ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז לפני עשרה ימים, בטקס סיום קורס קצינים: "ישראל לא תסבול כל איום על העדה הדרוזית בסוריה". בכך נטל על עצמו סיכון משמעותי, שכן לדבריו יש השלכות מעשיות של התחייבות ישראלית לפעול צבאית להגנת הדרוזים בסוריה.

המבחן הראשון להצהרה הגיע שלשום, עם עימותים שפרצו בעיירה ג'ראמנה שבדרום דמשק, בין כוחות דרוזים לכוחות של המשטר החדש. על פי דיווחים מסוריה, מיליציה דרוזית מקומית, שהתארגנה לשמור על האזור לאחר נפילת משטר אסד, עצרה במחסום חמושים מכוחותיו של המנהיג אחמד א־שרע, שהגיעו לבקר קרובים. במהלך העימות נהרג אדם אחד וכמה נוספים נפצעו.

שעות לאחר מכן פרסמו לשכות שר הביטחון וראש הממשלה הודעה, ולפיה השניים הורו לצה"ל להתכונן להתערבות צבאית לטובת הדרוזים בג'ראמנה.

ההוראה הישראלית התקבלה ברגשות מעורבים בקרב הדרוזים. אחת מתושבות ג'ראמנה אמרה אתמול: "זה לא נותן לנו תחושת ביטחון. להפך – זה יוצר עוינות כלפינו מצד השלטון במדינה"

ההוראה הישראלית התקבלה ברגשות מעורבים בקרב הדרוזים. אחת מתושבות ג'ראמנה אמרה אתמול ל"הארץ": "זה לא נותן לנו תחושת ביטחון. להפך – זה יוצר עוינות כלפינו מצד השלטון במדינה, וזה מפחיד. זה עשוי להתפתח לעימותים נוספים".

גם בקרב הדרוזים בישראל קיימת זהירות רבה בנוגע להצהרות הדרג המדיני. מאז הצהרת נתניהו דחה מנהיג העדה בישראל, השייח אמין טריף, את כל הבקשות להתראיין בנושא.

הפגנה בסוריה נגד התערבות ישראלית במדינה, 25 בפברואר 2025 (צילום: SHADI AL DUBAISI / AFP)

גורם צבאי לשעבר, שהיה מעורב במגעים עם הדרוזים בסוריה בעשור האחרון, אומר כי ההצהרות הללו דוחקות את הדרוזים לפינה. "בעבר, במהלך מלחמת האזרחים, כשהעדה הדרוזית אוימה על ידי דאעש ומיליציות סוניות קיצוניות, ידענו לפעול מתחת לרדאר בשקט כדי לדאוג לאינטרסים של ישראל ושל הדרוזים בגולן הסורי. כדי שפעילות כזו תצליח היא חייבת להיות שקטה".

הגורם שעמד בקשר הדוק עם הדרוזים בסוריה יודע לספר כי לא מדובר במקשה אידיאולוגית אחת. יש גם קולות אחרים בקרב העדה. את הזהירות של הדרוזים בדרום רמת הגולן הסורית ניתן לראות בהתנהלות שלהם בשבועות האחרונים.

באופן רשמי, במהלך מלחמת האזרחים הדרוזים סירבו לקבל עזרה מישראל בשל הנאמנות שהם הפגינו למשטר אסד. "למרות זאת, לא הייתה לנו בעיה לדבר איתם כאשר היינו צריכים"

משלחת מטעמם הגיע לפני שבוע להיפגש עם מנהיג סוריה החדש א־שרע. הפגישה תועדה ופורסמה בסוכנות הידיעות הסורית הרשמית "סאנא", ביטוי לכך שהמנהיג החדש רואה בהם חלק מסוריה החדשה, אף שבמהלך עשרות שנים הם היו נאמנים למשטר אסאד.

מי שלא נכח בפגישה היה המנהיג הרוחני של הדרוזים בסוריה, חכמת אל־הג'רי. על פי מספר פרסומים הוא התבטא לאחרונה נגד הנוכחות הישראלית באזורי החיץ עם סוריה. כרגע לפחות לא ניתן להבין באיזה עמדה הוא תומך – התחברות רשמית לישראל או התקרבות למשטר החדש במטרה להשתלב תחתיו עם הבטחה לביטחון העדה.

מרכז העיר הדרוזית ג'ראמנה שבפאתי דמשק, סוריה, 2 במרץ 2025 (צילום: Bakr ALKASEM / AFP)

באופן רשמי, במהלך מלחמת האזרחים הדרוזים סירבו לקבל עזרה מישראל בשל הנאמנות שהם הפגינו למשטר אסד. "למרות זאת, לא הייתה לנו בעיה לדבר איתם כאשר היינו צריכים", אומר גורם ישראלי אחר. "הקשר למעשה קיים כל הזמן בין שני חלקי העדה, בישראל וסוריה, לכן היה קל להשתמש בצינור הזה".

מכאן עולה השאלה: האם ישראל חיבקה את הדרוזים כחלק מתוכנית רחבה יותר להשאיר את סוריה כמדינת קנטונים חלשה?

עולה השאלה האם מערכת היחסים עם סוריה העתידית צריכה להתמקד בראש ובראשונה בעדה הדרוזית, והאם מהלך כזה אכן משרת את האינטרס הישראלי – יציבות אזורית

שחיקת צבאו של בשאר אל־אסד מייד לאחר שנמלט מהמדינה הייתה צעד מתבקש לנוכח חוסר הוודאות הביטחונית וכמות הנשק המסוכן שנותר נגיש. גם תפיסת אזורי החיץ עשויה להתפרש כצעד זהירות, לנוכח האיום הפוטנציאלי על רמת הגולן כאשר אין בצד השני של הגבול כתובת מדינתית ברורה.

יש לזכור כי בשלב הבריחה של אסד, ולנוכח חוסר הוודאות באשר לשליטה בשטחי סוריה, עדיין פעלו באזור מיליציות שיעיות רבות שפרסה איראן. ואולם, שני הצעדים האחרונים שנקטה ישראל מעלים סימני שאלה.

גברים חרדים משוחחים עם חיילים שעומדים על גבי נגמ"ש באזור החיץ המפריד בין רמת הגולן לבין סוריה, סמוך לכפר הדרוזי מג'דל שמס, 27 בפברואר 2025 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

לא ברור עד כמה הצהרתו של נתניהו תואמה עם העדה הדרוזית בסוריה ועם הנהגתה בישראל. גם ההוראה שניתנה שלשום להכין את צה"ל לפעולה צבאית סמוך לדמשק נראית יותר כניצול הזדמנות מצד הדרג המדיני להפגנת כוח, מאשר מהלך לקידום יעד אסטרטגי ברור.

מעבר לכך, עולה השאלה האם מערכת היחסים עם סוריה העתידית צריכה להתמקד בראש ובראשונה בעדה הדרוזית, והאם מהלך כזה אכן משרת את האינטרס הישראלי – יציבות אזורית.