פרשנות פסק דין שמעוני מזכה את ראש העיר אבל מרשיע את ראש הממשלה

פסק הדין העוסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ובמקורביו, כולל פרק המפרט שישה מבחנים לזיהוי סיקור תקשורתי המהווה טובת הנאה אסורה ושוחד ● בעוד ששמעוני לא עמד כמעט באף אחד מהמבחנים, בנימין נתניהו עומד בכולם

איתמר שמעוני בבית המשפט לאחר מעצרו, ב-2016 (צילום: פלאש90)
פלאש90
איתמר שמעוני בבית המשפט לאחר מעצרו, ב-2016

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור מרגולין-יחידי, הציגה היום כשירות לציבור את הבסיס המשפטי להרשעת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשוחד בפרשה 4000 (תיק וואלה-בזק).

בפסק הדין שכתבה השופטת בעניינם של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, אחיו עופר, הקבלן יואל דוידי ואחרים, מפורטים המבחנים ההופכים סיקור תקשורתי לטובת הנאה או שוחד. ובאורח פלא – כולם מתארים באופן המדויק ביותר את התנהלות נתניהו ומקורביו מול בעלי וואלה ובזק לשעבר שאול אלוביץ', רעייתו איריס ומנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה.

השופטת לימור מרגולין-יחידי (צילום: דוברות בתי המשפט)
השופטת לימור מרגולין-יחידי (צילום: דוברות בתי המשפט)

אחד מסעיפי האישום נגד שמעוני ודוידי עסק ברכישת אתר האינטרנט "אשקלון 10", שהיה ביקורתי מאוד ביחס לשמעוני. חודש לאחר הרכישה נחשפה החקירה ובוצעו מעצרים במסגרתה.

מרגולין-יחידי כתבה כי שמעוני ודוידי מזוכים מאישום זה מחמת הספק, משום שלא ניתן להוכיח שדוידי התכוון לסגור את האתר לצמיתות, אף שהרכישה היתה עשויה להגיע לכדי "טובת הנאה אחרת". הספק שנותר אצל השופטת נגע להיעדר שיקול כלכלי לרכישת האתר, ולתיאום בנושא בין דוידי לאחיו של שמעוני ולחברו הקרוב ואיש סודו משה פונטה.

בעקבות הפסיקה הוציאו פרקליטי ראש הממשלה הודעה הטוענת כי ההחלטה, "בתיק שוחד הרבה יותר חמור" מתיק 4000, מוכיחה כי סיקור חיובי אינו שוחד. הספין הזה לא צפוי לשרוד יותר מכמה שעות.

בעקבות הפסיקה הוציאו פרקליטי ראש הממשלה הודעה הטוענת כי ההחלטה, "בתיק שוחד הרבה יותר חמור" מתיק 4000, מוכיחה כי סיקור חיובי אינו שוחד. הספין הזה לא צפוי לשרוד יותר מכמה שעות

פסק הדין שכתבה מרגולין-יחידי מחזיק 320 עמודים, ועוסק בשורה ארוכה של פרשות חמורות, שבחלקן הורשעו שמעוני ומקורביו. באחד הפרקים בפסק הדין, מנתחת השופטת את האפשרות שסיקור תקשורתי יהווה טובת הנאה ושוחד.

לדברי מרגולין-יחידי, אף שבשל אופיה ומעמדה הייחודי של התקשורת, התערבות המשפט הפלילי בנושא צריכה להיות זהירה, אין להותיר את התחום פרוץ.

אי התערבות, כתבה, "עלולה לאפשר לאלה שאינם חפצים בתקשורת פתוחה, ביקורתית, וחוקרת לכרסם בכוחה של התקשורת, באמינותה, תקפותה ובהצדקה למעמדה הייחודי במשטר דמוקרטי, ובד בבד לבצע עבירה חמורה של לקיחת שוחד מבלי לתת את הדין על כך".

בהמשך פירטה שורה של מבחנים ההופכים סיקור חיובי לטובת הנאה אסורה ואף שוחד. "ראשית, יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים – כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט…

"ככל שאותם אינטרסים חיצוניים עומדים על הפרק או עתידים לעמוד על הפרק בזמן עתיד נראה לעין, במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליהם, והם נדונים בין הצדדים במפורש או במשתמע, ואף במרומז בלבד, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר, והבחינה צריכה להיות קפדנית יותר".

"ככל שאותם אינטרסים עומדים על הפרק במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליהם, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר"

מבחן שני הוא העמדה האידיאולוגית של כלי התקשורת. ככל שהסיקור מחולל שינוי בקו המערכתי, קל יותר להבחין בטובת הנאה אסורה, בעוד שיהיה קשה לקבוע זאת ביחס לסיקור התואם קו אידיאולוגי קודם. בנוסף, ככל שבעלים של כלי תקשורת, איש הציבור עצמו, או מקורביו, הם שמעבירים הנחיות לשינוי הסיקור, "אזי היבטי טובת ההנאה הפסולה בהתנהלות הם ברורים ומובהקים יותר".

מבחן שלישי הוא תוכן הסיקור. "יש לבחון אם ההתערבות בפרסומים היא בהקשרים פרסונליים, בנושאים אישיים, משפחתיים, יח"צניים, שהזיקה שלהם לתפקיד הציבורי של נבחר הציבור היא קלושה, אם בכלל, והתערבות בהם, המובילה לפרסום חיובי או חיובי יותר, נדמית כטובת הנאה ברורה".

במקרים שבהם ישנה התערבות שמטרתה לחשוף פעילות של נבחר הציבור בתקשורת קשה יותר להתערב, הוסיפה מרגולין-יחידי, אך "אם ההתערבות היא משני הסוגים, אזי גם פניות שכשלעצמן אינן בהכרח נגועות, צריכות להבחן ביתר קפדנות".

היבטי תוכן נוספים נוגעים לצנזור תכנים הנוגעים לנבחר הציבור, לקידום פרסומים שליליים נגד יריביו או מניעת פרסומים חיוביים אודותיהם. בכל המקרים האלו, "האפשרות שמדובר בטובת הנאה אסורה היא ודאית יותר".

מבחן רביעי נוגע להיבטים צורניים, של השפעת נבחר הציבור על "ניסוח הכותרות, עמודי השער, תמונות, ומיקום ידיעות – התערבות שקשה מאד להסביר אותה במסגרת יחסים שגרתיים של כלי תקשורת אל מול נבחר ציבור. ככל שננקטים יותר אמצעי התערבות, וככל שיותר התערבויות הן פרסונליות… אזי האפשרות שמדובר בהתנהלות לגיטימית מול כלי תקשורת היא קלושה".

מבחן חמישי נוגע לפרק הזמן שבו ניתנת לכאורה טובת ההנאה. "על פי רוב יהיה נכון יותר להכריע אם מדובר בהתנהלות פלילית או לא על סמך בחינה מתמשכת על פני פרק של זמן ומספר של פעולות, ולא על סמך ארוע נקודתי או קצר במשכו, אלא אם מדובר בארוע נקודתי חריג ובוטה".

המבחן השישי והאחרון הוא מידת החשיבות שמייחס נבחר הציבור לכלי התקשורת. "ברי שככל שנושא זה חשוב יותר לנבחר הציבור, כך גם האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת' המבססת מתת, היא מובהקת יותר".

המבחן השישי והאחרון הוא מידת החשיבות שמייחס נבחר הציבור לכלי התקשורת. "ברי שככל שנושא זה חשוב יותר לנבחר הציבור, כך גם האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת' המבססת מתת, היא מובהקת יותר"

בשונה משמעוני, שלא עמד במבחנים שקבעה השופטת, יחסי ראש הממשלה נתניהו ומקורביו עם בני הזוג אלוביץ', עומדים בכל אחד מהמבחנים.

  • לאלוביץ' היו אינטרסים כלכליים ברורים באותה תקופה;
  • אתר וואלה, קודם להתערבות, לא נטה לטובת נתניהו (שאף טען כי הוא פעל נגדו);
  • ההיבטים האישיים – יחצניים ופוליטיים – היוו את מרבית הסיקור שביקשו וקיבלו נתניהו ורעייתו בוואלה, וכן הניסיונות לפגוע ביריבים פוליטיים, דוגמת נפתלי בנט;
  • ההשפעה על הצורה היתה משמעותית, כמו במקרה של סרטון "הערבים נוהרים" ביום הבחירות ב-2015, שהוצב במשך שעות בכותרת הראשית;
  • הסיקור לטובת נתניהו ניתן על פני כמה שנים;
  • ונתניהו ורעייתו ייחסו לסיקור בוואלה חשיבות עצומה.

בניגוד גמור להודעה שיצאה מטעם סניגורי נתניהו, פסק הדין של השופטת מרגולין-יחידי הוא הכל מלבד הוכחה שתיק 4000 אינו יכול להוביל להרשעה בשוחד.

יתרה מזאת, כעת, כשהמבחנים המפורטים לסיקור תקשורתי המגיע לרמת שוחד גלויים ברורים לציבור, יהיה קשה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להתעלם מהפסיקה ולרכך את האישומים נגד ראש הממשלה.

עוד 872 מילים
סגירה