| ספטמבר | אוקטובר 2026
|
|||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
| 1 | 2 | 3 | ||||
| 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
| 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 |
| 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 |
| 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
בקצרה:
במדד המצומצם של פציעות ונזק לרכוש בלבד, OCHA תיעד ב-2025 יותר מ-1,800 תקיפות מתנחלים בכ-280 קהילות בגדה המערבית – ממוצע של כחמש אירועים ביום, השיעור הגבוה ביותר מאז 2006, כפי שעולה מעדכון המצב ההומניטרי מס' 352 של OCHA.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
ייצוא הסחורות האזרחיות של ישראל – כימיקלים, תרופות, יהלומים ומוצרי תעשייה – ירד ב-2025 ל-58.6 מיליארד דולר, שנה שנייה ברצף של ירידה. השיא הכולל של 169 מיליארד דולר שעליו הצביע שר הכלכלה ניר ברקת כ"הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה" אינו עדות לעמידות מול חרם, אלא מסתיר את הפגיעה.
השיא הוא תוצאה של קטגוריית היצוא שהחרם אינו יכול להשפיע עליה – שירותים דיגיטליים שצמחו וגררו את המספר הכולל למעלה – בעוד שהסחורות החשופות לחרם ירדו. כשבודקים את ההסברים החלופיים, מתברר שהחרם הוא הגורם היחיד לפגיעה.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ובעיקר מאז המלחמה המתמשכת בעזה, ישראל מתמודדת עם גל הולך וגובר של סנקציות בינלאומיות מצד מדינות, ארגונים וחברות מסחריות. הקולות בעולם, הקוראים לחרם על מוצרים ישראליים, הולכים וגוברים. מספר מדינות כבר הטילו חרם על ישראל, אחרות – על סחורות שמקורן בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ואחרות שוקלות לבטל הסכמי סחר חופשי.
כלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה הנשענת על ייצוא ומסחר בינלאומי. חרמות וסנקציות כלכליות עלולות לפגוע קשה בסקטור העסקי. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה בכלכלה, שתביא לפיטורי עובדים ולעלייה ביוקר המחיה, הגבוה גם כך.
ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.
בעקבות המלחמה המתמשכת בעזה הולך וגובר הלחץ הפנימי באיחוד האירופי להגביל את הסחר עם ישראל.
הדיון הציבורי בישראל על חרם אירופי מתמקד בדרך כלל בהפסקת רכישת מוצרים מההתנחלויות. אבל ההיקף הכלכלי של הסחר הזה זניח: האיחוד מעריך שמדובר בעשרות עד מאות מיליוני אירו בשנה, סכום קטן ביחס לסחר הכולל בין ישראל לאיחוד, שהגיע ב-2025 ל-43.3 מיליארד אירו.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
הנושא סופר חשוב, אבל הכתבה כלל לא מחדשת. הכל כבר נאמר ונכתב. יש כמה טעויות, למשל, מכס נגבה מכל הסחורות המיוצאות מההתנחלויות לאיחוד האירופי מאז 2004. בשורה התחתונה, לאיחוד האירופי יש יכולת היזק אדירה לכלכלת ישראל ולחוסנה. אבל הממשלות ממתינות לבחירות ואז יחליטו. היה וממשלה ימנית קיצונית כמו זו בראשות נתניהו עם בן גביר וסמוטריץ תשוב באיזו קונסטלציה (שכרגע לא נראית אפשרית), מצבנו באיחוד האירופי אכן יהיה על סף תהום דרמטית מאוד.
זו עוד סיבה מדוע הבחירות ב-27.10 כל כך קריטיות. זה לא רק ההתנחלויות. זה התעשיה, היצואנים והעובדים/ות שלהם ואלו שנותנים להם שירות, זה קריטני לנו כצרכנים וצרכניות, ולמדינה כולה.
מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.
מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
יש גם מגמה הפוכה של מדינות בהן הפרוגרסיבים הפסידו בבחירות (קולומביה) או שנכשלו בהמשך הרכבת הקואליציה (סלובניה).
באופן כללי בדרום אמריקה נופלות בזו אחר זו מדינות עם מדיניות אנטי ישראלית ומגיעים לשלטון מדינות עם מדיניות פרו ישראלית.
אין זה נכון לטעון שאין חרם גורף על סחר עם ישראל. לדוגמה מקרה מערכת ה-falcon eye של אלביט למטוס הממשלה האירית. אין זה מקרה חריג אלא ארוע שמייצג את עומק החרם – ולו במחיר סיכון חיי אדם של הממשלה האירית. קרן השפע הנורבגית הסתלקה מכלל ההשקעות שלה בישראל ולא רק מחברות ביהודה ושומרון.
באשר לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג באשר להפרדה בסטטוס של יהודה שומרון לאומת מדינת ישראל – צריך לזכור מי היה נשיא בית הדין בעת ההחלטה -Nawaf Salam – ראש ממשלת לבנון היום ושגריר לבנון האו"ם בעבר – מדינה שנמצאת במצב מלחמה עם ישראל ואשר תקפה את ישראל ב-8 לנובמבר 2023 עם יאיר של מאות אלפי טילים.
נדרש לבדוק פעולות משפטיות של חרם על ישראל ככלל ועל אזורים בישראל שנתונים במחלוקת מדינית המשפטית. חשוב לזכור שמדיניות זו של חרם על שטחים מסויימים של מדינה אינם מתקיימים במקרים אחרים, כמו למשל טיבט, קפריסין התורכית, סוד טירול באיטליה, גיברלטר, מלבינס וכו'. מדיניות מפלה במקרה זה היא טיעון טוב גם לערכאות משפטיות בינלאומיות.
כל המאמר לא בא להגן על מדיניות רעה של הממשלה האחרונה ועל חוגים קיצוניים המנסים לשנות מציאות דרך אלימות.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו