JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' בדרוס דר מטוסיאן: עיקול נכסי הפטריארכיה הארמנית - איום חמור על הנוצרים בארץ הקודש | זמן ישראל

עיקול נכסי הפטריארכיה הארמנית - איום חמור על הנוצרים בארץ הקודש

מבט על הרובע הארמני (צילום: ויקיפדיה)
ויקיפדיה
מבט על הרובע הארמני

הפטריארכיה הארמנית בירושלים עומדת כעת בפני משבר קיומי, כאשר העירייה מאיימת לעקל את נכסיה בשל תביעות מס שנויות במחלוקת. תביעות ישנות שראשיתן מגיעה כ-30 שנה אחורה.

אם אכן יעוקלו נכסים של הקהילה ויועברו למכירה פומבית כפי שמאיימת העיריה, הדבר לא רק יסכן את הישרדותו של מוסד חשוב אלא גם יסכן ממשית את הסטטוס קוו ההיסטורי ששמר על האיזון העדין בין קהילות דת בעיר הקודש במשך דורות.

אם אכן יעוקלו נכסים של הקהילה הארמנית ויועברו למכירה פומבית כפי שמאיימת עיריית ירושלים, זה לא יסכן רק את הישרדות המוסד החשוב אלא גם את הסטטוס קוו ההיסטורי בין קהילות הדת בעיר הקודש

זו הסיבה שהפטריארכיה הארמנית עותרת השבוע לבית המשפט לעצור את ההליך, והודיעה בהצהרה נדירה כי החובות לכאורה, שתחילתם ב-1994, "מעולם לא הוכחו בהליכים שיפוטיים, ובנוהג המקובל עד כה גם מעולם לא נאכפו".

לסכסוך הזה, המשפיע לא רק על הפטריארכיה הארמנית אלא גם על מוסדות דתיים נוצריים אחרים, יש השלכות היסטוריות ועכשוויות גדולות על הקהילות הנוצריות בעיר, כולל היוונים-אורתודוכסים, הארמנים, הלטיניים ואחרים. ראוי שהעירייה תתנהל בזהירות בעניין זה.

בעירייה טוענים כי מוסדות דת נוצריים חייבים מסים שלא שולמו בעשרות מיליוני דולרים עבור הנכסים המסחריים שלהם שמייצרים הכנסה. על פי חוקי המס בישראל, רק נכסי דת שאינם מסחריים פטורים ממסים – כלומר, נכס המושכר על ידי מוסדות דת למטרות מסחריות חייב במס.

מנקודת המבט של המוסדות הדתיים הנוצרים, לעומת זאת, המצב מורכב יותר. ההכנסה המופקת מנכסים אלה נתפסת כחיונית לתמיכה בפעולות הפטריארכיות, הממלאות תפקיד חיוני בחיי הדת, החברה והתרבות של הקהילות הנוצריות.

מוסדות אלו מעסיקים מאות אנשים ואחראים על מגוון רחב של תפקידים קהילתיים כגון סמינרים, בתי ספר, בתי חולים, בתי דפוס, ספריות, בתי עלייה לרגל ופעילויות דת ותרבות אחרות. ללא ההכנסות מנכסים אלה, הפטריארכיות יעמדו בפני אתגרים פיננסיים משמעותיים, שעלולים לערער את יכולתם למלא תפקידים קהילתיים חשובים אלה.

הפטריארכיה הארמנית עותרת השבוע לבית המשפט לעצור את ההליך, והודיעה בהצהרה נדירה כי החובות לכאורה, שתחילתם ב-1994, "מעולם לא הוכחו בהליכים שיפוטיים, ובנוהג המקובל עד כה גם מעולם לא נאכפו"

הסכסוך על הארנונה אינו נושא חדש. בשנת 2018, במהלך כהונתו של ראש העיר ניר ברקת, ניסתה עיריית ירושלים ליישם צעדים דומים נגד מוסדות דת, במטרה לגבות מעל 180 מיליון דולר מס לאחור.

מהלך זה עורר זעם בקרב המנהיגים הדתיים הנוצרים, והגיע לשיאו במחאה דרמטית במהלך חג הפסחא, כאשר המנהיגים סגרו את כנסיית הקבר למשך שלושה ימים. ראש העיר נסוג בסופו של דבר, ולשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התערבה במינוי ועדה מיוחדת שתנהל משא ומתן עם הכנסיות למציאת פתרון.

למרות המאמץ המתמשך הזה, עיריית ירושלים התקדמה כעת עם דרישות המס שלה, תוך התמקדות בפטריארכיה הארמנית.

הכנסיות טוענות כי זה מערער את מה שמכונה "סטטוס קוו", הסדר רב שנים הקובע  את הזכויות של מוסדות דת בירושלים ומטרתו להבטיח שאלו יוכלו להמשיך בעבודתם ללא לחצים פוליטיים או משפטיים.

הסטטוס קוו נקבע לראשונה בתקופת האימפריה העות'מאנית והתגבש בחוזה ברלין ב-1878, שהכיר בסטטוס קוו כמסגרת עם גושפנקה בינלאומית. סעיף 62 לאמנה קובע כי "לא ניתן לשנות את המצב הקיים במקומות הקדושים".

המהלך עורר זעם בקרב המנהיגים הדתיים הנוצרים, והגיע לשיאו במחאה דרמטית במהלך חג הפסחא, כשהמנהיגים סגרו את כנסיית הקבר למשך 3 ימים. ראש העיר נסוג בסופו של דבר, ולשכת נתניהו התערבה

הסטטוס קוו כובד על ידי רשויות שלטון שונות לאורך השנים, כולל העות'מאנים, הבריטים, הירדנים והישראלים. הנוהג רב השנים של פטור נכסי כנסייה מארנונה עירונית היה חלק בלתי נפרד מהסטטוס קוו, ופטור זה כובד על ידי כל הרשויות הללו. הסדר זה עוגן גם בתוכנית החלוקה של האומות המאוחדות משנת 1947, שקראה להגן על זכויות הדת בירושלים.

סיפוח מזרח ירושלים על ידי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים היווה מקור למחלוקת במשפט הבינלאומי. החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242 רואה במזרח ירושלים שטח כבוש, וסעיף 43 לאמנת האג מחייב כוח כובש לכבד את החוקים התקפים בשטח הכבוש. זה כולל את החובה לשמור על הסטטוס קוו בנושאי דת, לרבות מיסוי על נכסי כנסייה. בהתעלמות מהסטטוס קוו, ישראל מסתכנת בהפרת התחייבויותיה הבינלאומיות על פי דיני הכיבוש.

המהלך של העירייה אינו רק נושא משפטי או כספי, אלא אתגר מדאיג מאוד עבור עתיד הנוכחות הנוצרית בירושלים. אם נכסי הפטריארכיה הארמנית ייתפסו או יימכרו במכירה פומבית לתשלום מסים אלה – הדבר יאותת על תחילתו של דפוס רחב יותר של כרסום בזכויות הקהילות הנוצריות.

זה גם לא רק נושא מקומי; יש לסוגיה השלכות על נוצרים ברחבי העולם, במיוחד אלה שמתייחסים לירושלים ביראת כבוד דתית עמוקה. על הקהילה הבינלאומית לשים לב להתפתחויות הללו, שכן תוצאת המחלוקת תעצב את עתיד מעמדה של ירושלים כעיר של מורשת דתית משותפת לנוצרים, יהודים ומוסלמים כאחד.

זה גם לא רק נושא מקומי; יש לסוגיה השלכות על נוצרים ברחבי העולם, במיוחד אלה שמתייחסים לירושלים ביראת כבוד דתית עמוקה. על הקהילה הבינלאומית לשים לב להתפתחויות הללו

הפעולות האחרונות של העירייה צריכות לשמש קריאת השכמה, שכן הן מאיימות לערער את האיזון העדין שאפשר לכולם לשגשג בירושלים במשך מאות שנים.

בדרוס דר מאטוסיאן, ארמני יליד ירושלים, הוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת נברסקה-לינקולן בארצות הברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 746 מילים ו-3 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.