבל חייב להגיד שסדרות הטלוויזיה של נטפליקס שמושתתות על גיבורי העל של חוברות הקומיקס של מארוול, פשוט מצוינות. לא יצירות מופת מהפנטות, אבל בהחלט סדרות מצוינות:

בימוי קצבי, צילום יפהפה, פס-קול מעולה, תסריט מפתיע, גיבורים מורכבים, נבלים מורכבים ובעלי עומק, מספר עלילות מקבילות שמשתלבות זו בזו, סצינות אקשן מקצועיות, קצב מסחרר ומתח מפתיע.

וישנן גם דילמות אתיות, משברים פסיכולוגיים, גיבורי משנה מרתקים, מגוון מצבים נפשיים והתחבטויות קבועות בין טוב לרע. שום דמות אינה שטוחה. שום גיבור אינו קריקטורה מקרטון. והשחקנים ברובם טובים ומבטאים מורכבות אנושית.

וישנן גם דילמות אתיות, משברים פסיכולוגיים, גיבורי משנה מרתקים, מגוון מצבים נפשיים והתחבטויות קבועות בין טוב לרע. שום דמות אינה שטוחה. שום גיבור אינו קריקטורה מקרטון

שלושת הבימאים הדגולים מתחו ביקורת על סרטי הקולנוע שמתמקדים בגיבורי העל של מארוול. נכון שצפיתי בעיקר בחלק מסדרות הטלוויזיה המצוינות שמוקרנות בשירותי הסטרימינג של נטפליקס, ולא ביותר מדי סרטי קולנוע מז'אנר גיבורי העל של מארוול. ובכל זאת, גם סרטי הקולנוע המסוימים שראיתי, היו מעניינים.

בכלל, נדמה שהשאלה אינה מהי הסוגה בה מדובר אלא מידת היכולת לעצב בידור מעורר מחשבה ואף אמנות עמוקה של ממש במסגרת כל ז'אנר.

וכך, כשם שהיו מערבוני מופת (סרג'יו ליאונה, ג'ון פורד, ג'ון יוסטון) לצד מערבוני שיממון, כשם שהיו סרטים מוזיקליים גאוניים (שיר אשיר בגשם) לצד יצירות בינוניות, כשם שהיו סרטי גנגסטרים ופילם נואר עצומים (ג'ון יוסטון והווארד הוקס ומייקל קורטיז וגם פריץ לאנג) לצד זבלונים מז'אנר הפשע המאורגן, וכשם שהיו קומדיות רומנטיות מבריקות ומרגשות (פרנק קפרה, ארנסט לוביטש ובילי ווילדר) לצד קומדיות רומנטיות סתמיות ושבלוניות –

כך גם ישנם סרטי גיבורי על מצוינים לצד סרטי גיבורי על משמימים ונוסחתיים. זה נכון גם לגבי הפקות הטלוויזיה והסטרימינג שמבוססות על גיבורי הקומיקס של מארוול.

כשם שהיו מערבוני מופת לצד מערבוני שיממון, סרטי גנגסטרים ופילם נואר עצומים לצד זבלוני הפשע המאורגן, כך ישנם סרטי גיבורי-על מצוינים לצד סרטי גיבורי-על משמימים ונוסחתיים

ככה שעם כל ההערצה לפרנסיס פורד קופולה (השיחה. הסנדק 1. הסנדק 2. הסנדק 3. אפוקליפסה עכשיו. ראסטי ג'יימס. ועוד), למרטין סקורסזה (מי זה דופק על דלתי. נהג מונית. השור הזועם. מלך הקומדיה. שיגעון של לילה. הפיתוי האחרון של ישו. החבר'ה הטובים. קזינו. לגעת במוות. כנופיות ניו-יורק. הטייס. השתולים. שאטר איילנד) ולקן לואץ' ההומניסט והסוציאל-דמוקרט (קוראים לי ג'ו. סיפורים מהמסילה. תיק חסוי. קס. ועוד) שהם באמת מאסטרים קולנועיים אדירים – קשה להתחבר לקריאתם הנואשת נגד סרטי גיבורי העל.

כי לצד בלוקבאסטרים משמימים שאינם אלא נוסחה שטוחה, ישנם גם סרטי גיבורי על מצוינים. סדרת סרטי X-מן, למשל, היא דוגמה לכך. וכך גם סדרות גיבורי העל של מארוול בנטפליקס: דרדוויל. המעניש. לוק קייג'. ג'סיקה ג'ונס. והמגינים. כולן סדרות טלוויזיה מצוינות ומעוררות מחשבה.

ככה שעם כל ההערצה לפרנסיס פורד קופולה, למרטין סקורסזה ולקן לואץ' ההומניסט והסוציאל-דמוקרט, שהם באמת מאסטרים קולנועיים אדירים – קשה להתחבר לקריאתם הנואשת נגד סרטי גיבורי העל

ויש גם בונוס: ההתחבטויות של גיבור העל דרדוויל הן בחלקן קתוליות מאד. ממוקדות באחריות ובאשמה. בשכר ובעונש. במחילה ובכפרה. ובדיאלוג עם האל. מזכיר חלק מהתימות במסגרת סרטי סקורסזה שגדל בבית קתולי? נכון.

לא במקרה, גם עלילת דרדדוויל ממוקמת ברחובות הפשע האלימים בניו-יורק, מתמקדת באנשי פשע מאורגן אימתניים וטומנת בחובה אלימות קשה לעתים. מבט מעמיק בדרדוויל מלמד על השפעה מובהקת מטעמו של סקורסזה הדגול.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.