אלפי לוחמים מתחת לגיל 40, ששוחררו משירות מילואים בצה"ל לפני המלחמה, טרם גויסו מחדש, למרות המחסור בלוחמים והעומס הכבד, כך נודע לזמן ישראל. ההערכה היא כי מדובר בכ־20 אלף לוחמים.
מאז פרוץ המלחמה הנוכחית גויסו למאות ימי מילואים יותר מ־300 אלף חיילים. חלקם – בעיקר הלוחמים – נקראו שוב ושוב לשירות בעזה, בלבנון ובגדה המערבית.
בעשור שלפני המלחמה שוחררו משירות מילואים כ־150 אלף חיילי וחיילות מילואים בני פחות מ־40 (כלומר, בגיל שבו החוק מאפשר לקרוא להם לשירות). כעת, החזרתם עשויה להקל על המחסור החמור בלוחמים.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי חלק גדול מהחיילים הללו אינם מתאימים לגיוס מחדש. חלקם היו בתפקידים עורפיים שאין בהם כעת צורך מבצעי; אחרים עברו בינתיים את גיל 40, או שמצבם הרפואי כיום אינו מאפשר להם להילחם.
כ־60 אלף לוחמים ותומכי לחימה – הרוב בקרב המתאימים לחזור לשירות – התנדבו להתגייס. ההערכה היא שיותר מ־10,000 לוחמים נוספים, שלא התנדבו, גויסו בחודשים האחרונים, אך, כאמור, לא כולם.
צה"ל מקדם מהלכים למיון, גיוס, שיבוץ והכשרה של הלוחמים הללו. מדובר צה"ל נמסר: "מתחילת המלחמה הוחזרו לשירות מילואים כ־70 אלף משרתים. עוד כ־15 אלף משרתים ששוחררו מתחת לגיל 35 נבחנים להחזרה לשירות". בצה"ל לא ענו לשאלה, מדוע המהלכים לגיוס מתעכבים זמן כה רב והחיילים הללו עדיין "נבחנים" וטרם הוחזרו לשירות.
גורמים במערכת הביטחון הסבירו כי העיכוב קשור לצורך לאתר את החיילים ולבדוק אם הם חיים בישראל, לבחון את מצבם הרפואי ולאמן אותם לפני חזרתם לשטח
גורמים במערכת הביטחון הסבירו כי העיכוב קשור לצורך לאתר את החיילים ולבדוק אם הם חיים בישראל, לבחון את מצבם הרפואי ולאמן אותם לפני חזרתם לשטח. הפעולות הללו מתעכבות בשל המחסור בכוח אדם בצה"ל והעובדה שהמערכת ממוקדת בצרכים מבצעיים מידיים ובתמיכה בנפגעים.
תנועת "אימהות בחזית", המייצגת אימהות ללוחמים, נאבקת להחזיר כמה שיותר חיילי מילואים ששוחררו כדי להקל את העומס על הקיימים. לדברי מייסדת וראשת התנועה, עו"ד איילת השחר סיידוף: "באוקטובר גייסו 320 אלף מילואימניקים, ומאז מאריכים להם בלי סוף. חייל ממוצע עשה 151 ימי מילואים, ולוחמים עושים יותר. כמה כבר אפשר להעמיס על אותם אנשים? הם קורסים!
"בנוסף לעומס על המשרתים, לפגיעה במשפחות, הלימודים, העסקים, העבודה, הנפש שלהם והסיכון, המחסור בלוחמים מהווה בעיה ביטחונית. אסון שבעה באוקטובר התרחש קודם כל בגלל שבין גבול עזה לקיבוצים ולמסיבה היו 220 חיילים בלבד, רובם תצפיתניות לא חמושות. אף אחד לא יודע אם הגבולות הרגילים מאוישים מספיק ומה עלול לקרות בהם.
"אני שמה בצד את השערורייה המרתיחה של הפטור הלא חוקי לחרדים, ומתמקדת בפתרון הכי מיידי: לגייס את אלה ששוחררו לפני המלחמה. אבל זה לא קורה. אני לא רואה שזה מעניין את נתניהו, גלנט, כ"ץ, הרמטכ"ל וראש אכ"א ושהם עושים משהו בעניין".
"אני שמה בצד את השערורייה המרתיחה של הפטור הלא חוקי לחרדים, ומתמקדת בפתרון הכי מיידי: לגייס את אלה ששוחררו לפני המלחמה. אבל זה לא קורה. אני לא רואה שזה מעניין את נתניהו"
מייד אחרי טבח שבעה באוקטובר צה"ל הוצף בפניות של לוחמים ותומכי לחימה במילואים ששוחררו וביקשו להתגייס. רובם המכריע של המתנדבים שנמצאו כשירים רפואית – חלקם גם מעל גיל 40 – נענו. עד פברואר גויסו רבבות מתנדבים, לפי הערכות כ־60 אלף.
