יום האישה הבינלאומי חל בסוף השבוע האחרון, ב-8 במרץ. הוא כונה בעבר "יום הפועלת הבינלאומי" וצוין לראשונה בארה"ב ב-1909, לזכר שביתת איגוד נשים שהתקיימה שנה קודם לכן.

בעיתוי סמלי, שבוע קודם לכן (24.2.2025) בג"ץ בראשות השופט העליון נעם סולברג, קיבל את העתירה שהוגשה על-ידי שדולת הנשים בישראל, ארגון נעמת ופורום דבורה נגד הייצוג החסר של נשים בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה והורה לממשלה לקבוע תוך חצי שנה הנחיות מפורשות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בשכבת הניהול הבכירה במגזר הציבורי.

בעיתוי סמלי, שבוע קודם ליום האישה הבינלאומי בג"ץ קיבל את העתירה שהוגשה על-ידי שדולת הנשים בישראל, ארגון נעמת ופורום דבורה נגד הייצוג החסר של נשים בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה

במדינת ישראל עמדה אישה בראשות הממשלה, ראשונה מבין כל מדינות המערב (ושלישית בעולם), כאשר גולדה מאיר נבחרה לתפקידה בשנת 1969. גם הדין הישראלי מעניק מימים ימימה ביטוי לחובת הייצוג הולם לשני המינים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי. זה נעשה בשורה של חוקים ופסיקות של בית המשפט בעניין, לרבות קביעה מפורשת על העדפה מתקנת בדרך של מתן העדפה למינוי נשים, אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.

אולם, מילים יפות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, בג"ץ קובע בפסק דינו כי חובת הייצוג ההולם אינה מיושמת ונשים כמעט אינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי. כך למשל, מתוך 29 מנכ"לים במשרדי הממשלה, מכהנות רק 2 נשים, מתוך 60 משרות מוקבלי מנכ"ל מכהנות רק 9 נשים, ומתוך 15 משנים למנכ"לי משרדי הממשלה, מכהנות רק 2 נשים.

עוד קובע בג"ץ כי לא רק שנשים כמעט אינן מתמנות לתפקידים בכירים, אלא שבמקרה הטוב הן מוזמנות לראיונות בדרך של לצאת ידי חובה ושל "כן-אבל" או "כן-אך לא במקרה הזה", מצב שמותיר את הדין בהתייחס לחובת הייצוג ההולם כמילים "גבוהות" בלבד.

מצב זה הביא את בג"ץ לקבוע כי, על המדינה ליצוק כלים אקטיביים להבטחת חובת הייצוג של נשים בדרך של התקנת תקנות מיוחדות תוך חצי שנה, כדי להבטיח אכן כי עקרון חובת הייצוג לשני המינים יתקיים ולא יישאר כסיסמה יפה בלבד.

מילים יפות ומציאות לחוד. בפועל, בג"ץ קובע כי חובת הייצוג ההולם אינה מיושמת ונשים כמעט אינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי. למשל, מ-29 מנכ"לים במשרדי הממשלה, מכהנות רק 2 נשים

גם מחקר שערך "מרכז לראשונה" הפועל במסגרת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה מעלה כי בשנים 2023-2024 חלה ירידה בייצוג נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, ועם סיומה של 2024, מתוך 573 תפקידים שהוגדרו לצורך המחקר כתפקידים בכירים במגזר הציבורי, נשים היוו רק 11 אחוז מתפקידי מספר 1 (65 נשים בלבד).

פסק דינו של בג"ץ הוא אחד מני רבים ב-30 השנה האחרונות, שחצבו את עקרון הייצוג ההולם. בין היתר, כי משמעותה של הדרת נשים מתפקידים בכירים במגזר הציבורי היא שהן אינן שותפות, הלכה למעשה, לחלק ניכר מקבלת ההחלטות במדינה.

כמו כן, מינוי נשים לתפקידים בכירים מביא לכך שהן תהוונה מודל לחיקוי ומקור השראה עבור נשים בתפקידים זוטרים יותר, השראה שתסייע להן להתמודד עם תקרת הזכוכית בשירות הציבורי.

אולם, מה שעושה את פסק הדין שונה מפסיקות קודמות הוא שבג"ץ קובע בעצם כי נקעה נפשו מהתנהלות מדינת ישראל, ומכך שבפועל, הייצוג ההולם ממוסמס ואינו מקוים, וזאת חרף חובת הייצוג ההולם.

ימים ידברו אם פסק הדין אכן היה לנקודת מפנה בהבטחת עקרון הייצוג של נשים בשכבת הניהול הבכירה במגזר הציבורי, או שגורלו יהיה כגורלם של קודמיו, פסקי דין יפים מן העבר, המדברים גבוהה גבוהה על מעמד האישה וחובת הייצוג אך אינם משנים את המצב.

מה שעושה את פסק הדין שונה מפסיקות קודמות הוא שבג"ץ קובע בעצם כי נקעה נפשו מהתנהלות מדינת ישראל, ומכך שבפועל, הייצוג ההולם ממוסמס ואינו מקוים, וזאת חרף חובת הייצוג ההולם

ימים יגידו אם בפועל, בשטח, נשים ימשיכו להיות מודרות מהגה ההשפעה, רק בגלל שהן נשים, ואילו גברים טובים או טובים פחות יאחזו בהגה ההשפעה, רק בגלל שהם גברים.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.