נאום הטרנספר של טראמפ - ההפסד המוחלט של השמאל בישראל

דיוקן של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חזית בניין בתל אביב, 5 בפברואר 2025 (צילום: JACK GUEZ / AFP)
JACK GUEZ / AFP
דיוקן של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חזית בניין בתל אביב, 5 בפברואר 2025

אפקט טראמפ השפיע מהר מהצפוי על הפוליטיקה הישראלית. נשיאה ה-47 החדש-ישן של ארצות הברית, דונלד ג'יי טראמפ, כבר הספיק לקבל גידופים מהימין ותשבוחות מהשמאל. אלו הגיעו כאשר הוביל לעסקה עם חמאס, שכללה הפסקת אש ושחרור של מחבלים פלסטינים לטובת השבת החטופים הישראלים, עסקה שהימין התנגד לה מתחילת המלחמה.

התגובות ליריית הפתיחה של כהונת טראמפ לא הגיעו רק מאיזושהי אכזבה נקודתית ממדיניות אמריקאית שמשפיעה על ישראל, אלא השמאל הרגיש גיבוי מהנשיא הנבחר והימין הרגיש נבגד.

התגובות ליריית הפתיחה של כהונת טראמפ לא הגיעו רק מאיזושהי אכזבה נקודתית ממדיניות אמריקאית שמשפיעה על ישראל, אלא השמאל הרגיש גיבוי מהנשיא הנבחר והימין הרגיש נבגד

ח"כ אורית סטרוק הגיבה ואמרה כי "טראמפ לא היה רוצה שעסקה כזו תירשם על שמו". אך יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ אפרת רייטן, דווקא צייצה כי "טראמפ הצליח להכריח את ממשלת הקיצוניים להחזיר את החטופים שלנו הביתה ולחתום על סיום מלחמה".

לאחר נאומו האחרון, בו השיק טראמפ חזון לגירוש של תושבי עזה (טרנספר) בנוכחותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, התמונה התהפכה לחלוטין. נאום טראמפ הוא כדור האקסטזי שהימין לא ידע שהוא צריך, ומנת היתר שהשמאל לא היה צריך לקחת.

אס זוכה קינג בוכה, ובהחלט יש את אלו שזכו ואת אלו שבכו. ביבי רץ להחמיא לידיד האמת מהבית הלבן בפוקס ניוז, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הכריז שזהו "שחר של יום חדש", איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מיהרו להוציא את השמפניות, ובערוץ 14 הזדרזו להביא את הכוסות.

במחנה ה"שינוי" התגובות נעו בין גמגום לשתיקה. ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד כמעט יישר קו כאשר כתב בפייסבוק כי "זו הייתה מסיבת עיתונאים טובה לישראל". איתו גם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר ח"כ בני גנץ, שכתב כי הרעיון "יעמוד למבחן המציאות".

יו"ר מפלגת הדמוקרטים האלוף במיל' יאיר גולן כתב כי הוא בכלל הבין מהצהרות טראמפ ש"כל החטופים חייבים לחזור הביתה עכשיו". ומחברת הכנסת במפלגתו נעמה לזימי, שדווקא ידועה בקו בוטה ובלתי מתפשר, נשמעו צרצרים.

לאחר נאום טראמפ להשקת חזון הטרנספר, בנוכחות נתניהו, התמונה התהפכה לחלוטין. נאום טראמפ הוא כדור האקסטזי שהימין לא ידע שהוא צריך, ומנת היתר שהשמאל לא היה צריך לקחת

כשבוחנים את צהלות השמחה בקרב הקואליציה ותומכיה אל מול הזיגזג מבין נציגי המחנה שמתיימר לייצר אלטרנטיבה, כנראה שיש סיבה לכך שפורסם כי 70% מהציבור בישראל תומך ברעיון של טראמפ.

חשוב להבין שבישראל ישנה תמיכה כמעט קונצנזואלית בטראמפ. נשיא ארצות הברית ה-47 אמנם נבחר ברוב קולות בארצות הברית, אך למעשה הוא הרבה יותר פופולרי בישראל. בסקרים שונים שנעשו בקרב הציבור הישראלי, 60-70 אחוזים מהישראלים הביעו תמיכה במועמד הרפובליקאי על פני קמלה האריס הדמוקרטית,  לעומת 53% מהציבור האמריקאי.

ישראלים רבים מרגישים שטראמפ "טוב לישראל", הרבה בזכות התמיכה הפומבית שהוא מספק לטובתנו, ובקו האגרסיבי שהוא נוקט נגד איראן ושלוחותיה. מצדו השני של המתרס, עומד אופי הסיוע הדמוקרטי, שמאופיין כבר מימי ביל קלינטון במתן מענקים כלכליים וצבאיים גדולים במיוחד, לצד קו יותר ביקורתי על ישראל בזירה הדיפלומטית.

בעולם בו הישראלים מרגישים ממילא שהמדינה היהודית מבודדת בזירה הבינלאומית, אמירותיו של טראמפ לא נתפשות כאלומות אור בקצה המנהרה, אלא כקשת בענן ביום חורף קודר וגשום.

חרף כל הרצון הטוב, רעיונו של הנשיא האמריקאי, של פיזור הפלסטינים במדינות העולם הערבי, הוא לא רק רעיון גרוע בתאוריה, אלא כישלון מוכח היסטורית. מיליוני פלסטינים כבר ברחו למדינות אחרות אחרי מלחמת העצמאות, ובעיקר לסוריה, לבנון, ירדן, ויהודה ושומרון שהייתה אז בשליטתה. בחסות העוני, ההזנחה ותחושת הנקם בישראל, הפכו מחנות הפליטים במדינות הללו לחממות גידול של טרור ומחבלים, שבגללם סבלה ישראל במשך עשורים מטרור פלסטיני שיצא מלבנון ומירדן.

חרף הרצון הטוב, רעיון טראמפ לפיזור הפלסטינים במדינות העולם הערבי הוא לא רק רעיון גרוע בתאוריה, אלא כישלון מוכח היסטורית. מחנות הפליטים במדינות הללו הפכו לחממות גידול של טרור ומחבלים

היום אנו עדים להשפעה האנטי ישראלית הקיצונית שמגיעה מהמהגרים המוסלמים באירופה. הפגנות ענק בעד עזה וחמאס, אירועי אלימות מאורגנים נגד ישראלים וציד של חיילים משוחררים בחו"ל.

כל הסיבות הללו מציפות שאלות של תועלת בתכנית הפיזור מחדש של מיליוני פליטים פלסטינים במזרח התיכון ומדינות העולם, עוד טרם הדיון ההזוי בסוגיית גירוש מיליוני אנשים מביתם מבלי שזה יהפוך לטבח המוני.

זהו מסר שלא בטוח אם השמאל ניסה להעביר, אך הוא בטוח לא הצליח. בוואקום ההסברתי שנוצר בשל תגובותיהם השנויות במחלוקת של חברי הכנסת מהאופוזיציה, היחידים שניסו להשפיע על דעת הקהל מגיעים ממחוזות השמאל העמוק. אלו, בחרו בטקטיקה בעייתית לא פחות מזו שבחרו בה נציגי האופוזיציה המכהנים.  יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון הזדעקה כאשר שמעה שההתנגדות לטרנספר נובעת מהעובדה שהוא "לא ישים" במקום מכך שהוא לא מוסרי, ובכיר בתנועת שמאל יהודית-ערבית קרא ליאיר גולן להתפטר משום שהוא "שמאל כושל שעסוק בחנופה תמידית לימין הקיצוני". למעשה, בלי להתכוון, הצהרת טראמפ הובילה לסכסוך במחנה השמאל בישראל.

שוב מחנה השמאל עסוק בלהתנגח במקום בלנצח. נכון, ניתן להסכים מהותית עם חברי הכנסת מהאופוזיציה, שלא רואים אינטרס בפתיחה של עימות פומבי עם הנשיא הנבחר. יחד עם זאת, הביקורת הנמתחת עליהם מוצדקת גם היא, כאשר אלו מתעלמים מאמירות כהניסטיות משיחיות ובלתי ישימות, גם אם נאמרות באנגלית.

ובכל זאת, מי שמעוניין להרכיב את הממשלה הבאה חייב להבין דבר אחד – בשאלות על עתיד עזה של אחרי השבעה לאוקטובר, הציבור בישראל לא ידון בשאלות מוסר, משום שהוא אפתי, ואולי בצדק, לסבל העזתי. הציבור בישראל מחפש רק פתרון, והוא ילך אחרי מי שמציע לו.

מי שמעוניין להרכיב את הממשלה הבאה חייב להבין: בשאלות על עתיד עזה של אחרי ה-7/10, הציבור בישראל לא ידון בשאלות מוסר. הוא אפתי, ואולי בצדק, לסבל העזתי. הציבור בישראל מחפש רק פתרון

אם האופוזיציה רוצה להציג אלטרנטיבה אמיתית היא חייבת ללכת בדרכו של דוד בן גוריון, כשאמר "לחם אין לי, חזון יש", ולהציג לציבור בישראל פתרון ברור, אחיד ומותאם.

דן בר-נר הוא יועץ פוליטי לשעבר, תואר ראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון, אוהד כדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 862 מילים
סגירה