JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אלכס גרינברג: מה בין פרשיית ריגול בחיפה לבין דרום קווקז | זמן ישראל

מה בין פרשיית ריגול בחיפה לבין דרום קווקז

דיווח על תפיסת המרגלים לטובת איראן בישראל, אוקטובר 2024 (צילום: צילום מסך מחדשות ערוץ 12)
צילום מסך מחדשות ערוץ 12
דיווח על תפיסת המרגלים לטובת איראן בישראל, אוקטובר 2024

בליל ה-26 באוקטובר ביצע חיל האוויר תקיפה בשטח איראן בתגובה על מתקפת הטילים האיראנית בספטמבר. על פי ההצהרות המתונות יחסית של ההנהגה האיראנית, נראה שאיראן לא מעוניינת להגיע להסלמה נוספת ומעדיפה לא להגיב.

חילופי המכות האלה בין ישראל לאיראן אינם מתרחשים בחלל ריק אלא על רקע המלחמה שהחלה עם הטבח של חמאס.

בעוד לא ידוע עד כמה איראן הייתה שותפת סוד של תוכניות חמאס, היא התייצבה לצד חמאס כאשר ההנהגה האיראנית בכל הרמות תמכה בטבח, שחמאס כינה אותו "מבול אל-אקצא" (טופאן אל-אקצא). התמיכה הזאת נמשכת עד היום כולל תמיכה ברב המרצחים יחיא סנוואר עד שחוסל.

חילופי המכות בין ישראל לאיראן אינם מתרחשים בחלל ריק אלא על רקע המלחמה שהחלה עם הטבח של חמאס. בעוד לא ידוע עד כמה איראן הייתה שותפת סוד לתוכניות חמאס, היא התייצבה לצדו ותמכה בטבח

עם זאת, איראן לא התכוונה "לבזבז" את חזבאללה למען המאבק הפלסטיני. לכן חזבאללה פתח בעימות מוגבל עם ישראל. הוא אף השיג הישג אסטרטגי בכך שגרם לפינוים של עשרות אלפי תושבי הצפון.

אולם האסטרטגיה שנבחרה הביאה את איראן למבוי סתום מכיוון שהפיקוד האיראני לא הביא בחשבון שישראל תנקוט צעדים אלה או אחרים. כעת איראן מאבדת את חזבאללה, שהוא הכתר שביהלום ההתנגדות, ולאיראן אין יכולת לעזור באופן ממשי לארגון הטרור השיעי שהיא הקימה בלבנון ב-1982.

המפנה במלחמה עם הישגיו הכבירים של צה"ל לא אמור לגרום לראייה מוטה של המציאות, ואל לנו לחשוב שאיראן כבר נכשלה בכל מזימותיה. זאת משום שאיראן מנהלת נגד מדינת ישראל מלחמה אשר מנהיג איראן עלי ח'אמנאי כינה "מלחמה היברידית". כלומר המאמץ נגד ישראל באמצעות ציר ההתנגדות כולל כמה היבטים, ובהם המאבק הדיפלומטי וגם מאבק נגד האינטרסים הישראליים מעבר למזרח התיכון.

פן נוסף של המאמץ האיראני הוא מלחמת מודיעין, כאשר איראן וחזבאללה מנסים לגייס סוכנים בתוך ישראל. יש לומר שמלכתחילה כי למודיעין של ארגון טרור או של משטר אוטוריטרי יותר קל לגייס סוכנים בקרב חברה פתוחה ודמוקרטית מאשר להפך. לכן אין להתפלא שהאיראנים לפעמים מצליחים.

ב-21 באוקטובר כלי תקשורת פוצצו את פרשיית הריגול החמור לטובת איראן. כתב אישום הוגש נגד שבעה ישראלים (שניים מתוכם הם קטינים) שביצעו מאות משימות מטעם מפעיל המודיעין האיראני.

המפנה במלחמה עם הישגיו הכבירים של צה"ל לא אמור לגרום לראייה מוטה של המציאות, ואל לנו לחשוב שאיראן נכשלה בכל מזימותיה. זאת משום שהיא מנהלת נגד ישראל מלחמה שח'אמנאי כינה "מלחמה היברידית"

ראש החולייה הוא עזיז ניסנוב (43) מחיפה שהיה בקשר עם מפעילים איראניים והוא גם פעל לצרף עוד חברים לחוליה שכללה כבר שלושה חברים בסגנון של ניסנוב – אלכנסדר סדיקוב (58) ובנו של ניסנוב, יגאל ניסן. בהמשך הצטרפו לחוליה ויצ'סלב גושצ'ין (46), גם הוא מחיפה ויבגני יופה (47) מנוף הגליל.

איסוף המודיעין התבצע בשלושה צירים:

  • איסוף מודיעין על מתקנים רגישים במדינה: החשודים אספו מידע על אתרים ביטחוניים, מתקני ביטחון ואסטרטגיים אחרים. המידע שצולם ותועד הועבר לאיראנים באמצעים מוצפנים. חלק מבסיסי צה"ל שחברי החוליה צולמו הותקפו במתקפות האיראניות.
  • איסוף מידע על בסיסים של צה"ל: אחת המשימות המרכזיות הייתה איסוף מידע על בסיסים ימיים של חיל הים, כולל מתקנים ותשתיות החיוניים לביטחון ישראל. כמו כן העבירו מידע למפעיליהם על בסיסי חיל האוויר נבטים ורמת דוד.
  • איסוף מידע על דמויות ביטחוניות: בנוסף לאתרים הפיזיים, החוליה התמחתה באיסוף מידע על אישים בכירים במערכת הביטחונית הישראלית.

במלים אחרות, בניגוד למקרים אחרים שבהם מדובר בניסיון איראני להפעיל סייענים לביצוע משימות שעלולות להיראות כמגוחכות, כגון ציור גרפיטי על קירות, כאן מדובר בהפעלת סוכנים מקצועית לחלוטין, הן מבחינת שיטות העבודה והן מבחינת אורך "חיי המדף" של הפעילות שלהם.

בניגוד למקרים בהם מדובר בניסיון איראני להפעיל סייענים לביצוע משימות שנראות מגוחכות, כמו ציור גרפיטי, זו הפעלת סוכנים מקצועית לחלוטין, הן בשיטות העבודה והן באורך "חיי המדף" של פעילותם

אלא שזהותם של הנאשמים סיפקה אמתלה לכלי תקשורת ועיתונאים להפיץ מידע כוזב וחסר שחר. בדיווחים רבים נאמר שחברי החוליה הם יוצאי אזרבייג'ן ושמדובר "בחוליה אזרבייג'נית". פה ושם נשמעו "פרשנויות" המתאמצות להסביר את הקשר בין הנכונות לבגידה ולריגול עבור איראן לקרבתה של רפובליקת אזרבייג'ן לאיראן. מצב העניינים הגיע עד כדי הטלת חשד בקהילת יוצאי אזרבייג'ן.

הגדיל לעשות עמית סגל, שסיפק "הסבר" ממצה לחומרת הפרשייה: לטענתו "לעולים לא יהודים שהגיעו לישראל מתוקף חוק השבות ומתוך מניע כלכלי" יש יותר נכונות לביצוע מעשים פסולים. במקרה זה סגל מיהר להשמיע נראטיב גזעני נגד העולים מחבר העמים, כמובן גם זה ללא שום ביסוס עובדתי.

רק שלושה חברי החוליה נולדו באזרבייג'ן – עזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב ויבגני יופה. למרות עובדת לידתם באזרבייג'ן, לאיש מהם אין אזרחות אזרית, הואיל והם עלו לישראל טרם הנפקת דרכונים של אזרבייג'ן העצמאית. יתרה מכך, ניסנוב עלה לישראל ב-1989 בגיל שמונה, בעוד שלושת ילדיו, כולל בנו הבכור יגאל הם צברים.

למותר לציין למי שהפרט הזה חשוב לו – ניסנוב הוא יהודי מושלם מבחינה הלכתית. גם אלכסנדר סדיקוב עלה לישראל בגיל דומה. לסיכום, אפשר לקבוע בוודאות שמדובר בישראלים דוברי עברית ילידית לכל דבר ועניין.

