כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
* * *
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים במלחמה. כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים
לאחרונה התפרסמו נתונים המדווחים על נשירת תלמידים ממסגרות בתי ספר ומסגרות אחרות, והדבר הזה תורם באופן ישיר להידרדרות נוספת במצבם הרעוע ממילא.
הורים רבים מחפשים אחר הדרך להקל במעט את ההתמודדות של ילדיהם, ולעיתים פונים למטפל על סמך המלצה של חברים, מכרים או גורמים שלישיים אחרים. לא תמיד הטיפול מותאם ונכון עבור הצרכים של הילד, ולא תמיד ישנה כימייה בין המטפל למטופל – מה שמכריע לא פחות בשאלה האם הטיפול יעלה יפה או שלא יעבוד.
אז איך תדעו ששלחתם את ילדיכם למטפל הנכון?
1. הפגישה הראשונה עם המטפל צריכה להיות עם ההורים וללא הילד, כדי שהוא יכיר אתכם ואת המקרה. כמובן שמדובר בהיכרות הדדית, גם אתם צריכים להכיר אותו ולהתרשם ממנו.
2. המטפל מכוון רק לטובת הילד וההורים. אם זו לא התחושה שלכם או של הילד, כנראה שהוא לא המטפל הנכון עבורכם.
3. זכותכם המלאה כהורים לשאול את המטפל כל שאלה הקשורה למהלך הטיפול, ועליו לתת תשובות שיספקו אתכם.
4. למטפל צריך להיות חשוב שהילד ירגיש בנוח לדבר איתו, גם על דברים שהוא לא רוצה שהוריו ידעו. לכן, חשוב מאוד לוודא שהילד מרגיש בנוח עם המטפל.
5. הטיפול הוא לא חקירה משום סוג. הילד ואתם לא חייבים להשיב על שאלות שלא נוח לכם איתן, או שלדעתכם לא רלוונטיות למקרה.
6. אסור למטפל לדרוש מהילד לשמור דברים בסוד מההורים – חובת סודיות חלה על המטפל, ולא על המטופל.
7. הילד לא צריך לרצות את המטפל, ואסור למטפל להביע אכזבה אישית מהילד בשום שלב. המטפל שם עבור הילד וההורים, לא להפך.
8. תהיו ערניים לשינויים שהילד עובר במהלך הטיפול. בעיקר ענייני מצב-רוח, תפקוד והתנהגות ובייחוד לפני הפגישות ולאחריהן.
לעיתים פונים למטפל על סמך המלצת חברים, מכרים או גורמים שלישיים אחרים. לא תמיד הטיפול מותאם ונכון לצרכי הילד, ולא תמיד ישנה כימייה בין המטפל למטופל – מה שמכריע לא פחות אם הטיפול יצליח
על אף המצוקה הקיימת והמנגנון ה"רזה" – מדינת ישראל התברכה בעשרות אלפי מטפלים רגשיים מוכשרים, מסורים ומחויבים לכם ולילדים שלכם. מטפלים שעושים עבודת קודש יומיומית לעיתים בתנאים לא הולמים, בלשון המעטה.
חשוב להסתייע. הילדים הם העתיד שלנו, הם החיים שלנו. כשאנחנו מזהים בהם סימני מצוקה, קל וחומר כשהם מבקשים עזרה או מדברים על קושי – זה קריטי להעניק להם את המענה בזמן אמת ובהתאמה מלאה. אל תהססו להתייעץ, גם ייעוץ ראשוני יחולל פלאים ויכול להיות הצעד הראשון בדרך להטבה.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם