"את כל החזיתות תעשו מחדש. בהדגמות השקעתם יותר," אומר מנהל העבודה לשני פועלים שצובעים יחידת דיור מעל פיגום נייד. השניים לא מתרגשים מהדרישה הנוקשה לחזור על העבודה, ואחד מהם אף משיב בדרישה נוספת – שמופנית למעשה כלפי עצמו.
"לפני שליכט צבע צריך לנקות את המשקופים וללטש אותם. הינה פה, למשל, יש פס שאי אפשר להשאיר ככה, צריך לעשות תיקון נוסף לקיר ורק אז לצבוע", הוא אומר בעודו מציע לי להתקרב כדי להבין במה מדובר. בעין לא מקצועית הקירות מבחוץ כבר נראים צבועים למשעי. "אתה רואה מקרוב? זה לא טוב, לא אחיד".
אתם לא מחפפים.
"מנסים אבל לא מצליחים".
אחד ממנהלי הפרויקט מצביע על בטון שנשאר חשוף על אחד הקירות: "כאן הייתה פגיעה של RPG וחור בקיר. עשינו את התיקון עם בטון והשארנו צלקת – עד שכל החטופים יחזרו"
ביצוע: אזרחי ישראל
ביום שישי האחרון, תחת שמי שמש חורפית, הגיעו לכפר עזה עשרות פועלים ופועלות שנענו לקריאת ההתנדבות של "אחים לנשק". מאז אמצע אוקטובר הם עובדים מדי יום על שיפוץ 16 יחידות דיור בשכונת הצעירים של הקיבוץ, המכונה כאן "הרצפות הירוקות", על שם הריצוף הקודם, שלדברי אחת התושבות היה לא במיוחד אסתטי.
הפרויקט נמצא בשלבי הסיום, וכיום המתנדבים עסוקים בניקיון, צביעה והכנת הבתים לאבזור וריהוט. "באופן יחסי, הבתים האלה נפגעו בצורה פחות משמעותית (בהשוואה לחלק האחר של שכונת הצעירים, ע"ש).
"הייתה פה יחידה אחת שרופה, כדורים על הקירות שכיסינו. הפשטנו את הדירות, שמנו אלומיניום, אינסטלציה וקרמיקה, תאורה, מזגנים, דודים ובהמשך גם ריהוט – הכול חדש. מסדרים גם פרגולות, מרפסות ושבילים, שהיו מכוסים בבוץ. אנשים יגיעו וייכנסו לגור.
"כאן הייתה פגיעה של RPG וחור בקיר, עשינו את התיקון עם בטון והשארנו צלקת – עד שכל החטופים יחזרו", אומר רפי בילסיאק, איש הייטק ואחד ממנהלי הפרויקט שמגיע לכאן בין שלוש לשש פעמים בשבוע.
"הפרויקט כולו מבוסס על מתנדבים, כולל אנשי מקצוע. לאנשי מקצוע אין צורך בהסברים. אבל כאן יש גם הדרכה מפורטת למתנדבים שאינם מגיעים מהתחום"
בכניסה הוא מצביע על השלט שעליו נכתב: "ביצוע: אזרחי ישראל, קהילת בונים מחדש". "אלה פעימות הלב הראשונות של שיקום הקיבוץ", הוא אומר, "וההשפעה על הקהילה היא מעבר למה שחלמנו.
"הפרויקט כולו מבוסס על מתנדבים, כולל אנשי מקצוע — מחשמלאים ואינסטלטורים ועד מומחי איטום ומהנדסי בניין. לאנשי מקצוע אין צורך בהסברים, הם עובדים ישירות לפי התוכניות, אבל כאן יש גם הדרכה מפורטת למתנדבים שאינם מגיעים מהתחום".
שיפוץ יחידות דיור בכפר עזה, פברואר 2025
היוזמה של הנכד השכול
אחד המתנדבים הוא ישראל פורטנוי מגבעתיים, מפקח בנייה במקצועו. "אין ברירה," הוא אומר, "אם לא נעשה את זה, הבתים יישארו כמו שהיו בשבעה (באוקטובר)". לדבריו, מדי יום מגיעה קבוצה חדשה ומסייעת בעבודה. "אני מגיע בדרך כלל בימי שישי. כל אחד נותן מה שהוא יכול – גם מי שלא יודע: מנקים, מזיזים, ועושים צבע".
היוזמה החלה אצל בן הקיבוץ עמרי רונן, שבאחד הבתים הסמוכים לכאן נרצחו סבתו נירה, והמטפלת שלה אנג'לין אגירה. לאחר כמה חודשי מילואים פנה רונן למזכירות הקיבוץ בהצעה לשקם את שכונת הצעירים. בהמשך, לאחר פניות מגורמים נוספים, הוחלט כי הוא ו"אחים לנשק" יובילו את הפרויקט.
היוזמה החלה אצל בן הקיבוץ עמרי רונן, שבאחד הבתים הסמוכים לכאן נרצחו סבתו והמטפלת שלה. הקיבוץ בחר בו וב"אחים לנשק" להוביל את הפרויקט
בשורת הבתים הסמוכה לשכונה, חלק נוסף מדירות הצעירים נותר כפי שהיה מאז 7 באוקטובר. בשישי האחרון, קבוצה שהתנדבה במקום עברה במקרה הדרכה בידי נועה, אחותה של סיון אלקבץ ז"ל, שנרצחה בבית הראשון בשורה הזו.
אחד השלטים במקום מציין את שמותיהם של קית', דורון ואמילי – שחזרו מהשבי – לצד גלי וזיו ברמן, שעדיין מוחזקים בעזה. בבתי הצעירים הסמוכים, שעוברים כעת שיפוץ, אפשר רק לדמיין כיצד דייריהם שרדו באותו יום, כשהם נצורים בממ"דים בזמן שמחבלים הסתובבו בחוץ, או את בני הזוג שהסתתרו כאן בעוד הכדורים שורקים סביבם.
"יש הרבה מקומות שספגו פגיעה ברמה האנושית ומוגדרים 'מחוללים'. קשה מאוד לגעת בהם ברמה הערכית", אומר רוי גורדון בן ה־46, אדריכל מתל אביב ואחד ממובילי השיקום. הוא גייס להתנדבות היום את נורית ותמרה, אימו ובתו.
"בחרנו בשכונה הזו כי הפגיעות בה היו בהיקף שאפשר להתמודד איתו. אלה נכסים של הקיבוץ, שבו רבים מהבתים כבר הופרטו. זה פרויקט שאפשר להתחיל ולסיים מא' עד ת'.
"זאת עשייה בונה שמושכת קהלים מגוונים והזדמנות לחלק מהם לעבוד עם הידיים בפעם הראשונה. יש גם עניין של מסוגלות ואתגר"
"עד שנעזוב יהיו פה דירות מאובזרות עם מיטות, מזרנים, מקררים, פרגולות, חשמל ובשאיפה בשבוע הבא תהיה שתילה של צמחים ועצים. נשאיר טלפון לחודשים קדימה אם יצטרכו שנמשיך לטפל בעוד דברים כאן.
"זאת עשייה בונה שמושכת קהלים מגוונים והזדמנות לעבוד בידיים. היו פה אנשים צעירים שעשו את זה בפעם ראשונה והתלהבו. יש גם עניין של מסוגלות ואתגר בשבילנו עם אנשים טובים שימצאו פתרונות לבעיות".
ממחאה לסיוע אזרחי
"אחים לנשק" הוקמה לפני כשנתיים, בתחילת המחאות נגד המהפכה המשפטית. בין השמות המוכרים בארגון נמצאים רון שרף ואיל נוה, ובין מייסדיו נמנים גם ילדי רמטכ"ל לשעבר ונשיאת בית משפט עליון, בהם איתמר מופז ומיכל ביניש. בימין האשימו את הארגון בעידוד סרבנות ואף קשרו אותו למלחמה עצמה, כולל קריאות לפירוק סיירת מטכ"ל – יחידה שחלק מהמייסדים נמנים עם בוגריה.
לאחר פרוץ המלחמה, מיקדה "אחים לנשק" את פעילותה בסיוע אזרחי, והעמותה התפצלה לשניים עם הקמתה של עמותה נוספת בשם "אחים ואחיות לישראל – חמ"ל אזרחי".
העמותה שהתפצלה מ"האחים לנשק" גייסה 138 מיליון שקלים מהארץ ומחו"ל עם רשימת תורמים ארוכה שכוללת את קרן וקסנר (8 מיליון שקל) ועידן עופר (8 מיליון שקלים)
"אחים ואחיות לישראל – חמ"ל אזרחי" גייסה סכום עתק של 138 מיליון שקלים מתורמים בארץ ובעולם. בין התורמים הבולטים: קרן וקסנר (שמונה מיליון שקלים), עידן עופר (שמונה מיליון שקלים), וכן שתי חברות שבשליטתו – או.פי.סי וכי"ל – שתרמו חצי מיליון שקלים כל אחת.
העמותה ניצלה 51 מיליון שקלים מהתרומות בשנת 2023, ונכון לדוח הכספי של אותה שנה, נותרה עם יתרה של 87 מיליון שקלים. חמישה אנשים בלבד משכו משכורות, בסכום כולל שנחשב זניח יחסית – פחות מרבע מיליון שקלים. הכספים שגויסו שימשו למגוון רחב של פרויקטים, שבמידה רבה מילאו את החלל שהותירה המדינה בימים והשבועות הראשונים למלחמה.
העמותה הקימה חמ"ל אזרחי וחמישה מרכזים לוגיסטיים, ואנשיה היו מעורבים במגוון רחב של פעילויות – מחילוץ חיות מחמד וליווי משפחות החטופים, דרך רכישת אפודים וציוד טקטי, אספקת ארוחות חמות, ורכישת מיגוניות לחברה הבדואית, ועד גיוס מתנדבים לחקלאות ולתעשייה. נוסף על כך, העניקה העמותה מענקים בסך 14 מיליון שקלים לעסקים קטנים.
"אנחנו גם המדינה"
לצד פרויקט השיקום בכפר עזה, "אחים לנשק" מובילים פרויקט נוסף, שמתקרב לקו הסיום, בחמישה יישובים בגליל המערבי תחת המיתוג "חוזרים לצפון". בחודשים האחרונים פעלו שם מתנדבים במגוון עבודות – ניקיון, גיזום, צביעה ושיקום סביבתי, ללא עבודות בנייה או שיפוץ מבני.
"אם נמשיך לחפש את המדינה, או שלא נמצא או שנמצא מדינה שהיא לא שלנו. אני פוגש פה את האנשים של 'תקומה' וחושב שהנוכחות שלנו מקלה עליהם באתגר העצום של השיקום"
הפעילות רחבת היקף ומרשימה, אך מעלה שוב את השאלה: האם לא המדינה היא שאמורה לדאוג לצביעה, גיזום ושיקום יחידות דיור כמו בכפר עזה?
רוי גורדון, שהצטרף ל"אחים לנשק" בתקופת המחאה ולאחר מכן היה ממקימי המרכז הלוגיסטי של הארגון בצומת בית קמה, נשאל את השאלה הנצחית – איפה המדינה? – והשיב כך: "אנחנו גם המדינה.
"אם נמשיך לחפש אותה, או שלא נמצא או שנמצא מדינה שהיא לא שלנו. אני פוגש פה את האנשים של 'תקומה' וחושב שהנוכחות שלנו מקלה עליהם ועל אנשי המוסדות שיש להם אתגר עצום בשיקום. אנחנו לא מחזירים את המצב לקדמותו אלא מפתחים את המקום לקראת עתיד משופר".
תקציב השיקום תקוע
ברקע הפרויקט הפרטי־התנדבותי הזה, יש כבר תוכנית מאושרת לשכונה חדשה ושיקום מבנים שנפגעו בקיבוץ, שחלקם כבר עברו הריסה. עם זאת, המדינה עדיין לא החליטה איך לחלק את הקצאות התקציבים שאמורים להגיע לעוטף עזה ("חבל התקומה") בהיקף כולל של 19 מיליארד שקל, לפני קיצוצים.
המדינה עדיין לא החליטה איך לחלק את הקצאות התקציבים שאמורים להגיע לעוטף עזה ("חבל התקומה") בהיקף כולל של 19 מיליארד שקל, לפני קיצוצים
ביום רביעי הקרוב ועדת הכלכלה תמשיך להכין את הצעת החוק לשיקום העוטף ותדון בהיקף הרדיוס שאליו יופנו התקציבים. בינתיים, אנשי הקיבוץ עדיין מפוזרים בין מוקדי קליטה שונים – החל משפיים, שאליו פונו תחילה, דרך רוחמה, שם הוקמו עבור חלקם מגורים זמניים, ועד יישובים נוספים ברחבי הארץ. עבור חלקם, החזרה לכפר עזה כבר אינה אופציה.
מחכים לגלי וזיו
כך או כך, אחת התשובות שלהם להרס שנזרע כאן ניתנה בטקס ט"ו בשבט, שנערך בצהרי יום שישי האחרון ליד מגרש הספורט ביישוב. אנשי הקיבוץ ואורחיהם לקחו מעדרים ושתלו יותר מ־70 עצים ממגוון מינים, כשהם מקיפים אותם בסלילים צהובים.
"נחזור עוד שנתיים–שלוש ויהיה פה יער מאכל. חלק מהעצים הבוגרים יתנו צל כבר עכשיו", אומר יוסי מזרחי, אגרונום המפונה לשפיים. "העיקרון הוא פרמקלצ'ר – חיבור בין סוגים שונים של צמחייה טבעית, צמחי מרפא, תבלין כמו פיטאיה, צבר, אלונים, אלות, הדרים, תאנים וגויאבות. טקס ט"ו בשבט הקודם היה צנוע ועכשיו הגיעו הרבה חברים".
בחזרה מנטיעות ט"ו בשבט אחד מחברי הקיבוץ מצנן את התקווה: "ראיתם תקווה? אני ראיתי עיניים חלולות של פליטים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם. אני ראיתי שיברון לב"
בחזרה מהטקס פגשנו את אחד מחברי הקיבוץ, שצינן את ההתרגשות שנשקפה מאיתנו ואמר: "ראיתם תקווה? אני ראיתי עיניים חלולות של פליטים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם. ראיתי שיברון לב".
הוא כנראה יודע למה הוא אומר את זה וברור שצריך זמן. בינתיים, אפשר להיאחז במה שאמרה אחת ממארגנות הטקס: השיקום הוא גם בנטיעות עצים במקום שבו נגדעו חיים, והתקווה היא שגם גלי וזיו ברמן יזכו לטייל ביניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם