כשהכוחות הרוסיים פלשו לאוקראינה לפני שלוש שנים, החיילים לקחו איתם את מדי המצעד שלהם בדרכם לכיוון קייב. הנשיא ולדימיר פוטין ציפה לניצחון מהיר.
מה שפוטין כינה "מבצע צבאי מיוחד" הפך לעימות הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. עשרות אלפים נהרגו, ערים שלמות הועלו באש והפכו לחורבות, מיליוני אוקראינים הפכו לפליטים, ורוסיה נותקה מהמערב.
כעת, כאשר בכירים רוסיים ואמריקאים משוחחים שוב ומתווים את הדרך לפסגה מדינית, נראה שפוטין קרוב מתמיד להבטיח את הישגיה של מוסקבה – שליטה בכחמישית משטח אוקראינה – ולהשאיר את קייב מחוץ לנאט"ו.
כעת, כאשר בכירים רוסיים ואמריקאים מתווים את הדרך לפסגה מדינית, נראה שפוטין קרוב מתמיד להבטיח את הישגיה של מוסקבה – שליטה בכחמישית משטח אוקראינה – ולהשאיר את קייב מחוץ לנאט"ו
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הפך על פיה את מדיניות הבידוד האמריקאית כלפי רוסיה שנמשכה שלוש שנים, כאשר התקשר לפוטין ואמר לאחר מכן כי השניים הסכימו "לעבוד יחד באופן הדוק מאוד" כדי לסיים את המלחמה. הוא ציין שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי "יהיה מעורב" בשיחות אך לא פירט.
טראמפ גם הביע הבנה לדרישה המרכזית של פוטין בנוגע לנושא המכריע של הצטרפותה האפשרית של אוקראינה לנאט"ו – סוגיה שהאמריקאים ובעלות בריתם בנאט"ו הציגו בעבר כבלתי ניתנת לשינוי. "הם אומרים את זה כבר הרבה זמן, שאוקראינה לא יכולה להצטרף לנאט"ו", אמר טראמפ בהתייחסו לרוסיה, "וזה בסדר מבחינתי".
רוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, אחרי שפוטין דרש כי נאט"ו יוותר על שילוב אוקראינה וימשוך את כוחותיו מהאגף המזרחי של הברית – דרישות שנדחו על ידי המערב.
הנשיא הרוסי טען שהפלישה נדרשה לשם הבטחת האינטרסים הביטחוניים של רוסיה ולהגנה על דוברי הרוסית באוקראינה. קייב ובעלות בריתה גינו זאת כמעשה תוקפנות בלתי מוצדק. האוקראינים ראו בכך ניסיון רוסי למחוק את ריבונותם וזהותם הלאומית.
הכוחות הרוסיים הגיעו עד לפאתי קייב בשלב מוקדם של הפלישה אך נסוגו חודש לאחר מכן בעקבות הפסדים כבדים ותקיפות אוקראיניות על קווי האספקה שלהם
הכוחות הרוסיים הגיעו עד לפאתי קייב בשלב מוקדם של הפלישה אך נסוגו חודש לאחר מכן בעקבות הפסדים כבדים ותקיפות אוקראיניות על קווי האספקה שלהם. מפלות משפילות נוספות נרשמו בספטמבר ובאוקטובר 2022, כאשר מתקפת-נגד אוקראינית אילצה את רוסיה לסגת מאזורים נרחבים במחוז חרקוב בצפון-מזרח ובמחוז חרסון בדרום.
המגמה השתנתה ב-2023, כאשר מתקפת הנגד האוקראינית בדרום נכשלה בניסיון לנתק את נתיב היבשה הרוסי לחצי האי קרים, שאותו סיפחה מוסקבה שלא כחוק מקייב ב-2014.
רוסיה לקחה לידיה את היוזמה הצבאית בשנה שעברה עם מתקפות לאורך חזית שאורכה כ-1,000 קילומטרים, ורשמה התקדמות איטית אך עקבית. בסתיו כבשו הכוחות הרוסיים את השטח הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה.
רוסיה לקחה לידיה את היוזמה הצבאית בשנה שעברה עם מתקפות לאורך החזית, ורשמה התקדמות איטית אך עקבית. בסתיו כבשו הכוחות הרוסיים את השטח הגדול ביותר מתחילת המלחמה
מוסקבה גם החריבה את התשתיות האוקראיניות בגלי תקיפות של טילים וכטב"מים, והשמידה חלקים נרחבים מיכולת ייצור האנרגיה של המדינה.
באוגוסט תקפה אוקראינה חבל בקורסק שבשטח רוסיה, בניסיון להסיט כוחות רוסים מהחזית המזרחית ולצבור יתרון במשא ומתן אפשרי. קייב עדיין מחזיקה בכמה מההישגים הללו, אך משאביה המוגבלים נמתחים עד הקצה, מה שמקשה על שמירת מוקדי השליטה שלה במזרח.
דרישות אוקראינה ועמדת טראמפ
בעבר דרש זלנסקי נסיגה רוסית מלאה מכל השטחים הכבושים כתנאי לפתיחת שיחות, אך מאוחר יותר הודה כי קייב אינה יכולה להשיב לעצמה מייד את כל שטחה.
זלנסקי אמר שאוקראינה לא תוותר על יעדה להצטרף לנאט"ו – למרות שטראמפ דחה זאת כ"לא מעשי" – והדגיש את הצורך בערבויות ביטחוניות מערביות אמינות ובכוח שמירת שלום אירופאי חזק שימנע תקיפות רוסיות.
שיחתו של טראמפ עם פוטין והשיחות הבאות בין רוסיה לארה"ב בערב הסעודית מוטטו את מדיניות ממשל ביידן של "שום דבר על אוקראינה בלי אוקראינה". טראמפ האשים את קייב בכך שלא השיגה עסקה עם מוסקבה שיכולה הייתה למנוע את המלחמה, שיבח את עוצמתה הצבאית של רוסיה ואף רמז שאוקראינה "אולי תהיה רוסית יום אחד".
טראמפ האשים את קייב בכך שלא השיגה עסקה עם מוסקבה שיכולה הייתה למנוע את המלחמה, שיבח את עוצמתה של רוסיה ואף רמז שאוקראינה "אולי תהיה רוסית יום אחד"
זלנסקי הצהיר כי אוקראינה לא תקבל שום הסכם שיגובש ללא מעורבותה, והתעקש שבעלות בריתה האירופיות חייבות להשתתף בשיחות השלום. הוא דחה טיוטת הסכם שהציעה ארה"ב, שלפיה וושינגטון תקבל נתח גדול ממחצבי האדמה הנדירים של אוקראינה, בטענה שההצעה ממוקדת מדי באינטרסים אמריקאיים ואינה כוללת ערבויות ביטחוניות לקייב.
הגישה של טראמפ הדהימה את בעלות בריתה האירופיות, שהופתעו עוד יותר כאשר סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס מתח עליהן ביקורת חריפה בשבוע שעבר במהלך ועידת הביטחון במינכן בנושא חופש הביטוי וההגירה.
בעוד שממשל טראמפ הבהיר כי בעלות הברית האירופיות אינן רצויות בשיחות השלום, הוא עודד אותן לספק ערבויות ביטחוניות לקייב – מה שהשגריר הבריטי לשעבר נייג'ל גולד-דייוויס כינה גישה סותרת.
וושינגטון "שידרה כי ארה"ב לבדה תנהל משא ומתן לסיום המלחמה, אך גם שאירופה לבדה תיאלץ לממן ולאכוף את תוצאותיו של תהליך שבו לא לקחה חלק", אומר גולד-דייוויס, עמית בכיר לענייני רוסיה ואירו-אסיה במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.
וושינגטון "שידרה כי ארה"ב לבדה תנהל משא ומתן לסיום המלחמה, אך גם שאירופה לבדה תיאלץ לממן ולאכוף את תוצאותיו של תהליך שבו לא לקחה חלק"
מטרותיו המרכזיות של פוטין נותרו כמעט ללא שינוי – שאוקראינה תוותר על הצטרפותה לנאט"ו ותאכוף את השימוש בשפה הרוסית כדי להשאיר את המדינה תחת השפעת מוסקבה – אך כעת הוא גם דורש מקייב להסיג את כוחותיה מארבעת האזורים שרוסיה סיפחה אך אינה שולטת בהם לחלוטין.
לדבריו, הסכם שלום יכול להתבסס באופן כללי על טיוטה שנוהלה בשלבים הראשונים של המלחמה, אשר חייבה את אוקראינה להכריז על ניטרליות, לצמצם את צבאה ולהגן על השפה והתרבות הרוסית. השיחות הללו קרסו באפריל 2022 ללא הסכם.
פוטין שלל אפשרות להפסקת אש, בטענה כי היא תשרת את קייב. עם זאת, יש הסבורים כי הוא עשוי להסכים לכך אם קייב תסכים לקיים בחירות לאחר הפסקת הקרבות.
טראמפ אימץ את עמדתו של פוטין לפיה זלנסקי, שתוקף כהונתו פג בשנה שעברה, צריך להתמודד בבחירות, בעוד שקייב טוענת כי לא ניתן לקיימן בעיצומה של מלחמה
טראמפ אימץ את עמדתו של פוטין לפיה זלנסקי, שתוקף כהונתו פג בשנה שעברה, צריך להתמודד בבחירות, בעוד שקייב טוענת כי לא ניתן לקיימן בעיצומה של מלחמה. טראמפ החריף את הטענה הזו אתמול (רביעי) כשהעלה ברשתות החברתיות פוסט שבו כינה את זלנסקי "דיקטטור ללא בחירות".
ייתכן שפוטין מקווה שבחירות יחלישו את זלנסקי ויובילו לחוסר יציבות פוליטית, אומרת טטיאנה סטנובאיה, עמיתה בכירה במרכז קרנגי לענייני רוסיה ואירו-אסיה. "לדעתו, מרבית התרחישים האפשריים יהיו מועילים למוסקבה – בין אם באמצעות התגברות המאבקים הפוליטיים הפנימיים, אפשרות לפרוץ מחאות, או ניצחון שברירי של נשיא חדש", כתבה.
ג'ק ווטלינג מהמכון המלכותי לשירותים מאוחדים בלונדון חושש שאוקראינה עלולה לעמוד בפני "בחירות שמעוררות מחלוקת פוליטית, שיתוק כלכלי בשל היעדר השקעות זרות ישירות, ואיומים מרוסיה בחידוש הלחימה" לאחר הפסקת אש.
שמירת השלום
לא ברור מי יפקח על הפסקת אש אפשרית.
שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' אמר כי נאט"ו לא צריכה למלא שום תפקיד, וכי אם כוחות אירופיים ישתתפו, אין להחיל עליהם את סעיף 5 של אמנת נאט"ו, המחייב את חברות הברית להגן זו על זו במקרה של מתקפה – תנאים שעשויים לצנן את ההתלהבות האירופית מהמשימה.
שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' אמר כי נאט"ו לא צריכה למלא שום תפקיד, וכי אם כוחות אירופיים ישתתפו, אין להחיל עליהם את סעיף 5 של אמנת נאט"ו, המחייב את חברות הברית להגן זו על זו במקרה של מתקפה
בעוד שבריטניה ומדינות נוספות אותתו על נכונות לשלוח כוחות למשימה כזו, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר לאחר השיחות בין ארה"ב לרוסיה בערב הסעודית כי מוסקבה לא תקבל חיילים ממדינות נאט"ו בכוח לשמירת השלום. דיווחים מסוימים הציעו כי כוח הפיקוח יכלול חיילים סינים או ברזילאים, אך המדינות הללו לא הביעו כל כוונה להשתתף.
רבים סבורים כי פוטין אינו ממהר להגיע להסכם שלום.
"משא ומתן עשוי להיראות רצוי, אך הוא כלל אינו הכרחי עבור רוסיה כדי להשיג את מטרותיה במלחמה נגד אוקראינה", כתבה סטנובאיה. "כל תוצאה כמעט תהיה חיובית עבור מוסקבה", הוסיפה, כשהיא מצביעה על היחלשות האחדות המערבית והירידה בתמיכה המערבית בקייב לנוכח הישגי מוסקבה.
"פוטין הבהיר שוב ושוב כי לדעתו רוסיה יכולה להשיג את יעדיה באוקראינה ללא כל הסכם בתיווך אמריקאי", ציינה סטנובאיה. "מבחינתו, על מוסקבה פשוט להמתין עד שאוקראינה תתפורר מבפנים, ואז הצבא הרוסי ימוטט כל התנגדות שנותרה מצד הכוחות האוקראיניים".
"פוטין הבהיר שוב ושוב כי לדעתו רוסיה יכולה להשיג את יעדיה באוקראינה ללא כל הסכם בתיווך אמריקאי. מבחינתו, על מוסקבה פשוט להמתין עד שאוקראינה תתפורר מבפנים, ואז הצבא הרוסי ימוטט כל התנגדות שנותרה"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למי שאמר שאוקרינה עתה יותר צרות ליהודים זו ראייה צרה מאוד ולא רלוונטית. מה שאנחנו צריכים לשים מול עינינו אלה שני דברים. האחד פוטין תומך בחמאס לכול אורך הדרך הנקודה השנייה שרוסיה כניראה הולכת לנצח במלחמה ולהשיב אליה את כוחותיה הכלכליים מה שאומר שהיא תעשה למסוכנת יותר,אבל להמר על אוקראינה זה להמר על הסוס שהולך להפסיד