86 שנים לפוגרום ליל הבדולח

בית כנסת בהנובר, גרמניה, שהוצת במהלך פוגרום ליל הבדולח ב-10-9 בנובמבר 1938 (צילום: רשות הציבור)
רשות הציבור
בית כנסת בהנובר, גרמניה, שהוצת במהלך פוגרום ליל הבדולח ב-10-9 בנובמבר 1938

פוגרום ליל הבדולח, שהתרחש ב-9-10 בנובמבר 1938, סימל את המעבר של גרמניה הנאצית מהסתה מילולית ומחקיקה גזענית כלפי יהודים, לפגיעה פיזית אכזרית בקהילה היהודית ובמוסדותיה.

ברחבי גרמניה, אוסטריה ובחלקים דוברי הגרמנית של צ'כיה, המון מוסת ומשולהב ניפץ חלונות ראווה של חנויות יהודיות, הצית בתי כנסת והשחית רכוש יהודי. מאות יהודים נרצחו, אלפים נפצעו ונשלחו למחנות ריכוז, ורבים נותרו חסרי כל.

ברחבי גרמניה, אוסטריה ובחלקים מצ'כיה, המון מוסת ומשולהב ניפץ חלונות ראווה של חנויות יהודיות, הצית בתי כנסת והשחית רכוש יהודי. מאות יהודים נרצחו, אלפים נפצעו ונשלחו למחנות ריכוז, ורבים נותרו חסרי כל

הפוגרום היה תולדה של סדרת אירועים אנטישמיים שקדמו לו: חוקי הגזע, האנשלוס, גירוש יהודי פולין באוקטובר – 1938 ועוד. הוא הפתיע, זעזע והיכה בתדהמה את היהודים ברחבי גרמניה ואוסטריה.

עליית המדרגה של השנאה הבהירה ליהודי גרמניה ואוסטריה שהתקווה הגדולה שלהם להיות חלק בלתי נפרד מהחברה בה חיו במשך דורות התנפצה לרסיסים כאותן זגוגיות של בתי הכנסת ובתי העסק היהודיים.

הפוגרום לא היה רק עוד ביטוי לשנאת פרטים כאלה ואחרים וקבוצות בחברה ולא רק ביטוי לשנאת השלטון, שכן השלטון נתפס על ידי רבים כבר-חלוף. האירוע הביא לידי ביטוי את שנאת ההמון – שלובתה על ידי מנהיגי השלטון הנאצי ונווטה לצרכיהם.

ההלם היה כה גדול, שכן האירוע  הבהיר ליהודי מרכז אירופה שהחברה שבה חיו ואליה השתייכו ואיתה הזדהו, מוקיעה אותם באלימות ובברוטליות. שלטון נתפש כדבר שניתן להחליפו – שנאת יחידים וקבוצות נתפשת כדבר שאפשר לחיות לצידו. אבל כאשר החברה כקולקטיב שונאת ומוקיעה – חברה אינה בת החלפה.

85 שנה לאחר מכן, ב-7 באוקטובר 2023, התפרצה כאן בארצנו שנאה עיוורת שבאה לידי מעשה במתקפת טרור רצחנית ורצח המוני של אזרחים חפים מפשע, נשים, גברים וילדים בישראל. על אף ההבדלים בהקשר ההיסטורי, התרבותי והפוליטי, השאלות הבסיסיות נותרו בעינן, וכולן נסובות סביב אותה סוגיה: כיצד שלטון קיצוני מצליח להסית ולטעת שנאה כה עמוקה בקרב ההמונים, לנצל את אותה שנאה ולתעל אותה לאלימות קיצונית?

הפוגרום לא היה רק עוד ביטוי לשנאת פרטים וקבוצות בחברה ולא רק ביטוי לשנאת השלטון, שכן השלטון נתפס על ידי רבים כבר-חלוף. האירוע הביא לידי ביטוי את שנאת ההמון – שלובתה על ידי מנהיגי השלטון הנאצי

בשנות ה-30, תעמולה מסיתה של המשטר הנאצי הפיצה את האמונה שהיהודים הם אויבי העם הגרמני. הדה-הומניזציה שיצרו הנאצים כלפי היהודים אפשרה להם לבנות בסיס להצדקת האלימות כלפיהם. התעמולה הזו חתרה לשכנע את דעת הקהל כי היהודים הם מקור לסבל, עוינות וקשיים, ולכן יש להיפטר מהם.

תהליך דומה מתרחש גם כיום: ארגונים קיצוניים משתמשים בדה-הומניזציה כדי להציג את הישראלים כ"אחר" מסוכן ובלתי מוסרי, כך שהטבח כלפיהם הופך "לגיטימי" בעיני המבצעים ותומכיהם.

אנחנו, כעם שעבר את השואה והקים מדינה חזקה ואיתנה, פועלים במציאות שונה לחלוטין. על המדינה שלנו מוטלת האחריות להגן על תושביה ולהילחם בנחישות באויבים הקמים עלינו להורגנו. לצד זה, עלינו גם לשמור על אמות המידה והמוסר האנושי. עלינו להכיר בכך שבצד השני ישנם אנשים, נשים וילדים שאינם לוחמים והם נקלעו "לשדה הקרב", כחלק מאותה ציניות של אויבנו שאינם חולקים אתנו את אמות המידה והמוסר האנושי, והם מוכנים להקריב את האוכלוסייה למען המטרות הנפשעות שלהם.

ההיסטוריה מלמדת אותנו, שפרימה של כללי מוסר בסיסיים מובילה לאסונות קשים, לאובדן דרך ולאלימות נטולת הבחנה. לצד ההגנה הבלתי מתפשרת על תושבי המדינה, החובה שלנו היא גם לשמור על הגבולות המוסריים ולאפשר למוסר היהודי להיות המצפן המנחה אותנו גם במאבקים הקשים ביותר. שמירה על עקרונות אלה אינה רק חובה מוסרית, אלא היא גם הדרך להבטיח שלא נדרדר לעולם שבו כל אקט של אלימות, קיצוני ככל שיהיה, נתפס כלגיטימי וכרישיון להרוס ולהרוג ללא הבחנה.

ההיסטוריה מלמדת שפרימת כללי מוסר בסיסיים מובילה לאסונות קשים, לאובדן דרך ולאלימות נטולת הבחנה. לצד ההגנה הבלתי מתפשרת על תושבי המדינה, חובתנו גם לשמור על הגבולות המוסריים

פוגרום ליל הבדולח, היה אחד מ"המבשרים" של השואה. הוא סימן את היהודים כמי שאינם ראויים לחיות. ההיסטוריה צריכה להוות עבורנו תמרור אזהרה. לא להמעיט בכוחה של ההסתה והשנאה, של מי שמבקשים להפשיט מאתנו את צלם האנוש, ובאותה מידה להיזהר שהשנאה הזו לא תחלחל גם בנו, באנושיותנו ובערכים המוסריים שמהווים את המצפן של עמנו לאורך אלפי שנות קיומו.

דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 623 מילים
סגירה