"אמנות העסקה" בעידן טראמפ 2.0 - הצלחה למי שמכיר את כללי המשחק

דונלד טראמפ אחרי טקס התפילה הלאומית בקתדרלה הלאומית בוושינגטון, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
AP Photo/Evan Vucci
דונלד טראמפ אחרי טקס התפילה הלאומית בקתדרלה הלאומית בוושינגטון, 21 בינואר 2025

חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מציבה אתגרים והזדמנויות חדשות בזירה הבינלאומית. תפיסתו העסקית, המתוארת בספרו "The Art of the Deal" משנת 1987, מנחה את מדיניותו ומעודדת גישה שבה כל עסקה היא "משחק סכום אפס" – יש מנצחים ויש מפסידים. המנהיגים והחברות ברחבי העולם למדו כבר במשך כהונה אחת על סגנונו הלא מסורתי, והם נערכים בהתאם לתפיסת ה"מה יוצא לי מזה" שמובילה את טראמפ.

העולם מתכונן לעידן העסקאות

עם כניסתו של טראמפ לתפקיד הנשיא בפעם השנייה, העולם מתכונן טוב יותר לעסקאות הבלתי צפויות. מדינות וחברות פיתחו אסטרטגיות להתמודד עם השקפתו, כגון חיזוק קשרים עם בני משפחתו ששימשו בתפקידים בכירים או הצעת עסקאות שמדגישות תועלת כלכלית ישירה לארה"ב. כך, למשל, מנהיגי אירופה נקטו בגישה של "אסטרטגיית פנקס צ'קים" והחלו לקנות מוצרים אמריקאיים על-מנת לרצות את מדיניותו הכלכלית.

עם חזרת טראמפ לתפקיד, העולם מתכונן טוב יותר לעסקאות הבלתי צפויות. למשל, מנהיגי אירופה נקטו ב"אסטרטגיית פנקס צ'קים" והחלו לקנות מוצרים אמריקאיים כדי לרצות את מדיניותו הכלכלית

עטיפת הספר של דונלד טראמפ: "אמנות העסקה" (צילום: ויקיפדיה)
עטיפת הספר של דונלד טראמפ: "אמנות העסקה" (צילום: ויקיפדיה)

ועדיין, בעלות ברית ותיקות של ארה"ב, במיוחד באירופה ובאסיה, מביעות חשש. הן מעדיפות ממשל שמבוסס על ערכים משותפים ולא על עסקאות קצרות-טווח, אך מבינות כי עליהן לפתח יכולת הסתגלות לעידן של חוסר יציבות. מנגד, מדינות מתפתחות כמו הודו, ערב הסעודית וטורקיה דווקא רואות הזדמנות לשגשג בעולם פחות מבוסס חוקים (Rule based order).

האתגר מול יריבות גלובליות

הכלכלה הגלובלית כבר זזה לכיוון פרוטקציוניסטי, והדגש על ייצור מקומי על חשבון סחר חופשי הלך והעמיק עוד לפני כהונתו השנייה של טראמפ. יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר הוטלו עליהן סנקציות ונדחקו הצידה על ידי ארה"ב, מתכוננות כעת להחמרת העונשים.

עבור מוסקבה, נאט"ו מהווה איום ישיר, וסין חשה כי ארה"ב חותרת ליצור גוש אזורי חדש שידחק אותה החוצה. הסנקציות והמלחמות הכלכליות צפויות להחריף, במיוחד כאשר טראמפ כבר הביע חיבה לשימוש במכסים ככלי מיקוח רב-עוצמה. או כפי שאמר בפומבי: "אני אוהב מכסים. הם נהדרים. זה נותן לך מנוף".

השימוש בכלי זה ימשיך לעצב את יחסי המסחר בין המעצמות ולהגביר את התחרות הגיאו-כלכלית, לצד העמקת המאבק הבין מעצמתי בגזרת המרוץ לעליונות הטכנולוגיה, בדגש על מאמץ לבלימת הפיתוח הסיני בעולמות השבבים.

בעלות ברית ותיקות של ארה"ב, במיוחד באירופה ובאסיה, מביעות חשש. הן מעדיפות ממשל שמבוסס על ערכים משותפים ולא על עסקאות קצרות-טווח, אך מבינות כי עליהן להסתגל לעידן של חוסר יציבות

שילוב המשפחה והמקורבים בעסקי המדינאות

במדיניות פנים וחוץ, טראמפ נסמך לא מעט על בני משפחתו, כפי שאמר: "אם אתה הולך לעשות עסקים, עשה אותם עם אנשים שאתה סומך עליהם".

בכהונתו הראשונה, ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ מילאו תפקידים משמעותיים, והדבר לא נעלם מעיני מדינות ששאפו לשפר את יחסן עם ארה"ב. סעודיה, למשל, זיהתה את הפוטנציאל בשותפות אישית עם משפחת טראמפ והשכילה להשקיע בקרן ההשקעות של קושנר. כעת, לקראת הכהונה השנייה, טראמפ מינה את אביו של ג'ארד, צ'רלס קושנר, לשגריר בצרפת ואת מסעד בולוס, חמה של טיפאני טראמפ, ליועצו למזרח התיכון.

ישראל בעידן העסקאות: הזדמנויות ואתגרים

שובו של טראמפ מאשר את המגמה שבה עקרונות המו"מ העסקיים תופסים מקום מרכזי בזירה המדינית. מדינות ועסקים שמבינים את הכללים העסקיים של טראמפ ייהנו מהמנופים החדשים שהוא מציע. עבור יתר העולם, במיוחד המדינות המתפתחות, העידן הנוכחי מחייב גמישות מחשבתית ויצירתיות בלתי מתפשרת.

במציאות שבה מדיניות חוץ הפכה למגרש של עסקאות, ישראל מוצאת עצמה במיקום אסטרטגי המשלב הזדמנויות ואתגרים. קשריה ההדוקים עם הממשל האמריקאי, כמו גם יכולתה למנף בריתות כלכליות וטכנולוגיות כמו הסכמי אברהם, ולשווק את חדשנותה בתחום הביטחוני והטכנולוגי, תלויה באימוץ גישה דינמית וגמישה המשלבת תועלת כלכלית ישירה לארה"ב.

שובו של טראמפ מאשר את המגמה שבה עקרונות המו"מ העסקיים תופסים מקום מרכזי בזירה המדינית. מדינות ועסקים שמבינים את הכללים העסקיים של טראמפ ייהנו מהמנופים החדשים שהוא מציע

מינוף העוצמה הטכנולוגית וכינון שותפויות ליצירת נכסיות

אחת ההזדמנויות המשמעותיות ביותר עבור ישראל היא הרחבת שיתופי הפעולה עם מדינות המפרץ במסגרת הסכמי אברהם. גישתו העסקית של טראמפ העניקה תנופה להסכמים אלו, שביסודם עמדו אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים משותפים.

חברות טכנולוגיה ישראליות יכולות לשמש גשר בין ארה"ב לבין מדינות האזור בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ואנרגיה מתחדשת, תוך שהן ממתגות את ישראל כמרכז חדשנות גלובלי שמספק ערך ישיר לשוק האמריקאי. לדוגמה, ישראל יכולה להציע לשתף פעולה עם ארה"ב במיזמי אבטחת סייבר עבור תשתיות קריטיות במדינות המפרץ, תוך יצירת מנגנון שמדגיש תועלת כלכלית ישירה – כמו הכנסת חברות אמריקאיות כשותפות לפרויקטים.

גם בתחומי הביטחון יש לישראל יכולת לנצל את הדינמיקה העסקית של טראמפ. בשנים האחרונות, גבר הביקוש לטכנולוגיות הגנה מתקדמות שישראל מתמחה בהן. שימוש בגישה עסקית יכול לסייע לישראל להשיג הסכמי ייצוא ביטחוני בתנאים מועדפים, אם תדגיש את הרווחים הכלכליים לארה"ב. כך, ישראל יכולה לשווק מערכות כמו "כיפת ברזל" או טכנולוגיות מתקדמות למודיעין, סייבר, בינה מלאכותית וקוואנטום, דרך שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות, ולהשתמש בכך כמנוף לחיזוק בריתות קיימות ויצירת חדשות.

"דיפלומטיה עסקית": אתגר לעוגן הערכי ביחסי ישראל-ארה"ב

חרף ההזדמנויות, גישת העסקאות גם מציבה אתגר ליחסים המיוחדים ולברית ארוכת השנים בין ישראל לארה"ב, שמבוססת על ערכים משותפים. על ישראל לאזן בין דיפלומטיה מסורתית לבין מציאות חדשה, תוך שמירה על ערכים דמוקרטיים וחשיבה פרגמטית.

ממשל ידידותי עשוי לשאת פירות בטווח המיידי, אך העולם הפוליטי משתנה תדיר. יש לקחת בחשבון כי בעוד שנים, כשנשיא אחר ייכנס לבית הלבן, ישראל תימדד לא רק לפי הקשרים האישיים שטיפחה אלא לפי התשתית שבנתה. עיגון השותפויות עם הממסד האמריקאי, השקעה, הידוק הקשרים הכלכליים-טכנולוגיים, וחיזוק הקשרים עם הקהילה היהודית בארה"ב – כל אלה יסייעו לשמר את הברית עם אמריקה, גם כששמות ומנהיגים יתחלפו.

ישראל יכולה לשווק מערכות כמו "כיפת ברזל" או טכנולוגיות מתקדמות למודיעין, סייבר, בינה מלאכותית וקוואנטום, דרך שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות, ולהשתמש בכך כמנוף לחיזוק בריתות קיימות ויצירת חדשות

המבחן האמיתי: ניהול מושכל של ההזדמנות. הצלחה: למי ש"מנצל" את כללי המשחק

ישראל קיבלה מתנה נדירה במונחי יחסי חוץ – נשיא המביע תמיכה מלאה בעמדותיה. בידינו האפשרות לנצל את הרוח הגבית הזו כדי לבנות עוצמה דיפלומטית וכלכלית אמיתית. בעידן של עסקאות – בו, אליבא-דה-טראמפ "הזדמנות היא לעולם לא מה שאתה מקבל, אלא מה שאתה יוצר" – ישראל חייבת לשלב בין ראייה עסקית לפרגמטית, תוך שמירה על ערכים לטווח הארוך. הצלחה תושג על ידי מי שמבין את כללי המשחק – ומנצל אותם לטובתו.

הדס לורבר היא היא דירקטורית לאסטרטגיה ושותפויות וחברת פורום דבורה; ראשת המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית אחראית, HIT, וראשת פרויקט ישראל-ארה"ב, INSS.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים
סגירה