הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מסך עשן

דוח העישון של משרד הבריאות לא משקף את עליית העישון החדה מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 ● בגן הלאומי אכזיב, ששימש במהלך המלחמה כבסיס צבאי מאולתר, מנסים לחזור לשגרה ● איך קוראים לתיבה שאליה משליכים עלי שלכת? לעיריית הרצליה יש רעיון ● וגם: כלניות סגולות מסחררות בגבול הצפון

אילוסטרציה: קופסת סיגריות (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
אילוסטרציה: קופסת סיגריות

1

עיון בדוח השנתי על מצב העישון בישראל, שמשרד הבריאות פרסם בשבוע שעבר, מסגיר כבר בפרק הראשון שהדוח לא רלוונטי.

לא בגלל שב־2025 מוציאים דוח על 2023 – לוחות הזמנים הבעייתיים של משרדי הממשלה הם עניין שבשגרה. העניין הוא שאיסוף הנתונים לדוח למעשה הסתיים ב־7 באוקטובר 2023. מכאן ועד סוף השנה כולם היו עסוקים בדברים אחרים.

וכל מי שחי כאן מאז אותו בוקר ארור ועד היום יודע שמפת העישון שאחרי פרוץ המלחמה לא מזכירה במאום את זו שלפניה. רק 20.5% מהישראלים מעשנים? למרבה הצער, אנחנו כבר מזמן לא שם.

חיילים התחילו לעשן בהמוניהם – או העלו הילוך – כי זה מה שעושים חיילים במלחמה. אזרחים שמעולם לא עישנו התחילו לעשן. אזרחים שעישנו מעט התחילו לעשן הרבה

חיילים התחילו לעשן בהמוניהם – או העלו הילוך – כי זה מה שעושים חיילים במלחמה. אזרחים שמעולם לא עישנו התחילו לעשן. אזרחים שעישנו מעט התחילו לעשן הרבה – ככה זה כשמיליוני אנשים מרוטי עצבים, מבועטים, מפונים ומתאבלים. ככה זה כשאנשים מוותרים לעצמם כי הכול קשה ותובעני. זה בא לידי ביטוי בהרגלי אכילה שהשתנו מאז המלחמה, לא לטובה כמובן, וגם בעישון.

זה לא שבמשרד הבריאות לא ערים לזה שהדוח העדכני, ובכן, הוא הכול חוץ מעדכני. ד"ר שרון אלרעי־פרייס עצמה, ראש חטיבת בריאות הציבור, מציינת ש"מאז 7 באוקטובר אנו עדים לדיווח על עלייה במספר המעשנים. בקרב אוכלוסיית המפונים יש כ־4.5% המדווחים על התחלת עישון לעומת 2.5% בכלל האוכלוסייה, ו־56% מבין המעשנים מדווחים על הגברת העישון".

אילוסטרציה: חיילים מעשנים, 2008 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
אילוסטרציה: חיילים מעשנים, 2008 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

רשות המיסים מצידה מאשרת שיש עלייה בהיקף צריכת הסיגריות ומוצרי הטבק והאידוי. קופת המדינה הכניסה ב־2023 שבעה מיליארד שקל ממיסוי על סיגריות ומוצרי טבק. כמה מתוך הסכום הזה הושקע במניעה, גמילה ופעולות נוספות שמביאות לצמצום הצריכה? כל עוד זה לא קורה, המדינה משולה לסוחר סמים שמרוויח יותר ככל שהלקוח שלו מתמכר.

משרד הבריאות מתאר מגמה של יציבות במספר המעשנים אחרי כמה שנים של ירידה. סטטיסטית זה תיאור נכון, ובכל זאת אנחנו נמצאים בשנים האחרונות במגמת עלייה זוחלת (גם לפני 7 באוקטובר) מ־19.8% מעשנים ל־20.1%, ול־20.5% ב־2023.

מלבד צרפת (28% מעשנים, שיהיו בריאים) ואוסטריה (24%), בכל המדינות המערביות נתוני העישון נמוכים משמעותית מבישראל. בנורווגיה רק 6% מהגברים מעשנים, בקנדה, ניו זילנד ושוודיה 10% ובדנמרק 15%

מעיון ראשוני בנתונים השוואתיים לעולם נראה שישראל במקום סביר באמצע, אבל זו טעות אופטית. הגברים הישראלים מדורגים במקום ה־20 מתוך 47 מדינות (ה־OECD ועוד כמה שנבדקו), אלא שבחינה מעמיקה יותר של רשימת המדינות, מגלה שכשמתמקדים במערב אירופה מצבנו בכי רע.

