המפעלים הפטרוכימיים ידועים כפוגעים בחיי אין ספור תושבים בצפון לאורך כל שנות קיומם. הם מזהמים את האוויר, האדמה, מי התהום, הנחלים, הים ועוד.

אין ספור החומרים המעורבים ומתהווים בתהליכי היצירה במפעלים הפטרוכימיים פוגעים בציבור עד מוות במחלות כמו סרטן, מחלות נשימה ועוד.  יש אשר נפגעו מיידית ויש שחלו לאחר שנים.

אין ספור החומרים המעורבים ומתהווים בתהליכי היצירה במפעלים הפטרוכימיים פוגעים בציבור עד מוות במחלות כמו סרטן, מחלות נשימה ועוד.  יש אשר נפגעו מיידית ויש שחלו לאחר שנים

כמומחה לאטימת פריצות במפעלים פטרוכימיים בשיטה שפותחה בחו"ל, שיטה המאפשרת אטימה ללא סגירת המתקן, ומול פריצה של כל סוגי החומרים הזורמים בצנרת – קיטור, מים, חומרים רעילים, דליקים ונפיצים – אני מכיר את הגורמים למסוכנות המפעלים. עבדתי במפעלים שונים ורבים בארץ, כמו פרוטרום עכו, בז"ן והמפעלים בסביבתו, חברת חשמל חדרה, עד אזור התעשייה דרומית לבאר שבע.

ידוע שהוחלט בממשלה להרוס את המפעלים הצמודים לערים בחיפה, ולמקם את הנחוץ באזור מתאים אחר. אך לא נקבע תאריך לביצוע כל זאת. אנו במציאות של מלחמה ויש נחיצות לדלק. מניסיון העבר, למה שהוחלט אין תאריך יעד לביצוע ולא ניתן להעריך מתי ייעשה ואם בכלל.

באזור הצפון יש חוות מכלים שהוקמה לפני שנים רבות. מתכת המכלים אוכלה ונפרצה. כמות גדולה של חומרים פרצה לאדמה ומוסיפה זיהום, הפוגע במקומות רבים.

כולם מכירים את מיכלי טבעון ואת התחלואה שנכרכה בהם. רבים מתושבי הסביבה מתלוננים על אדי ריחות שהם נושמים. האם יש מישהו שלא שמע על המפגעים הסביבתיים בקרית חיים, למשל?

אני זוכר, למשל, שעמדתי על גג מכל של בז"ן. מתכת הגג הייתה חלקית ודקה מההתחמצנות רבת השנים. הייתי צריך ממש לחשב את צעדיי על מנת לא ליפול לתוך המכל.

בצפון יש חוות מכלים ישנה, שמתכתם אוכלה וחומרים פרצו לאדמה וזיהמו אותה. כשעמדתי על גג מכל בז"ן, מתכת הגג הייתה חלקית ודקה מההתחמצנות רבת השנים, ונאלצתי לחשב צעדים כדי לא ליפול למכל

את המכלים החלו להקים לפני קום המדינה. הם עומדים במקומם למרות שידוע שרבים מהם פגומים. יש מכלים אשר דולפים לאדמה ויש רבים שהחומרים הרעילים המאוכסנים בהם מתאדים לאוויר. יש מכלים שעשויים להתפוצץ בעת כשל ולגרור מכלים נוספים לפגיעה איזורית קשה, שתלווה בזיהום בסדר גודל מחריד.

מחאות האזרחים, ובעקבותיהם מובילי מחאות מאורגנים, לא השפיעו על פקידי הממשל אשר עדיין אדישים לרמות זיהום הגבוהות מאי פעם מפעילות המפעלים. זיהום ממקורות המכלים מצטרף לרמת זיהום המפעלים הפושעת בצפון.

האם אתם זוכרים את מחאת מיכל האמוניה? האם אתם זוכרים לאורך כמה זמן הייתה מחאה שהזהירה מפני אסון אזורי? וכך, לאורך זמן רב מדי לא נעשה דבר. הממשלה הייתה אדיש לאיום שיכול היה להתממש בכל יום ללא סימני אזהרה.

בעת הזו הגיע לאוזניי מידע על תכנית של יזמים ופקידי ממשל. התוכנית מציעה לפנות מכלים מסוימים, לנקות את האדמה, ובמקומם לבנות בתים לאזרחים תמימים. זוהי הונאה מסוכנת למטרת רווחים. אין יכולות לנקות כך אדמה רוויה ברעלים. ועדיין יישארו באזור מספר רב של מכלים שיפגעו בציבור ויאיימו על בריאותו וחייו, בחוות המכלים בצפון.

ליזמים ופקידי הממשל אין "זכות ראשונים" לעשייה מסוכנת כזו. עשו זאת בארצות שונות, מה שהוביל לתחלואה וכישלון. האם אנו זקוקים לעוד מקור לפגיעה ותמותה בצפון ובישראל?

בפרוטרום עכו לשעבר גידרו אזורי אדמה רוויה ותלו שלטים אשר אסרו והזהירו מכל כניסה מכל סיבה.

נדרש לפנות את המכלים ולגדר את הסביבה בדיוק כמו שעשו בפרוטרום עכו לשעבר. וגם אז, לאורך שנים רבות זיהום מהאדמה פוגע וימשיך לפגוע. את אזורי הגידור הנ"ל יש להשאיר לדורות הבאים לפיקוח ולקבלת החלטות בהתאם.

שמעתי על תכנית של יזמים ופקידי ממשל, המציעה לפנות מכלים מסוימים, לנקות את האדמה, ובמקומם לבנות בתים לאזרחים תמימים. זוהי הונאה מסוכנת למטרת רווחים. אין יכולת לנקות כך אדמה רוויה ברעלים

האם היזמים החוברים לפקידי הממשל ייקחו אחריות על הנפגעים בקרב האוכלוסייה שעלולים לחלות ואף למות? אני חושב שלא. הם אדישים לחיי האוכלוסייה והם נחושים להפיק כסף רב ככל האפשר. ניסיון העבר מלמד.

זוהי קריאת אזהרה לכולם: אל תתמכו ואל תאמינו לחסרי האחריות והמצפון האלה. הם יראו לכם תוצאות כוזבות של בדיקת האדמה. אל תאמינו להם. יש צורך לשמור אזהרה זו לאורך שנים, לטובת האוכלוסייה התמימה. אין לדעת מתי יובילו את המהלכים ההזויים האלה.

יורם ישראל הוא צייר. לשעבר חבר אגודת האומנים בחיפה. זכה ב-2001 בפרס "שטרוק" בציור שמן לאזור הצפון מטעם עיריית חיפה והאגודה "בית שאגאל". עבד בתעשייה והתמחה בתחום אטימת פריצות במפעלים פטרוכימיים.