הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שמורת החולה היא עדות ליכולת ההשתקמות של הטבע

שמורת החולה מתאוששת מנזקי השרפה הגדולה שפרצה בעקבות מטח טילים מלבנון בסוף אוקטובר, ובכל יום שעובר, הירוק צומח וגובר על השחור ● משרד החקלאות מוביל מהלך רב-משרדי לגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון, אבל המחשבה שהממשלה הנוכחית תעשה עם זה משהו נראית יותר ויותר נאיבית ● הטונה האטלנטית הגיע לבקר בישראל והמחזה מרהיב ● ובנחל הקישון יש המולת קורמורנים

הטבע מתחדש סביב עץ שרוף בשמורת החולה, ינואר 2025 (צילום: אביב לביא)
אביב לביא
הטבע מתחדש סביב עץ שרוף בשמורת החולה, ינואר 2025

1

"מה שהיה הכי קשה זה הריח", אומרת יהודית ברקאי בן דור משמורת החולה. "זה עמד באוויר והיה פשוט מזעזע. תראה את הצפיפות של הצמחייה כאן, תחשוב איזה כמות עצומה של צמחייה נשרפה".

ב-26 באוקטובר 2024, יום שבת, ספגה שמורת הטבע הוותיקה בישראל – השנה מלאו 60 להכרזתה הרשמית – מטח כבד של טילים מלבנון. מוקדי שרפות רבים פרצו ברחבי השמורה. אחד העובדים שנכח במקום הסתתר במבנה הקטן בכניסה לשמורה. הוא מעדיף לא לדבר על אירועי אותו יום, אבל העצים המפוחמים שפזורים בשטח מעידים כאלף עדים על מה שקרה כאן.

כחודשיים וחצי אחרי, בשעת בין ערביים של יום יפה באצבע הגליל – אחד מימים יפים ותכולי שמיים רבים מדי בחורף הנוכחי – שמורת החולה מציגה גרסה אופטימית של יכולת התחדשות והשתקמות של הטבע אחרי שרפה.

כחודשיים וחצי אחרי, בשעת בין ערביים של יום יפה באצבע הגליל – אחד מימים יפים ותכולי שמיים רבים מדי בחורף הנוכחי – שמורת החולה מציגה גרסה אופטימית של יכולת התחדשות והשתקמות של הטבע

הקנים משתוללים וצומחים על סטרואידים. אם משהו נשרף בטבע, עדיף שזה יהיה קנים. הקרקע על גדת הביצה – חלקה עדיין שחורה – כבר מכוסה עלווה ירוקה. עופות המים משייטים ומקרקרים להנאתם, והשמים מלאים עופות נודדים. והשקיעה שצובעת בגוון קסום של ברונזה את עמק החולה והרי הגולן – ובכן, היא אף פעם לא התעניינה במלחמות שבני האדם מנהלים כאן למטה.

ההשתקמות של הטבע בשמורת החולה מאז השרפה הגדולה ב-28 באוקטובר 2024 ועד סוף השנה (צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים)
ההשתקמות של הטבע בשמורת החולה מאז השרפה הגדולה ב-28 באוקטובר 2024 ועד סוף השנה (צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים)

זה לא שמישהו כאן מקל ראש בנזקי השרפה. הצפון עבר טראומה קשה ושמורת החולה גם. זוחלים ובעלי חיים קטנים מתו בלהבות. רבים מהעצים בשמורה – עצי תות, אלה, תאנה – נשרפו ונכרתו בלית ברירה. יש עצים שנשרפו חלקית ונותנים להם עוד צ'אנס, אולי יתאוששו. קנים בערו על המים.

הצפון עבר טראומה קשה ושמורת החולה גם. זוחלים ובעלי חיים קטנים מתו בלהבות. רבים מהעצים בשמורה – עצי תות, אלה, תאנה – נשרפו ונכרתו בלית ברירה

אבל כגודל המכה, כך ההתאוששות. בחודשיים האחרונים התנהלה בשטח השמורה מערכה עזה בין הירוק לשחור. עם כל יום שעבר, הירוק התקדם, גבה, גבר, והשחור נסוג והצטמק. אולי כי מדובר בשמורה עתירת מים ומערכת תעלות, השרידים האחרונים של האגם והביצה ההיסטוריים.

תרמה להתאוששות גם העבודה המאומצת של אנשי רשות הטבע והגנים, שמיהרו להחליף את הספסלים השרופים, לתקן את המעקות, לטפל בצמחייה. מנהל השמורה, עידו שקד, תיעד בהתמדה את תהליך השיקום. כמה ימים אחרי שהפסקת האש נכנסה לתוקף, השמורה כבר נפתחה לקהל. בשבתות יפות ביקרו בה יותר מאלף איש.

השמורה הראשונה של ישראל היא גם צנועה למדי. את רוב הרייטינג באזור גורף האגמון השכן עתיר האטרקציות. השמורה מציעה טבע נטו שכולל גם את שבט הג'מוסים, מסלול הליכה עם גשר צף ועמדות תצפית על שרידי הימה ההיסטורית.

שמורת החול משתקמת מנזקי המלחמה בצפון, ינואר 2025 (צילום: אביב לביא)
שמורת החול משתקמת מנזקי המלחמה בצפון, ינואר 2025 (צילום: אביב לביא)

מאז הפסקת האש לא נחת כאן דבר, אבל השקט עדיין לא מוחלט. בעוד אנחנו מתצפתים על מרחבי השמורה נשמעים הדי פיצוצים. "לפעמים אנשים נבהלים בגלל תותחי הרעש שמופעלים נגד העגורים", אומרת יהודית, אבל הפעם זה לא המקרה. קולות הנפץ מגיעים מסוריה או מלבנון, מאוחר יותר נלמד מהחדשות מה בדיוק שמענו.

2

משרד החקלאות עשה מאמץ לשוות למעמד נופך חגיגי. אחרי הכול, לא כל יום המשרד המוחלש הזה מוביל מהלך ממשלתי רב-משרדי – גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון – אז מותר לו להדגיש את העובדה הזו.

משרד החקלאות עשה מאמץ לשוות למעמד נופך חגיגי. אחרי הכול, לא כל יום המשרד המוחלש הזה מוביל מהלך ממשלתי רב-משרדי – גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון – אז מותר לו להדגיש את העובדה הזו

שלושה שרים (אבי דיכטר, עידית סילמן וניר ברקת) ועשרות בכירים התכנסו ביום שלישי בבוקר סביב שולחנות עגולים לטובת הצגת תוצרי הביניים של צוותי העבודה שיושבים על המדוכה כבר חודשים. חוץ ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה, הכלכלה והבריאות היו שם גם המל"ל, צה"ל ורח"ל (רשות החירום הלאומית).

בכירי האוצר לא נצפו. בסוף, אחרי שיסיימו לגבש תוכנית, ילכו כולם לפגוש את האוצר ומעניין מה יישאר ממנה.

שישה צוותים שאמונים על היבטים שונים של ביטחון המזון הציגו את תוצרי הביניים. מדובר באנשי מקצוע טובים, משרתי ציבור במובן האמיתי של המילה. הלוואי שהייתה לאנשים האלה השפעה אמיתית על התנהלותה של המדינה והממשלה.

שר הכלכלה ניר ברקת, שר החקלאות אבי דיכטר והשרה להגנת הסביבה עידין סילמן בכנס גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון, 7 בינואר 2025 (צילום: סיון שחר/לע"מ)
שר הכלכלה ניר ברקת, שר החקלאות אבי דיכטר והשרה להגנת הסביבה עידין סילמן בכנס גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון, 7 בינואר 2025 (צילום: סיון שחר/לע"מ)

קצת מוזר ש-15 חודשים אחרי תחילת המלחמה – שבעקבותיה חלחלה ההבנה שביטחון המזון הוא סוגיה קיומית – הצוותים הרציניים הללו יודעים לומר בעיקר את מה שידוע כבר מזמן. אבל מה שעוד יותר מוזר, היא העובדה שמול כל מסקנה ותובנה שהצוותים הציגו – הממשלה עושה בדיוק את ההיפך.

אם זה לא היה כל כך עצוב, אם הממשלה הנבערת הזו לא הייתה מדרדרת את ישראל בכזו מהירות למקומות חשוכים וכושלים, זו הייתה בדיחה לא רעה.

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, אמרה בשם קבוצת סל המזון והרגלי הצריכה, שהישראלים מכורים למזון מעובד. היא הציעה לשנות את נורמות האכילה בישראל לכיוון הבריאותי והסביבתי שכולל הרבה פחות מזון מהחי והרבה יותר אוכל צמחי ומקומי.

המצגת שלה הבליטה את קבוצות המזון שאנחנו מוכרחים להפחית – למשל, בקר ומשקאות ממותקים – ואת אלה שמוטב שנצרוך יותר (פירות, ירקות, קטניות). אחרי כל משפט שלה הנהנתי בהסכמה מול מסך הפייסבוק לייב ופה ושם קצת פיהקתי כי, עם כל הכבוד, מה חדש.

ואז נזכרתי שהממשלה ביטלה את המכסים על המשלוחים החיים ואת המס על המשקאות הממותקים ועושה הכול כדי לגרום לישראלים לאכול מזון נחות מיובא במקום ירקות ופירות מקומיים שעולים כמו נדל"ן במרכז תל אביב

ואז נזכרתי שהממשלה ביטלה את המכסים על המשלוחים החיים ואת המס על המשקאות הממותקים ועושה הכול כדי לגרום לישראלים לאכול מזון נחות מיובא במקום ירקות ופירות מקומיים שעולים כמו נדל"ן במרכז תל אביב.

ירקות למכירה בשוק הכרמל בתל אביב. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
ירקות למכירה בשוק הכרמל בתל אביב. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)

קבוצת החקלאות המקומית אמרה שצריך להגביר את הפריון החקלאי ולהתמודד עם משבר האקלים, לגוון את הגידולים ולהשקיע במו"פ החקלאי על מנת, למשל, לפתח זנים סבילים לחום ומזיקים. ישראל, הבהיר הצוות, חייבת לייצר יותר מזון בפחות שטח.

ובינתיים הממשלה: לא מעבירה חוק אקלים, מקצצת בברוטליות את המו"פים החקלאיים, חותכת במדעני המשרדים, מעדיפה לייבא עגבניות מטורקיה ומאיפה לא במקום לעודד חקלאות ישראלית.

ובינתיים הממשלה: לא מעבירה חוק אקלים, מקצצת בברוטליות את המו"פים החקלאיים, חותכת במדעני המשרדים, מעדיפה לייבא עגבניות מטורקיה ומאיפה לא במקום לעודד חקלאות ישראלית

צוות החקלאות גם הסביר שעל מנת לעשות יותר חקלאות חייבים להגדיל את היקפי הקולחים (מי שפכים מטוהרים) שמוזרמים לטובת השקיה. הממשלה: מצמצמת מסיבות פופוליסטיות את העלייה בתעריף המים שאמורה לממן את הרחבת תשתיות ההולכה.

קבוצת אובדן מזון הציגה נתונים מדאיגים על בזבוז המזון בישראל. מדובר ב- 37% מהמזון שמושלך לפח, בשווי של 23 מיליארד שקל בשנה. הקבוצה צודקת כמובן, זה זועק לשמים, אבל ספק אם יש אדם אחד שעוסק בתחום שלא נחשף לנתונים האלה זה מכבר.

עמותות כמו "לקט ישראל" מתחננות כבר שנים בפני הממשלה לעשות מעשה ולנקוט שורה של צעדים לצמצום בזבוז המזון – אפילו המציאו לזה מילה, "צימבוז", אבל אין עם מי לדבר. תועפות מזון משובח מושלכות להנאת התנים וחזירי הבר שמשגשגים ברחובות הערים.

חזירי בר בחיפה, 2019 (צילום: MENAHEM KAHANA / AFP)
חזירי בר בחיפה, 2019 (צילום: MENAHEM KAHANA / AFP)

הפער בין הידע המדעי והאמת המקצועית לבין המעשה הפוליטי והממשלתי כנראה מעולם לא היה גדול יותר. הכוונות של אנשי המקצוע שמאיישים את צוותי העבודה, וגם של שר החקלאות דיכטר שהוסיף לשם משרדו את 'ביטחון המזון' על אף הלעג הציבורי – ראויות.

אם בסוף התהליך תונח על שולחן הממשלה תוכנית סדורה, מעשית, ניתנת ליישום ומנומקת – זה מבורך. אולם המחשבה שהממשלה תעשה משהו עם התוכנית הזו, נראית עם כל יום שעובר יותר ויותר נאיבית.

אם בסוף התהליך תונח על שולחן הממשלה תוכנית סדורה, מעשית, ניתנת ליישום ומנומקת – זה מבורך. אולם המחשבה שהממשלה תעשה משהו עם התוכנית הזו, נראית עם כל יום שעובר יותר ויותר נאיבית

3

תעלומה: למה כשבני אדם שומעים "טונה", האסוציאציה הראשונה שלהם היא קופסת שימורים עם ארוחת צהריים שוחה בשמן?

אולי אם היינו נחשפים ליותר תמונות כאלה, כמו הצילומים הנהדרים והנדירים למדי שצילם אריק חסידים השבוע מול חופי מעגן מיכאל, הטונה הייתה מתויגת אצלנו במקום אחר.

טונה כחולה מול חופי מעגן מיכאל, ינואר 2025 (צילום: אריק חסידים)
טונה כחולה מול חופי מעגן מיכאל, ינואר 2025 (צילום: אריק חסידים)

הטונה הכחולה האטלנטית מגיעה לישראל בעיקר בחודשי החורף, משקלה יכול להגיע ל-700 ק"ג ואורכה עד 3 מטרים.

מדובר בטורף-על בעל חשיבות אקולוגית אדירה שלמרבה הצער מסתובב במים עם התווית "מבוקש" – הערך המסחרי של הטונה הכחולה הוא הגבוה בין היצורים באוקיינוס

מדובר בטורף-על בעל חשיבות אקולוגית אדירה שלמרבה הצער מסתובב במים עם התווית "מבוקש" – הערך המסחרי של הטונה הכחולה הוא הגבוה בין היצורים באוקיינוס. ככה זה כשמיליארדי בני אדם מעדיפים לראות אותך בתוך קופסה.

4

השבוע, בשעת בוקר בקיבוץ עין החורש שבעמק חפר, התחולל מעל ראשי מחזה מרהיב: אלפי קורמורנים חצו את השמיים, מטס אחרי מטס, כנראה בדרכם לבראנץ' במאגר המים הסמוך.

הסדר בשמים היה מופתי, קצב השיוט אחיד והמרחקים בין העופות קבועים. הרס"ר של הקורמורנים יכול להיות מרוצה.

קורמורנים בקישון, ינואר 2025 (צילום: מעיין ציון, רשות נחל הקישון)
קורמורנים בקישון, ינואר 2025 (צילום: מעיין ציון, רשות נחל הקישון)

גם בקישון יש המולת קורמורנים. הם מגיעים לעשות בישראל את החורף ונשארים עד האביב. מדי ינואר נערך מפקד קורמורנים ארצי, ושורת אקליפטוסים על גדת הקישון היא אחד מאתרי הלינה החביבים עליהם. השנה נמנו שם 2,970 פרטים – כ-200 יותר מאשתקד.

מדי ינואר נערך מפקד קורמורנים ארצי, ושורת אקליפטוסים על גדת הקישון היא אחד מאתרי הלינה החביבים עליהם. השנה נמנו שם 2,970 פרטים – כ-200 יותר מאשתקד

מכיוון שהם ניזונים בעיקר מהדגים בנחל, זה כנראה מעיד על שיפור במצב הקישון שממשיך להשתקם, עקב בצד אגודל, מזוועות העבר.

עוד 1,364 מילים
סגירה