מילת המפתח היא התלכדות אינטרסים. אתמול (שלישי) היה זה שר הביטחון יואב גלנט ששילם את המחיר. זה התאים לבנימין נתניהו כי החשבון האישי מהפיטורים הקודמים היה פתוח, כי החרדים ביקשו לסלק את מי שמייצג מאות אלפי אנשי מילואים ומתנגד מצפונית לפטור, כי חשרת עבים בדמותן של שתי חקירות חדשות מסתמנת מעל ראשו של ראש ממשלה, כי זה המתכון הבטוח (כרגע) לשרידות עד אוקטובר 2026.
נתניהו הבין שזו שעת כושר: החרדים הציבו אולטימטום סביב חוק המעונות/השתמטות, ודמיינו מצב שבו הממשלה מתקדמת עם אישור חוק ששר הביטחון מתנגד לו נחרצות, בטענה שהוא עושק מאות אלפי חיילים הנלחמים בפועל, לטובת מאות אלפים הפטורים מכך לחלוטין. איזה מסר מעבירה מחלוקת כזו בצמרת הפוליטית לחיילי הסדיר ובמיוחד למערך המילואים?
הסדקים עבור נתניהו הופיעו כבר לפני כן – ולא מדובר במחלוקת בין ימין לשמאל, אלא בקרע פנימי בין דתיים־לאומיים לחרדים, בתוך הגוש שלו עצמו. זו סכנה שנתניהו יתקשה מאוד להתמודד איתה בהמשך, והיא צפויה להחריף ככל שהמלחמה נמשכת. לכן היה לו צורך לפרק אותה, והזזת גלנט הקולני והנחוש, היא צעד ראשון.
בעזה, מי שמחלק מזון במערכה הראשונה, עשוי למצוא עצמו סולל מדרכות ומקים בתי חולים שדה בהמשך. אחריות אזרחית אינה נבחרת, אלא נופלת עליך לפתע, בלי שביקשת
יתרה מכך, בכל הערכת מצב ביטחונית נדרש ראש הממשלה לשמוע דעות מנוגדות לשלו – ולעיתים כאלה שחולקות ב־180 מעלות על עמדותיו. הדוגמה האחרונה הייתה בנוגע לחלוקת המזון לפלסטינים בעזה על ידי צה"ל, נושא ששר הביטחון התנגד לו, ובצדק.
גלנט רואה את סכנת המדרון החלקלק וזוכר היטב כיצד החלה רצועת הביטחון בלבנון. מה שהחל ככוח עזר לצבא דרום לבנון, הסתיים במוצבים מבוטנים תחת התקפות יומיומיות. בעזה, מי שמחלק מזון במערכה הראשונה, עשוי למצוא עצמו סולל מדרכות ומקים בתי חולים שדה בהמשך. לא בוחרים באחריות אזרחית, אלא זה משהו שנופל עליך לפתע, בלי שביקשת.
גלנט היה נחרץ בזה, גם מערכת הביטחון, אך נתניהו התקשה לרבע את המעגל מול דופן ימין בממשלה. כך גם לגבי ציר פילדלפי ועסקת החטופים. גלנט דיבר על גמישות מבצעית גדולה ויכולת לוויתורים גדולים ללא סכנה ממשית, נתניהו התעקש על סלע קיומנו. בכל צומת שבו נתניהו נתקל בסכנה פוליטית הוא מצא את גלנט נחוש, מיישר קו עם עמדת מערכת הביטחון.
בפיטורים של גלנט נתניהו פירק עוד חזית, זו של שר הביטחון והרמטכ"ל. לכל אורך הלחימה גלנט והלוי הציגו לרוב קו אחיד, פרגמטי כשצריך, נחוש ויוזמתי כשצריך
בפיטורים של גלנט נתניהו פירק עוד חזית, זו של שר הביטחון והרמטכ"ל. לכל אורך הלחימה גלנט והלוי הציגו לרוב קו אחיד, פרגמטי כשצריך (חטופים), נחוש ויוזמתי כשצריך (מהלך קרקעי מיידי בעזה מייד אחרי הטבח בעוטף). המגמה הזו צפויה להתהפך מעל ראשו של הרמטכ"ל. ספק עד כמה יעמוד השר החדש ישראל כ"ץ מול ראש הממשלה ויגבה את מערכת הביטחון.
לגלנט והלוי הייתה כימיה ושפה משותפת לכל אורך הדרך. לגבי השר כ"ץ, הוא קודם כל צריך ללמוד, וכדאי לו בעניין הזה להקשיב גם להלוי ולא לקבל החלטות בעצת צד אחד.
לשר הביטחון החדש אין 100 ימי חסד. גם לא 100 שעות. לא ברור על מה מעידה לקיחת אחריות כל כך גדולה מצד כ"ץ. הוא אמנם יושב בקבינט הביטחוני כבר הרבה שנים, הוא אומנם צמח ליד אריאל שרון הביטחוניסט, אבל כל אלה לאו דווקא מכשירים אותו להיכנס לנעליים הללו בעיתוי כל כך רגיש ודרמטי.
מדובר בהימור גדול מצידו לקחת את תיק הביטחון במלחמה – ועוד תחת איום מיידי של מתקפה איראנית. במשרד הביטחון אי אפשר להתקוטט בטוויטר עם כל העולם, בדיוק הפוך, צריך לדבר איתו – ובשקט.
דבר אחד ברור כאן, ראש הממשלה לוקח את המושכות הביטחוניות לידיו. זה מהלך שנתניהו לא אוהב בדרך כלל, הוא תמיד רצה שר ביטחון עם ניסיון לידו, כל שכן במלחמה, מישהו לחלוק איתו אחריות (וכישלון)
דבר אחד ברור כאן, ראש הממשלה לוקח את המושכות הביטחוניות לידיו. זה מהלך שנתניהו לא אוהב בדרך כלל, הוא תמיד רצה שר ביטחון עם ניסיון לידו, כל שכן במלחמה, מישהו לחלוק איתו אחריות (וכישלון). אם תרצו, נתניהו פיטר את גורם האיפכא מסתברא שכל כך הפריע לו והכריז לימין שור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אמיר – הגיע הזמן להיות רציני. גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון הם פונקציות פוליטיות. לא מדובר במינוי מומחה א-פוליטי אלא במינוי פוליטי שהוא חבר הקואליציה. ולכן, על שר הביטחון גם לקבלת את מרותו של ראש הממשלה וגם את המדיניות של הקואליציה. בסופו של דבר, יש שורה ארוכה של מומחה ביטחון, שיודעים לתמוך בראש הממשלה ושר הביטחון החדש. אפשר להירגע