לאחרונה פורסם דו"ח של התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה, הסוקר את שנת 2023, ומתאר מציאות מדאיגה של פערים בבריאות בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. הדוח מצטרף לדוח אחר של משרד הבריאות: "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו", שפורסם בפברואר האחרון ומתייחס לשנת 2022, ומתאר מציאות דומה.

כל זה לא חדש, זו המציאות העקבית והמרה המשתקפת פעם אחר פעם מדוחות המדינה, החברה האזרחית והמגזר העסקי. עולה מהם כי אזרחי ישראל הערבים בריאים פחות מהיהודים. תוחלת החיים נמוכה יותר, שיעורי תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהים יותר, וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון. במקרים מסוימים, למרות ירידה כללית בשיעור התחלואה בסרטן המעי גס למשל, שיעורי התמותה ממחלה זו בחברה הערבית נותרו בעינם.

המציאות העקבית והמרה היא שאזרחי ישראל הערבים בריאים פחות מהיהודים. תוחלת החיים נמוכה יותר, תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהה יותר, וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון

הגורמים לאי-השוויון הזה רבים ומורכבים, אך כמה מהם נמצאו כגורמים משפיעים ביותר – ועם זאת מדובר בגורמים שקשה לייצר התערבויות אפקטיביות שישנו אותם.

כך למשל, התנהגות האוכלוסייה בכל הנוגע לבחירת מזון ומשקאות בריאים, הימנעות מעישון וביצוע פעילות גופנית. גורם אחר קשור במיצוי המשאבים הרפואיים הקיימים, כמו נגישות ומודעות לבדיקות רפואיות שונות, ביצוע בדיקות תקופתיות, מיצוי סל הבדיקות בשלבי החיים השונים, למשל לפני הריון ולידה, גילוי מוקדם של סרטן השד ועוד. אלו דברים אשר באמצעות שילוב זרועות הסברתי – הן של משרד הבריאות, הן של משרד החינוך והן של הרשויות המקומיות – יכול לחולל שינוי דרמטי.

משרד הבריאות מבין, שעל מנת להגיע להישגים משמעותיים יש לפעול ברמה המקומית. ניתן למצוא בדו"חות השונים שפרסם לאורך השנים המלצות על הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות, תשתיות מקדמות בריאות בחברה הדרוזית והצ'רקסית, והמלצות על קידומה של עבודת מטה לקידום פעילות בריאות מותאמת לחברה הערבית.

אלו המלצות בכיוון הנכון, אך כדי לוודא שהן קורמות עור וגידים ומשיגות את מטרתן, יש צורך בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע מקומיים המכירים את אתגרי הקהילות שלהן, מנהיגים מקומיים וגורמי חינוך קהילה נוספים. לגיוסם של אנשי הדת, לדוגמה, יכולה להיות השפעה רבה על קהילות מסורתיות במסגדים ובמסגרות דתיות שונות; שימוש במתנ"סים ומרכזים קהילתיים לצורך לקיום מפגשים, הדרכות וסדנאות; קשר עם הרשויות המקומיות, ושימוש במשאבים המקומיים – להם בוודאות ישנה השפעה רבה יותר מהשפעה של גורם חיצוני.

כדי לוודא שהמלצות הדו"חות קורמות עור וגידים ומשיגות את מטרתן, יש צורך בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע מקומיים המכירים את אתגרי הקהילות שלהן, מנהיגים מקומיים וגורמי חינוך קהילה נוספים

לחברה הערבית ישנם צרכים ייחודיים – בדיוק כמו לכל חברה וקבוצה אחרת, במיוחד כשזה נוגע לבריאות. הצרכים של חברה מסוימת שונים משל האחרת ושונים מאזור לאזור. הצרכים בנצרת שונים מהצרכים ביפיע. הצרכים בכפר קאסם שונים מאלו של תושבי טמרה.

כך למשל בשכיחותן של מחלות גנטיות בתוך החברה הערבית, בשל נישואין בין קרובים – סוגיה שעמה אנו מנסים להתמודד גם באמצעות חינוך והסברה. הנחלת הצורך בבדיקות מטרימות לצורך איתור מחלות גנטיות וטיפול בהן, פעולה חינוכית שצריכה להיעשות בתוך הקהילה, היא בעלת השלכות בריאותיות מרחיקות לכת.

רבות דובר על כך שהמדינה משקיעה יותר בטיפול ולא במניעה. ולכן, ההשקעה שלה בחברה הערבית מבחינה תקציבית, היא גדולה. הערבים מגיעים לא פעם כחולים מורכבים בשלבי גילוי מתקדם – בשל היעדר מודעות והיעדר טיפול. יותר אנשים בבתי חולים במצבים מורכבים, אז תופסים יותר מיטות בבתי החולים, בשעה שבתי החולים זקוקים לפניות. לכן על המדינה לפנות את העומס, לעסוק במניעה במקום בהשקעה בטיפול, שרק מקשה יותר על מערכת הבריאות.

לפני כשנתיים הקמנו את "הפורום האקדמי לקידום הבריאות במגזר הערבי", בדיוק מתוך ההבנה הזאת. הפורום הוא יוזמה התנדבותית המאגדת כמה מאות רופאים, אחיות, אנשי ונשות חינוך ונציגים מן השלטון המקומי בחברה הערבית. אנחנו עובדים עם מנהיגות מקומית על מנת להבין את החסמים והקשיים הספציפיים בכל קהילה ומתאימים התערבויות חינוכיות ובריאותיות ממוקדות – לעתים באמצעות הכשרה של אנשי מקצוע הבריאות, פנייה ישירות לתלמידים באמצעות בתי הספר, כנסים מקצועיים לרופאים וקידום התמחויות רפואיות בתחומים החסרים בחברה הערבית.

ידוע שהמדינה משקיעה יותר בטיפול ולא במניעה. לכן ההשקעה שלה בחברה הערבית מבחינה תקציבית היא גדולה. הערבים מגיעים לא פעם כחולים מורכבים בשלבי גילוי מתקדם – בשל היעדר מודעות והיעדר טיפול

המסקנה של כל גורמי המקצוע המעורבים היא אחת: על משרד הבריאות לחזק יוזמות בריאות קהילתיות ושיתופי פעולה משמעותיים נוספים בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות לגורמי קהילה במגזר הערבי. זאת על מנת להתאים את ההתערבויות מצילות החיים לאופי הקהילות השונות. ולחברה הישראלית כולה לחזק את המאמצים לצמצום פערי בריאות בין המגזרים השונים על מנת לייצר פה חברה אחת, ישראלית שוויונית ומתקדמת. ארגוני הבריאות מפנים את עיקר המשאבים לטיפול ולא למניעה. זה מוכרח להשתנות, אך האם משרד הבריאות ירים את הכפפה?

עו"ד מוראד מפרע הוא יו"ר הפורום לקידום הבריאות בחברה הערבית.