גולשים המקושרים לדפי בנק ישראל ברשת הופתעו לגלות בפיד שלהם פרסום של הבנק על מחקר חדש, שלפיו 51% מהישראלים תומכים בהנפקת שקל דיגיטלי. "עדיין אין החלטה סופית על הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, אבל נראה שהעתיד כבר כאן", נכתב בפרסום. אלא שהמציאות העולמית מציבה סימני שאלה סביב האופטימיות של הבנק.

מהו CBDC?

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) הוא יוזמה שנבחנה בשנים האחרונות על ידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם, במטרה לשדרג את הכלכלה באמצעות מערכת תשלומים מודרנית.

מדובר במטבע דיגיטלי שיוחזק בארנקים דיגיטליים – מעין חשבונות בנק אישיים – בטלפונים או במחשבים של כל אזרח, וינוהל ישירות על ידי הבנק המרכזי. זאת, בניגוד למטבעות מסורתיים, שמונפקים על ידי בנקים פרטיים בעת מתן הלוואות ונשמרים בחשבונות המנוהלים על ידם.

מדובר במטבע דיגיטלי שיוחזק בארנקים דיגיטליים – מעין חשבונות בנק אישיים – בטלפונים או במחשבים של כל אזרח, וינוהל ישירות על ידי הבנק המרכזי

מה עומד מאחורי המטבעות הדיגיטליים?

הרעיון המרכזי מאחורי מטבעות דיגיטליים הוא להעניק לממשלות ולבנקים המרכזיים שליטה רבה יותר על המערכת המוניטרית. זאת בעקבות ההבנה כי בעת משברים כלכליים, הנזילות שמייצרים הבנקים הפרטיים פוחתת באופן דרמטי – דווקא כשקיים צורך דחוף בהזרמת כסף חדש למשק.

באמצעות ה־CBDC, יוכלו הבנקים המרכזיים לשלוט ישירות בכמות הכסף המוזרמת לשווקים, ללא תלות בבנקים הפרטיים.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

עד כמה קיימת תמיכה ביישום המטבע?

כאשר פרויקט המטבעות הדיגיטליים יצא לדרך לפני כעשור, הוא התקבל בהתלהבות רבה. אולם, עם הזמן, הספקנות גוברת, ויותר בנקים מרכזיים מטילים ספק ביכולת לממש את החזון הגרנדיוזי.

מעבר לחששות הציבור מפגיעה בפרטיות, דוח של המכון הדיגיטלי למטבעות מטעם OMFIF מצביע על ירידה חדה בתמיכה ב־CBDC גם בקרב בנקאים מרכזיים. לפי הדוח, רק 13% מהמשיבים מכלל הבנקאים רואים במטבע הדיגיטלי פתרון מבטיח לתשלומים חוצי גבולות – ירידה משמעותית מ־31% בשנה שעברה.

מעבר לחששות הציבור מפגיעה בפרטיות, דוח של המכון הדיגיטלי למטבעות מטעם OMFIF מצביע על ירידה חדה בתמיכה ב־CBDC גם בקרב בנקאים מרכזיים

נוסף על כך, מספר הבנקים המרכזיים שהמשיכו לפתח את הפרויקט צנח במחצית בשנה האחרונה, והאמון במטבעות הדיגיטליים נמצא בירידה מתמדת.

עמדת טראמפ: התנגדות נחרצת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מוביל את ההתנגדות העולמית למטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC). בינואר 2025 הוא חתם על צו נשיאותי האוסר על יצירת "דולר דיגיטלי" בארה"ב, מהלך שהפך את ארה"ב למדינה היחידה בעולם שבה קיים איסור נשיאותי מפורש על הנפקת CBDC.

אילוסטרציה: ביטקוין ושקל (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

טראמפ הביע חשש שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי יהפוך לכלי מעקב ממשלתי שיפגע בפרטיות האזרחים. נוסף על כך, הוא מזהיר מפני פגיעה ביציבות המערכת הפיננסית הקיימת, מחשש שהשקת CBDC תערער את המבנה הכלכלי המסורתי ואף תחליש את מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי.

במקום מטבע דיגיטלי, טראמפ מביע תמיכה במטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים, ובראשם ביטקוין, אותם הוא רואה ככלי לשמירה על חירות כלכלית ופרטיות האזרחים. הוא אף הצהיר על כוונתו להפוך את ארה"ב למעצמה בתחום הקריפטו, בין היתר באמצעות עידוד ותמיכה בתעשיית כריית הביטקוין המקומית.

במקום מטבע דיגיטלי, טראמפ מביע תמיכה במטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים, ובראשם ביטקוין, אותם הוא רואה ככלי לשמירה על חירות כלכלית ופרטיות האזרחים

מדוע העולם סקפטי לגבי ה־CBDC?

למרות ההתלהבות הראשונית, יישום המטבעות הדיגיטליים נתקל בקשיים מהותיים. אחת הבעיות המרכזיות היא הצורך בתיאום בינלאומי – כדי שהמטבעות יעבדו בין מדינות, עליהן להסכים על חוקים משותפים, אך בפועל, הדבר לא מתרחש.

מעבר לפרישתה הזמנית של ארה"ב מהמהלך, מערכות ה־CBDC של המערב ושל סין נמצאות בתחרות ישירה, כאשר אף צד אינו מעוניין לאמץ את השיטה של האחר. אחד הגורמים לכך הוא ההבנה ששליטה בתשתית המטבע הדיגיטלי משמעותה גם שליטה על העברות הכספים בעולם.

אילוסטרציה: הבנק המרכזי בזימבבואה משיק מטבע דיגיטלי המגובה בזהב, 2023 (צילום: AP Photo/Tsvangirayi Mukwazhi)

עבור המערב, ובמיוחד ארה"ב, אימוץ המערכת הסינית עלול לשלול את יכולתה להטיל סנקציות כלכליות על העברות כספים ממדינות כמו איראן ורוסיה. מאחר שסנקציות פיננסיות הן כלי עוצמתי במדיניות החוץ האמריקאית, החשש מאובדן השליטה בהן הוא אחת הסיבות להתנגדותו החריפה של טראמפ ל־CBDC.

כל זה מוביל לבעיה המרכזית: גם אם כל מדינה תפתח מטבע דיגיטלי משלה, אין עדיין הסכמה על הדרך להקים מערכת אחידה שתאפשר העברות כספים בין מדינות בצורה חלקה ויעילה.

גם אם כל מדינה תפתח מטבע דיגיטלי משלה, אין עדיין הסכמה על הדרך להקים מערכת אחידה שתאפשר העברות כספים בין מדינות בצורה חלקה ויעילה

אז איפה הדברים עומדים כיום?

פרויקט mBridge, שנחשב לניסיון המתקדם ביותר ליצירת מערכת CBDC בינלאומית, התרסק לאחר שהבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) החליט לפרוש ממנו – צעד שלדברי גורמים שונים נבע ממניעים פוליטיים. במקום זאת, BIS השיק פרויקט חדש בשם Agorá, אך מאחר שהוא נתמך רק על ידי מספר מצומצם של מדינות מערביות, הוא אינו מהווה כרגע פתרון רלוונטי.

מה המשמעות של זה?

המשמעות היא כי בעתיד, מערכת mBridge צפויה לשמש מדינות המבקשות להתרחק מהדולר, כמו סין, רוסיה ומדינות מתפתחות, בעוד Agorá תשרת בעיקר מדינות התומכות בהמשך הדומיננטיות של הדולר האמריקאי, ובראשן ארה"ב.

אילוסטרציה: תשלום בארנק דיגיטלי (צילום: ChayTee/iStock)

מומחים מזהירים כבר שנים כי מטבעות דיגיטליים לא יוכלו לפעול ללא שיתוף פעולה עולמי רחב – אך בפועל, זה לא קורה. כתוצאה מכך, במקום להשקיע ב־CBDC, יותר ויותר בנקים מרכזיים מעדיפים להתמקד בשדרוג המערכות הקיימות, במטרה לייעל ולהאיץ תשלומים בינלאומיים.

ייתכן שזו גם הסיבה לכך שמערכת SWIFT, שמנהלת תשלומים בינלאומיים כבר חמישה עשורים, פועלת לשדרוג באמצעות מערכת הודעות חדשה שנועדה לפשט העברות כספים חוצות גבולות. עם זאת, קצב הפיתוח והאימוץ של המערכת איטי, ורבות מהמדינות עדיין רחוקות מהטמעת השינוי בפועל.

ייתכן שזו גם הסיבה לכך שמערכת SWIFT, שמנהלת תשלומים בינלאומיים כבר חמישה עשורים, פועלת לשדרוג באמצעות מערכת הודעות חדשה שנועדה לפשט העברות כספים

שורה תחתונה

בנק ישראל מציג את השקל הדיגיטלי כעתיד שכבר בפתח ואף עורך סקרים בנושא, אך במציאות, הפרויקט תקוע בשל אתגרים רגולטוריים, שיקולים גאו־פוליטיים וקשיים טכנולוגיים.

לנוכח המכשולים הללו, בנקים מרכזיים ברחבי העולם מתחילים להפנים שאולי עדיף לשדרג את מערכות התשלומים הקיימות – במקום לנסות להמציא מחדש את הגלגל.