בדיווחים רבים נאמר שמדובר "בחוליה אזרבייג'נית". נשמעו "פרשנויות" המתאמצות להסביר קשר בין נכונות לבגידה ולריגול עבור איראן לקרבת רפובליקת אזרבייג'ן לאיראן. זה הגיע עד הטלת חשד בקהילת יוצאי אזרבייג'ן

אולם החמור ביותר בדיווחים אלה הוא שאין שום קשר בין אזרבייג'ן, ולו בתור מקום לידתם הפורמלי, לבין מגע עם מפעילים איראניים: סבבי ההפעלה (כלומר מפגש של סוכן פוטנציאלי או מגויס עם קצין מודיעין או המפעיל) התבצעו בטורקיה ולא באזרבייג'ן.

מדוע זה כל כך משנה? מכיוון שאיראן מבצעת חתרנות נגד אזרבייג'ן, כששיתוף הפעולה של באקו עם ירושלים הוא רק תירוץ לחתרנות האיראנית ולא הסיבה הראשית. שירותי הביטחון האזריים מנעו פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות, בעוד איראן פועלת נגד אזרבייג'ן בכמה חזיתות, במיוחד באמצעות ארמניה, בעלת בריתה של איראן.

אזרבייג'ן משקיעה מאמצים אדירים במניעת ריגול וחתרנות איראניים בשטחה, ולכן זה לא מקרי שאנשי המודיעין האיראניים בחרו דווקא בטורקיה כמקום למפגשים עם סוכניהם הישראליים.

הטורקים נמנעים מכל יצירת מגע עם איראנים באזרבייג'ן, בעוד שלשירותי הביון האיראניים יש חופש פעולה בטורקיה.

נוסף על כך יש עוד היבט של חתרנות איראנית שעובר מתחת לרדאר של כלי התקשורת הישראליים והאירופאיים למרות חשיבותו. מדובר בסוגיה של פרוזדור זנגזור. מדובר בפרויקט אזרי האמור לקשור את באקו לעיר הטורקית קארס במטרה ליצור תעבורת סחורות מאסיה דרך אזרבייג'ן, עבור בטורקיה ולאירופה. הרכבת או הכביש בפרויקט זה אמורים לעבור בשטח ארמני ריבוני ולכן ארמניה מתנגדת לכך, על אף שהן אזרבייג'ן והן טורקיה מתחייבות לשלם לארמניה תמלוגים ומכס עבור השימוש בשטחה.

מה שלא נאמר הוא שההתנגדות של ארמניה לפרויקט נובעת מהלחץ האיראני, שכן איראן לא מעוניינת בפרויקט זה מכיוון שהוא לא יהיה בשליטתה במקרה של ביצועו. הניסיון של הסחר הימי בים האדום לנוכח, האיום החות'י מוכיח ששלילת גישה איראנית לפרויקט מסחרי בינלאומי כלשהו היא חיונית הן עבור המערב כולו והן עבור ישראל.

אזרבייג'ן משקיעה מאמצים אדירים במניעת ריגול וחתרנות איראניים בשטחה, ולכן זה לא מקרי שאנשי המודיעין האיראניים בחרו דווקא בטורקיה כמקום למפגשים עם סוכניהם הישראליים

אזרבייג'ן היא ספק הנפט העיקרי של ישראל, כך שלא ניתן להפריז בהערכה לגבי חשיבותה. כמו כן שלטונות אזרבייג'ן פועלים הן בתוך המדינה פנימה והן בפורומים בינלאומיים שונים למען השקטת רוחות, למען חיזוק רוח הסובלנות. ההוכחה לכך היא החיים הנורמליים של הקהילה היהודית המשגשגת בבאקו.

גם כאשר כל המאמץ מרותק לצפון ולדרום, אנחנו חייבים להביט הרחק ומסביב ולא לשכוח שזרועותיו של המשטר האיראני מגיעות לעוד הרבה מקומות אחרים עם אותה מטרה: להילחם נגד מדינת ישראל ובעלי בריתה.

אלכס גרינברג הוא חוקר איראן במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה, דובר פרסית וערבית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,106 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.