אלא שבניגוד לחיילים בשירות מילואים פעיל, שנקראו שוב ושוב, רוב המתנדבים שוחררו אחרי כמה שבועות ולא נקראו שוב. גורם במערכת הביטחון מציין כי "אי אפשר לטחון מתנדבים חודשים ארוכים, בניגוד למי שנקרא בצו מחייב".
לדברי סיידוף: "על כל הכבוד העצום והתודה לכל מתנדב ומתנדבת, הדרך הנכונה היא גיוס מחייב. התלות במתנדבים יצרה מצבים הזויים, שכל מ"פ חיפש מתנדבים בעצמו בקבוצות ווטסאפ, ולך תדע כמה בעיות ביטחון שדה זה יצר".
בינתיים, במהלך המלחמה, המוטיבציה של המגויסים ירדה. ההערכה היא שבסוף 2023 עמדה רמת התייצבות הלוחמים ביחידות על כ־140% (כולל המתנדבים); בקיץ השנה היא ירדה לכ־60%; מאז, לפי הערכות, היא עלתה מחדש לכ־85%, בשל המוטיבציה הגבוהה לתרום ללחימה בלבנון.
ההערכה היא שכ־30 אלף לוחמים נוספים ששוחררו בעשור שלפני המלחמה לא התנדבו, ועד לאחרונה לא התייצבו כלל. עד יולי לא ניתן היה לגייסם כיוון שחוק שירות מילואים אוסר לקרוא לחיילים ששוחררו בלא צו מיוחד
ההערכה היא שכ־30 אלף לוחמים נוספים ששוחררו בעשור שלפני המלחמה לא התנדבו, ועד לאחרונה לא התייצבו כלל. עד יולי לא ניתן היה לגייסם כיוון שחוק שירות מילואים אוסר לקרוא לחיילים ששוחררו משירות בלא צו מיוחד של שר הביטחון. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט חתם על הצו הזה רק ביולי השנה. גלנט לא השיב לשאלתנו, מדוע חיכה זמן כה רב לחתום על הצו.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי גם בחמשת החודשים מאז החתימה על הצו גויסו פחות ממחצית מהלוחמים הפוטנציאליים. גורמים במערכת הביטחון מסבירים שגיוסם התעכב כי היה צריך, כאמור, להעביר אותם בדיקות רפואיות, לשבץ אותם מחדש כיוון שחלק מהיחידות שבהם שירתו נסגרו ולאמן אותם. אך העובדות הללו לא מהוות הסבר מלא לעובדה שיותר מ־15 אלף לוחמים טרם גויסו כלל.
סיידוף טוענת כי צה"ל דחה גם בקשות לשירות של מתנדבים, בגיל ובפרופיל מתאימים. לדבריה: "קיבלתי פניות מ־12 לוחמים שביקשו להתנדב כדי להקל את העומס על חברים שלהם ונדחו. רובם שריונרים. הרי השריונרים קורסים. אמרו להם שאין מספיק טנקים".
פעילות "אימהות בחזית" שלחו מכתבים בנושא לבכירים בצה"ל ומערכת הביטחון, אך סיידוף טוענת: "לא קיבלנו שום הסבר או תשובה עניינית". סיידוף כתבה בסוף ספטמבר לראש אכ"א לשעבר, אלוף יניב עשור:
"אנחנו, רבבות אימהות ללוחמים בסדיר ומילואים ומועמדים לשירות ביטחון, פונות אליכם בנוגע לצורך הדחוף בגיוס לוחמים שהוצאו מהסד"כ לפני המלחמה, בתקופה בה הצבא ביקש להפוך ל'קטן וחכם'.
"כיום יש למעלה מ־150 אלף לוחמים שהיו בכשירות וניתן להחזירם לשירות מילואים מיידי. כולל כ־40 אלף לוחמים ימיים, שאינם עושים מילואים ויכולים להיות כוח לחימה נוסף ומשמעותי בשעות הצורך. החל מחודש יולי ניתן, משפטית, להחזירם לכשירות מלאה. לצערנו לא נעשה דבר בעניין.
"כל לוחם נוסף יכול לסייע בשדה הקרב, ולכן יש לגייס את המשאבים האנושיים הללו בהקדם האפשרי. אנו קוראות לכם לפעול לגיוסם במיידי, למען ביטחוננו, ולמען בנינו הזקוקים לחילוף לאחר שנה של לחימה בלתי פוסקת. אנו מקוות לראות פעולות ממשיות בנושא בקרוב".
מהבדיקה שערכנו עולה כי חלק מהטענות במכתב אינן מדויקות: יש הרבה פחות מ־150 אלף לוחמים כשירים שניתן להחזיר לשירות, ולא ניתן לומר ש"לא נעשה דבר". ואולם, טענתה העקרונית של סיידוף כי יש אלפי לוחמים שטרם חזרו נכונה ולא זכתה להסבר. לדבריה: "עשור בכלל לא ענה למכתב שלי".
"הכישלון במיצוי פוטנציאל הגיוס למילואים כדי להפחית את הנטל על החיילים הקיימים, הוא פנומנלי. התוצאה היא שמשפחות קורסות ועסקים קורסים"
פעילות "אימהות בחזית" העלו את הנושא שוב ושוב בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, וחברי הוועדה אכן לחצו על גלנט ומפקדי צה"ל לפעול בעניין. בדיון פתוח לציבור בוועדה בסוף ספטמבר אמרה אחת ממובילות התנועה, אילת פלר מימון: "צה"ל זקוק ללוחמים. אנחנו צריכים לשאול כמה חיילי מילואים לא נקראו מאז 7 באוקטובר. אנחנו יודעים, שמדובר בעשרות אלפים.
"הכישלון במיצוי פוטנציאל הגיוס למילואים כדי להפחית את הנטל על החיילים הקיימים, הוא פנומנלי. התוצאה היא שמשפחות קורסות ועסקים קורסים. המדינה נותנת מענקים לעצמאים ביד אחת, ולוקחת את ההכנסות לעצמאים במילואים ביד השנייה.
"מעסיקים לא לוקחים לעבודה מילואימניקים. הם אפילו לא צריכים לשאול, מספיק שתגיד בריאיון עבודה 'בעוד חודש יש לי צו 8' ולא תתקבל. השחיקה איומה, ואם לא תדאגו לתגבורת אנשים לא יוכלו למשוך יותר".
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין השיב לה: "אני גאה כי בעקבות התערבות הוועדה הזאת העניין החל להתקדם. שר הביטחון ביטל 15 אלף פטורים ממילואים ואנשים מתחילים לקבל זימונים לשירות. עדיין, יש כאלה שיש להם פטור מסיבות ענייניות, אבל יש גם כאלה שלא, והם נקראים לשירות".
כדי למלא את החסר, צה"ל מזמן למילואים חיילים מייד בתום השירות הסדיר שלהם, בתגמול גבוה מאוד ביחס ליכולת ההשתכרות שלהם, ולתקופות ארוכות
כדי למלא את החסר, צה"ל מזמן למילואים חיילים מייד בתום השירות הסדיר שלהם, בתגמול גבוה מאוד ביחס ליכולת ההשתכרות שלהם, ולתקופות ארוכות. חלקם משרתים, למעשה, כבר יותר מארבע שנים כמעט ברצף. וגם זה לא מספיק.
הסבר חלקי שקיבלנו מגורמים במערכת הביטחון הוא העובדה שלפני המלחמה שוחררו ופורקו יחידות שלמות, וכדי לגייס את החיילים מחדש יש להקים מחדש את היחידות, או יחידות חדשות. לדברי אחד הגורמים הללו: "צה"ל לא צריך לוחמים נוספים ביחידות הקיימות, אלא יחידות נוספות".
סיידוף לא משתכנעת: "איזה טיעון הזיה. אולי הדבר האידיאלי זה להקים יחידות נוספות וכרגע זה לא אפשרי. אבל מה שבאמת צריך זה כוח אדם. לוחמים, לא משנה באיזו מסגרת".
במערכת הביטחון טוענים שהעיכוב נובע מהצורך לבדוק את כשירותם הרפואית ולהכשירם מחדש. אומרים שבצה"ל אין מספיק כוח אדם לפעולות הללו.
"בהנחה שזה נכון, זאת התנהלות מגושמת של הצבא. אין מחסור בחיילים עורפיים, אפשר לזמן למילואים המון מש"קי וקציני כוח אדם והדרכה שימיינו ויכשירו את הלוחמים החסרים".
"את המלחמה צריך לסיים בהקדם בכל מקרה. היא נמשכת לשווא. החטופים מתים לשווא. החיילים נהרגים לשווא. ובינתיים הם עדיין נעדרים מהמקום הכי חשוב: לשמור על הגבול של מדינת ישראל"
יש טענה שחוסר היכולת לאמן ולהכשיר היא גם הסיבה שלא מגייסים חרדים.
"זה כבר שקר גס. לא מגייסים אותם כי הממשלה לא רוצה. אבל את החרדים ממילא ייקח הרבה זמן לגייס ולהכשיר. הם הפתרון, אבל לא המיידי".
אם גויסו למילואים משהו כמו 400 אלף חיילים, גם גיוס של עוד 15 או 20 אלף לוחמים הוא לא פתרון מיידי מלא. אולי הפתרון הוא לסיים את המלחמה?
"בוודאי! לחלוטין! לגמרי! את המלחמה צריך לסיים בהקדם בכל מקרה. היא נמשכת לשווא. החטופים מתים לשווא. החיילים נהרגים לשווא. ובינתיים הם עדיין נעדרים מהמקום הכי חשוב: לשמור על הגבול של מדינת ישראל. מחר בבוקר הם עלולים להידרש להיות שם ולא להיות, ושוב עלול לקרות אסון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם