סיפוח קנדה לארצות הברית. השתלטות על גרינלנד. תפיסת תעלת פנמה. שליטה במשאבי הטבע של אוקראינה.
במערבולת שאפיינה את החודש הראשון של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחזרתו לבית הלבן, אנליסטים, פקידים ודיפלומטים ניסו להבין את העיסוקים הפזיזים – ולעיתים ההזויים – של המנהיג האמריקאי החוזר בכל הקשור למדיניות החוץ. אחרי הכול, מה משותף לקנדה, גרינלנד, פנמה ואוקראינה?
תשובה אפשרית היא גישה פוטנציאלית לרשתות אספקה של מינרלים קריטיים שאינן נשענות על סין – משאבים החיוניים לכל דבר, ממערכות נשק מתקדמות ועד טכנולוגיות אנרגיה ירוקה. אוטווה היא מוקד כרייה עולמי, בעוד גרינלנד מחזיקה במאגרים של יסודות נדירים – אם כי כרייתם הוא עניין מורכב.
תשובה אפשרית היא גישה פוטנציאלית לרשתות אספקה של מינרלים קריטיים שאינן נשענות על סין – משאבים החיוניים לכל דבר, ממערכות נשק מתקדמות ועד טכנולוגיות אנרגיה ירוקה
גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שזכה למתקפה משולבת מטראמפ וסגנו ג'יי די ואנס בבית הלבן ביום שישי האחרון, הדגיש בשבועות האחרונים את הפוטנציאל של ארצו בתחום היסודות הנדירים, על אף שלמעשה אין במדינה מרבצים מסחריים של מינרלים אלה.
"כשמסתכלים על הרבה מההחלטות במדיניות החוץ שהתקבלו ב-30 הימים הראשונים: קנדה? עשירה במשאבים. גרינלנד? עשירה במשאבים. אוקראינה? עשירה במשאבים. תעלת פנמה? חיונית להעברת משאבים", אומרת גרייסלין בסקרן, מומחית לאבטחת מינרלים קריטיים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), שהוסיפה כי בפנמה מצוי אחד ממאגרי הנחושת הגדולים בעולם.
"כשמסתכלים על הרבה מההחלטות במדיניות החוץ שהתקבלו ב-30 הימים הראשונים: קנדה? עשירה במשאבים. גרינלנד? עשירה במשאבים. אוקראינה? עשירה במשאבים. תעלת פנמה? חיונית להעברת משאבים"
"אנחנו רואים שמשאבים משחקים תפקיד הרבה יותר מרכזי, וזה בדיוק מה שסין עושה כבר עשרות שנים", הוסיפה בסקרן.
מינרלים קריטיים אולי לא נראים כמו עדיפות מובהקת במדיניות החוץ האמריקאית, אך חשיבותם רבה יותר מכפי שנדמה. הקטגוריה הרחבה הזו כוללת 50 חומרי גלם המשמשים כבסיס לתעשיות הביטחוניות והאנרגטיות של ארצות הברית, בהם ליתיום, קובלט, גליום, גרמניום, ניקל ואלמנטים נדירים.
מתוך כלל המינרלים הקריטיים, האלמנטים הנדירים – קבוצת 17 יסודות מתכתיים כמו לנתן ונאודימיום – הם אלה שתופסים לרוב את הכותרות. על אף שמם, הם אינם נדירים במיוחד, אך מציאתם בריכוזים מסחריים היא אתגר משמעותי. לאחר כרייתם ועיבודם, הם משמשים ליישומים צבאיים חיוניים: למשל, כל מטוס קרב מדגם F-35 של לוקהיד מרטין מכיל כ-420 ק"ג של יסודות נדירים.
הבעיה עבור ארצות הברית היא שסין, לאחר עשרות שנים של השקעה, שולטת כיום ברוב שרשראות האספקה של המינרלים הקריטיים, במיוחד של האלמנטים הנדירים. בעבר, בייג'ינג הוכיחה את נכונותה לנצל את הדומיננטיות הזו, מה שהוביל למרוץ בוושינגטון להפחתת התלות בסין.
