בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מהפכנית המעצבת מחדש תעשיות, כלכלות וחברות. מדינות רבות ברחבי העולם מאמצות את הבינה המלאכותית כזרז לצמיחה ולחדשנות. הערכות עדכניות מצביעות על תרומה פוטנציאלית של בינה מלאכותית מבוססת ענן בכ-1.5 טריליון דולר נוספים לכלכלה העולמית עד שנת 2030.

דוחות שפורסמו לאחרונה על ידי Telecom Advisory Services עבור ישראל, מצביעים על פוטנציאל כלכלי עצום, עם תרומה מוערכת של 11.4 מיליארד דולר לשנת 2023 מאימוץ טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית מבוססת ענן. סכום זה כולל 10 מיליארד דולר משירותי ענן ו-1.4 מיליארד דולר מטכנולוגיות בינה מלאכותית מבוססות ענן – המהווים כ-2.23% מהתוצר המקומי הגולמי.

דוחות שפורסמו לאחרונה על ידי שירותי יעוץ טלקום עבור ישראל, מצביעים על פוטנציאל כלכלי עצום, עם תרומה מוערכת של 11.4 מיליארד דולר לשנת 2023, מאימוץ טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית מבוססת ענן

עם זאת, על אף שמעמדה של ישראל כאומת סטארט-אפ ידוע לכל, קיימים אתגרים רבים במימוש מלא של הפוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית בסקטורים שונים.

תמונה מעורבת של אימוץ בינה מלאכותית בישראל

מחקרים שפורסמו לאחרונה בשיתוף AWS יכולים לשפוך אור על הפוטנציאל הכלכלי בישראל. מחקר משותף של Deloitte  ו-Telecom Advisory Services  מצביע על התקדמות חלקית בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בישראל.

רק 9.1% מהחברות בישראל מנצלות יישומי בינה מלאכותית מתקדמים, נתון התואם גם את המגמות העולמיות הרחבות, שבהן חסמים טכנולוגיים מעכבים את קצב האימוץ. מנגד, לפי דוח הבינה המלאכותית הגלובלי של Telecom Advisory Services – בין החברות בישראל 72.2% השתמשו בשירותי ענן בשנת 2023 – נתון המעיד על מוכנות הולכת וגוברת לאימוץ יישומים מתקדמים של בינה מלאכותית, בהינתן שהתשתית הנדרשת לכך כבר קיימת.

חרף האתגרים הקיימים, ישראל ממוקמת בעמדה ייחודית במפת הבינה המלאכותית העולמית. מדד Network Readiness Index (NRI) מדרג את ישראל כמובילה עולמית בתחום הכישורים הטכנולוגיים הקשורים לבינה מלאכותית (AI-related skills). מיצוי פוטנציאל זה מחייב יישום מדיניות ממוקדת לצד שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי, הפרטי והאקדמי.

"מפת דרכים" אסטרטגית לאימוץ בינה מלאכותית בישראל

דוח AWS האחרון בנושא אסטרטגיות לאימוץ בינה מלאכותית מציע מפת דרכים שעשויה להתאים לתנאים הייחודיים של ישראל. במוקד הדוח, עיקרון "הדמוקרטיזציה" של הבינה המלאכותית – הנגשת כלים, תשתיות וידע לכלל המגזר העסקי. המלצות הדוח כוללות השקעה בהקניית מיומנויות דיגיטליות, פיתוח סטנדרטים טכנולוגיים שמבטיחים תאימות, והפחתת עלויות השימוש בשירותי ענן ובכלי AI מתקדמים.

חרף האתגרים הקיימים, ישראל ממוקמת בעמדה ייחודית במפת הבינה המלאכותית העולמית. מדד NRI מדרג את ישראל כמובילה עולמית בתחום הכישורים הטכנולוגיים הקשורים לבינה מלאכותית

ניצול ההזדמנויות בתעשיות מסורתיות והשקעה במיומנות טכנולוגית

בעוד שישראל מצטיינת בתחומים כמו פינטק, סייבר וטכנולוגיות רפואיות, הפוטנציאל של הבינה המלאכותית חורג מ"מסדרונות" ההיי-טק הקלאסיים. ישנן הזדמנויות עצומות לשילוב טכנולוגיות אלו בענפי תעשייה מסורתיים ובסקטורים פחות מפותחים – כמו חקלאות, לוגיסטיקה ותעשייה יצרנית.

לדוגמה, בתחום החקלאות, בינה מלאכותית יכולה לשנות לחלוטין את שיטות העבודה באמצעות אופטימיזציה של תפוקת יבולים בעזרת ניתוח נתונים ומודלים חיזויים. בתחום הלוגיסטיקה, ניתן לנצל בינה מלאכותית לשיפור שרשראות האספקה, תוך צמצום עלויות והגברת היעילות. מדיניות אזורית ממוקדת עשויה לסייע בצמצום פערים אלו.

פיתוח שוק העבודה הוא תחום קריטי נוסף שבו ישראל יכולה לאמץ שיטות גלובליות מיטביות. תוכניות לשדרוג והכשרה מחדש של עובדים, שמיועדות למלא את הצרכים הספציפיים של הכלכלה הישראלית, צריכות לכלול מיומנויות נלוות כמו מדע נתונים, אוטומציה, והטמעה אחראית של בינה מלאכותית.

יצירת תוכניות חונכות בשיתוף פעולה עם חברות מובילות וסטארט-אפים יכולה לגשר על הפער בין החינוך לבין שוק העבודה, ולהבטיח כי בוגרים יהיו מוכנים להשתלב במעגל העבודה. זהו צעד חשוב במיוחד לאור הדרישה הגוברת בתעשיות לא רק לידע תיאורטי, אלא גם לניסיון מעשי עם מערכות בינה מלאכותית.

בעוד שישראל מצטיינת בתחומים כמו פינטק, סייבר וטכנולוגיות רפואיות, פוטנציאל הבינה המלאכותית חורג מ"מסדרונות" ההיי-טק הקלאסיים. ישנן הזדמנויות עצומות לשילוב טכנולוגיות אלו בענפי תעשייה מסורתיים

המערכת הפיננסית כדוגמה לחדשנות אחראית

קיימת גם הזדמנות משמעותית להאיץ את האימוץ של בינה מלאכותית בתחום שירותי הפיננסים. דוח ביניים עדכני על השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי, שהוכן על ידי משרדי המשפטים והאוצר, מפרט כיצד ניתן לייעל את תחום ייעוץ ההשקעות, מתן אשראי בנקאי, והערכת סיכונים ביטוחיים.

עם זאת, הדוח מציע גם מספר המלצות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית בתחום הפיננסי, כולל חיזוק האחריות התאגידית, הגברת הגנת פרטיות המידע, ובהירות רגולטורית. מערכת הפינטק של ישראל, שכבר נחשבת למובילה עולמית, יכולה לנצל עקרונות אלו כדי להניע את השירותים הפיננסיים המונעים על ידי בינה מלאכותית.

כלים כמו זיהוי הונאה, דירוג אשראי, ובנקאות מותאמת אישית יכולים לשפר את חוויית הלקוחות תוך שמירה על ציות רגולטורי. תחום זה יכול לשמש דוגמה לחדשנות אחראית, ולהציג את הפוטנציאל המהפכני של הבינה המלאכותית בתעשיות השונות.

שיתוף פעולה בינלאומי – מפתח להובלה עולמית

שיתוף פעולה בינלאומי חיוני להאצת קצב האימוץ של הבינה המלאכותית. ישראל יכולה לבסס את מעמדה כמוקד עולמי לחדשנות באמצעות יוזמות מחקר משותפות עם מוסדות אקדמיים וחממות טכנולוגיות מובילות. יצירת שיתופי פעולה מסוג זה תאפשר למשוך השקעות ולהדגיש את תפקידה המרכזי של ישראל במובילות טכנולוגית.

כדי "לשחרר" את הפוטנציאל המלא של הבינה המלאכותית, ישראל חייבת לפעול בנחישות. גישה חדשנית ואקטיבית, כמו הקמת "ארגזי חול" רגולטוריים המתמקדים בתחומים בעל השפעה גבוהה כמו בריאות או חקלאות, עשויה לשמש כקטליזטור לאימוץ רחב יותר. בו-זמנית, מדיניות הממשלה צריכה להתיישר עם מיטב השיטות הגלובליות תוך ניצול החוזקות הייחודיות של ישראל – המרץ היזמי שלה, תרבות הסיכון, והכישרון הטכנולוגי הרב.

שיתוף פעולה בינלאומי חיוני להאצת קצב האימוץ של הבינה המלאכותית. ישראל יכולה לבסס את מעמדה כמוקד עולמי לחדשנות באמצעות יוזמות מחקר משותפות עם מוסדות אקדמיים וחממות טכנולוגיות מובילות

האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל, שמאז ומתמיד היה מקור לגאווה לאומית, עומד בפני הזדמנות ייחודית לממש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית. באמצעות גישור על הפערים הקיימים, ניצול ההזדמנויות ויישום אסטרטגיות חדשניות, ישראל יכולה להבטיח שהבינה המלאכותית תשמש ככוח מניע לצמיחה כלכלית, חדשנות וקידום חברתי. האתגר המרכזי הוא לתרגם את הפוטנציאל העצום לכדי מעשה – ולהבטיח שישראל לא רק תשמור על מקומה במהפכת הבינה המלאכותית העולמית, אלא תממש את יכולת ההובלה שלה.

הדס לורבר היא היא דירקטורית לאסטרטגיה ושותפויות וחברת פורום דבורה; ראשת המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית אחראית, HIT, וראשת פרויקט ישראל-ארה"ב, INSS.

ירון שילת הוא דירקטור מדיניות ציבורית AWS ישראל וחדשנות.