עבור מייקל פרייליך, חבר הפרלמנט החרדי היחיד בבלגיה, ייצוג מדינת ישראל והעם היהודי מהווה חלק בלתי נפרד מתפקידו.
"בתור הנציג היחיד של הקהילה היהודית בפרלמנט, ברור שזה נושא מרכזי בסדר היום שלי כשיש בעיה עם אנטישמיות או חופש דת", אמר פרייליך, בן 44, לזמן ישראל בריאיון טלפוני. "אני מרגיש שאני חייב להיאבק ולפעול למען הקהילה שלי".
כעת שואף פרייליך להרחיב את השפעתו בקרב הקהילה היהודית ברחבי אירופה. לאחר שנבחר מחדש בקיץ לבית הנבחרים הבלגי לקדנציה שנייה בת חמש שנים, החל לכהן גם כחבר מועצת העיר אנטוורפן, עיר הולדתו. נוסף על כך, פרייליך, אב לארבעה, נכנס לאחרונה לתפקיד חדש – השליח הדיפלומטי הראשון של האיגוד היהודי האירופי לנושאי אנטישמיות והנצחת השואה.
פרייליך, שבעבר ייסד את כלי התקשורת היהודי המוביל בבלגיה, יעבוד עם האיגוד היהודי האירופי כדי "לקדם את המאבק באנטישמיות, לחזק את הקהילה שלנו ולתמוך בחיי התרבות והדת היהודיים בנוף האירופי"
פרייליך, שבעבר ייסד את כלי התקשורת היהודי המוביל בבלגיה, יעבוד עם האיגוד היהודי האירופי כדי "לקדם את המאבק באנטישמיות, לחזק את הקהילה שלנו ולתמוך בחיי התרבות והדת היהודיים בנוף האירופי", אמר בהצהרה יו"ר האיגוד, הרב מנחם מרגולין.
פרייליך רואה בתפקידו החדש הזדמנות להרחיב את פעילותו למען הקהילה היהודית בבלגיה ולהביא אותה לבמה האירופית. "הבנתי שהבעיות שהקהילה שלי מתמודדת איתן אינן מוגבלות רק לבלגיה", אמר. "היכולת לדבר עם מדינות אחרות לא רק כחבר פרלמנט בלגי, אלא כשליח דיפלומטי שמייצג את הקהילה היהודית הרחבה יותר, מאפשרת לי להתמודד עם נושאים ברמה רחבה בהרבה".
האתגרים החדשים של המאמינים
הקהילה היהודית בבלגיה, המונה מעט יותר מ־40 אלף איש במדינה של כ־12 מיליון תושבים, קטנה יחסית אך מתמודדת עם כמה מהאתגרים המשמעותיים ביותר באירופה. לצד עלייה מדאיגה באנטישמיות, בלגיה נמצאת בחזית המאבקים המשפטיים בנושאי שחיטה כשרה וברית מילה – מאבקים שמאיימים להתרחב למדינות נוספות באזור.
בשנת 2019 חוקקה בלגיה חוקים להגנת בעלי חיים באזורים הפלמי והוולוני, המחייבים הממת בעלי חיים לפני שחיטתם לצורכי מזון. החקיקה למעשה אוסרת על שחיטה כשרה ושחיטה מוסלמית (חלאל), ועוררה מחאות מצד בני שתי הדתות, שראו בכך פגיעה חמורה בזכותם לחופש דת.
"הקהילה עדיין יכולה להשיג בשר כשר, שכן שחיטה כשרה מותרת בבריסל וניתן לייבא בשר כשר," אמר פרייליך. "בסופו של דבר, אנחנו יודעים שלא אנחנו המטרה. זה מכוון לקהילה המוסלמית, ואנחנו נזק אגבי"
חוקיות ההחלטה באזורים הפלמי והוולוני אושרה על ידי בית המשפט של האיחוד האירופי ב־2021 ועל ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם בתחילת 2024, מה ששם קץ לתקוות לביטול החוק.
"הקהילה עדיין יכולה להשיג בשר כשר, שכן שחיטה כשרה מותרת בבריסל וניתן לייבא בשר כשר," אמר פרייליך. "בסופו של דבר, אנחנו יודעים שלא אנחנו המטרה. זה מכוון לקהילה המוסלמית, ואנחנו נזק אגבי. הבעיה שמדאיגה אותי יותר כעת היא הקריאות בבלגיה ובאירופה להגביל את ברית המילה".
