מכתב פתוח למבקר המדינה - במקום טראומה המונית, דבר על חוסן קהילתי

שיקום שכונת "הרצפות הירוקות" בכפר עזה בידי "אחים לנשק" ומתנדבים. 14 בפברואר 2025 (צילום: עומר שרביט)
עומר שרביט
שיקום שכונת "הרצפות הירוקות" בכפר עזה בידי "אחים לנשק" ומתנדבים. 14 בפברואר 2025

כבוד המבקר,

לאחרונה התפרסם דו"ח המצביע על מספר אסטרונומי של כ-3 מיליון ישראלים הסובלים, לכאורה, מתסמיני פוסט-טראומה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. כמנכ"ל עמותת מרכז משאבים בקרית שמונה, הארגון המוביל מזה 45 שנים בארץ בהתערבויות בתחום הטראומה ופועל מלב קו העימות הצפוני, וכגוף הראשון בארץ שחקר ופיתח שיטה לטיפול ממוקד בפסיכו-טראומה, אני מבקש להציג פרספקטיבה מקצועית שונה.

קיימות שתי אסכולות לבחינת מצבי דחק וטראומה: הגישה המתמקדת בטראומה שמה במרכז את הפגיעות, החולשה והנזק הנפשי. היא מניחה שאירועים קשים בהכרח יותירו צלקת בלתי הפיכה. גישה זו, למרות כוונותיה הטובות, עלולה ליצור תיוג שלילי ולהעמיק תחושות של חוסר אונים. לעומתה, גישת החוסן מתבססת על האמונה ביכולת האנושית להתמודד ולהתאושש.

קיימות שתי אסכולות לבחינת מצבי דחק וטראומה: הגישה המתמקדת בטראומה שמה במרכז את הפגיעות, החולשה והנזק הנפשי. לעומתה, גישת החוסן מתבססת על האמונה ביכולת האנושית להתמודד ולהתאושש

היא מזהה כי לכל אדם יש משאבים פנימיים וחיצוניים שיכולים לסייע לו בהתמודדות עם מצבי משבר. במקום להתמקד בסימפטומים, היא מציעה כלים מעשיים לבניית חוסן. הניסיון העולמי מראה שקהילות שהתמקדו בפיתוח וטיפוח החוסן הצליחו להתאושש מהר וטוב יותר ממשברים, דוגמת אסונות טבע או מלחמות, והראו שיעורי החלמה גבוהים יותר.

הצעתנו, כמומחים בתחום ההתמודדות הנפשית והקהילתית עם מצבי משבר, היא שבמקום לסמן שליש מאזרחי ישראל כבעלי פוטנציאל לפתח פוסט טראומה – נשקיע משאבים בללמד ולהנגיש חוסן לכלל האוכלוסייה, לרבות הכשרת מנהיגות (מקצועית ונבחרת), פיתוח תוכניות קהילתיות לתמיכה הדדית והעצמת המשאבים הטבעיים הקיימים בכל קהילה

יהיו שיטענו שגישה זו מעלימה או חלילה מכחישה  הכאב והקושי. ההפך הוא הנכון. גישת החוסן מכירה במציאות המורכבת ובטראומה אך מתמקדת ביכולת שלנו, כיחידים וכקהילה להתמודד איתה, תוך זיהוי מקורות חוזק ונקודות אור במשבר. מיקוד בשאלת הדגשת הכוחות ולא רק בחורבות. גישת החוסן מוכיחה, פעמים רבות מספור, שבכל אחד מאתנו טמון הכוח להתגבר על אתגרים, במיוחד כשאנחנו מצוידים בכלים המתאימים ונתמכים על ידי הקהילה.

המלצתנו היא ללא ספק איזון בין הגישות; בשלב הראשון להכיר בטראומה ולתת מקום להשלכות והקשיים האישיים והחברתיים, בשלב השני מעבר לחוסן, כאשר השלב השלישי הוא חיזוק החוסן לטווח הארוך, פיתוח תשתיות רגשיות, חברתיות וקהילתיות.

הצעתנו, כמומחים בתחום ההתמודדות הנפשית והקהילתית עם מצבי משבר, היא שבמקום לסמן שליש מאזרחי ישראל כבעלי פוטנציאל לפתח פוסט טראומה – נשקיע משאבים בהנגשת חוסן לכלל האוכלוסייה

בואו גם נזכור, שגם אם נאמץ את הנחת היסוד שלך, באופן מעשי, טיפול פרטני במיליונים אינו אפשרי. אין ולא יהיו מספיק אנשי מקצוע עם מומחיות בטראומה כדי לתת את המענה הנדרש (שלא לדבר על העלויות הבלתי אפשרויות של מהלך שכזה). לכן, מעבר להמלצתנו על הרחבת מענים קבוצתיים וטכנולוגים לאלו הזקוקים לטיפול, אין ספק שאימוץ הפריזמה של חוסן ויישומה בקהילות היא הדרך להגיע לקהל הרחב, למנוע ולצמצם תחלואה, ואל לנו לשכוח, גם להכין אותנו לחירום הבא לא עלינו.

דוגלים בהתמקדות בחוסן נעניק בטקס מרגש שיתקיים בתחילת חודש אפריל, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, את "אות החוסן" ל-29 צעירים וצעירות בגילאים 18-6, מכלל החברה בישראל. פרסי הוקרה והערכה יינתנו עבור פעולתם מעוררת ההשראה מאז פרוץ המלחמה. בחרנו, בכוונת מכוון, לספר לכלל ישראל את סיפוריהם של ילדים שיצרו מהלכים מחזקי חוסן – דרך התנדבות, חיזוק הלכידות החברתית והפגנת מנהיגות. זוהי דוגמה מצוינת כיצד ניתן להעביר מסר של יכולת והעצמה במקום חולשה וחוסר אונים.

ההיסטוריה מלמדת, שעם ישראל התמודד עם אתגרים קשים לאורך הדורות והצליח להתאושש, לרוב ללא התערבות טיפולית פורמלית. יתרה מכך, המחקרים מראים שגם במקרים של טיפול ממוקד בטראומה וחרדה – האפקטיביות, ממילא, עומדת על כ-50% בלבד.

לכן, נכבדי, במקום להתמקד בסימון שליש מהאוכלוסייה כנפגעי טראומה, הבה נגביר יחד את האור ונשקיע בחיזוק החוסן הקהילתי והלאומי. לא רק כגישה מדעית מבוססת יותר, אלא בעיקר כדרך שמובילה לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

גם אם נאמץ את הנחת היסוד שלך, באופן מעשי טיפול פרטני במיליונים אינו אפשרי. אין ולא יהיו מספיק אנשי מקצוע עם מומחיות בטראומה כדי לתת את המענה הנדרש, שלא לדבר על העלויות הבלתי אפשרויות

המסר הלאומי צריך להיות ברור: יש לנו את היכולת להתמודד, להתאושש ולצמוח מתוך המשבר. לא מזמן נטענו עצים לרגל ט"ו בשבט וזכרנו כי "אין האילן מתחזק אלא משנשבו בו רוחות".

יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
סגירה