חיזוק תעשיית המינרלים הקריטיים בארה"ב היה נושא מרכזי הן בממשל טראמפ הראשון והן בממשל ביידן, שהציע תמריצי מס נדיבים לתחום במסגרת חוק הפחתת האינפלציה והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה עם בעלות ברית כדי לפתח שרשראות אספקה חדשות. כעת, תחת טראמפ 2.0, המינרלים הקריטיים שוב תופסים מקום מרכזי באג'נדה של הנשיא.
"זהו אחד התחומים הבודדים שבהם קיימת הסכמה דו-מפלגתית – העובדה שהמינרלים והמתכות הללו קריטיים לאנרגיה, אך גם לביטחון הלאומי, לצרכנות ולכלכלה בכללותה"
"זהו אחד התחומים הבודדים שבהם קיימת הסכמה דו-מפלגתית – העובדה שהמינרלים והמתכות הללו קריטיים לאנרגיה, אך גם לביטחון הלאומי, לצרכנות ולכלכלה בכללותה", אומר מורגן בזיליאן, מנהל מכון פיין בבית הספר למכרות של קולורדו. "הם ממלאים תפקיד מרכזי במלחמה הכלכלית בין סין לארצות הברית".
כך, למשל, מחוקקים אמריקאים הציגו את מחצבי היסודות הנדירים של גרינלנד כהצדקה לרצונו של טראמפ לרכוש את האי האוטונומי מדנמרק. כחלק מהמאמץ, חברי קונגרס רפובליקאים אף הציעו בחודש שעבר את "חוק הפיכת גרינלנד לגדולה שוב", שיאפשר לנשיא לפתוח במשא ומתן עם דנמרק לרכישת האי.
"גרינלנד יושבת על עתודות עצומות של יסודות נדירים", אמר הסנאטור מטקסס טד קרוז בשימוע שנערך החודש. "אם ארה"ב תשיג גישה למשאבי גרינלנד, היא תוכל להפחית משמעותית את תלותה בספקים זרים, במיוחד בסין, שמחזיקה כיום כמעט במונופול מוחלט על שוק יסודות הנדירים".
בחודש שעבר, בעוד המתיחות בין אוטווה לוושינגטון התגברה בעקבות קריאותיו של טראמפ לספח את קנדה, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו גם הוא הצביע על עושרה המינרלי של המדינה כסיבה אפשרית לאובססיה של טראמפ.
"אני מאמין שלא רק שממשל טראמפ יודע בדיוק כמה מינרלים קריטיים יש לנו, אלא שזה אולי גם ההסבר לכך שהם ממשיכים לדבר על סיפוח קנדה והפיכתה למדינה ה-51", אמר טרודו למנהיגים עסקיים ומנכ"לים
"אני מאמין שלא רק שממשל טראמפ יודע בדיוק כמה מינרלים קריטיים יש לנו, אלא שזה אולי גם ההסבר לכך שהם ממשיכים לדבר על סיפוח קנדה והפיכתה למדינה ה-51", אמר לפי דיווחים לקבוצת מנהיגים עסקיים ומנכ"לים בטורונטו.
"הם מודעים מאוד למשאבים שלנו", הוסיף טרודו, "למה שיש לנו, והם מאוד רוצים להיות מסוגלים להפיק מהם תועלת".
נושא המינרלים הפך גם למוקד במתיחות הגוברת בין ארה"ב לאוקראינה, לאחר שזלנסקי הציע עסקה שתאפשר חילופי מרבצי יסודות נדירים אוקראיניים בתמורה להמשך התמיכה האמריקאית במאמץ המלחמתי של קייב נגד רוסיה.
עד לפיצוץ בבית הלבן בשישי, היה נדמה שוושינגטון וקייב מתקרבות לעסקה. אך עצם הרעיון הותיר אנליסטים ומומחי תעשייה מבולבלים, שכן לאוקראינה אין מרבצים מסחריים של יסודות נדירים
עד לפיצוץ בבית הלבן בשישי, היה נדמה שוושינגטון וקייב מתקרבות לעסקה. אך עצם הרעיון הותיר אנליסטים ומומחי תעשייה מבולבלים, שכן לאוקראינה אין מרבצים מסחריים של יסודות נדירים, היא אינה כורה יסודות נדירים כיום, ולא הפיקה כאלה במשך עשרות שנים. המידע הגיאולוגי דל, ושטחים מרכזיים אינם נגישים בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
"לא שמעתי דבר על יסודות נדירים באוקראינה, ואתם יודעים, אני עוסק בתחום הזה כבר 15 שנה", אומר כריסטופר אקלסטון, אסטרטג כרייה בחברת הייעוץ הפיננסי הולגרטן ושות'.
גם אם לאוקראינה היו ריכוזים כלכליים ניתנים להפקה של יסודות נדירים – ולפי שעה אין לכך שום עדות – יידרשו שנים של השקעה מסיבית כדי להגיע להישגים כלשהם.
בממוצע עולמי, נדרשות 15 שנים לפיתוח מכרה, אמרה בסקרן ל"פוריין פוליסי" מוקדם יותר החודש. פרויקטים כאלה דורשים עשרות מיליוני דולרים בהון, ולאור המלחמה המתמשכת, אין עניין רב מצד המגזר הפרטי להיכנס לאוקראינה, היא הוסיפה.
"טראמפ אולי יוכל לנהל יחסים טובים יותר עם רוסיה, אבל אי אפשר להקים מכרה מאפס ולהפיק ממנו משאבים תוך שלוש או ארבע שנים", היא אמרה. "זה תהליך שנמשך עשרות שנים".
"טראמפ אולי יוכל לנהל יחסים טובים יותר עם רוסיה, אבל אי אפשר להקים מכרה מאפס ולהפיק ממנו משאבים תוך שלוש או ארבע שנים. זה תהליך שנמשך עשרות שנים"
והכרייה היא רק חלק מהמשוואה. יצירת שרשראות אספקה חדשות דורשת אקוסיסטם שלם של זיקוק, עיבוד ויכולות ייצור – ובתחום היסודות הנדירים בפרט, מערכות אלו נשלטות כמעט באופן מוחלט על ידי סין.
בזיליאן השווה את ההתלהבות הנוכחית ממשאבי אוקראינה להכרזה של ארה"ב לפני יותר מעשור, לפיה זיהתה מרבצי מינרלים בשווי טריליון דולר באפגניסטן. הדבר, כמובן, לא הביא לשום תוצאה מעשית.
"הייתה לנו בזמנו שיחה כמעט זהה, היפרבולית לחלוטין, בתקשורת, לגבי המינרלים והמתכות באדמה של אפגניסטן", אמר בזיליאן, שתיאר את ההתלהבות מאוקראינה כ"מסך עשן" במידה רבה.
"המציאות היא שכרייה היא תחום מורכב וקשה, ולא מדובר רק בהוצאת מינרלים מהקרקע, אלא גם בעיבודם, בהבאתם לשוק ובשילובם בשרשראות אספקה", הוא הוסיף. "זהו תהליך של עשרות שנים, אפילו במדינות שאינן נמצאות במלחמה".
"כרייה היא תחום מורכב וקשה, ולא מדובר רק בהוצאת מינרלים מהקרקע, אלא גם בעיבודם, בהבאתם לשוק ובשילובם בשרשראות אספקה. זהו תהליך של עשרות שנים, אפילו במדינות שאינן נמצאות במלחמה"
כריסטינה לו היא כתבת לענייני אנרגיה וסביבה ב-Foreign Policy.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם