נושא
גיוס חרדים

"ההחלטה הזו מערערת את כל היסודות של צבא העם"

חוק הגיוס שעבר אתמול בממשלה הוא כל מה שהחרדים ייחלו לו, למרות שהם יצביעו נגדו ● השאלה עתה היא האם החרדים אכן יצאו לעבוד ● ביהדות התורה אומרים שכן, עפר שלח - המומחה הגדול בסוגיה - מפקפק בכך שהחוק ישנה משהו בחברה החרדית ● אבל הוא כן מאמין שהחוק יוביל "לשבר גדול בציבור הכללי" ● "אם לא יהיה גיוס אחד לכולם, ספק אם יהיה גיוס חובה למישהו"

עוד 698 מילים ו-2 תגובות

מעל 20 שנה מאז קבע בית המשפט העליון כי הפטור הגורף שניתן לחרדים משירות צבאי אינו חוקי ● מעל 20 שנה שהמערכת הפוליטית מנסה לפתור את הבעייה עם הוראות שעה והקמת ועדות ● מחר, 1 בפברואר, יפוג הזמן שבג"ץ נתן לכנסת ולממשלה להסדיר את גיוס בני הישיבות ● האם מישהו באמת מצפה לראות את החרדים נעים בכמויות לבקו"ם באוטובוסים? ● פרשנות

עוד 1,074 מילים

צה"ל ומשרד הביטחון מסרבים לחשוף את עלות גיוס החרדים לצבא

בדיקת זמן ישראל התומכים בגיוס צעירים חרדים לצה"ל טוענים כי זה טוב לכלכלה הישראלית ● אבל מה עם ההוצאות העצומות - לפי ההערכות - על התאמת תנאי השירות בצבא לצורכי האוכלוסייה החרדית? ● הכלכלן ד"ר דן דוד: "אני תומך בגיוס חרדים בגלל עיקרון השוויון, אבל אם זה עולה הרבה כסף - זה בזבוז כסף" ● בצה"ל ובמשרד הביטחון מסרבים לבקשת זמן ישראל לחשוף את המספרים

עוד 1,361 מילים

הנחיה לחיילות: לא לדבר בקשר עם החיילים החרדים

מעקב זמן ישראל ד׳, ששירתה כתצפיתנית בשטחים: "כאשר הגיע לשטח גדוד חרדי, קיבלנו הנחיה חד משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה" ● "זה יצר סיכון בטחוני אמיתי, אבל סתמנו את הפה" ● דובר צה"ל בתגובה: "לא מוכרת לנו בעיה מהסוג המתואר"

בתחילת השבוע פרסמנו כאן כתבה על המחיר שמשלמות חיילות על המאמצים הכבירים שעושה צה"ל ליצור סביבת שירות מותאמת לחיילים חרדים.

אחת המרואיינות בכתבה, קצינה בצה"ל שבחרה להישאר בעילום שם, העלתה בפנינו את האפשרות ההיפותטית שחיילות לא יוכלו אפילו לדבר בקשר עם חיילים חרדים גם במקרה של חשש לאירוע בטחוני חריג.

בעקבות פרסום דבריה של הקצינה, הגיעה לידינו עדות מהשטח על מדיניות ברוח זו שהונהגה בצה"ל. לפי העדות, צה"ל אסר על תצפיתניות במוצבי שטח רגישים להתאמן בקשר עם חיילים חרדים שהתאמנו בסמוך, תוך פגיעה במוכנות של התצפיתניות והחיילים לחדירת מחבלים, והגדלת הסיכון לחיי אדם.

ד' (השם המלא שמור במערכת) שירתה לפני כשבע שנים כתצפיתנית במוצב בשטחים, שנמצא באזור רגיש שבו מתרחשים חדירות וניסיונות חדירה רבים של מחבלים. לדבריה של ד', פעילותם של חיילי החי"ר באזור הייתה תלויה לגמרי בהכוונה שקיבלו בקשר מהחיילות התצפיתניות.

"שירתי באזור הזה במשך כל השירות הסדיר ותמיד עבדנו צמוד עם חיילי החי"ר שהסתובבו בשטח", מספרת ד'. "כדי למנוע חדירות מחבלים היינו צריכות להתריע ולכוון את החיילים במהירות וביעילות, ולצורך זה היינו צריכות להתאמן על הקשר עם החיילים מדי יום. לא פגשנו אותם, אבל היינו צריכים לדבר איתם בקשר, גם בשביל להתאמן למקרים של חדירת מחבלים, וגם בשביל לדעת איפה הם ולזהות אותם בתצפית".

"דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך"

לדברי ד', גדודי החי"ר בשטח התחלפו כל שלושה חודשים, ובאמת מהתקופות האלה הגיע לאזור גדוד של נח"ל חרדי, "נצח יהודה".

"כאשר הגיע הגדוד החרדי, קיבלנו הנחיה חד-משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה.

"זה היה הזוי. קודם כל אין כאן מגע פיזי או אפילו מראה, זה רק לדבר בקשר, אז מה הסיפור? דבר שני, זה אמר שהכשירות המבצעית של החיילים האלה תהיה גרועה, ואנחנו חששנו שבזמן אמת הם לא ידעו מה לעשות. מזל שלא היו חדירות בשלושת החודשים האלה.

"אבל היו גם הרבה מצבי ביניים. למשל כשמישהו זז בשטח, ולא היה ברור אם זה מחבל, תושב, או החיילים עצמם. לא ידענו אם אנחנו יכולים לדבר עם החיילים בקשר כדי לבדוק איפה הם, ולדעתי זה יצר סיכון ביטחוני אמיתי".

התלוננתן בפני הממונים עליכן?

"לא. דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה בסוף. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, כצבא העם, מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בשורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. אין בכך כדי למנוע מענה כנדרש לצרכים מבצעיים, ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף ו... המשך קריאה

מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף והגדירו את זה כבלוף! ד"ר ישי (כתב לענייני חרדים) פרסם כתבה נספת בנושא,וראיין אנשים בתוך המערכת. אין 1700 חרדים ולא נעליים! מדובר בחילונים שבעברם היו חרדים,אך פנו ללשכת גיוס כחילונים,ובעולים חדשים שהתנדבו והשלימו מכסות לחרדים כשהם למעשה חילונים,ועוד ועוד כיסויי תחת כאלה! אז לפרסם כתבה כזאת??? ועוד עכשיו?? אתה חי בסרט מר כתב!! לך,תעשה שיעורי בית ותחזור!! הבעיה שזה פוגע בשמך ואמינותך מפני שהקוראים קוראים ומשווים. אני לא מגלה לך סוד. אני בעצמי הופתעתי לקרוא את הכתבה! לפחות תמתים עד שישכחו מהכתבות שפורסמו החודש,ועוד שנה כשישכחו תעלה את הפרטים הללו שהם פשוט לא נכונים! אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

עוד 444 מילים ו-1 תגובות

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

לאיזו מפלגה אין אלוהים

במצע כחול-לבן לא מוזכר חוק הגיוס של לפיד ● לישראל ביתנו כלל לא היה מצע בענייני דת ומדינה במערכות בחירות קודמות ● סמוטריץ' ופרץ לא מתביישים להבטיח למנוע נישואי להט"בים - ובאותה נשימה מתחייבים "למנוע פגיעה באנשים בשל נטייתם המינית" ● בעבודה-גשר מתעלמים מנושא דת ומדינה ● ובליכוד, כרגיל, פשוט מצפצפים על המנהג המשונה של פרסום מצע

עוד 1,493 מילים

ליברמן צודק במחאה נגד כפיית החרדים, אבל הבחירות החוזרות שכפה על ישראל לא יעזרו ● ישראל זקוקה לשינוי מהיסוד במערכת היחסים בין החרדים לבין שאר אזרחי המדינה ● זו משימה הדורשת תכנון אסטרטגי ורגישות, לא אופורטוניזם וחוסר סבלנות ● פרשנות

12 שעות לאחר שחוסר המוכנות של אביגדור ליברמן ויריביו החרדים להתפשר על הצעת חוק הגיוס סיכל את ניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה, ראש מפלגת ישראל ביתנו ערך מסיבת עיתונאים להצדקת שליחתה של המדינה לסבב בחירות נוסף בספטמבר. הנושא המרכזי בדבריו היה שנתניהו מסר חלק ניכר מהניהול הפנימי של המדינה למפלגות החרדיות על חשבון המפלגות הלאומיות הציוניות.

"אין לי שום דבר נגד חרדים" הצהיר ליברמן מספר פעמים במהלך הדברים שלו בתל אביב ביום חמישי, אבל "אנחנו נגד מדינת הלכה". הסירוב מצד נתניהו והמפלגות החרדיות להתחייב להעברת הצעת החוק ללא שינוי, הייתה הסיבה הספציפית לסירוב שלו להצטרף לקואליציה המתוכננת של נתניהו, לדבריו, אבל הסירוב היה סמל ל"כניעה" המתמשכת של נתניהו לכפייה החרדית. מדיניות הכניעה, הוא טען, מקרבת את ישראל בהתמדה לתאוקרטיה יהודית.

אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

לא רק שהחרדים ממשיכים להתחמק מהשירות בצה"ל, אלא שהם מעמיקים בהדרגה את האחיזה שלהם על היבטי ליבה של החיים בישראל, הוא התלונן, וציין מספר דוגמאות מהתקופה האחרונה של התערבות חרדית בניסיון להפוך את ישראל ליותר שומרת-שבת – לרבות התנגדות לעבודות תשתית חיוניות בשבת, איום בחרם על מפעל שעובד בסוף השבוע, ומאמצים לסגור מרכולים הפתוחים בימי שבת.

ליברמן צודק לחלוטין, כמובן, ויש מספר רב של דוגמאות משמעותיות נוספות שהוא היה יכול לציין באותה הזדמנות.

הוא לא ציין, למשל, שאתה לא יכול בעצם להיוולד, להתחתן או להתגרש או אפילו למות בישראל בלי חותם כשרות של הרבנות הראשית, הנשלטת על ידי חרדים.

הוא לא ציין את המשך פעילותה של רשת החינוך החרדית העצמאית, אשר מפיקה דורות של בוגרים ללא הכשרה בתחומי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, והמימון ממשלתי המזנק לבני ישיבה בוגרים במשרה מלאה – מוסדות לימוד אשר בהתאם למסורת החרדית האמיתית, אמורים להישמר רק לטובים ביותר ולמשכילי התורה המבריקים ביותר.

הוא לא ציין את ה"צבא" הישראלי בו החרדים אכן משרתים – אלפי משגיחי כשרות ברישיון המדינה, כשהעלות של רובם נופלת על בתי הקפה והמסעדות. (המדינה עצמה מעסיקה גם היא מאות משגיחי כשרות; לעומת זאת, אתרי הבנייה בישראל, שם 30 עובדים איבדו את חייהם בתאונות בשנה החולפת בלבד, נמצאים בתת-פיקוח קיצוני, עם מפקח בטיחות ממשלתי אחד לכל כ-700 אתרי בנייה).

נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הוא לא ציין את הביטול האגבי של נתניהו של הפשרה סביב הכותל המערבי לפני שנתיים, פשרה שהיתה אמורה להעניק לנציגי היהדות הלא-אורתודוקסית תפקיד רשמי בפיקוח על אזור תפילה פלורליסטי לצד אזור הכותל המוכר. מדובר היה בהסכם שהושג במגעים שירדו לפרטים הקטנים, אותו נטש ראש הממשלה תחת לחץ של החרדים, עם השלכות דרסטיות ומתמשכות מבחינת מערכת היחסים החיונית בין ישראל לבין יהדות התפוצות.

ליברמן צודק, אבל פוליטיקאי אופורטוניסטי (הוא שמר על קשרים קרובים במשך שנים עם אריה דרעי מש"ס ועם החכמים המשפיעים מאחורי יהדות התורה) שמטרתו האמיתית היא להחליף את נתניהו בתור מנהיג הימין הישראלי, הוא לא האדם הנכון לבנייה מחדש של מערכת היחסים בין ישראל לבין החברה החרדית, משימה הדורשת רגישות, חשיבה אסטרטגית ומטרה ברורה.

הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)
הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)

גם אם תיושם הצעת החוק אליה קשר את גורלו, ואשר בעטיה, כך נראה, אנחנו עומדים בפני בחירות חדשות, היא לא תשפיע על ההתחמקות הממוסדת של החרדים מגיוס. אם הצעת החוק תהפוך לחוק והמכסות שלה ימומשו, במקרה הטוב 20% מ-30,000 החרדים הגברים בגיל גיוס יתגייסו. כיום, המכסות עומדות על כ-10% מהקהילה, אך גם המכסות הנמוכות האלו לא ממומשות.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית. חקיקה כזו, במקום להתמקד רק בשירות בצה"ל, תבסס שורה של מסגרות ותכניות שירות לאומי – מסיוע בהוראה ועד טיפול בקשישים. מגוון של אפשרויות יעמדו לבחירה, וברגע שהן יהיו קיימות, תהיה חובה על כל צעיר ישראלי שלא משרת בצה"ל לשרת במקום זאת תקופה שוות ערך באחת מהמסגרות האלו.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית

במסגרת הסדר כזה, אף אחד לא יאלץ את הקהילה החרדית להשתלב באופן מלא בחברה החילונית הישראלית; הצעירים יוכלו לשרת את ישראל ואת הקהילות שלהם, בהתאם לסגנון החיים הדתי שלהם.

במקום שהן ייכפו על הקהילה, המסגרות יוגדרו בשיתוף איתה.

אם שותפות במקום הטחת האשמות וסחיטה פוליטית הייתה הופכת בהדרגה לנורמה, ישראל הייתה עשויה לפעול, בנוסף, לשיפור חינוך בקרב החרדים, ואז, כפועל יוצא ישיר, לראות שיפור בהשתתפות החרדים בכוח העבודה – שוב, לטובת הקהילה החרדית באופן ספציפי, וישראל באופן כללי.

שום דבר מזה לא יתרחש, והאשמים הם כל הפוליטיקאים הנבחרים שלנו – הפוליטיקאים החרדים שאינם מוכנים להתפשר ומתעניינים בעצמם (והפטרונים הרבניים שלהם), שהמדיניות שלהם כופה על הקהילה שלהם חינוך לא מספיק ועוני יחסי; היריבים האופורטוניסטים שלהם, כמו ליברמן; והמחוקקים האדישים, כך נראה, באמצע.

מה שעומד לקרות, לעומת זאת, הוא שישראל תלך שוב לקלפיות, ואפשר להמר כי הנתח של החרדים בכנסת אף יגדל. ליברמן זכה בכמה נקודות זכות במסיבת העיתונאים ביום חמישי כשציין כי הבחירה הראשונית של נתניהו לבחירות חדשות ב-27 באוגוסט היוותה סמל נוסף לכניעה של נתניהו לאנשים במגבעות השחורות. אחרי הכול, חילונים רבים עשויים להיות בחופשה בחו״ל בזמן הזה, בעוד שהקילה החרדית הייתה מופיעה בהרכב מלא.

משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

אך הקהילה החרדית תופיע בהרכב מלא גם ב-17 בספטמבר – עם מוטיבציה נוספת מההנהגה הרבנית למיקסום הייצוג שלהם בכנסת ודחיקה של היריבים החילוניים לשוליים. ליברמן "השפיל" אותנו, אמר ח״כ משה גפני מיהדות התורה ביום חמישי בבוקר. "הוא ניסה לסחוט אותנו", אמר ראש המפלגה יעקב ליצמן, והבטיח להעביר את המסר הזה לבוחריו.

שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, זינקו מ-13 מנדטים ב-2015 ל-16 מנדטים באפריל. ליברמן, אשר גינה את הכוח הפוליטי של החרדים אך לא הצליח להציע פתרונות אסטרטגיים, צפוי להיות זה שיתרום להגדלת הדומיננטיות שלהם אף יותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 865 מילים ו-1 תגובות

ראיון "כולם רוצים לשמר את המחלוקת על חוק הגיוס"

לאביגדור ליברמן יש הרבה מה להפסיד מפתרון מחלוקת הגיוס, אומר פרופ' יגיל לוי בשיחה עם "זמן ישראל" ● "האסון הכי גדול שיכול לקרות לו זה שהחרדים יתקפלו" ● גם החרדים שואבים כוח מהמצב הקיים: "יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים וגם מול הצבא"

"האסון הכי גדול שיכול לקרות לליברמן זה שהחרדים יאמרו, 'אוקי אנחנו מתקפלים, שיתגייסו כולם זה לא מעניין אותנו יותר. זה אסון גם לו וגם ליש עתיד ומצד שני הם לא יכולים להתקפל לגמרי", כך אומר היום פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בשיחה עם זמן ישראל.

פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)
פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)

אביגדור ליברמן הדגיש היום את רצונו לקבע גיוס חובה לכולם בחקיקה, מבלי לקבוע מכסות גיוס שפוטרות מהשירות חלק מהציבור היהודי. כרגע ההתעקשות הזו נתפסת כאחד המכשולים העיקריים להקמת הממשלה. לדברי לוי, כלל לא בטוח שליברמן והחרדים באמת היו רוצים לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד:

"בסופו של דבר יש אינטרס כללי לשימורה של המחלוקת הזו, וכדי לשמר אותה, צריך להבעיר אותה כל הזמן וזה מה שעושה ליברמן, אני מאמין לו שהוא חושב שחרדים צריכים להתגייס, אבל אני גם מאמין לעניין שלו בכך שהפער הזה בין דרישה לגיוס מלא לגיוס שאיננו מלא יישאר כמחלוקת תמידית שמשרתת את האינטרסים האלקטורליים שלו".

מה בעצם המחלוקת בין ליברמן לחרדים והפשרה שהציע ראש הממשלה?

"המחלוקת היא כזו שליברמן היה רוצה שבחוק תהיה אפשרות לסנקציות פליליות על אנשים שלא יתגייסו ואילו החרדים היו מבקשים להשאיר את זה בצורה יותר אמורפית ולהותיר את זה בידי החלטת ממשלה שבה יש להם כושר תמרון גדול יותר."

כל עוד עולם המכסות קיים, הרבנים יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל

"המחלוקת היא בין תפיסה שאומרת שגיוס חרדים צריך להיות כפוף לכללים של גיוס חובה, כלומר המדינה תגייס ומי שלא יציית לגיוס היא תכפה עליו גיוס לפי כללים פורמליים שיש בידיה לבין החרדים שרוצים להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, שאומר שהגיוס הוא התנדבותי."

"כלומר, אמנם יש מכסות גיוס שאפילו קבועות בחוק אבל בסוף יש משא ומתן עם רבנים ומאכערים: היכן שישנם חרדים שנשרו מעולם הישיבות והם נקראים 'שבאב' או בשמות אחרים ונמצאים מחוץ למעגל הישיבתי, אז ניתן לגייס אותם ואת מי שבתוך הישיבה לא ניתן לגייס. המצב הזה נותן הרבה כוח לרבנים ולראשי הישיבות."

באיזה מובן ההתעקשות של ליברמן כן אמינה בעיניך?

"היא אמינה מבחינה זו שהוא רואה את עצמו כמייצג את הסקטור המובהק ביותר שמתגייס בהיקפים גדולים לצבא, כלומר יוצאי ברית המועצות. בשמם הוא תובע שוויון בנטל. דרישה דומה לכאורה היו יכולים להציג גם מפלגות מתונות, כגון מפלגתו של נפתלי בנט."

"אלא שבציונות הדתית יש בעיה להימצא בעמדה קונפליקטואלית של התנגשות עם הציבור החרדי ואילו הקבוצות החילוניות האחרות הם כלליות ולא מייצגות מובהקות של מגוייסים. זאת, למעט מפלגת יש עתיד שרואה את עצמה כמייצגת של המתגייסים ולא לחינם הגיוס היה אחד מהסמלים המרכזיים שלה. במובן הזה ליברמן מתכוון למה שהוא אומר."

באיזה מובן ההתעקשות שלו לא אמינה?

"יש לו ולאחרים עניין רב לאו דווקא בפתרון הבעיה אלא בהנצחה שלה, כלומר ביצירת מוקד מחלוקת תמידי בנושא הזה של גיוס חרדים. זאת, מתוך הנחה שבשום תסריט שהוא, לא יהיה גיוס חרדים, כלומר שיעור הפטור מקרב החרדים תמיד יהיה הרבה יותר גדול מאשר בקרוב שאר הקבוצות היהודיות. המצב הזה משרת מפלגות חילוניות להציב קו תיחום ברור בין מי שכלול בתוך הקולקטיב הישראלי האולטימטיבי למי שמחוץ לקולקטיב הזה, בין אם זה חרדים וגם ערבים, כלומר קבוצות שלא משרתות ועל ידי כך לשרטט מחדש את גבולותיה של הישראליות התקנית."

הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)
הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)

איך זה משרת את החרדים?

"הקיצוניים שבהם מצטיירים כמי שמגינים על עולם התורה, והישיבות עצמם מונעות את הגיוס של אלה שלא רוצים בכך, וכרבנים יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים שלהם – 'או שתתמידו בלימודים ואם לא, אנחנו ננשיר אתכם, ותהיו חשופים לגיוס', וכמי שבזכות המחלוקת הזו, כל עוד עולם המכסות קיים, הם יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל. בניגוד לציבור שחייב בגיוס, פה יש גורם מתווך שבסופו של דבר הוא קובע במידה רבה מי ילך ומי לא ילך, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. זה ברמה של כל רב ישיבה בפני עצמו."

איך הערבים מתייחסים לוויכוח הזה?

"נבחרי הציבורי הערבים מעדיפים שהמחלוקת הזו תתנהל בלעדיהם ושהמדינה לא תתפתה להטיל חובת גיוס על ערבים. בסופו של דבר יכול להיות שהימין הקיצוני יתפתה לרגע, (או בגלל עתירה לבג"צ), לכפות גיוס או שירות אזרחי על ערבים. הערבים לא רוצים בכך, כי זה יוציא את הצעירים שלהם משליטתם ויצור חיבור הדוק יותר בינם למוסדות המדינה הקונפורמיים ואין להם עניין בכך. לא בטוח שזה גם אינטרס של המדינה מאחר ששוק העבודה מוגבל ביכולתו לקלוט משרתי גיוס אזרחי בלי ליצור עיוותים."

"יש אינטרס של הימין ואחרים כן להעמיד את הערבים למבחן הזה ואולי ליצור סרבני גיוס וזה ישרת את מי שטוענים שהם לא נאמנים למדינה. הערבים עצמם לא נוקטים עמדה אקטיבית בעניין הזה ומעדיפים שהוויכוח ימשיך להתנהל בין יהודים."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 713 מילים ו-1 תגובות

צה"ל משנה את טפסי הגיוס: בטפסים ייכתב "הורים" במקום "אבא ואמא"

צה"ל מכיר בקיומן של משפחות חד-מיניות ● הודות למאבק של קהילת הלהט"ב, צה"ל יוציא טפסי גיוס חדשים שבהם ייכתב "הורה 1" ו"הורה 2" במקום שבו נכתב עד כה "אבא" ו"אמא"

צה"ל מכיר בקיומן של משפחות חד מיניות.  כתב גלי צה"ל צחי דבוש חשף הבוקר (ג') כי צה"ל החליט להכיר בקיומן של משפחות חד מיניות ולהתאים את טפסי הגיוס לצה"ל לצרכיהם של נערים ונערות שהוריהם הם זוגות חד מיניים.

בנוהל שייכנס לתוקף בקרוב, יוחלפו טפסי הגיוס, ובמקום שבו כתוב כיום "אבא" ו-"אימא" ייכתב "הורה 1" ו-"הורה 2". שינוי הנוהל יסיים את המבוכה שנגרמת למתגייסים ממשפחות חד-מיניות.

לפי הפרסום בגל"צ, שינוי הנוהל נעשה לאחר מאבק ממושך של פעילי הקהילה הגאה. לפי הפרסום, הצבא סירב במשך זמן רב לשנות את הנוהל "כדי לא להיכנס למחלוקות פוליטיות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מעדכן ומשנה מעת לעת את השאלונים בהתאם להערות שמתקבלות ולצרכים העולים בתהליך המיון".

הודעת צה"ל כבר עוררה הבוקר גל של פרסומים שליליים בעיתונות החרדית והדתית-לאומית. באתר "סרוגים", למשל, נכתב "התאמת הטפסים למשפחות חד מיניות, מגיע על רקע המבוי הסתום במו"מ הקואליציוני על רקע דרישתו של ליברמן לגייס חרדים… נראה כי הצבא ממשיך ללכת לכיוון הנוגד את אורח חייו של הציבור החרדי, שרק יקשה על החרדים להגיע לפשרה בחוק הגיוס".

עוד 163 מילים

פרשנות חוק הגיוס והפתרון של אביגדור ליברמן

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, יודע שחוק הגיוס הוא חוק האי-גיוס ● עכשיו הוא רוקם פשרה שתקנה לו חופש הצבעה בענייני דת ומדינה - ותסלול את דרכו בחזרה לקומה ה-14 בקריה

סגן השר במעמד שר יעקב ליצמן, נוהג לתחוב לכיס המקטורן החסידי שלו מסמכים רבים. אחד מהם הוא סיכום החלטת מועצת גדולי התורה מיום ו' בחשוון תשע"ט, 15 באוקטובר 2018.

"מועצת גדולי התורה מדגישה כי לומדי התורה הקדושה הם המגנים על כלל ישראל מפגעי הזמן בכל הדורות, וזה היה היסוד לקיום העם היהודי בכל הזמנים ובכל התקופות. גם במחיר של מסירות נפש נעמוד איתנים על כך שיושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, כפי שהיה עד היום". זה דבר הסיכום שאותו ניסח ר' יעקב ולצר, מזכיר המועצה.

הפגנות חרדים נגד מדיניות צה"ל כלפי צעירות דתיות, 2018 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
החוק קובע מכסות מינימליות. הפגנות חרדים נגד מדיניות צה"ל כלפי צעירות דתיות (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ליצמן הוא, לכאורה, האגוז החרדי הקשה לפיצוח, אבל גם הוא יודע היטב כי חוק הגיוס החדש, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, עונה על כל הדרישות של מועצת גדולי התורה, פלוס פלוס, מלא מלא. שני עמיתיו, משה גפני (דגל התורה) ואריה דרעי (ש"ס) הודיעו בהזדמנויות שונות כי "החוק הוא טוב לנו".

יושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, מעתה ועד עולם. אף שוטר צבאי לא יגיע אליהם

מדוע כל כך טוב? כי החוק קובע מכסות גיוס מינימליות (3,348 בשנה הראשונה ועוד 648 לשירות הלאומי). החב"דניקים, הנח"ל החרדי ועוד מאות מתגייסים חרדים עברו מזמן את המכסה הזו, וכך גם את המכסות בעתיד שמציע החוק (תוספת של 8% בשנה). 

במלים אחרות: יושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, מעתה ועד עולם. אף שוטר צבאי לא יגיע אליהם. מעבר לזה, החרדים שמתגייסים מקבלים תמריצים פנטסטיים, משכורות, מימון לימודי תואר ראשון וכדומה.

אין כאן שום סנקציות פליליות, והסנקציות הכלכליות שמוצע בחוק להטיל על הישיבות הן בדיחה, כי יעדי הגיוס ממילא מתקיימים. לכולם ברור כי משרד הביטחון והצבא, שניסחו את החוק, אינם רוצים בגיוס המוני של חרדים, ונראה שהם עשו כמעט את הכל כדי להרחיק את החרדים ממדי הזית. כל עסקן חרדי מודה בזה.

אביגדור ליברמן ואריה דרעי (צילום: Flash90)
הוא לא רוצה לצאת לגמרי פראייר. אביגדור ליברמן עם אריה דרעי (צילום: Flash90)

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מכיר את החוק טוב מכולם. הוא עבד עליו בקדנציה הקודמת יחד עם ראשי משרד הביטחון והרמטכ"ל גדי אייזנקוט. החרדים היו בתמונה כל הזמן.

החרדים יותר חזקים מליברמן בקדנציה הזו. הם עלו בבחירות ל-16 מנדטים, והוא ירד לחמישה. בלעדיהם אין ממשלה

ליברמן יודע שחוק הגיוס הוא חוק האי-גיוס, ולכן הוא מתנגד גם לשינויים המינוריים שהחרדים רוצים להכניס אליו, ושיהפכו אותו חסר ערך לחלוטין. אפשר להאמין לו כאשר הוא מתעקש על קיום החוק כלשונו. הוא לא רוצה לצאת לגמרי פראייר.

החרדים יותר חזקים מליברמן בקדנציה הזו. הם עלו בבחירות ל-16 מנדטים, והוא ירד לחמישה. בלעדיהם אין ממשלה. ליברמן מעלה דרישות ובעיות נוספות, אבל כולן ניתנות לפתרון.

הדבר היחידי שמעניין באמת את ליברמן הוא לחזור למשרד הביטחון, והוא לא ייתן לחוק הגיוס לעצור אותו בדרך לקומה ה-14 בקריה.

יעקב ליצמן ואביגדור ליברמן (צילום: Ariel Jerozolimski/FLASH90)
החרדים היו בתמונה כל הזמן. יעקב ליצמן ואביגדור ליברמן (צילום: Ariel Jerozolimski/FLASH90)

הפשרה שהוא רוקם תיראה כך: אני אקבל חופש הצבעה בענייני דת ומדינה. החוק לא יעבור שינויים. החרדים יצביעו נגד, או יימנעו. מי שיעביר את החוק יהיו החברים בכחול-לבן ובמפלגת העבודה, שרבים מהם תמכו כבר בחוק בקריאה הראשונה שלו.

נשמע מצוין וטוב לכולם, גם לאזרחי המדינה, שסוף סוף יקבלו חוק היסטורי חלוט, גם אם לא הכי הוגן, ובתמורה ישתחררו מהעיסוק המעיק, המסכסך והאינסופי בגיוס החרדים לצבא.

עוד 472 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה