אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.

לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.

יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי בעל חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית

אלא שהמועד כבר לא סתמי. ב-29 בדצמבר לפני שנתיים הושבעה הממשלה הנוכחית. כאשר היסטוריונים ישאלו מה קרה למדינת ישראל, הפלא שקם והתפתח עד שלא, התאריך "שלי" ימלא תפקיד מרכזי בתשובות.

במחקריהם יהיו גם תאריכים אחרים, כל חוקר ודגשיו. למשל נובמבר 2022, עת נבחרה הכנסת הנוכחית, אחרי סדרה מתישה של מערכות בחירות. אפשר לחזור כמה חודשים אחורה, לעריקת חברי כנסת מהבית היהודי והפלת ממשלת השינוי קצרת הימים.

גישה אחרת תיקח אותנו לדצמבר 2016, הפתיחה הרשמית של החקירה נגד בנימין נתניהו, שהולידה כתבי אישום. אלו הביאו את מי שבעבר הגן על עצמאות מערכת המשפט לחתור בכול כוחו לערער אותה ולסרס את שומרי הסף.

המהדרים המשפטיים יקדימו לסוף האלף הקודם, עת הוא חמק בעור שיניו מפרשת בראון–חברון ומהמתנות של עמדי, והבין שאפשר.

אחרים יעדיפו לא להתמקד באדם אלא בתהליכים. הם יצביעו על האישור שניתן לערוך סדר פסח במלון פארק בחברון ב-1968, צעד ראשון בהתיישבות בשטחים שנכבשו/ שוחררו/ נתפסו/ ווטאבר פחות משנה קודם, והדרך נפתחה ליישוב ארץ ישראל השלמה, ויהי מה.

או, יהיו שיוכלו להפנות זרקור אל הפטור שנתן דוד בן גוריון לכמה מאות תלמידי ישיבה ואל פריצת המכסות בידי מנחם בגין לצורך הקמת קואליציה עם אגודת ישראל.

אלא שהמועד כבר לא סתמי. ב-29 בדצמבר לפני שנתיים הושבעה הממשלה הנוכחית. כאשר היסטוריונים ישאלו מה קרה למדינת ישראל, הפלא שקם והתפתח עד שלא, התאריך "שלי" ימלא תפקיד מרכזי

בעלי זיכרון קצר יתמקדו בממשלה בראשה עמדו לא מזמן נתניהו ובני גנץ, שהיו אמורים להתחלף ביניהם. לא קרה, האמון עם המרכז נפגע ולביבי (רחמנות!) נותרו הקיצוניים.

בעלי זיכרון יותר ארוך יגיעו עד 4 ביולי 1976, מאתיים שנה להכרזת העצמאות של ארה"ב וגם יום נפילתו באנטבה של יוני נתניהו בעת חילוץ חטופים. זו סללה את דרכו הציבורית של האח הפחות נחשב.

לא אתיימר לקבוע את משקלם היחסי של הנ"ל. אך דומה שהפחד מהמשפט ותוצאותיו הביאו את האח-היורש להקיף את עצמו בטבעת אש של סיעות מגוננות. הוא מצדו שומר עליהן, עד כניעה לכל דרישה, מכולן, בכל מחיר.

וכך, מאז השבעת הממשלה בכ"ט בדצמבר האומלל, אנחנו עדים לפער גדל והולך בין רצון הציבור, כפי שעולה בכול סקרי דעת הקהל, ובין התנהלות הממשלה שאמורה לדאוג לנו.

כמעט שנתיים נוהגת הממשלה הנוכחית כאילו מערכת בחירות אחת בה זכתה ב-30,000 קולות יותר מהגוש הנגדי, הסמיכה אותה לפעול ככל העולה על רוחה בכול תחום ואף לבטל את הדמוקרטיה ולשנות את שיטת המשטר עצמה אם יחפצו, כמו שטוען שר התקשורת שלמה קרעי.

אותה ממשלה יכולה, מבחינתה, לפזר הבטחות ומשאבים, להתעלם מהשלכות מעשיה ולנפנף מעליה בבוז סכנות ברורות ומיידיות. כאילו אין קשר בין המציאות שסוגרת עלינו ובין מעשי הקואליציה.

וכל הרע הזה התמקד והתמסד ביום הולדתי הלועזי.

כמעט שנתיים נוהגת הממשלה כאילו מערכת בחירות אחת בה זכתה ב-30,000 קולות יותר מהגוש הנגדי, הסמיכה אותה לפעול ככל העולה על רוחה בכול תחום. וכל הרע הזה התמקד והתמסד ביום הולדתי הלועזי

לכן, מאחר שכבר דצמבר, ולמרות העבר המשפחתי שמקנה למועד משמעות ייחודית, אבקש לא להזכיר לי את 29 בדצמבר אלא לברך אותי (אפשר גם מתנות) אך ורק בתאריך העברי.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.