תאונות עבודה עקב פיצוצים מבוקרים במחצבות בישראל

פיצוץ סלעים, אילוסטרציה (צילום: wandee007 / iStock)
wandee007 / iStock
פיצוץ סלעים, אילוסטרציה

במהלך השנים האחרונות אירעו מספר תאונות עבודה במהלך פיצוצים יזומים של חומרי נפץ במחצבות ותאונות עם חומרים נפיצים. וגם בתחום זה, כמו בתחומים נוספים כמו עגורני צריח, עגורנים ניידים ותאונות באתרי בנייה – ניתן להצביע על כשלים רוחביים, בעיקר של מנהל  הבטיחות בעבודה, שהביאו לגרימת התאונה.

פיצוצים במחצבות הם תהליך חיוני בתעשיית הכרייה, המשמש לפירוק סלעים ולהפקת חומרי גלם ליצור אגרגטים לתעשיות שונות. עם זאת, מדובר בתהליך הכרוך בסיכונים משמעותיים לעובדים ולסביבה. כדי להבטיח בטיחות מקסימלית, יש להקפיד על נהלי בטיחות מחמירים, הכשרת צוות מקצועי ועמידה בתקנים הנדרשים.

פיצוצים במחצבות הם תהליך חיוני בתעשיית הכרייה, הכרוך בסיכונים משמעותיים לעובדים ולסביבה. כדי להבטיח בטיחות מקסימלית, יש להקפיד על נהלי בטיחות מחמירים, הכשרת צוות מקצועי ועמידה בתקנים הנדרשים

בשנים האחרונות אירעו במדינת ישראל מספר תאונות עבודה קטלניות בזמן ביצוע פיצוצים יזומים במחצבות או באתרי בנייה ותשתית באזורים הרריים. מחד, השימוש בחומרי נפץ לצורך פיצוץ סלעים הינו שימוש נפוץ בארץ ובעולם, אשר מזרז את קצב העבודה, מקל ומזרז את עבודת הציוד ההנדסי בכל הקשור לחציבה בסלע. מאידך, חומרי הנפץ הם "כלי עבודה" מסוכן ביותר, שביחס אליו תוקנו, לפני שלושה עשורים, תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש) תשנ"ד 1994 (להלן:"תקנות חומרי נפץ")  במטרה למנוע תאונות קטלניות.

פיצוץ המחצבה – אסון הקסטל ב-1951

ביום 3.6.1951 אירע אסון כבד במחצבת הקסטל בסמוך לירושלים, כאשר התפוצצו חומרי נפץ במחסן של חברת "תעשיות אבן וסיד" שבאזור הקסטל. באירוע נהרגו שמונה מפועלי חברת סולל בונה שהועסקה במחצבה ונפצעו עשרה עובדים.

בעקבות האסון הכבד, החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית לבחינת נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלפרד ויתקון.

הןועדה בחנה את הטענות לרשלנות החברה בהטמעת נוהלי בטיחות בעבודה עם חומרי נפץ, ומנגד עלו טענות נגד הרשויות על אי קביעת נהלים ברורים. הוועדה גבתה עדויות בימים שלאחר האסון, מהן עלו כשלים חמורים – הן בנושא חינוך לבטיחות בעבודה והן בנושא קיום נהלים מוסדרים לעבודה בטוחה ואכיפתם.

ב-3 ביוני 1951 אירע אסון כבד במחצבת הקסטל בסמוך לירושלים, כשהפוצצו חומרי נפץ במחסן חברת "תעשיות אבן וסיד" באזור. באירוע נהרגו 8 מפועלי חברת סולל בונה שהועסקה במחצבה, ונפצעו 10 אחרים

כעבור שלוש שנים מפרסום דוח הוועדה, חוקק חוק חומרי נפץ תשי"ד 1954 שבמסגרתו ייושמו לקחים מאסון הקסטל.

לנוכח האסונות שהתרחשו בשנים האחרונות כתוצאה מפיצוצים שבוצעו במהלך עבודות תשתית, אני קורא לשקול הקמת ועדה דומה, על מנת שתנתח את המצב, תשווה את הרגולציה בארץ לרגולציה עדכנית במדינות המתקדמות, ותצביע על דרכי פעולה אפשריות לשיפור הבטיחות.

אסונות פיצוצי סלעים מהשנים האחרונות

  • ביום 3.7.17 נהרג עובד כבן 40 שעסק בפיצוצים באתר תשתית באזור צפת. באתר זה בוצעו עבודות עפר בקרקע סלעית ונעשה שימוש בפיצוצים מבוקרים לצורך ריסוק הסלעים ופירוקם. במהלך הפיצוץ אבן שעפה למרחק רב פגעה בעובד וגרמה למותו.
  • ביום 26.7.20 נהרג עובד בן 72 במחצבת עציונה הסמוכה לבית שמש. העובד נפגע מקריסת סלעים בעקבות פיצוץ יזום שבוצע במחצבה.

בעקבות תאונה זו, התברר שביום 30.6.20, חודש לפני אירוע התאונה הקטלנית, באותה המחצבה ממש, אירעה תאונה דומה – בה נפגעו כלי רכב מאבנים שעפו בפיצוץ. אירוע חמור זה, שעלול היה להסתיים בפגיעה קטלנית – כלל לא דווח למשרד העבודה. בכתבה שפורסמה ב-YNET: "מחדל קטלני במחצבה חודש לפני האסון פיצוץ דומה כבר גרם להרס" ציינתי כי:

"להגיע לחקר האמת ולפרסם את הממצאים לכלל המחצבות בארץ, למניעת מקרים דומים, וכן למצות את הדין עם האחראים על המחצבה".

נוכח האסונות שהתרחשו בשנים האחרונות כתוצאה מפיצוצים שבוצעו במהלך עבודות תשתית, אני קורא לשקול הקמת ועדה דומה, שתנתח את המצב ותשווה את הרגולציה בארץ לרגולציה עדכנית במדינות המתקדמות

  • באותה שנה, ב-17.11.20 נהרגו שני עובדים בתאונה קשה שאירעה בעקבות פיצוץ במפעל למחזור מתכות באשדוד. למפעל הובאו גרוטאות מתכת, ככול הנראה מצה"ל, שבהן הותירו חומרי נפץ. באותו אירוע ניסה משרד העבודה להתחמק מאחריותו לנושא הבטיחות בחומרי נפץ וטען כי אין מדובר בתאונת עבודה.
  • החודש, ב- 6.1.25, אירעה שוב תאונה קשה במחצבת הר דרגות הסמוכה לבאר שבע. עובד בן 42, תושב הנגב,  ממונה פיצוצים, נפצע באורח קשה מפגיעת אבן שפגעה בו בזמן פיצוץ מבוקר במחצבה, העובד נלחם על חייו מספר ימים עד שנפטר.
  • כמובן, שלא ניתן לסיים סקירה זו של מקרים, מבלי להתייחס לנסיבות התאונה, שעמדו בבסיס פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון ברע"א 10721/05 אליהו חברה לביטוח נ' אבראהים יונן (להלן:"עניין יונן") המהווה הלכה ידועה ומחייבת בתחום הקשר הסיבתי-משפטי לתאונת דרכים.בעניין יונאן עסקו בתאונה שהתרחשה ביום 31.7.01, כאשר נוסעי רכב נסעו בשדרות גולדה מאיר בירושלים. באזור בוצעו עבודות סלילת כביש, והקבלן עשה שם שימוש בחומר נפץ לצורך פיצוצם של סלעים. הסלעים עפו למרחק ניכר של כ-200 מטרים ופגעו בנוסעי הרכב.

מקרה זה מלמד, שהסיכון בפיצוצים אינו רק לעובדים במחצבות, אלא יכול להיות סיכון גם לעוברי דרך תמימים.

בעניין יונאן, כמו במקרים רבים אחרים, ניסה הקבלן להתחמק מאחריותו לתאונה וטען כי עבור נוסעי הרכב מדובר "בתאונת דרכים", ולכן אין לקבלן שבאתר שלו בוצע הפיצוץ אחריות נזיקית לפצות את נוסעי הרכב.

בית המשפט העליון קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי-משפטי בין השימוש ברכב לפיצוץ הסלעים, וקבע שהאירוע אינו תאונת דרכים. על כן הוטלה על הקבלן החובה הנזיקית לפצות את הנפגעים בגין הנזק שנגרם להם.

בעניין יונאן עסקו בתאונה שהתרחשה ב-31 ביולי 2001, כשנוסעי רכב נסעו באזור בו בוצעו עבודות סלילת כביש, והקבלן השתמש בחומר נפץ לפיצוץ סלעים. הסלעים עפו למרחק ניכר של כ-200 מטרים ופגעו בנוסעי הרכב

ניתן לראות שכל המקרים שמנינו לעיל לא הביאו את מנהל הבטיחות בעבודה לבחון מחדש את הוראת הבטיחות, וליישם לקחים כפי שעשו לאחר אסון הקסטל. כל אירוע תאונתי אמור היה להיות בסיס "לספר לימוד" למניעת התאונה הבאה והפקת לקחים ויישומם בהוראות רגולטוריות. אך למרבה הצער עניין זה לא נעשה על ידי מנהל הבטיחות – ועובדים ואף עוברי אורח משלמים על כך בחייהם.

ישראל אסל הוא עו"ד מומחה לתאונות עבודה והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. במשך למעלה מעשור מנהל מאבק ציבורי לשיפור תחום הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 870 מילים
סגירה