אחרי לחצים כבדים על הסוקרים לספק תחזיות מדויקות יותר, הגיעה הלילה תשובה מארה"ב: הציבור הרחב מעדיף את דונלד טראמפ.
עם זאת, הסוקרים לא נחלו כישלון מוחלט. במדינות המפתח התוצאות אכן היו קשות לניתוח, ובשבע המדינות המתנדנדות הסתיימו המרוצים בפערים קטנים במיוחד בין המועמדים – הפרשים של אחוזים בודדים, בגבולות סטיית התקן, באזורים המאוכלסים במיליוני אנשים. למי שזועם על תוצאות הבחירות, הפעם לפחות לא ניתן להטיל את האשמה על הסקרים.
עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצחון מובהק של טראמפ – גם במספר האלקטורים וגם בקול הפופולרי – הוא חגיגה בטווח הקצר. בעת כתיבת שורות אלה מסתמן כי טראמפ השיג שליטה בכל זרועות השלטון: הבית הלבן, הסנאט, וככל הנראה גם בית הנבחרים.
אם אלה אכן התוצאות הסופיות, טראמפ רשם הישג היסטורי כאחד הנשיאים הבודדים שחזרו לכהונה שנייה לא רצופה והשיגו שליטה מלאה בכל רשויות השלטון
בבית המשפט העליון יש לו כבר רוב מוצק של שישה שופטים שמרנים מול שלושה ליברלים. אם אלה אכן התוצאות הסופיות, טראמפ רשם הישג היסטורי כאחד הנשיאים הבודדים שחזרו לכהונה שנייה לא רצופה והשיגו שליטה מלאה בכל רשויות השלטון.
עם זאת, לא בטוח שהשמחה של הישראלים ושל ראש הממשלה, שרק אתמול פיטר את שר הביטחון שלו בפעם השנייה, תימשך זמן רב.
אחד הדברים ששמעתי בישראל בשבועות האחרונים היה שכהונת טראמפ תאפשר לישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. אולם, במהלך הקמפיין העבירו טראמפ וסגנו המיועד ג'יי די ואנס מסרים סותרים בנושא.
בראשית אוקטובר, מייד לאחר מתקפת 200 הטילים הבליסטיים על ישראל ערב ראש השנה, אמר טראמפ כי ישראל צריכה "קודם כל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן". אולם התקיפה לא יצאה לפועל, בין היתר בשל לחצים מצד הבית הלבן של ג'ו ביידן. זמן קצר לאחר מכן, התראיין ואנס לרשת סי־אן־אן וציין כי ארה"ב מתכננת להתחיל בקרוב משא ומתן דיפלומטי עם איראן.
בשבועות האחרונים של הקמפיין, טראמפ פיזר הבטחות רבות לקהל המוסלמי, הערבי, ולאמריקאים ממוצא לבנוני. הוא הבטיח לסיים את המלחמה ולהביא שלום וכבוד לתושבי לבנון
"האינטרסים בין המדינות הם לעיתים שונים", אמר ואנס ביחס לישראל וארה"ב. "לנו יש אינטרס שלא להיכנס למלחמה עם איראן", ציין. ואנס אומנם לא יהיה קובע המדיניות בבית הלבן, אך תשובותיו בריאיון מרכזי במהלך הקמפיין משקפות את ההנחיות וההכנה שקיבל מצוות המומחים והיועצים של טראמפ.
בשבועות האחרונים של הקמפיין, טראמפ פיזר הבטחות רבות לקהל המוסלמי, הערבי, ולאמריקאים ממוצא לבנוני. הוא הבטיח לסיים את המלחמה ולהביא שלום וכבוד לתושבי לבנון, ולשחררם מהסבל הרב – אך נמנע מלציין את מקור הסבל שלהם או אם יש לו קשר לארגון טרור כלשהו או למדינה שכנה המותקפת על ידו.
גם בסוגיית המלחמה בעזה הבהיר טראמפ עוד ביולי 2024, בפגישתו עם נתניהו, כי יש לסיים את המלחמה, להשיב את החטופים, ולהביא לסוף הפעילות בעזה עד ינואר 2025 – מועד השבעתו לנשיא ה־48 של ארה"ב.
כיצד טראמפ יגיע לכל ההישגים הללו מול איראן, לבנון ועזה? האם דרישותיו יהפכו למציאות בשטח? אם יצליח להרחיב את "הסכמי אברהם" ולהביא את ערב הסעודית להסכם היסטורי עם ישראל, כהונתו עשויה להיות מבטיחה עבור הישראלים. עם זאת, לעת עתה נראה כי צפוי להיות פער בין הצהרותיו הגדולות של טראמפ לבין המציאות המדממת של החברה הישראלית.
יתרה מכך, במהלך הקמפיין ציין טראמפ שהוא מנהל שיחות קבועות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שיש לו כידוע קשרים והשפעה באיראן. ייתכן שהישראלים יידרשו להתרגל לציר החדש של טראמפ ופוטין
יתרה מכך, במהלך הקמפיין ציין טראמפ שהוא מנהל שיחות קבועות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שיש לו כידוע קשרים והשפעה באיראן. ייתכן שהישראלים יידרשו להתרגל לציר החדש של טראמפ ופוטין, בדרכם לקידום האינטרסים של טראמפ בנושא האיראני.
טראמפ עשוי להתנהל כנשיא שיכור מכוח. עם ניצחון מובהק וללא אופוזיציה פוליטית משמעותית, הוא יוכל לקדם מהלכים רבים, לפחות בשנתיים הראשונות.
המפלגה הדמוקרטית צפויה להיכנס עתה למשבר ממושך של האשמות הדדיות. ביידן יספוג הרבה מהרפש על החלטתו להתמודד בגיל כה מתקדם – וגם קמלה האריס תחטוף. מעבר לביידן, גם שאר המפלגה הזדקנה מאוד – ננסי פלוסי, ברני סנדרס, אליזבת וורן. האריס, לעומת זאת, דווקא סימלה את הדור הבא: אישה נמרצת עם רקע מעורב, אך כניסתה המאוחרת למרוץ לא הצליחה לשנות את תמונת המצב.
ומה באשר ל"סקווד"? אלכסנדריה אוקסיו־קורטז וחברותיה הקיצוניות אולי לא היו הסיבה הישירה להפסד הדמוקרטים, אבל קשה להתעלם מכך שקואליציית המיעוטים המגוונת שניסתה לפעול יחד במפלגה אחת הובילה למשיכת המנהיגות לכיוונים מנוגדים, ולעיתים הפכה את המפלגה ללא יציבה.
העובדה שאף אישה עדיין לא הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית של הבית הלבן היא מתסכלת, ויש לקוות שזה לא יוביל את הדמוקרטים לחשבון נפש שמרני
הצורך של האריס לרצות קבוצות אינטרס מוסלמיות במישיגן לצד קבוצות יהודיות בפנסילבניה הקשה עליה לגבש מסרים ברורים ואחידים. טראמפ, לעומתה, לא היסס להביע עמדות בוטות נגד מהגרים בלי לחשוש מקבוצות לחץ קטנות – מסרים שלכדו את הציבור הלבן סביבו.
ונקודה אחרונה בנושא הקמפיין המגדרי: זו הפעם השנייה בעשור שהמפלגה הדמוקרטית מעמידה בראשה מועמדת אישה ומפסידה בבחירות. העובדה שאף אישה עדיין לא הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית של הבית הלבן היא מתסכלת, ויש לקוות שזה לא יוביל את הדמוקרטים לחשבון נפש שמרני או אנטי מגדרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם