הגבול באורך 200 הקילומטרים בין ישראל למצרים אינו נחשב לאחת החזיתות המרכזיות במלחמה הנוכחית, שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
עם זאת, בעיצומו של הסכסוך, מתרחשים שינויים משמעותיים לאורך גדר הגבול עם מצרים – ומפקד החטיבה האזורית האחראית על הגזרה מזהיר מפני האפשרות שהחזית הזו תתלקח. "אם תשאל את הרמטכ"ל, הוא יגיד לך שיש לנו שבע זירות במלחמה. הוא לא סופר את החזית הזו, למרות המצב כאן", אמר אלוף־משנה שמר רביב, מפקד חטיבת פארן, במהלך סיור בגבול.
הגבול בין ישראל למצרים נותר שקט ברובו מאז חתימת הסכם השלום ביניהן בשנת 1979, ההסכם הראשון שישראל כרתה עם מדינה ערבית. עד שנת 1982 נסוגו כוחות צה"ל מחצי האי סיני, שנכבש במלחמות קודמות, ונקבע גבול בין המדינות בהתאם לקו שרירותי שנמתח בחול, מרפיח ועד אילת, במסגרת הסכם משנת 1906 בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית.
בשנת 2010 החלה ישראל בהקמת מחסום משמעותי לאורך הגבול, שמטרתו העיקרית הייתה למנוע כניסת מהגרים מאפריקה ולבלום טרוריסטים אסלאמיים הפועלים באזור סיני
בשנת 2010 החלה ישראל בהקמת מחסום משמעותי לאורך הגבול, שמטרתו העיקרית הייתה למנוע כניסת מהגרים מאפריקה ולבלום טרוריסטים אסלאמיים הפועלים באזור סיני.
"בשנים שלפני כן היו המון הברחות – סמים, זנות, בני אדם. השיא היה המסתננים שהגיעו מאפריקה", סיפר רביב, שנזכר שכאשר שירת כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים, הוא נשלח מגבול רצועת עזה כדי לסייע בטיפול באלפי מהגרים כלכליים ומבקשי מקלט, שנלקחו לתחנה המרכזית בבאר שבע.
עד שנת 2013 הושלמה בניית הגדר, שאורכה 241 קילומטרים (ארוכה מהגבול עצמו בשל מקטעים מתפתלים בשטח הררי), ומספר החוצים את הגבול לישראל צנח באופן דרסטי.
עם זאת, נמשכו הניסיונות התכופים להברחת סמים מעל הגדר הגבוהה של ישראל. הברחות אלו התבצעו לרוב על ידי קבוצות מבריחים בצד המצרי, המשליכות חבילות של הרואין, מריחואנה או חומרים אסורים אחרים מעבר לגבול, שם הן נאספות על ידי בדואים ישראלים במשאיות.
"בעשור שלאחר מכן התפתחה כאן תופעת הברחות. היא אומנם הייתה קיימת גם קודם, אבל לא בסדר גודל הזה. חלק מההברחות היו הברחות אלימות"
"בעשור שלאחר מכן התפתחה כאן תופעת הברחות. היא אומנם הייתה קיימת גם קודם, אבל לא בסדר גודל הזה. חלק מההברחות היו הברחות אלימות", אמר רביב.
בינואר 2024, קבוצה של כ־60 מבריחים, רובם חמושים, התקרבה לגבול בצד המצרי בניסיון להעביר סחורה אסורה לישראל. לפי מפקד החטיבה, 10 מהמבריחים רצו לעבר הגבול, בעוד 50 האחרים פתחו באש הן על שומרי הגבול המצרים – במטרה להכריח אותם להסתתר – והן על חיילי צה"ל שנשלחו לסכל את ההברחה.
חיילי צה"ל השיבו באש והרגו חמישה מהמבריחים, סיפר רביב. במהלך הקרב נפצעה חיילת צה"ל מירי בבטנה. העובדה שחיילי צה"ל השיבו אש במקרה זה אינה מובנת מאליה. עד קיץ 2023, במרבית מקרי ההברחות האלימות צה"ל נמנע מלהתערב, ציין המפקד.
אולם, ב־3 ביוני 2023, שומר גבול מצרי חדר לישראל דרך פתח בגדר המשותפת והרג שני חיילי צה"ל שאיישו עמדת שמירה. חייל נוסף נהרג בהמשך במהלך חילופי האש עם התוקף, שחוסל אף הוא. לאחר התקרית הקטלנית, "הוחלט לשנות את המדיניות, כי הבנו שההברחות הפליליות הן גם סכנה ביטחונית", אמר רביב.
במהלך המלחמה מול ארגון הטרור חמאס בעזה, שפרצה כמה חודשים לאחר מכן, שינה צה"ל רשמית את נוהלי הפתיחה באש בגבול מצרים, והתיר לחיילים להשתמש בכוח קטלני נגד מבריחים
במהלך המלחמה מול ארגון הטרור חמאס בעזה, שפרצה כמה חודשים לאחר מכן, שינה צה"ל רשמית את נוהלי הפתיחה באש בגבול מצרים, והתיר לחיילים להשתמש בכוח קטלני נגד מבריחים. קצינים בכירים הנחו את חטיבת פארן למנוע כל ניסיון לחצות את הגבול או להבריח סחורות אסורות דרכו.
"בעקבות שינוי מדיניות הפעלת האש האויב משתנה. [המבריח] כבר לא מגיע לגדר, כי הוא מבין שאנחנו נפגע בו", אמר רביב. "ואז מתפתחת תופעה אחרת וזו התופעה של הרחפנים שמתחילים פחות או יותר במאי [2024] לצבור תאוצה".
לדברי רביב, מבריחים בצד הישראלי של הגבול נוהגים להגיע בשקט לאזורים במרחק של קילומטר עד חמישה קילומטרים מהגדר, "באופן נסתר, מבלי שאיש יראה אותם".
לאחר מכן הם מטיסים רחפנים מעל הגבול המצרי ומנחיתים אותם במרחק של קילומטר עד שלושה מהגדר. שם, מבריחים בצד המצרי טוענים את הרחפנים בסחורה אסורה – לרוב סמים, אך גם כלי נשק – ואז המבריחים בצד הישראלי מטיסים אותם בחזרה אליהם.
"כיום ברור שכל מי שמגיע [לגבול] מתכנן לבצע פיגוע טרור. אם בעבר הייתה לי דילמה בין פעילות פלילית לטרור, היום ברור לחלוטין מה קורה על הגדר"
רביב ציין כי בתחילה צה"ל כלל לא היה מודע לכך שהתופעה מתרחשת. "היו לנו בערך חודשיים שבהם היינו מבושמים מההישג במיגור ההברחות, כי הם הפסיקו להגיע", אמר. "אבל אז גילינו שהם מגיעים בדרך אחרת".
המפקד הוסיף כי הברחות באמצעות רחפנים דווקא מקלות עליו במידה מסוימת. "כיום ברור שכל מי שמגיע [לגבול] מתכנן לבצע פיגוע טרור. אם בעבר הייתה לי דילמה בין פעילות פלילית לטרור, היום ברור לחלוטין מה קורה על הגדר".
כדי למנוע הפעלת רחפנים מעל הגבול, הותר לכוחות צה"ל לפתוח עליהם באש כדי להפילם. כמו כן, פרס צה"ל אמצעי לוחמה אלקטרונית שמסוגלים לשבש את הרחפנים או להשתלט עליהם ולהפילם.
"היום אנחנו בתחרות של למידה", אמר רביב. "אנחנו מבינים שהניסיונות יימשכו, והמשימה שלנו כאן היא לא לאפשר לתופעה הזו להתפתח. אנחנו לא רוצים שיסתננו סמים – ובוודאי שלא נשק, כזה שעלול לפגוע באנשים חפים מפשע".
רביב הביע חשש כי ההברחות באמצעות רחפנים עלולות להתפתח לאיום חמור בהרבה, כגון רחפנים נושאי חומרי נפץ או כלי טיס גדולים מספיק שיוכלו לשמש להטסת בני אדם מעבר לגבול
מפקד החטיבה העריך כי שליטתה של ישראל בציר פילדלפי תרמה לעלייה בניסיונות ההברחה לאורך גבול ישראל–מצרים, שבו נוכחות כוחות צה"ל דלילה יותר. עם זאת, רביב הביע חשש כי ההברחות באמצעות רחפנים עלולות להתפתח לאיום חמור בהרבה, כגון רחפנים נושאי חומרי נפץ או כלי טיס גדולים מספיק שיוכלו לשמש להטסת בני אדם מעבר לגבול.
המפקד ציין כי אחד האתגרים המרכזיים עבור ישראל הוא היכולת להגיב לניסיונות הללו. "אם מישהו מגיע לגדר, אנחנו יכולים לירות בו. אבל אם מישהו מרים רחפן מהצד השני של הגבול, שלושה קילומטרים פנימה?" תהה רביב, כשהוא רומז לכך שבמקרים כאלה רק הכוחות המצריים יוכלו לפעול, ולא צה"ל.
בצד הישראלי של הגבול, אתגר משמעותי הוא היכולת להשתמש בירי חי נגד מבריחים באזורים מרוחקים מהגדר, במקרים שבהם ניסיונות המעצר שלהם נכשלים. "אם בעבר התשובה הייתה ירי אזהרה או ירי לרגליים, גם אם מדובר באזרח ישראלי – אזרח ישראלי שניסה להגיע לגבול, זה סביר [לירות עליו]. אבל מה קורה אם הוא נמצא חמישה קילומטרים פנימה?" אמר רביב.
"יש כאן סיכון של דו"צ (ירי דו־צדד) עם הכוחות שלי, יש כוחות ביטחון נוספים, ויש גם מטיילים. זה דבר שמדיר שינה מעיניי – זה האתגר", הוסיף. רביב הגדיר את הגבול המצרי כ"חזית לכל דבר" בשל הפוטנציאל שלו להתלקח, אך הדגיש כי הוא תמיד ייחשב לחזית משנית.
"בטווח הקצר, הפוטנציאל כאן הוא איום הטרור – האיום של רחפנים או רקטות; איומים שיכולים להגיע מסיני. בטווח הארוך, עלולים להתפתח איומים אחרים. למדנו לאחרונה שהמשטרים סביבנו יכולים ליפול"
"בטווח הקצר, הפוטנציאל כאן הוא איום הטרור – האיום של רחפנים או רקטות; איומים שיכולים להגיע מסיני. בטווח הארוך, עלולים להתפתח איומים אחרים. למדנו לאחרונה שהמשטרים סביבנו יכולים ליפול", אמר רביב, כשהוא מתייחס לסוריה, שם בשאר אל־אסד הודח במפתיע בדצמבר. "כרגע יש תיאום, כרגע זה יציב. יש לי דיאלוג עם עמיתיי בצד השני".
רביב ביקר בקהיר שבועות ספורים לפני הריאיון, במטרה לתאם נושאים טקטיים עם עמיתיו המצרים. "כל עוד האינטרס בהקשר הזה הוא משותף, אנחנו מנצלים זאת במלואו – תוך שמירה על האינטרסים שלנו", אמר.
כשנשאל על החיסרון הגדול ביותר, השיב רביב כי מדובר במחסור במודיעין, "כי הקשב שיש למדינה בגבול הזה הוא לא קשב מאוד גבוה". עם זאת, הוא הוסיף כי החיסרון הזה מהווה גם יתרון עבורו: "בדיוק בגלל זה – כי אני יודע שאני לא יודע – כך אני מתייחס לדברים.
"כשאומרים לי שיש זיהוי חריג, מבחינתי הוא חריג", הוא אמר, "כשמשהו זז פה, אנחנו זזים". רביב הוסיף כי יש לו מספיק כוחות בגבול להתמודדות עם האיומים הנוכחיים, אך ציין: "זה מאוד משנה לאן הגזרה הזאת תלך עכשיו".
"אני כן חושב שבקלות זה יכול גם להיות יותר גרוע ויותר חמור, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו עובדים קשה לבנות כאן עוד מוצבים – להיות מוכנים לקלוט כאן עוד כוחות"
כיום, חטיבת פארן מחזיקה רק שני גדודים סדירים – קרקל וברדלס, שניהם גדודי חי"ר קלים מעורבים – לצד כמה יחידות מילואים וגיבוי משטרתי. הגבול עם מצרים הוא אחד האזורים הבודדים בישראל שבהם יש נוכחות קבועה ומשמעותית של לוחמות.
"אני כן חושב שבקלות זה יכול גם להיות יותר גרוע ויותר חמור, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו עובדים קשה לבנות כאן עוד מוצבים – להיות מוכנים לקלוט כאן עוד כוחות", אמר. "אל מול האיומים הפוטנציאליים – הכוחות הקיימים אינם מספיקים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם