רזים וטרודים, שלושת החטופים הישראלים ששוחררו מעזה במסגרת הפסקת האש ביום שבת שעברה – אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן-עמי – צעדו בקושי אל חירותם לאחר 491 ימים בשבי חמאס. כעת, הם ניצבים בפני המשימה הקשה של שיקום והתאוששות – תהליך שעלול להימשך כל חייהם.

"מה שלמדתי בתחום הטראומה… הוא שגם לאחר סבל רב, בני אדם יכולים להתאושש, שזה התרגום המילולי של חוסן נפשי," אמר לזמן ישראל ד"ר דני ברום, מייסד מרכז "מטיב" – המרכז הישראלי לפסיכוטראומה.

עם זאת, מחקר ארוך-טווח על שבויים ממלחמת יום הכיפורים ב-1973 מצא שהשבי "יוצר פגיעות נפשיות, גופניות ותפקודיות עמוקות וארוכות טווח".

המחקר נערך על ידי פרופ' זהבה סולומון, ראש המרכז הרב-תחומי למצוינות במחקר טראומה המונית באוניברסיטת תל אביב; ופרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר-אילן. הוא פורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry.

לפי סולומון, שבויים לשעבר "נושאים את פצעיהם למשך זמן רב מאוד".

הפגנות למען שחרור שבויי המלחמה שהוחזקו בסוריה ובמצרים במלחמת יום הכיפורים, 1974

חלק מהחטופים שחזרו משבי חמאס נאלצים להתמודד עם טרגדיות אישיות – אשתו של שרעבי ושתי בנותיו, נערות מתבגרות, נרצחו ב-7 באוקטובר, כמו גם אשתו של לוי. אחרים נאלצים להשלים עם מציאות שהשתנתה לחלוטין, כולל בתים הרוסים וקהילות מפורקות, מה שלדברי ברום "מסבך את ההתמודדות באופן משמעותי".

עם זאת, אפילו בקרב ניצולי שואה, "הרוב אינם מפתחים הפרעות נפשיות חמורות. כמובן, הם לא שוכחים, אך ברוב המקרים, הם מסוגלים להמשיך ולחיות עם הזיכרון והכאב", הוסיף ברום.

עם זאת, אפילו בקרב ניצולי שואה, "הרוב אינם מפתחים הפרעות נפשיות חמורות. כמובן, הם לא שוכחים, אך ברוב המקרים, הם מסוגלים להמשיך ולחיות עם הזיכרון והכאב"

איל קלדרון, בן דודו של עופר קלדרון שהוחזק בשבי 484 ימים, אמר ל-ynet כי "הדרך עוד ארוכה, השיקום יהיה ממושך ויהיו בו עליות ומורדות". משרד הבריאות מצדו הודיע כי בתי החולים ערוכים לספק לחטופים המשוחררים טיפול רפואי מקיף ותמיכה פסיכולוגית.

כלי תקשורת ישראליים פרסמו עדויות ראשוניות מלוי, שרעבי ובן-עמי, שבהן בני משפחותיהם סיפרו כי החטופים לשעבר עברו עינויים פיזיים והתעללות פסיכולוגית במהלך השבי.

עם זאת, ד"ר אלן פלשמן, מרצה לבריאות הנפש באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון, הזהיר כי הערות על מצבם הנפשי של המשוחררים הן "פולשניות ומזיקות עבורם".

החטוף פונגסק ת'אנה (במרכז) מתחבק עם קרובי משפחתו בנמל התעופה סוברנבהומי בתאילנד. 9 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Sakchai Lalit)

השפעת ה"בומרנג" לאחר השחרור

צבא ארה"ב מפעיל תוכנית בשם PISA (Post-Isolation Support Activities), שנועדה לסייע לחטופים משוחררים ולקורבנות חטיפה, כולל כתב "וול סטריט ג'ורנל" איוון גרשקוביץ, שהוחזק יותר משנה ברוסיה באשמת ריגול מפוברקת.

התוכנית, הנמשכת עשרה ימים ומתקיימת במרכז הרפואי הצבאי ברוק שבטקסס, מבוססת על ההבנה כי אסירים לשעבר "זקוקים לזמן להתאוששות פסיכולוגית".

מסמך של המטות המשולבים בצבא ארה"ב מ-2015 בנושא שיקום חטופים, שהועבר לזמן ישראל על ידי נציג PISA, ממליץ לאפשר לחטופים לשעבר "לספר את סיפורם באופן נורמלי ובריא" ולפתח הבנה של משמעות החוויה שעברו בבידוד ובשבי.

ההמלצות כוללות גם הימנעות מאירועים תקשורתיים, הזדמנויות צילום פוליטיות, טקסים וחגיגות זמן קצר לאחר השחרור, מכיוון שפעילויות אלו "מגבירות את ההלם" ו"עלולות להציף את המשוחררים לחלוטין".

ההמלצות כוללות הימנעות מאירועים תקשורתיים, הזדמנויות צילום פוליטיות, טקסים וחגיגות זמן קצר לאחר השחרור, מכיוון שפעילויות אלו "מגבירות את ההלם" ו"עלולות להציף את המשוחררים לחלוטין"

לאחר השחרור, לעיתים מופיע גם "אפקט הבומרנג", אמרה ד"ר תמר לביא, מדריכה בכירה ביחידה הקלינית בנט"ל, עמותה המספקת טיפול ותמיכה לנפגעי טראומה על רקע לאומי.

אוהד בן עמי בדרך לבית החולים, 8 בפברואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לדבריה, עשויים לחלוף "כמה שבועות עד שהאדרנלין וכל ההורמונים שמאפשרים לאנשים לשרוד" יתפוגגו, וההתמודדות עם הרגשות עלולה להיות קשה מייד לאחר השחרור.

לביא תיארה תקופה ראשונית "מאוד לא יציבה", שבה חטוף משוחרר "עלול להיות מאושר מאוד ברגע אחד, וברגע הבא – נסער מאוד".

במקרה של החטופים ששוחררו מעזה, חלקם לא רק צריכים להתמודד עם הטראומה האישית שלהם, אלא גם עם המציאות שבה הקהילות שלהם, כמו קיבוץ ניר עוז, נחרבו כליל, ציינה לביא. בנוסף, הם משתלבים מחדש במדינה שספגה טראומה קולקטיבית אדירה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

מעבר לכל אלה, החטופים ששוחררו גם "חושבים על החטופים שעוד נותרו בעזה, שנשארו מאחור", הוסיפה לביא.

חלקם לא רק צריכים להתמודד עם הטראומה האישית שלהם, אלא גם עם המציאות שבה הקהילות שלהם נחרבו כליל, והם משתלבים מחדש במדינה שספגה טראומה אדירה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר

אכזריות אישית

במחקרן על שבויים 18 ו-30 שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, כתבו סולומון ודקל כי השבי גורם לנזק פסיכולוגי מתמשך הרבה יותר מאשר הלחימה.

"העינויים, ההשפלה והבידוד הם חלק בלתי נפרד מהשבי", כתבו החוקרות. "אך מעבר לקשיים עצמם, ישנה העובדה שהם אישיים".

איום הקרב הוא בלתי אישי, הן כתבו. לעומת זאת, "הטראומה של השבי מתרחשת בתוך מערכת היחסים בין החטופים לבין שוביהם. הייסורים הייחודיים של השבי הם חלק ממאמץ מתוכנן ומתואם לשבור אותם, ומוטלים עליהם במכוון על ידי אנשים שהם מכירים ואף עשויים לתקשר עמם על בסיס יומיומי".

"הטראומה של השבי מתרחשת בתוך מערכת היחסים בין החטופים לבין שוביהם. הייסורים הייחודיים של השבי הם חלק ממאמץ מתוכנן ומתואם לשבור אותם"

דבר זה היה ברור באכזריות שבה התעללו מחבלי חמאס בירדן ביבס במהלך 484 ימי השבי שלו בעזה, כאשר לעגו לו על גורלם של אשתו שירי ושני בניו, אריאל וכפיר.

מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן, ששוחררה בחודש שעבר, סיפרה לחדשות 12 כי שומרי בתה לעגו לה על פצע פתוח בידה כשהובאה לעזה. לוי סיפר לקרוביו כי לפני שחרורם, שוביהם לקחו כמה מהחטופים ממקום למקום והציגו אותם בפני המון מעודד של מחבלים.

"עינויים פסיכולוגיים מעצימים את סבלם של החטופים", אמר פרופ' חגי לוין, ראש צוות הבריאות בפורום משפחות החטופים והנעדרים. "בידוד מתמשך, פחד מתמיד מאלימות, והיעדר מוחלט של תמיכה נפשית יכולים להוביל לחרדה, דיכאון ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)".

פרופ' חגי לוין מופיע עם משפחות חטופים בוועדת הבריאות של הכנסת, 4 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפרעת PTSD היא מצב נפשי קשה לטיפול, הנגרם בעקבות חוויות טראומטיות או עדות להן, כמו הזוועות שחמאס ביצע ב-7 באוקטובר. עבור אלה שנחטפו בידי מחבלים לעזה, חומרתה עלולה להיות אף קשה יותר. תסמיני ההפרעה עשויים לכלול פלאשבקים, סיוטים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות על מה שאירע.

התמודדות אישית

"כליאה ממושכת, חטיפה ועינויים פיזיים ונפשיים יוצרים מערך חוויות מורכב ביותר", אמר לזמן ישראל פרופ' יאיר בר-חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב. "חשוב לזכור שלכל אדם יכולה להיות תגובה שונה לאירועים שהוא חווה".

הוא הדגיש כי אין לראות בחטופים ששוחררו קבוצה אחידה. "ברור מאוד שהם אינם זהים זה לזה, ואין להם אותה אישיות או אותה טראומה", אמר.

עם זאת, סיכמה לביא, "לא צריך להיות מומחה גדול לטראומה כדי להבין שזה משהו שהחטופים יישאו איתם כל חייהם".