כל מי שטייל אי פעם באירופה יודע שקו עבה ומורגש היטב מפריד בין היקפי העישון במדינות הגוש המזרחי לשעבר ומדינות דרומיות כמו יוון וטורקיה, לבין מערב אירופה שאליו אנחנו שואפים לדמות.

אילוסטרציה: מאפרה עם סיגריות (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
אילוסטרציה: מאפרה עם סיגריות (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

ובכן, מלבד צרפת (28% מעשנים, שיהיו בריאים) ואוסטריה (24%), בכל המדינות המערביות נתוני העישון נמוכים משמעותית מבישראל. בנורווגיה רק 6% מהגברים מעשנים, בקנדה, ניו זילנד ושוודיה 10% ובדנמרק 15%.

כל ההערות האלה לדוח העוסק בסוגיה בריאותית מובהקת הן רק הקדמה לטיעון אחר: העישון הופך במהירות גם לסוגיה סביבתית. במדינה שהולכת והופכת צפופה יותר ויותר, קשה לפלוט עשן ברשות הרבים בלי שמישהו אחר ישאף אותו וייגרם לו נזק אגבי.

סוגיית העישון הכפוי לעומת הגבלת העישון היא סוגיה אתית וחברתית טעונה, אבל היא רק אחת משורה של סוגיות הקשורות לאיכות האוויר ולזכותנו לנשום אוויר נקי

פעם היה מותר לעשן כמעט בכל מקום – בבתי קולנוע, במטוסים, באולמות ספורט. כשהייתי הולך בצעירותי למשחקי כדורסל ביד אליהו, במחצית כבר אי אפשר היה לראות את היציעים מעברו השני של האולם בגלל הענן הסמיך שאפף את הכול. אחר כך נאסר העישון במקומות ציבוריים, ונותר המרחב הפתוח.

רק שכשהמדינה מצטופפת והמודעות גוברת, המרחב הפתוח הופך לזירת המאבק הבאה: חופי הים, הפארקים, רציפי תחנות הרכבת, הכניסות למגדלי המשרדים שהעובדים עומדים למרגלותיהם ומעשנים, ואפילו הבתים המשותפים.

בשנים האחרונות כבר נדרשו בתי המשפט להכריע בכמה תיקים שהפגישו שכנים שהעשן של אחד מהם היתמר הישר אל חלונו של השני.

שלט "אסור לעשן" על בניין בירושלים, 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שלט האוסר על העישון על בניין בירושלים, 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המורכבות של הסוגיה המשפטית משקפת את המורכבות של החיים: בדוח של משרד הבריאות קוראים לזה עישון כפוי (40% מהישראלים מדווחים שהם נחשפים דרך קבע לעישון כפוי). ואכן, כשאדם אחד מעשן בסמיכות לאחר הוא למעשה כופה עליו להיות מעשן במשרה חלקית.

מנגד, אם גם בחלל הפתוח ואפילו בבית פנימה העישון יוגבל, מדובר בכפייה הפוכה, והשאלה איפה שמים את הגבול. זו סוגיה אתית וחברתית טעונה, אבל היא רק אחת משורה של סוגיות הקשורות לאיכות האוויר ולזכותנו לנשום אוויר נקי, שמהוות חידוש לעומת התפיסות הוותיקות של המושג "זיהום אוויר".

בעבר, כשדיברו על זיהום אוויר, המוקד היה על התעשייה, הפקת החשמל והתחבורה. אך עם הזמן, הדברים משתנים והפוקוס מתעדכן.

בעוד שלושת גורמי הזיהום המסורתיים נמצאים בנסיגה (שהיא התקדמות), סוגות חדשות של זיהום אוויר תופסות את מקומם. בראש ובראשונה שרפות הפסולת הפיראטיות

התחבורה היא כנראה עדיין הגורם המוביל ביצירת זיהום אוויר בישראל, אבל היא הולכת ומתחשמלת, הולכת ומצטיידת בטכנולוגיות נקיות יותר. משק האנרגיה עובר בהדרגה מפחם לגז ולאנרגיות מתחדשות, והתעשייה מייצרת בעיות בעיקר בקרבתה, וחלקה עומד להיסגר, כמו התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.

בעוד שלושת גורמי הזיהום המסורתיים נמצאים בנסיגה (שהיא התקדמות), סוגות חדשות של זיהום אוויר תופסות את מקומם. בראש ובראשונה שרפות הפסולת הפיראטיות, שהפכו למכת מדינה ומהוות, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, את המקור המוביל לפליטת חומרים מסרטנים באוויר.

שרפת פסולת לא חוקית ברנתיס, הגדה המערבית, 8 בנובמבר 2023 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
שרפת פסולת לא חוקית ברנתיס, הגדה המערבית, 8 בנובמבר 2023 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

במקביל, תופעת קמיני העץ, שפולטים עשן רעיל בלב שכונות מגורים, מסעירה יישובים פרבריים, אם כי בחורף הנוכחי הסערה נרגעה מעט, הודות לכך שאין ממש חורף. ולצד כל אלה, נמצא העישון.

פניו של זיהום האוויר כמפגע סביבתי ובריאותי משתנות במהירות, אבל מערכות החוק, האכיפה והמשילות לא מתאימות את עצמן למציאות המשתנה. לממשלה על זרועותיה השונות אין תשובה לקטסטרופה בתחום הפסולת, והמצב בשטח, עם דגש על הגליל, מתדרדר במהירות.

בדוח של משרד הבריאות נמסר שרק 51 רשויות מקומיות מתוך 256 בישראל הטילו ב־2023 קנסות בגין עישון במקומות ציבוריים (לעומת 81 רשויות ב־2022), כאשר חלקן נתנו דוח אחד בלבד

בד בבד, הטיפול בקמינים נופל כבר שנים בין הכיסאות – בין המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות – ונתון לטוב ליבם של השכנים ולהסכמות ביניהם. ובאשר לעישון, מעבר לזה שעדיין לא ברור מה מותר ומה אסור במרחב הציבורי, גם באשר למה שברור רוב הרשויות המקומיות לא טורחות לבצע אכיפה.

בדוח של משרד הבריאות נמסר שרק 51 רשויות מקומיות מתוך 256 בישראל הטילו ב־2023 קנסות בגין עישון במקומות ציבוריים (לעומת 81 רשויות ב־2022), כאשר חלקן נתנו דוח אחד בלבד (כפיים להרצליה). מספר הדוחות הכללי ירד מ־10,115 ל־3,864. הרי לכם עוד תחום שבו אין משילות אולי כי המושל לא כל כך רוצה למשול.

אילוסטרציה: חפיסת סיגריות (צילום: דוד כהן/פלאש90)
אילוסטרציה: חפיסת סיגריות (צילום: דוד כהן/פלאש90)

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, זה שדונלד טראמפ נטש השבוע, כ־2,500 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר. באשר למקורו של אותו אוויר רעיל, נראה שחלות תמורות משמעותיות במהלך הזמן, אבל שום דבר בהתנהלות של הממשלה, המחוקקים וגורמי האכיפה לא מעיד על כך שהם מתכוונים להתאים את עצמם ולהיכנס לאירוע.

2

27 שנה שירת איימן ברגס בצה"ל. כשהגיע זמן הפרישה, הוא חיפש אתגר מסוג אחר לגמרי, ומצא אותו ברשות הטבע והגנים ובגן הלאומי אכזיב, שאותו הוא מנהל כבר שש שנים. הוא לא דמיין שיום יבוא והגן הלאומי שלו יהפוך לבסיס צבאי מאולתר, ומשטח האספלט שמארח את מכוניות הנופשים יהפוך לחניון טנקים.

"אחרי כל השנים בצבא אני מכיר את המפקדים, כולל מפקדי אוגדה שהגיעו לכאן. זמן קצר אחרי שהייתה הפסקת אש הם עשו מסדר על הגן, לא השאירו שום טינופת, ועזבו"

זה קרה כמובן במהלך המלחמה בגבול הצפון, שהגן הלאומי ממוקם כשבעה קילומטרים ממנו. את הילדים החליפו חיילים ואת המשפחות גדודים, וברגס המשיך להגיע לכאן מדי בוקר מביתו ברומת אל־הייב שבגליל, 40 דקות נסיעה לא כולל פקקים, כדי לסייע במה שאפשר, אבל גם כדי לוודא שהצבא לא מחולל יותר מדי נזקים.

נזקים היו, אבל מינוריים יחסית, בעיקר לתשתיות שנגרסו תחת שרשראות הכלים הכבדים. צה"ל הבטיח לתקן, אבל ברגס לא מודאג. "אחרי כל השנים בצבא אני מכיר את המפקדים, כולל מפקדי אוגדה שהגיעו לכאן. תמכנו בצבא בתקלות לוגיסטיות וכל מה שהיה צריך בזמן המלחמה, וזמן קצר אחרי שהייתה הפסקת אש הם עשו מסדר על הגן, לא השאירו שום טינופת, ועזבו.

