אחרי כמעט חמש שנים כראש אכ"א, יעזוב בקרוב האלוף יניב עשור את התפקיד וימתין לסבב המינויים הבא במטכ"ל. לאלוף עשור יש יתרון גדול על אלופים אחרים: הוא אמנם חלק משולחן המטכ"ל כבר מספר שנים, אבל הוא לא היה חלק ממעגל ההחלטות המבצעיות שקדמו לשבעה באוקטובר.
עשור, שגדל בחטיבת גולני, תמיד היה בקצה המבצעי – מג"ד גדוד 51, מפקד יחידת אגוז, מח"ט גולני, מפקד אוגדת רמת הגולן. מספרים שכאשר היה מפקד פלוגה צעיר ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות ה-90, הכיר שם כל ואדי וגבעה, לעיתים יותר מקציני המודיעין של הפיקוד.
הוא היה מפקד גדוד 51 בקרב הקשה בעיירה בינת ג'בייל ב-2006, בקרב שבו קפץ סגנו רועי קליין על רימון ונהרג. הקרב הזה, שנחשב עד היום לאחד הקשים במלחמת לבנון השנייה, עם שמונה הרוגים ועשרות פצועים, צרוב היטב בזיכרון של עשור. חזבאללה היה ערוך היטב בעיירה, וכוחות גולני מצאו עצמם במארב מתוכנן ובעמדת נחיתות. במצב שנוצר, אי אפשר היה לפנות פצועים לאחור, וחלקם נפטרו מאיבוד דם. עשור הולך עם זה מאז.
הוא היה מפקד גדוד 51 בקרב הקשה בעיירה בינת ג'בייל ב-2006, בקרב שבו קפץ סגנו רועי קליין על רימון ונהרג. הקרב הזה, שנחשב עד היום לאחד הקשים, עם שמונה הרוגים ועשרות פצועים, צרוב היטב בזיכרון של עשור
התפקיד שלו כראש אכ"א הוא הארוך ביותר שעשה בצבא, והראשון שאינו במערך המבצעי. לא שזה רע, ניכר היה שזה נתן לו פרספקטיבה אחרת על הצבא, או ליתר דיוק, על איך הוא צריך להיראות אחרי המלחמה. לאורך כל השנה האחרונה הוא הקפיד להישאר ממלכתי, אבל בין הדברים אי אפשר היה שלא להבחין בביקורת ואולי אכזבה מחוסר ההבנה של הדרג המדיני והפקידות הממשלתית את צרכי הצבא.
למלא את השורות
המשימה העיקרית של עשור השנה הייתה כמובן מילוי השורות. כיום חסרים לצה"ל כמעט 20% מהמערך הלוחם וזה צפוי לרדת בעוד כ-5% בשנים הקרובות. בתיאור פשוט, צה"ל מקושש בימים אלה כוח אדם לוחם מכל הבא ליד – וזה כולל החזרה לשירות של עשרות אלפי אנשי מילואים ששוחררו מפאת גילם. אבל זה לא מספיק.
צה"ל מוצא את עצמו מצד אחד במלחמה מתמשכת המתישה את הכוח הלוחם בסדיר ומילואים, ומצד שני במצב הפוליטי שמשתק את האפשרות להגדלת מאגר כוח האדם דרך גיוס בחברה החרדית.
צה"ל מוצא את עצמו מצד אחד במלחמה מתמשכת המתישה את הכוח הלוחם בסדיר ומילואים, ומצד שני במצב הפוליטי שמשתק את האפשרות להגדלת מאגר כוח האדם דרך גיוס בחברה החרדית
בינתיים מנסים לגשר על הפער הזה דרך הארכת השירות ל-36 חודשים, אבל צעד החירום הזה מעוכב על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין. ההסבר שלו נשמע הגיוני: הוא לא רוצה להכביד על המגזר המשרת ללא פתרון חוק גיוס שיכלול את החרדים. זה נשמע נכון וצודק, אבל בינתיים השורות בצה"ל ממשיכות להידלדל.
האלוף עשור נפגש בשנה האחרונה מספר פעמים עם רבנים בולטים בחברה החרדית, ונראה שזה שכנע אותו לדבוק בגישה הרכה והמכילה – כלומר, לנסות להביא לגיוס גדל והולך בשיח ולא באבכת גרזן. בפורומים סגורים הוא אומר ש"צריך כבוד ולא להתפרץ, להביא לא רק בכוח, המלחמה עוררה רגש סולידריות במגזר הזה".
מחליפו של עשור, אלוף דדו בר כליפא, מגיע מהציונות הדתית. מעניין יהיה לראות מה תהיה הגישה שלו לנוכח הקרע ההולך וגדל בין הכיפות הסרוגות לחרדים על שירות בצבא לצד לימוד תורה.
מנסים להישאר צנועים
החל מהשבוע, צה"ל עומד להוציא במדורג 7,000 צווי גיוס לחרדים בגילאים 18-26. מדוע 7,000? משום שבסבב הקודם שבו הוצאו 3,000 צווים, צה"ל היה רחוק מהיעד ורק 120 חרדים התייצבו. עכשיו מגדילים את מספר הצווים בתקווה (קלושה) שזה ישפר את אחוזי ההתייצבות.
נזכיר: הוצאת 7,000 הצווים הייתה הוראה של שר הביטחון היוצא יואב גלנט, שנחשב בעיני החרדים כלעומתי ומכאן הלחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח אותו. זה היה ברור שעם גלנט הנחוש, נתניהו יתקשה להביא את החרדים להצביע בעד תקציב המדינה ללא חוק גיוס שיספק אותם.
ההחלטה של גלנט להוציא את 7,000 הצווים נתקלה בביקורת קשה בתוך המפלגה שלו, אבל היא עדיין לא בוטלה על ידי שר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ וספק אם זה יקרה
ההחלטה של גלנט להוציא את 7,000 הצווים נתקלה בביקורת קשה בתוך המפלגה שלו, אבל היא עדיין לא בוטלה על ידי שר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ וספק אם זה יקרה. כ"ץ רמז בסוף השבוע שהוא לא יבטל את ההחלטה אלא ירדד אותה, רק שלא להרגיז את השותפים הקואליציוניים אריה דרעי ויצחק גולדקנופף.
כמו ביקום מקביל, צה"ל הציג בסוף השבוע את נתוני כוח האדם העדכניים של המלחמה האחרונה. השורה התחתונה ברורה: צה"ל חייב לגדול, והמשמעות היא תוספות תקציב גדולות. בינתיים לא מדברים על מספרים אלא על העקרון, ומשרד האוצר עדיין לא אמר את דברו בעניין הזה.
השיח בין הצדדים הוא בינתיים ענייני, אבל מתוח. באחת הפגישות של ראש אגף התקציבים באוצר עם בכירי אגף כוח אדם בצה"ל הוא הודה בפניהם, "עשינו קמפיין על הראש שלכם, הצגנו אתכם כמו את ועדי הנמלים".
אלא שלצה"ל אין ברירה: אין לו זכות שביתה ויש לו מלחמה בשבע חזיתות. הוא לא ממתין. הקמת חטיבת החרדים כבר החלה בלי קשר למספרים שיגיעו בהתאם לדילים הפוליטיים שיירקחו בשבועות הקרובים.
לצה"ל אין ברירה: אין לו זכות שביתה ויש לו מלחמה בשבע חזיתות. הוא לא ממתין. הקמת חטיבת החרדים כבר החלה בלי קשר למספרים שיגיעו בהתאם לדילים הפוליטיים שיירקחו בשבועות הקרובים
מספרית, בצה"ל מנסים להישאר צנועים בעניין גיוס חרדים ועדיין דבקים בגיוס 4,800 מהמגזר הזה בשנת 2025, רובם מיועדים לתפקידי לחימה. בשנים הבאות, המערך הלוחם בזרוע היבשה בצה"ל יצטרך 7,500 לוחמים חדשים בכל שנה, בנוסף ל-2,500 תומכי לחימה.
כלומר, בסך הכול מדובר בגידול של 10,000 חיילים בשנה בחמש השנים הקרובות – וכל זה כדי לעמוד בתקנים מלאים, נכון לגודל הצבא כיום ובהתאם למשימות הנוכחיות. מאגר כוח האדם הנוכחי מוצה, כולל הארכת השירות ל-36 חודשים שכבר נלקחת בחשבון כאילו אושרה בכנסת.
השורה התחתונה היא כי את הפער אמורים למלא החרדים. בלעדיהם, לא ירחק היום שבו צה"ל יצטרך להודיע על פגיעה בכשירות – והפעם לא מבחירה של משרתים על רקע מצפוני אלא בשל משתמטים באישור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא מאמין לצה"ל על מחסור בחיילים.
בקיץ 1973 הסד"ק של צה"ל סדיר + קבע מנה 44000 איש.
הסד"ק של צה"ל בקיץ 2023 מנה 178000 איש.
יותר מפי ארבע.
להיכן נבלעו כ"כ הרבה חיילים.
יש לי תשובה ע"כ.
בתוקף תפקידי, אני מסתובב הרבה ביחודית מסוגוות.
כמו 8200 ועוד.
כמות המשרתים והתנאים בהם ממש מטורפים.
אם היו גורעים כ 40% מהן ומעבירים אותם לכוח הלוחם.
היחידות המסוגוות לא היו נפגעות.
ולצהל היה מספיק חיילים למלא את השורות. כדאי לחשוב על כך.