החתונה של אבנר נתניהו נדחתה, אך למען האמת – אני מודה שזה לא ממש עניין אותי מלכתחילה.

לא חסרים נושאים שעליהם אפשר וחובה לבקר את נתניהו – הטרי שבהם – הדחת שר הביטחון יואב גלנט. וכמובן הבריחה המבישה מאחריות על אסון ה-7 באוקטובר, הפקרת החטופים בעזה, הצפון המטווח והנטוש, דרדור המעמד הבינלאומי של ישראל, ריסוק הכלכלה, השנאה והפילוג שזרע כאן, הטיפול המחפיר במפונים, ניהול מלחמה ממושכת ללא שום אסטרטגיה או יעדים מדיניים, חוק ההשתמטות הנורא, קידום ההפיכה המשטרית בחסות המלחמה, מתן האשראי לאיתמר בן גביר לפרק את משטרת ישראל, ועוד אלף ואחת נושאים שמטרידים ונוגעים במרבית אזרחי ישראל.

אני משוכנע ששלטון בנימין נתניהו הוא אסון למדינת ישראל בכל תחום אפשרי. עם זאת, נדמה לי שהרבה פעמים "המחנה" שלי פועל על אוטומט ונופל בעיוורון למלכודות שנתניהו טומן לו.

אני משוכנע ששלטון נתניהו הוא אסון למדינה בכל תחום אפשרי. אך נדמה לי שהרבה פעמים "המחנה" שלי פועל על אוטומט ונופל בעיוורון למלכודות שנתניהו טומן לו. אם יש דבר שהוא אוהב במיוחד זה להצטייר כקורבן

אם יש דבר שראש ממשלת ישראל אוהב במיוחד הוא להצטייר כקורבן. אדם ש"נרדף" על ידי "האליטה השמאלנית", "שלטון הפקידים" ומערכות התקשורת. כמובן שברוב המקרים נתניהו הוא המקרבן ויריביו הם הקורבנות, אך ממתי העובדות חשובות בתרבות הפוליטית של ימינו?

לא רק שנתניהו נהנה להעמיד פני קורבן – בעודו מנווט מכונת רעל משומנת – אלא שהוא גם יודע למנף את זה פוליטית. ומה המחנה שמתנגד לו (בצדק) עושה בתגובה? נותן לו את מה שהוא רוצה. מספק לו תחמושת לקמפיין "הקורבן הנצחי".

סיפור חתונתו של אבנר הוא דוגמה מצוינת. בניגוד לאחיו הבכור, אבנר דווקא שומר על פרופיל נמוך וממעט להתבטא בנושאים פוליטיים. הוא עושה רושם של בחור מופנם ועניו, שלא מושך אש ולא מעוניין להיות באור הזרקורים. לא זכור לי שאי פעם השמיע אמירה מסיתה או מפלגת. העובדה שהצליח לצאת אדם שפוי במשפחה כל כך מטורללת, היא כשלעצמה ראויה להערכה.

כששרה ויאיר נתניהו מבקשים שיניחו להם כ"אנשים פרטיים", זו צביעות ועזות מצח. מי שרוצה פרטיות לא אמור להתערב בענייני המדינה, להידחף לכל פריים, ובטח שלא להשתלח ולגדף בטוויטר, כפי שיאיר נתניהו מקפיד לעשות. אלא שאבנר נתניהו, בניגוד לאמו ואחיו, לא תוקף איש ואינו מחפש כותרות. להפך, הוא אפילו ביקש מוויקיפדיה שיסירו את הערך על שמו.

ועדיין, לא מעט אנשים במחנה שמתנגד לנתניהו (מחנה שאני חלק ממנו) תוקפים את אבנר וחתונתו המדוברת. לא מעט אנשים חכמים ומביני עניין נופלים בקביעות אל הבור שנתניהו כורה להם, ועוזרים לו לשוב לעמדת "הקורבן-הנרדף" שעוזרת לו אישית ופוליטית. מלך השקרים והספינים יחוש הקלה אם נדבר על החתן והכלה.

לא מעט אנשים חכמים ומביני עניין נופלים בקביעות אל הבור שנתניהו כורה להם, ועוזרים לו לשוב לעמדת "הקורבן-הנרדף" שעוזרת לו אישית ופוליטית. מלך השקרים והספינים יחוש הקלה אם נדבר על החתן והכלה

אך במקום לבקר את ראש הממשלה הכושל בנושאים החשובים והצודקים, קבוצה לא-גדולה במחנה המתנגד לנתניהו מתמקדת בעניין אזוטרי שצריך לפרנס רק מדורי רכילות.

אם מישהו יחבל בחתונה של נתניהו ג'וניור, זה יהיה הניצחון המוחלט של אביו. אילו היה יכול, ייתכן שהיה משלם ל"מפגינים השמאלנים" שיעשו זאת.

במקום ליפול לפח שנתניהו טומן לכם, הייתי מציע בחום לחבריי המצוינים למחנה קו הפוך לחלוטין – לכשיגיע האירוע, המתינו לזוג הצעיר בפתח גן האירועים – חמושים בזרי פרחים וסיכה צהובה למען השבת החטופים – ואחלו להם הרבה מזל טוב. אין דבר שיעורר את חמתו של נתניהו יותר מהסצנה הזו.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).