איימן ברגס בגן לאומי אכזיב, ינואר 2025 (צילום: אביב לביא)
איימן ברגס בגן לאומי אכזיב, ינואר 2025 (צילום: אביב לביא)

"אני והעובדים נכנסנו לשוונג של עבודה כדי להכשיר את הגן ופתחנו אחרי כמה ימים. בגלל שהיינו פה כל המלחמה יכולנו לתחזק את הגן תוך כדי".

היה גם כטב"ם אחד שהתפוצץ בשטח הגן. "העובד שלי התקשר אליי ואמר 'איימן, כטב"ם ממש מעל הראש שלי'. אמרתי שירוץ מהר למיגונית. למרבה המזל לא היו כאן חיילים וכמובן לא מבקרים ואף אחד לא נפגע".

מי שכן נפגעו הם המבנה העתיק והעץ שבסמוך אליהם הכטב"ם התרסק, מעל הרחבה שמשקיפה על הנוף היפהפה של קו החוף שמשתרע מראש הנקרה ועד עכו

מי שכן נפגעו הם המבנה העתיק והעץ שבסמוך אליהם הכטב"ם התרסק, מעל הרחבה שמשקיפה על הנוף היפהפה של קו החוף שמשתרע מראש הנקרה ועד עכו.

"זו לא העונה שלנו", מסביר ברגס בחצי התנצלות מדוע הגן הלאומי ריק ממבקרים כשאני מגיע אליו ביום מעונן. בסופי שבוע מתחילים כבר לטפטף מטיילים, אבל בשונה משמורות הטבע עתירות המים שמושכות מבקרים בחורף, אכזיב מזוהה עם שמש וים ומתמלא בפסח – בפסח האחרון, לפני המלחמה, היו כאן 13 אלף מבקרים – ומשם והלאה אל תוך הקיץ.

נזק בעקבות פגיעת כטב"ם של חזבאללה בגן לאומי אכזיב (צילום: איימן ברגס רשות, הטבע והגנים)
נזק בעקבות פגיעת כטב"ם של חזבאללה בגן לאומי אכזיב (צילום: איימן ברגס רשות, הטבע והגנים)

איזו טעות עושים הישראלים. בקיץ חם וצפוף, עכשיו – בעיקר לאור העובדה שאין ממש חורף – נעים כאן, רגוע ויפה עד כאב, כמו שהים בחורף הישראלי יודע להיות. לזה כנראה התכוון מי שהמציא את הביטוי "השקט שאחרי המלחמה".

ביציאה מהחנייה אני מבחין בשלט שמפנה למדינת אכזיב של אלי אביבי המנוח, ההוא שהכריז כאן על מדינה עצמאית לפני חצי מאה. לא המדינה היחידה בסביבה שהייתה ואיננה עוד.

איזו טעות עושים הישראלים. בקיץ חם וצפוף, עכשיו – בעיקר לאור העובדה שאין ממש חורף – נעים כאן, רגוע ויפה עד כאב, כמו שהים בחורף הישראלי יודע להיות

3

לא כל יום עירייה ממציאה מילה בעברית, ואפילו די מוצלחת. מישהו במחלקת איכות הסביבה בעיריית הרצליה הגה, האקדמיה ללשון אימצה, ומהשבוע קוראים לתיבות שהגננים העירוניים משליכים לתוכן את עלי השלכת "מַשְׁלֶכֶת".

יש שלוש תיבות כאלה בעיר, בסמוך לגינות קהילתיות, והתושבים לוקחים מהן את העלים לטובת תהליך הכנת הקומפוסט. גם לקומפוסט, אגב, יש מקבילה עברית, אם כי, לטעמי לפחות, קצת פחות מוצלחת: דְּשֹׁנֶת.

משלכת בהרצליה, ינואר 2025 (צילום: דוברות עיריית הרצליה)
משלכת בהרצליה, ינואר 2025 (צילום: דוברות עיריית הרצליה)

4

דרום אדום? צפון סגול! מרבד כלניות בחורשת טל, שנפתחה מחדש אחרי הפסקת האש עם חזבאללה.

מרבד כלניות בחורשת טל, ינואר 2025 (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
מרבד כלניות בחורשת טל, ינואר 2025 (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,534 מילים ו-1 תגובות
סגירה