ברית מילה עדיין לא נאסרה באף מדינה באירופה, אך נעשו ניסיונות לכך בכמה מדינות, כולל בלגיה. "ברגע שיתחיל דיון ציבורי רציני על הנושא, יהיה קשה מאוד להתמודד עם זה", אמר פרייליך.
ברית מילה פחות נפוצה באירופה בהשוואה לארה"ב, כאשר רק 10%–20% מהגברים באירופה עברו את ההליך, לעומת יותר מ־70% בארה"ב. "אין כאן מספיק ידע על היתרונות בהפחתת סיכון לסרטן וזיהומים", אמר פרייליך, "ולכן אנחנו צריכים להוביל קמפיין להגברת המודעות.
"בגרמניה העבירו חוק שקובע שכל מי שמוסמך כרב ופועל לפי נהלים רפואיים והיגייניים מתאימים יכול לבצע ברית מילה", אמר פרייליך. "אבל במדינות אחרות אין חקיקה כזו"
במקביל, ברית מילה נותרה תחום אפור מבחינה חקיקתית ברוב המדינות. "בגרמניה העבירו חוק שקובע שכל מי שמוסמך כרב ופועל לפי נהלים רפואיים והיגייניים מתאימים יכול לבצע ברית מילה", אמר פרייליך. "אבל במדינות אחרות אין חקיקה כזו, והמוסלמים בדרך כלל עושים את ברית המילה בבית חולים, לא בטקס דתי, ולכן אין להם את הבעיה הזו. זה רק עניין של זמן".
פרייליך מקווה לעבוד עם ממשלות אירופאיות נוספות כדי לאמץ חקיקה דומה המאפשרת ברית מילה. הוא גם מנסה לעודד את האיחוד האירופי להכיר במוהלים מוסמכים.
בקיץ עצרו הרשויות באירלנד רב מלונדון בחשד שביצע ברית מילה ללא ההסמכה הרפואית הנדרשת – מקרה ראשון מזה שנים של מעצר רב באירופה בהקשר של ברית מילה. "הבעיה במקרה הזה לא הייתה שהוא ביצע את הניתוח, אלא שלא הייתה לו הסמכה שהוכרה באירלנד", ציין פרייליך. לדבריו, הוא בוחן דרכים שונות ליצירת תקן הסמכה למוהלים שיזכה להכרה ברחבי האיחוד האירופי.
מאבק באנטישמיות
תפקידו של פרייליך כחבר פרלמנט חרדי קיבל חשיבות רבה יותר מאז טבח 7 באוקטובר 2023, שהוביל לעלייה של פי ארבעה בפעילות אנטי־יהודית ואנטי־ישראלית בבלגיה.
"אני חוויתי מעט מאוד אנטישמיות באופן אישי בתקופה הזו, אבל יש הרבה שנאה", אמר פרייליך. "רוב היהודים בקהילה שלנו מאוד תומכים בישראל, אבל הם חוששים להביע זאת בפומבי מחשש להפוך למטרה"
"אני חוויתי מעט מאוד אנטישמיות באופן אישי בתקופה הזו, אבל יש הרבה שנאה", אמר פרייליך. "רוב היהודים בקהילה שלנו מאוד תומכים בישראל, אבל הם חוששים להביע זאת בפומבי מחשש להפוך למטרה".
ביוני, דוח של סוכנות זכויות היסוד של האיחוד האירופי מצא ש־97% מיהודי בלגיה נתקלים באנטישמיות בחיי היום־יום שלהם, ו־70% מסתירים את זהותם היהודית בפומבי כדי להימנע מהתקפות.
"אחד הדברים שהתמקדתי בהם הוא קידום הגנה על הקהילה היהודית, כולל הבאת חיילים בלגים לאבטחת מוסדות הקהילה והשגת תקציבים לדלתות חסינות ירי ואמצעי ביטחון נוספים", אמר פרייליך. "אחרי 7 באוקטובר, שרת הפנים היססה לשלוח תגבורת משטרתית, ונאלצתי להיאבק איתה עד שהסכימה".
פרייליך פועל גם לעידוד שיתוף פעולה בין קבוצות יהודיות ומוסלמיות ולמאבק בנרטיבים אנטי־ישראליים באמצעות חינוך.
"רק אתמול בלילה עשיתי שידור חי של שעה עם טיקטוקר מוסלמי, והעברתי אותו דרך הקהילה", סיפר פרייליך. "לראות את הקהילה שלנו מקרוב היה הלם בשבילו, וזה באמת פקח את עיניו. אמרתי לו, 'במקום לייבא את הסכסוך הזה מהמזרח התיכון, בוא נייצא את המודל שלנו של שיתוף פעולה לעולם'".


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם