הסכם היסטורי עם הכורדים בסוריה

רגע לאחר אירועי הדמים באזור החוף בסוריה, שבהם נספו בין 1,000 ל־1,400 בני אדם, חתם נשיא סוריה החדש אחמד א־שרע על הסכם היסטורי עם הכורדים הסורים. ההסכם כולל את שילובם במערך ההגנה הלאומי ואת שילובה של רוג'בה – חבל הארץ הכורדי בצפון־מזרח סוריה – ברפובליקה הסורית.

האירועים האלימים, שזעזעו את סוריה וטלטלו את העולם, פרצו לפני כשבוע ועדיין מתבררים ונחקרים. עם זאת, נראה כי למרות המבחן הקשה שעבר שלטונו של א־שרע, הוא הצליח לרשום הישג משמעותי כשהגיע להסכם עם הכורדים – מבלי לאבד את תמיכתן של מדינות ערב ואירופה.

האלימות בלטקיה ובטרטוס החלה בעקבות תקיפת מיליציות עלוויות, המזוהות עם נאמני משטר אסד, נגד כוחות הביטחון של המשטר החדש. באירוע אחד נהרגו 15 מאנשי כוחות הביטחון, ולאחר מכן נהרגו עשרות נוספים במארבים מתוכננים מראש.

למרות סימנים מקדימים למה שעומד להתרחש, כולל תמונות של כבישים פקוקים שפורסמו כבר ב־5 במרץ, המשטר החדש לא הצליח למנוע פעולות נקם נגד העלווים

הידיעות על אירועי הדמים באזור החוף התפשטו במהירות, ובתוך זמן קצר החלו קריאות במסגדים לנקום ב"כופרים העלווים". במקביל, ברשתות החברתיות הופצו קריאות למאמינים להגיע לאזורים העלווים כדי להגן על המשטר החדש.

כוחות הביטחון של סוריה החדשה עדיין מצומצמים ומורכבים מערב רב של פעילים ומתנדבים. הם פרוסים ברחבי המדינה במאמץ להדוף מתקפות של דאעש, לשמור על הסדר ולהיאבק בניסיונות של שרידי המשטר הישן להצית פרובוקציות.

חיילי המשטר החדש בסוריה בעיר לטקיה, 9 במרץ 2025 (צילום: OMAR HAJ KADOUR / AFP)

לצד כוחותיו של א־שרע, מיליציות רבות – בהן גם SNA הפרו־טורקית הקיצונית – לא התפרקו מנשקן ולא השתלבו במנגנוני ההגנה הרשמיים.

למרות סימנים מקדימים למה שעומד להתרחש, כולל תמונות של כבישים פקוקים שפורסמו כבר ב־5 במרץ, המשטר החדש לא הצליח למנוע פעולות נקם נגד העלווים. רבבות חברי מיליציות, לצד אזרחים פרטיים, נהרו לכפרים העלווים וביצעו מעשי טבח באזרחים חפים מפשע.

בעולם מיהרו למסגר את האירועים כעימות עדתי – רוב סוני מול המיעוט העלווי – אך במקרים רבים הושמט ההקשר הרחב של המרד שפרץ מתוך האזור העלווי, שנתפס על ידי המשטר ונאמניו כאיום ממשי

בעולם מיהרו למסגר את האירועים כעימות עדתי – רוב סוני מול המיעוט העלווי – אך במקרים רבים הושמט ההקשר הרחב של המרד שפרץ מתוך האזור העלווי, שנתפס על ידי המשטר ונאמניו כאיום ממשי.

בסוריה של היום, אין אף קבוצה אתנית או דתית שאינה רואה בעצמה קורבן. הסונים חוו דיכוי ממושך תחת משטרם של חאפז ובשאר אל־אסד במשך עשרות שנים, בעוד העלווים, שנהנו מקרבה לשלטון, מואשמים בשיתוף פעולה פעיל בהשמדה השיטתית של כחצי מיליון סורים במהלך מלחמת האזרחים.

נשיא סוריה אחמד א־שרע ומנהיג הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF) מזלום עבדי חותמים על הסכם להשתלבות הגורמים הכורדיים במוסדות המדינה, 10 במרץ 2025 (צילום: SANA / AFP)

מנגד, העלווים טוענים כי הם נטבחים בידי ג'יהאדיסטים אלימים, שאינם מבדילים בין תומכי אסד לבין אזרחים שלא היו חלק מהאליטה השלטונית. על הכורדים אין מה לדבר, ואילו הדרוזים, שסבלו בשנים האחרונות מנחת זרועו של אסד, חוששים כעת מעליית האסלאם הקיצוני בסוריה ומהאיום על אורח חייהם.

ההסכם שנחתם עם הכורדים הוא צעד משמעותי. הצלחתו של א־שרע תלויה ביכולתו לשלב את המיעוטים הסוריים בשלטון, להעניק להם ייצוג מכובד, ובמקביל לשמור על אחדות המדינה ובנייתה מחדש. רק שילוב רחב של מיעוטים בשלטון עשוי להוביל להסרת הסנקציות המערביות, שכיום חונקות את הכלכלה הסורית ומקשות על דמשק להתאושש.

רק שילוב רחב של מיעוטים בשלטון עשוי להוביל להסרת הסנקציות המערביות, שכיום חונקות את הכלכלה הסורית ומקשות על דמשק להתאושש

ישראל, שפועלת ללבות את המתח העדתי, כמו גם איראן ורוסיה, עומדות בדרכו של הפרויקט של א־שרע – לפי שעה, ללא הצלחה רבה.

ישראל ולבנון מחפשות הסדרה

רוח חדשה נושבת ביחסי ישראל ולבנון, והשבוע כבר לא ניתן היה להתעלם מהמציאות. צוותים ישראליים ולבנוניים נפגשו והקימו שלוש קבוצות עבודה שידונו בשטחים שבמחלוקת בין המדינות, בקו הכחול – כלומר, קו הגבול הזמני – ובחמש הנקודות הנמצאות לפי שעה בשליטת צה"ל. כמו כן, ישראל העבירה לידי לבנון עצירים לבנוניים, בהם גם פעיל חזבאללה.

נשיא לבנון ג'וזף עאון הוא הראשון מזה עשורים שאינו נחשב לבובה של חזבאללה. הדבר האחרון שהוא ותומכיו רוצים הוא מלחמה נוספת עם ישראל. אם כבר, באופן היפותטי, ניתן אף לדמיין תרחיש שבו עאון מצטרף ל"הסכמי אברהם" וחותם על חוזה שלום עם ישראל – תסריט שנראה בלתי נתפס לפני חודשים ספורים, אך כעת כבר לא לחלוטין מופרך.

חיילי צה"ל בגבול לבנון בצילום מהצד הלבנוני. 25 בינואר 2025 (צילום: AFP)

אך לפני שכולם מתחילים לתכנן ביקורים בלבנון, ישנם כמה תהליכים קריטיים שצריכים להתרחש – בלבנון עצמה, בישראל ובסוריה.

בלבנון, למרות חולשתו של חזבאללה, הארגון לא נעלם. רק אם המדינה הלבנונית תתחזק – כלכלית ומשילותית – היא תוכל לצמצם את שטחי השליטה האפורים של חזבאללה ולהשליט סדר. צעדים מהירים מדי עלולים לערער מחדש את המדינה, בעוד חזבאללה ינסה לגייס אהדה בקרב תומכיו וציבורים נוספים שאינם נלהבים מקשרי נורמליזציה עם ישראל.

כמו כן, מדינה קטנה כמו לבנון תזדקק לגיבוי משכנתה הגדולה סוריה. המצב בסוריה עדיין רחוק מיציבות, והיחס הישראלי למשטרו של א־שרע חשדני ועוין. עם זאת, א־שרע נחוש להשתלב במשפחת העמים הערביים, שמדינות רבות בה כבר חתמו על הסכמי שלום עם ישראל ותומכות בנורמליזציה.

הסוגיה הפלסטינית הייתה ונשארה נפיצה בלבנון, וקשה לראות את המדינה צועדת לעבר נורמליזציה עם ישראל ללא שינוי משמעותי בזירה הישראלית–פלסטינית

בשונה מאיחוד האמירויות ובחריין, לבנון מתמודדת עם נוכחות משמעותית של מחנות פליטים פלסטיניים בשטחה. גם אם המספר האמיתי של הפליטים נמוך מהנתון הרשמי של אונר"א (400 אלף), עדיין מדובר בעשרות אלפים. הסוגיה הפלסטינית הייתה ונשארה נפיצה בלבנון, וקשה לראות את המדינה צועדת לעבר נורמליזציה עם ישראל ללא שינוי משמעותי בזירה הישראלית–פלסטינית.

בשלב זה, מדובר רק בתחילתו של משא ומתן, שלא צפוי להיות מהיר או פשוט. אם המגמה בארמון הנשיאות בבעבדא תישמר, תתייצב ותתחזק, ייתכן שהמשא והמתן יניב תוצאות ובהמשך אף יתפתח לתהליך משמעותי הרבה יותר. בשלב זה, עם זאת, מדובר בהרבה מאוד "אם".

חיילי צבא לבנון בכניסה ליישוב חולא, 17 בפברואר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)

רכבות מהירות מגיעות למרוקו לקראת המונדיאל

מרוקו מקדמת במהירות את פרויקט הרכבות המהירות לקראת מונדיאל 2030, שאותו תארח יחד עם ספרד ופורטוגל. במסגרת המיזם, בשווי של כמעט שלושה מיליארד דולר, תרכוש המדינה 168 רכבות מספרד, צרפת וקוריאה הדרומית.

בזכות שיפור היחסים הדיפלומטיים עם צרפת, מרוקו קיבלה חבילת מימון ממשלתית בשווי 781 מיליון אירו להרחבת שירות הרכבות המהירות למרקש, באמצעות רכבות דו־קומתיות. ההלוואה הצרפתית תשמש לרכישת 18 רכבות מהירות מחברת "אלסטום" הצרפתית.

את פרויקט הפיתוח יובילו שלוש חברות זרות: "אלסטום" הצרפתית תספק 18 רכבות מהירות, "CAF" הספרדית תמכור 40 רכבות בין־עירוניות, ו"יונדאי רוטם" הקוריאנית תספק 110 רכבות עירוניות

במקביל, הממשלה הספרדית אישרה לפני כחודש הלוואה של יותר מ־750 מיליון אירו לתמיכה ברכישת רכבות על ידי מרוקו. את פרויקט הפיתוח יובילו שלוש חברות זרות: "אלסטום" הצרפתית תספק 18 רכבות מהירות, "CAF" הספרדית תמכור 40 רכבות בין־עירוניות, ו"יונדאי רוטם" הקוריאנית תספק 110 רכבות עירוניות.

הפרויקט יאפשר את הרחבת מערכת הרכבות המהירות מקניטרה דרומה, עד למרקש ואגאדיר. כיום פועל במרוקו קו רכבת מהירה המחבר את טנג'יר לקניטרה, והתוכנית היא להרחיב את הרשת לקראת המונדיאל. בדצמבר 2024 הוכרזה תוכנית חדשה להקמת רכבת מהירה שתחבר בין מדריד לקזבלנקה.

מלך מרוקו מוחמד השישי לוחץ את ידו של נשיא צרפת עמנואל מקרון במהלך טקס חנוכת קו רכבת מהיר בתחנת הרכבת בטנג'יר, מרוקו, 15 בנובמבר 2018 (צילום: Archambault/Pool Photo via AP)

בחירתה של מרוקו כמארחת מונדיאל 2030 מסמנת רגע היסטורי לכדורגל האפריקאי, והיא תהיה המדינה השנייה ביבשת שתארח את הטורניר, אחרי דרום אפריקה ב־2010.

השבוע בתולדות מזה"ת: פיגוע כביש החוף

פיגוע כביש החוף, הידוע גם כ"אוטובוס הדמים", היה אחד מפיגועי הטרור הקשים ביותר שבוצעו בישראל. ב־11 במרץ 1978 השתלטו מחבלים מארגון פת"ח על שני אוטובוסים בכביש החוף, בין חיפה לתל אביב, והחזיקו בנוסעים כבני ערובה.

בעקבות הפיגוע יצא צה"ל למבצע ליטני, שבמסגרתו נכנס לדרום לבנון במטרה לפגוע בתשתיות הטרור ולמנוע פיגועים נוספים משטח לבנון

הפיגוע הסתיים בטבח מחריד שבו נרצחו 36 אזרחים ישראלים ולמעלה מ־70 נוספים נפצעו. בארגון פת"ח כינו את הפיגוע "מבצע כמאל עדואן", על שמו של בכיר בארגון שחוסל על ידי צה"ל במבצע "אביב נעורים" בשנת 1973.

בעקבות הפיגוע יצא צה"ל למבצע ליטני, שבמסגרתו נכנס לדרום לבנון במטרה לפגוע בתשתיות הטרור ולמנוע פיגועים נוספים משטח לבנון. פיגוע כביש החוף נחשב לאחד מהקטלניים בתולדות המדינה והותיר חותם עמוק בזיכרון הלאומי.