במחנה השלום בישראל ובארה"ב ניכרים דיכאון ואובדן דרך בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. התחושות הללו מאוד מובנות על רקע הזעזוע הערכי אל מול הנרקיסיזם, המיזוגניות, הגזענות וגסות הרוח שטראמפ מביא עימו לבית הלבן. גם שמחת הימין הישראלי על בחירתו של טראמפ גורמת לדאגות מובנות, כמו גם המינויים שלו כמו – מייק הקאבי, שלא מכיר בזכויות של הפלסטינים בארץ כשגריר לירושלים, ומארק רוביו – "נץ" מובהק כמזכיר המדינה.

אבל גם אם מדובר במניעים מאוד שונים מאשר אלו של ממשלים אמריקאים קודמים שניסו למצוא פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני, יש סיבות לתרחיש שבו בניגוד לציפיות הימין לתמיכה בסיפוח, טראמפ דווקא יקדם הסדר מדיני.

גם אם מדובר במניעים מאוד שונים מאלו של ממשלים אמריקאים קודמים שניסו למצוא פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני, יש סיבות לתרחיש שבו, בניגוד לציפיות הימין לתמיכה בסיפוח, טראמפ דווקא יקדם הסדר מדיני

ניצני השינוי כבר נראים בשטח בהסכם הפסקת האש עם לבנון, שהתקבל זמן קצר לאחר ניצחון טראמפ. באופק סימנים לעסקת שחרור חטופים הנרקמת, ולצידה הדיווחים על התקדמות לנורמליזציה עם סעודיה שמחייבת את ישראל להתקדם ל"נתיב לקראת מדינה פלסטינית".

גם האסרטיביות של הרשות הפלסטינית בהתמודדות עם תאי טרור בג'נין, שלא ראינו כמוה שנים רבות, קשורה לשינוי המסתמן במדיניות האמריקאית. כל הדברים שהוזכרו, גם אם מתרחשים בדמדומי כהונת ג'ו ביידן, מושפעים מאוד מבחירתו של טראמפ ומכניסתו המתקרבת לבית הלבן.

המניעים העיקריים בבסיס קבלת ההחלטות של  טראמפ קשורים בנרקיסיזם שלו וברצון שלו להוכיח שהוא יודע לקדם עסקאות, בשיקולים עסקיים פרטיים ולאומיים ובנטייה שלו להימנע מלערב את ארה"ב במלחמות.

לאורך השנים לא חסך טראמפ בביקורת על ההחלטה מ-2009, להעניק את פרס נובל לשלום לנשיא החדש דאז, ברק אובמה, וטען שהוא ראוי לקבל את הפרס הרבה יותר. טראמפ הכריז ש"אם היו קוראים לי אובמה, הייתי מקבל את פרס נובל תוך 10 שניות",  מחצין את עלבונו מכך שאובמה קיבל את הפרס והוא לא.

אך לצד השאיפות האישיות, גם האינסטינקטים הבדלניים שלו עשויים לשחק תפקיד משמעותי בקידום הסדר. "אני לא הולך לפתוח במלחמות, אני הולך לסיים מלחמות", אמר טראמפ בנאום הניצחון שלו, וזו הגישה סביבה נבנה גם הצוות המדיני בבית הלבן.

ניצני השינוי כבר נראים בהסכם הפסקת האש עם לבנון. באופק סימני עסקת חטופים, לצד דיווחים על התקדמות לנורמליזציה עם סעודיה שמחייבת את ישראל להתקדם ל"נתיב למדינה פלסטינית"

השליח המיוחד למזרח התיכון, איש העסקים סטיב ויטקוף, או אבי חתנו ויועצו לענייני ערבים מסעד בולוס, הם אנשים מכווני מטרה – לקדם שקט במזרח התיכון. לשים סוף למלחמות הקיימות ולמנוע פריצתן של חדשות. לאחרונה חזר למעגל הקרוב בשל קשריו עם הסעודים חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שבנשיאות הקודמת של טראמפ קידם הסדרים דיפלומטיים שונים, בהם גם הסכמי אברהם.

צוות היועצים של טראמפ מחויב לעשות כל שביכולתו כדי לקרב את הבוס למשאת חייו – פרס נובל לשלום. גם בבסיס התמיכה הפוליטי של טראמפ כיום יש רבים מאנשי ה-MAGA Republicans  הבדלנים, לעומת הנוצרים האוונגליסטים תומכי מלחמת גוג ומגוג, שהשפיעו מאד בקדנציה הקודמת. כוחם המחוזק של הבדלנים בממשל טראמפ הנוכחי אינו בשורה טובה לאוקראינה, שתיאלץ לעשות ויתורים לא קלים לרוסיה, או לטאיוואן, שתידרש להרכין ראש כדי למנוע תוקפנות סינית, אבל אלו יכולות להיות חדשות טובות לאזור שלנו.

בניגוד לרושם שבנימין נתניהו מנסה ליצור, טראמפ מעדיף את "העסקה המושלמת", על פני "הניצחון המוחלט". קיים בהחלט תסריט סביר, שמה שיוביל את המדיניות שלו באזור זה לא הלהט הדתי של אוונגליסטים כזה של השגריר המיועד מייק האקבי. השפעתו מהשגרירות בירושלים תהיה מועטה כפי שהייתה זו של דיוויד פרידמן, שהיה הנוסחה היהודית של אוונגליסט נוצרי.

כפי שראינו בהסכמי אברהם, טראמפ אינו נוהג לפעול על ידי סוכנויות הממשל וסומך רק על מינוייו הקרובים. לכן סביר שגם הפעם לא יפעל דרך מחלקת המדינה, שתונהג על ידי הניציות המדינית מבית מדרשו של מזכיר המדינה מרקו רוביו. נוכח כל אלו, לא נראה שטראמפ מעוניין לאפשר לנתניהו לגרור אותו למלחמה עם איראן וגם לא לאפשר לשותפיו המשיחיים של נתניהו להצית את המזרח התיכון על ידי סיפוח ושינוי הסטטוס קוו בהר הבית.

לא נראה שטראמפ מעוניין לאפשר לנתניהו לגרור אותו למלחמה עם איראן וגם לא לאפשר לשותפיו המשיחיים של נתניהו להצית את המזרח התיכון על ידי סיפוח ושינוי הסטטוס קוו בהר הבית

הפילוסוף הגל טבע במאה ה-19 את הביטוי "עורמת ההיסטוריה", כאשר אופיים וכוונותיהם של יחידים מביאים לתוצאות מנוגדות מהמצופה. אותה "עורמת ההיסטוריה", היא שיכולה להביא לכך שטראמפ יצליח היכן שביידן, המאמין בדיפלומטיה, נכשל. דווקא הנרקיסיזם, הרצון לזכות בהישג האישי של פרס נובל לשלום, לצד הבדלנות של סובביו, יכולה להפוך את טראמפ לנחוש יותר מביידן וכוונותיו הטובות, לקדם סוף למלחמה ועתיד של שלום לאזור.

לטראמפ יש יתרון גדול מאוד שלא היה לביידן, בדמות נכונות להפעיל את מנופי הלחץ שלו על נתניהו. כמי שנתניהו מכנה "חברי הטוב", כמי שרוב שרי ממשלת ישראל יצאו מגדרם בכדי להחצין את שמחתם לאחר נצחונו בבחירות, וכמו שהבייס הפוליטי של נתניהו מעריץ – יכול טראמפ להשיג הרבה יותר מביידן. אשר נמנע מלהפעיל את מנופי הלחץ המעצמתיים כדי ליישם את הפסקת המלחמה והנורמליזציה עם סעודיה.

כשטראמפ ידרוש להגיע להסדר, לנתניהו קשה יהיה להתנגד לו. בטח כאשר הבחירה היא בין קידום נורמליזציה אזורית, אל מול עימות פומבי עם נשיא שידוע כמי שעלול "להתהפך" על סובביו ושכבר ידע להשתמש במילים לא דיפלומטיות ביחס לנתניהו.

כפי שממשל טראמפ ידע לתפור את הסכמי אברהם כמענה לשיגעון הסיפוח של ממשלת נתניהו הקודמת, כך יש לו את הפוטנציאל לתפור הסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם, שלצד יציאה מעזה והכרה במדינה פלסטינית בהתאם לפרמטרים של "היוזמה הערבית" (שהייתה בראשיתה יוזמה סעודית) יוכל לייצר את "החבילה המושלמת", כזו שהניצים בממשלת נתניהו יתקשו לפסול אותה.

החבילה הסעודית כוללת גם ציפיות לברית הגנה עם ארה"ב ושת"פ גרעין אזרחי שמחייבים רוב מיוחס בקונגרס ולכן מצריכים תאום בין המפלגות שלא יתאפשר ללא מרכיב ישראלי ופלסטיני.

יש שאומרים כי "רק הימין יכול לעשות שלום", ואכן  נראה שלימין האמריקאי יש יותר כלים ללחוץ על זה הישראלי, כדי שיתקדם בכיוון. טראמפ מוקף ב"דיל מייקרים", שרק רוצים לסגור את הדיל הבא בשירות הבוס, ובעיקר את הדיל הסעודי. הם, לצד אנשי MAGA שמבקשים לצמצם למינימום את המעורבות האמריקאית מעבר לים, בעידוד הלהט של טראמפ לפרס נובל לשלום, אולי יביאו סוף סוף לשינוי חיובי באזורנו.

כשטראמפ ידרוש להגיע להסדר, לנתניהו קשה יהיה להתנגד לו. בטח כשהבחירה היא בין קידום נורמליזציה אזורית לבין עימות פומבי עם נשיא שידוע כמי שעלול "להתהפך" וכבר נקט במילים לא דיפלומטיות כלפיו

זה אכן ניסיון לאופטימיות במציאות מאוד קשה, וכמובן שתמיד ייתכן שבסופו של דבר טראמפ, שאינו ניתן לחיזוי, ירצה יותר את מחרחרי המלחמה מאשר את שוחרי השלום. אבל חשוב שמחנה השלום יזכור כי בסופו של דבר, טראמפ אינו איש ארץ ישראל השלמה, ואינו עובד אצל בצלאל סמוטריץ' או יוסי דגן.

על כן אסור לנו לאבד תקווה ויש להמשיך לפעול גם כאן לקדם את סיכויי ההסדר המדיני. במידה שטראמפ יסייע לפנטזיות הסיפוח – נצטרך להיות אופוזיציה חזקה, אבל במידה שיקדם הסדרים מדיניים עלינו לתמוך בכך.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.