שר הביטחון ישראל כ"ץ עם הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, בפורום המטכ"ל, 11 בנובמבר 2024 (צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
שירה קינן, משרד הביטחון

הצבא העלה את יעדי הגיוס לחרדים - וכ"ץ החליט לנקום

מאחורי העימות חסר התקדים שהתקיים השבוע בין שר הביטחון לראשי הצבא עומדת העובדה שצה"ל שינה את יעדי הגיוס של מלש"בים בחברה החרדית ● אם בעבר צה"ל טען שהוא יכול לקלוט אלפים בודדים, כעת הצבא מצהיר כי עד 2026 יוכל לגייס את כל המלש"בים ● המספרים הללו מבהילים את הפוליטיקאים החרדים, ואיתם את כ"ץ - שמתכנן להציג בשבוע הבא טיוטת חוק שאפילו החרדים מרוצים ממנה ● פרשנות

ביום שלישי הבא יגיע שר הביטחון ישראל כ"ץ לוועדת החוץ והביטחון ויציג את טיוטת חוק הגיוס. זה יהיה אירוע היסטורי, ניסיון להעביר חוק פטור מגיוס לחרדים באופן רשמי שיחול כאן לאורך שנות דור, גם אם מבחינת כ"ץ והחרדים מדובר בגיוס אמיתי ושינוי מהפכני .

לזמן ישראל נודע כי המספרים הסופיים שכ"ץ יביא במתווה החוק הם אלה: 4,800 מתגייסים השנה, 5,760 בשנה הבאה ועלייה בשיעור יחסי דומה לאורך שבע השנים הבאות עד שנגיע לגיוס של 50% מהמלש"בים החרדים.

המספרים האלה נראים בעיני רבים כמו בדיחה עצובה. הם כוללים חובשי כיפה שאינם חרדים שרובם מפוזרים כבר ביחידות צה"ל, משרתים בארגונים חוץ-צבאיים שונים וכו'.

לזמן ישראל נודע כי המספרים הסופיים שכ"ץ יביא במתווה החוק הם: 4,800 מתגייסים השנה, 5,760 בשנה הבאה ועלייה בשיעור יחסי דומה לאורך שבע השנים הבאות עד שנגיע לגיוס של 50% מהמלש"בים החרדים

החוק ישחרר לחרדים מאות מיליונים לטובת סבסוד מעונות ותקציבים לישיבות שתקועים היום. ועם זאת, פוליטיקאים חרדים כבר מתכננים איך למסמס את יישום החוק החדש כפי שפרסמנו כאן בתחילת השבוע.

יו"ר ש"ס אריה דרעי ושר הביטחון ישראל כ"ץ מסתודדים במליאת הכנסת, 31 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
יו"ר ש"ס אריה דרעי ושר הביטחון ישראל כ"ץ מסתודדים במליאת הכנסת, 31 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כ"ץ מגיע לוועדת החוץ והביטחון על רקע עימות שבועי קשה עם צה"ל, שנועד כנראה לדרבן את התפטרותו של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי.

אגב, אם כ"ץ היה ראש הממשלה, הוא היה מפטר קודם לכן את ראש שב"כ רונן בר. בסדר האחריות של שר הביטחון בכל מה שקשור למחדל ה-7 באוקטובר, הצבא עומד רק במקום השני.

אגב, אם כ"ץ היה ראש הממשלה, הוא היה מפטר קודם לכן את ראש שב"כ רונן בר. בסדר האחריות של שר הביטחון בכל מה שקשור ל-7 באוקטובר, הצבא עומד רק במקום השני

שב"כ, מבחינתו של כ"ץ, הוא האשם הראשי, מכיוון שתחום האחריות העיקרי ואולי הבלעדי שלו הוא הפלסטינים בגדה ובעזה, בעוד הצבא נפרש על פני  תחומים רחבים רבים הרבה יותר.

לפני חודשיים פיטר ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר הביטחון יואב גלנט והציע לכ"ץ  את התפקיד שהוא משאת נפשו בדרך הארוכה לראשות הממשלה.

כ"ץ הבין שהוא עולה לקומה ה-14 במשרד הביטחון עם שני תיקים כבדים שהעמיס עליו נתניהו: פיטוריו של הרמטכ"ל הלוי וקידום חוק הפטור מגיוס. כ"ץ הבין שהוא צריך ללכת בדרך ההפוכה מזו של קודמו גלנט, שגם תמך בוועדת חקירה ממלכתית.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד הצפון אורי גורדין בפיקוד, 13 בנובמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד הצפון אורי גורדין בפיקוד, 13 בנובמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אגב, מי שיחפור לעומק ימצא שגם כ"ץ תמך בכמה הזדמנויות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית אחרי ה-7 באוקטובר.

נתניהו רוצה להחיש את פיטוריו של הלוי כדי להפיל עליו את מחדלי המלחמה, ולהרחיק את עצמו מהם. נתניהו כבר סימן לרמטכ"ל את המועד: סוף ינואר, פחות או יותר. כ"ץ עצמו לא נכנס עד כה לעימות בוטה עם ראשי הצבא ולא נרשמה ביניהם מחלוקת פומבית מהותית, למעט ההצהרה של כ"ץ על מטרת המלחמה בלבנון, שמחייבת את פירוק החיזבאללה מנשקו.

נתניהו רוצה להחיש את פיטורי הלוי כדי להפיל עליו את מחדלי המלחמה, ולהרחיק את עצמו מהם. נתניהו כבר סימן לרמטכ"ל את המועד: סוף ינואר, פחות או יותר. כ"ץ עצמו לא נכנס עד כה לעימות בוטה עם ראשי הצבא

המריבה הגדולה התגלגלה רק בימים האחרונים, באינטנסיביות תקדימית.

זה התחיל עם הדרישה של כ"ץ מהרמטכ"ל לשתף פעולה עם מבקר המדינה תוך הדגשה כי מחדל ה-7 באוקטובר "היה תחת פיקודך". כאן חזר האיום של כ"ץ כי לא יאשר מינויי קצינים בכירים עד שלא יוגשו לו תחקירי צה"ל על המחדל.

זה המשיך עם התגובה של דובר צה"ל על המחלוקת סביב הביקורת, והתגובה הקשה של דוברו שר הביטחון על התגובה של הגרי. כמובן שהיו גם גורמים אינטרסנטיים שהוסיפו שמן למדורה, בעיקר תומכי נתניהו ברשתות החברתיות.

דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בתדרוך לתקשורת, 18 באוקטובר 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בתדרוך לתקשורת, 18 באוקטובר 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

כל זה לא היה קורה אם הצבא לא היה משנה גרסה בכל מה שקשור לחוק הגיוס.

על העמדה המזגזגת של צה"ל בכל מה שקשור בגיוס חרדים לאורך השנים, כולל ב-2024 ראוי לעשות מחקר עומק. הצבא נע בין הרצון לבין היכולת לקלוט עשרות אלפי חרדים בצבא. בגרסאות האחרונות, שהיו מקובלות על ישראל כ"ץ ועל החרדים, דובר על יעדים צנועים – אלפים בודדים – בלי סנקציות מחמירות על המשתמטים.

אבל בצבא חל שינוי ולפי ההערכה, המספרים השתנו בעקבות מינויו של אלוף דוד בר-כליפא לראש אכ"א באמצע נובמבר. לפי הנוסחה האחרונה, ב-2026 אפשר יהיה לקלוט את כל המלש"בים החרדים – קרוב ל-70 אלף צעירים חייבי גיוס. המספרים הללו מעוררים חרדה עצומה בקרב ההנהגה החרדית, בעיקר הספרדית.

כ"ץ הבין שעכשיו הוא כבר לא יוכל להעביר בקלות את חוק הפטור מגיוס, בלי תמיכת הצבא. חברי כנסת שהסתתרו תחת המספרים הצנועים שהצבא הסכים להם פעם, התחילו לשקול את עמדתם מחדש

כ"ץ הבין שעכשיו הוא כבר לא יוכל להעביר בקלות את חוק הפטור מגיוס, בלי תמיכת הצבא. חברי כנסת שהסתתרו תחת המספרים הצנועים שהצבא הסכים להם פעם, התחילו לשקול את עמדתם מחדש.

כאמור, אתמול (חמישי) הודיע כ"ץ כי יגיש את טיוטת חוק הגיוס שלו לוועדת החוץ והביטחון ביום שלישי הקרוב. "היעד הוא גידול משמעותי בהיקף המשרתים, בצד הסדרתם מעמדם של לומדי התורה", נמסר.

ראשון המברכים על ההודעה של כ"ץ היה השר יצחק גולדקנופף מיהדות התורה. "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון", הצהיר גולדקנופף, ובצדק: זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. עבורו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 741 מילים ו-1 תגובות
סגירה