קוני צ'אנג ודן ראדר במסיבת עיתונאים בניו יורק, 17 במאי 1993 (צילום: AP Photo/Marty Lederhandler)
AP Photo/Marty Lederhandler
קוני צ'אנג ודן ראדר במסיבת עיתונאים בניו יורק, 17 במאי 1993

דרכה לצמרת של קוני צ'אנג

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בעולם שבו ברברה וולטרס נישאת על גלי ההישגים העיתונאיים הגדולים שלה, נותרת קוני צ'אנג עם הישג יחיד: מרלון ברנדו

מול 50 הראיונות הטלוויזיוניים של ברברה וולטרס שזעזעו את העולם, מציבה קוני צ'אנג את הישגה היחיד עד היום: מרלון ברנדו.

וולטרס מתויקת בתיק האח"מים של העולם המערבי בתצלום מתוחכם ואינפורמטיבי. לפני שנתיים היא הצטלמה על רקע 50 מסכי וידיאו צבעוניים, בכל אחד מהם בצבץ ראשו של הישג עיתונאי שלה. סילבסטר סטאלון וג'ון ויין, מלקולם פורבס וג'יימס סטיוארט, ג'ימי קרטר ורונלד רייגן – קיר אלקטרוני מכוסה טפט תקשורתי, תחליף מודרני לראשים מצומקים על אבנטו של פיגמי מבורנאו.

קוני צ'אנג, מטר וחצי פלוס סנטימטרים ספורים בלבד – לעולם לא תראו אותה ללא עקבי סטילטו של חמישה סנטימטרים ("בלעדיהם אני נראית כמו טולוז־לוטרק") – מוטטה את חומת ההתנגדות הנחושה של ברנדו ועקדה אותו למסך לפני מספר חודשים.

אף אחד, בעיקר לא עיתונאים, לא אוהב כאשר גורעים מהישגיו. גם לא צ'אנג. אבל היא באמת לא עשתה הרבה יחסית למוניטין המתגבשים שלה בקהילת השדרים־כוכבים האמריקאית

זה היה הישג עיתונאי בערבון מוגבל בלבד. גם על פי עדותה שלה, ישבה צ'אנג על ברנדו בטלפון כ־15 שנה, והיא הייתה על אותו קו עצמו כאשר החליט ברנדו, זועם ונרגן, לצאת במסע השמצות אישי נגד מפיקי "עונת יובש לבנה".

אף אחד, בעיקר לא עיתונאים, לא אוהב כאשר גורעים מהישגיו. גם לא צ'אנג. אבל היא באמת לא עשתה הרבה יחסית למוניטין המתגבשים שלה בקהילת השדרים־כוכבים האמריקאית. מבחינתו של ברנדו הייתה צ'אנג עינוי סיני.

העיתונאית קוני צ'אנג, 23 ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)
העיתונאית קוני צ'אנג, 23 ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)

הוא היה יכול להמשיך ולענות לה בנימוס בטלפון, הוא היה יכול להגיד לה: בואי ונגמור עם העונש הזה. במקרה יצא קטע טלוויזיוני לא רע כלל. מה יכול להיות רע בהר האדם המפורסם הזה, עם תאוותו הילדותית לאוכל, לכסף ולאינדיאנים. שכנעו אותנו כי שנים ציפינו לערב בו יתרצה ברנדו הנורא ויופיע לטלוויזיה. בסוף הוא הלך, וצ'אנג הייתה מורת הדרך שלו.

הריאיון של צ'אנג היה מכתב כניעה מנוסח בקפדנות. מהשאלות שצ'אנג לא שאלה אפשר היה להרכיב עשרה ראיונות נוספים, ולא בשל קוצר היריעה והזמן חלילה, אלא מכיוון שברנדו לא היה עולה לשידור ללא הסכם מפורש ומפורט.

מי שמעביר שעה טלוויזיונית עם מצלמה אחת על שמו, הקולטת את כל תנועותיו ופרצופיו, מגיע לשם דרך תחרות יופי. קודם כול הוא יפה. אחר כך מעמיסים עליו את תקוותיה של רשת שידור שלמה

רוב הזמן מטפלת צ'אנג בפיגורות מהליגה של הלנה עמרם. על עמרם ושכמותה היא משחיזה את שיניה; מולם היא מנסחת את השטיקים הטלוויזיוניים שלה. בטלוויזיה האמריקאית נפתרו בעיות האי־אן־ג'י (ציוד הווידיאו האסור בשימוש בישראלית). בטלוויזיה האמריקאית מקדישים מצלמה פרטית ומיוחדת למראיין.

מי שמעביר שעה טלוויזיונית עם מצלמה אחת על שמו, הקולטת את כל תנועותיו ופרצופיו, מגיע לשם דרך תחרות יופי. קודם כול הוא יפה. אחר כך מעמיסים עליו את תקוותיה של רשת שידור שלמה ומלמדים אותו להתנהג על המסך. אחר כך מפנקים את חשבון הבנק שלו. אחר כך מדיחים אותו, לרוב כאשר החתיך הבא יורד מהאוטובוס המגיע מעיירת שדה במינסוטה.

קוני צ'אנג נואמת בטקס פרסי האמי בניו יורק, 12 במרץ 2006 (צילום: Brad Barket / Getty Images North America / Getty Images via AFP)
קוני צ'אנג נואמת בטקס פרסי האמי בניו יורק, 12 במרץ 2006 (צילום: Brad Barket / Getty Images North America / Getty Images via AFP)

נכון שזה לא רציני, ספק אם זה טלוויזיה, אבל לפחות אינך נרדם בישיבה ומתחיל לנחור ולחלום על ביטחון כלכלי, קופות גמל ובית האבות של השדרים. ראו לדוגמה את דן ראדר, אלוהים חיים, המגן על תוארו כמו מייק טייסון כל יום כשהוא קם בבוקר.

ראדר משדר את חדשות הערב של CBS מהכיכר האדומה במוסקבה, כי שם מתרחשות החדשות החמות. בצעיף אדום, כמובן. משדר את חדשות הערב בשידור חי מדרום אפריקה, כי שם יצא נלסון מנדלה לחופשי. עד שוולטר קרונקייט לא עלה לשידור חי ממרפסת "מינה האוס" בקהיר, לא האמנתי שעשינו שלום עם מצרים. ככה זה כשאתה מתרגל שמישהו אחר מעכל עבורך את האינפורמציה.

בשלב מסוים של הריאיון עם ברנדו, השליכה עצמה צ'אנג אחורנית בכיסאה, עיוותה את פניה ונאנחה אנחה מאוד לא טלוויזיונית. למרות השעה המאוחרת, הייתה לי צמרמורת

גם אני בהיתי בקוני צ'אנג מארחת את מרלון ברנדו בחצות פלוס ברוממה. בהיתי מכיוון שחצות פלוס אינה שעה לאנשי עמל. אחרי חצות אני נעשה אטום במקצת לחידודים ולשעשועים אינטלקטואליים. נדמה היה לי כי ברנדו נהנה מעצמו וכי צ'אנג ישבה כמו שישבנו מול המסך ברמת גן כאשר צ'רלטון הסטון ירד עם לוחות הברית מהר סיני.

בוועידת המפלגה הרפובליקאית, לפני הבחירות האחרונות, התבקשה צ'אנג לראיין את הסטון. אלמלא המפיק הערני שלה, ודאי הייתה נאלצת לשמוע מהסטון את דעתו הבומבסטית על החיים. המפיק פסל את הפנייה בבוז, וצ'אנג החלה מבססת עצמה כאישיות אוטונומית המסוגלת להגיד לא.

בשלב מסוים של הריאיון עם ברנדו, השליכה עצמה צ'אנג אחורנית בכיסאה, עיוותה את פניה ונאנחה אנחה מאוד לא טלוויזיונית. למרות השעה המאוחרת, הייתה לי צמרמורת. טלוויזיה היא מדיום שבנוי על קלוז־אפ, על קרבתה של העדשה אל פני המרואיין. זהו מצב עניינים מאוד לא סלחני.

אני לא יודע מאיפה שחררה צ'אנג את ההתפוררות המוזרה ההיא, אך המסך דחה אותה כאיבר שתול. דיאן סויר לא עושה דברים כאלה. לכן היא דיאן סויר. היא מבזיקה גבה בלונדית ומסיטה ביד מטופחת מפל שיער זהוב ממצחה.

מי שבחן את מהלך הקריירה הבא של צ'אנג, קיבל שיעור בטלוויזיה שלא ניזון מחוכמה. ב־CBS הייתה הברקה שנועדה בעיקר לרסן את ההתלהבות המתלהמת של ראדר. לשם כך הושיבו לידו את צ'אנג

נכתב עליה פעם שהיא זרה לעולם הטלוויזיה האמריקאית, אבל לצ'אנג לא הייתה בעיה. טלוויזיה היא חזות פלוס אינסטינקטים. ג'סיקה סאביץ', עד מותה בגיל צעיר בתאונת דרכים, הייתה יפה עד כאב. לזלי סטול חכמה וערמומית עם חיוך. וולטרס וסויר אמרנו.

מי שבחן את מהלך הקריירה הבא של צ'אנג, קיבל שיעור בטלוויזיה שלא ניזון מחוכמה. ב־CBS הייתה הברקה שנועדה בעיקר לרסן את ההתלהבות המתלהמת של ראדר. לשם כך הושיבו לידו את צ'אנג. שישדרו את חדשות הערב יחד. זה היה גרוע יותר מזוג מוזר. זה היה זיווג שלא הייתה לו תקומה.

נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון משיב לשאלות במהלך ריאיון עם המגישה ברברה וולטרס, 8 במאי 1980 (צילום: AP Photo/Ray Stubblebine, File)
נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון בריאיון לברברה וולטרס, 8 במאי 1980 (צילום: AP Photo/Ray Stubblebine, File)

מתחת לוולטרס מתחרות ג'יין פאולי, דבורה נורוויל, קייטי קיוריק ואחרות על ההגמוניה שממנה נהנית וולטרס כמו אליזבת טיילור.

וולטרס נמצאת היום על סף הפתטיות. "20/20", תוכנית האקטואליה שהיא מגישה ב־ABC עם יו דאונס, נראית ומתנהגת כמו אחותה הסנילית של "60 דקות". הנתיב שפילסה וולטרס בשדה המוקשים הגברי היה רחב דיו למעבר עבור הבאות אחריה, וקוני צ'אנג חצתה אותו בלי לאבד רגל.

צ'אנג יודעת שהיא יושבת על המשבצת האוריינטלית של חדשות הטלוויזיה. גם בנגזרותיה החשופות ביותר עובדת החברה האמריקאית על מכסות אתניות מאוזנות

צ'אנג יודעת שהיא יושבת על המשבצת האוריינטלית של חדשות הטלוויזיה. גם בנגזרותיה החשופות ביותר עובדת החברה האמריקאית על מכסות אתניות מאוזנות: שחור, אוריינטלי, לטיני. צ'אנג קוראת לעצמה "עיתונאית צהובה", והיא מכוונת למשמעות הכפולה של המונח. גם סינית, גם חטטנית.

הוריה נולדו בסין. רק אחר־כך היא אמריקאית. "אני סינית וגם אמריקאית", אמרה למגזין "ואניטי פייר" כאשר עשו לה שם כבוד לפני כשנתיים. "גדלתי בבית סיני, דיברתי סינית ואני לא אוהבת את המונח סיני־אמריקאי עם קו מחבר. זה נשמע לי חצי־חצי, שעה שאני מרגישה כמו היהודים באמריקה. לא הייתי אומרת על מישהו שהוא יהודי־אמריקאי".

מורי פוביץ' יחד עם אשתו קוני צ'אנג, מאי 1995 (צילום: AP Photo)
מורי פוביץ' יחד עם אשתו קוני צ'אנג, מאי 1995 (צילום: AP Photo)

העיסוק של צ'אנג ביהדות וביהודים אינו אקדמי. צ'אנג יודעת יידיש. היא נשואה למורי פוביץ', מבכירי טלוויזיית הטבלואידים הצהובה, מגיש חדשות ומנחה אקטואליה ברשת "פוקס". צ'אנג ופוביץ' נישאו אצל רב. הסיבוך האתני אינו נגמר בזה.

הוריה של צ'אנג מוסלמים. היא בת 44, לא ילדה במונחים טלוויזיוניים. למדה ביולוגיה, התעשתה ועברה ללימודי עיתונות. הייתה מזכירת הפקה בערוץ 5 בוושינגטון, וכאשר התפנתה משרת כתב חדשות, אמר לה הבוס שלה כי היא תוכל לנסות את ידה בתפקיד, בתנאי שתמצא לה מחליפה.

הינה הדוגמה הטובה ביותר למי זאת קוני צ'אנג: היא חצתה את הרחוב והציעה לפקידה בבנק להחליף אותה. הפקידה הבטיחה לה כי היא יודעת להדפיס וצ'אנג הבטיחה לפקידה כי תהפוך אותה לכוכבת

הינה הדוגמה הטובה ביותר למי זאת קוני צ'אנג: היא חצתה את הרחוב והציעה לפקידה בבנק להחליף אותה. הפקידה הבטיחה לה כי היא יודעת להדפיס וצ'אנג הבטיחה לפקידה כי תהפוך אותה לכוכבת. כך עלתה קוני צ'אנג לאוויר האלקטרוני. ב־1979 יצאה הוראה מהוועדה המפקחת על ערכי שידור, על איוש תפקידי מפתח בבני מיעוטים אתניים, וצ'אנג הפכה לכתבת CBS בוושינגטון.

צ'אנג הייתה בוושינגטון בימי פרשת ווטרגייט וקיבלה את המשימות הדפוקות ביותר, כמו מעקבי לילה עקרים אחרי בוב הולדמן, מאנשי ניקסון. חדשות גדולות לא יצאו מזה. צ'אנג דיווחה כי ב־05:00 בבוקר יצא הולדמן מביתו והרים את העיתון מהדשא. במחצית שנות ה־70' הועברה לקליפורניה. הגישה חדשות בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו. שום דבר מסעיר מדי. בסן פרנסיסקו הגישה את חדשות הערב המקומיות.

קוני צ'אנג עובדת עם ג'יין פול לפני כניסתה לתפקיד מנחת תוכנית הבוקר של NBC, בזמן שפולי יוצאת לחופשת לידה. 11 בנובמבר 1983 (צילום: AP Photo/David Pickoff, File)
קוני צ'אנג עובדת עם ג'יין פאולי לפני כניסתה לתפקיד מנחת תוכנית הבוקר של NBC, בזמן שפאולי יוצאת לחופשת לידה. 11 בנובמבר 1983 (צילום: AP Photo/David Pickoff, File)

ראיתי אותה אז, בעת המלל המפוטפט המאפיין את חדשות הטלוויזיה המקומיות. זה בערך מה שמחכה לנו אם וכאשר יגדירו ערוצי הכבלים המקומיים את עדיפויותיהם. ההגשה הזחוחה והחיננית חלחלה במהלך השנים אל חדשות הערב הארציות. צ'אנג החזיקה מעמד בדקלום החדשות מהטלפרומטר, אותו מכשיר הניצב מול עיני השדר ופוטר אותו מהצורך לקרוא את החדשות מהנייר.

בעת אלתור ללא טקסט, הייתה צ'אנג ממוצעת עד חלשה. CBS נהגו כמוצאי שלל רב. כאשר עזבה את וושינגטון בדרכה לחוף המערבי הייתה משכורתה 27 אלף דולר לשנה. ב־1983 דיווחו מומחי הענף כי סגרה על 700 אלף דולר לשנה. כעת חצתה את קו המיליון. הריאיון צ'אנג–ברנדו היה דוגמה אופיינית למה קורה כאשר שני אנשים המרוויחים יותר ממיליון דולר נפגשים ועושים עצמם מעוניינים במצוקת העולם.

כאשר עזבה את וושינגטון בדרכה לחוף המערבי הייתה משכורתה 27 אלף דולר לשנה. ב־1983 דיווחו מומחי הענף כי סגרה על 700 אלף דולר לשנה. כעת חצתה את קו המיליון

ודאי, יש אהבה רבה בחייה הפרטיים עם מורי פוביץ', אך רוב הזמן נראה הקשר ביניהם כהתקשרות כלכלית לצרכי תאגיד. פוביץ' הוא שכיר של רשת "פוקס" של רופרט מרדוק, ובתפקידו זה עזר להגדיר את השלבים הנמוכים ביותר אליהם מוכנה הטלוויזיה האמריקאית לרדת, נכון לרגע זה. שלביו הנמוכים אף יותר של סולם האי־איכות הזה נבנים ברגע זה ממש, ופוביץ' מראה נכונות גדולה להמשיך ולרדת בו.

הינה דוגמה לסוג הסיפורים בהם מטפל בעלה של צ'אנג: אישה שסבלה משבץ נכנסה למצב תרדמת מתמשך. בעלה וילדיה פנו לבית משפט כדי להשיג צו שיאפשר להם לנתק אותה ממכונת ההנשמה. השופט סירב לבקשת המשפחה, האישה התעוררה בריאה ושלמה ומורי פוביץ' היה שם.

מורי פוביץ' וקוני צ'אנג מצטלמים בחדר התקשורת במהלך טקס פרסי האמי בלוס אנג'לס, 16 בדצמבר 2023 (צילום: Rodin Eckenroth/Getty Images/AFP)
מורי פוביץ' וקוני צ'אנג בטקס פרסי האמי בלוס אנג'לס, 16 בדצמבר 2023 (צילום: Rodin Eckenroth/Getty Images/AFP)

בינם לבין עצמם, מזדהים צ'אנג ופוביץ' עם כל גיבורי "משדרים חדשות". עד עכשיו לא נדרשה צ'אנג לשאלה האם יהפוך פוביץ' הצהוב למשקל עודף בדרכה לצמרת. הצמרת מבחינתה היא משרתו של טום ברוקו, שדר החדשות הבכיר של NBC, ועדות אחת לקרבתה הפיזית לכיסאו היא היחס החם והאוהד שמגלה ברוקאו כלפיה.

ממרומי הכס הקדוש שלו אומר עליה ברוקאו כי היא "בלתי נלאית ומראיינת מנצחת. יש לה את היכולת להושיב אנשים ולתקוף את נקודות התורפה שלהם בקשיחות אך בנועם הליכות".

עד עכשיו לא נדרשה צ'אנג לשאלה האם יהפוך פוביץ' הצהוב למשקל עודף בדרכה לצמרת. הצמרת מבחינתה היא משרתו של טום ברוקו, שדר החדשות הבכיר של NBC

כל זה כמובן לא בא לידי ביטוי עם מרלון ברנדו. כאשר התעשתה מספיק כדי לסגור את פיה המשתאה, שאלה צ'אנג שאלות שגרתיות, שלא הצליחו להפוך את הריאיון לאירוע. ברנדו סיפק את הסחורה הבידורית גם ללא פרובוקציה.

בריאנט גאמבל מתוכנית "היום", המסתגל בימים אלה לנוכחותה הנורדית היפה והצוננת של דבורה נורוויל, שדחקה את ג'יין פאולי מכיסאה, הודיע כבר כי קוני צ'אנג אינה כוס התה שלו.

מורי פוביץ' משוחח עם אשתו, קוני צ'אנג, בטקס פרסי האמי לשנת 2006, יו יורק (צילום: Brad Barket / Getty Images North America / Getty Images via AFP)
מורי פוביץ' ואשתו, קוני צ'אנג, בטקס פרסי האמי לשנת 2006, ניו יורק (צילום: Brad Barket / Getty Images North America / Getty Images via AFP)

גאמבל לא שכח לה את הבוקר בו החליפה צ'אנג את פאולי וסירבה לעזור לו לראיין את רונלד רייגן מכיוון שלא הייתה מוכנה. מבקרי הטלוויזיה האמריקאים אינם מאירים פנים לצ'אנג.

למרות חשיבותה של התמונה, עדיין מקשיבים הכול בתשומת לב רבה למילה המדוברת, ובתחום זה אין לצ'אנג מה להציע. דוגמה: היא הכניסה ידה לדלי מלא מי קרח ואמרה: "זה באמת נורא קר", קביעה נכונה ודאי אך בנאלית ומיותרת לדעת מבקריה.

למרות חשיבותה של התמונה, עדיין מקשיבים הכול בתשומת לב רבה למילה המדוברת, ובתחום זה אין לצ'אנג מה להציע

אחרי הזזתה של פאולי, נפילתה של סויר עם סם דונלדסון והבלאי הטבעי של וולטרס, נראית צ'אנג כמועמדת מפתיעה לתפקיד מלכת התקשורת. יש לה את הרצון, את הנחישות ואת החזות המתאימה, השאר לא חשוב. הצופה מרגיש איתה נוח, ואיתו המפרסם ובעל הרשת.

כעת עליה לפנות את הדרך מדימויים לא מחמיאים כמו "אשת הדרקון", להגדיר עצמה בנפרד מסוג העיתונות אותו מתרגל בעלה – ולהסתער על הפסגה.

פורסם לראשונה ב"חדשות", 1990.

עוד 1,781 מילים
סגירה