בבוקר 7 באוקטובר 2023, למעלה מ-500 מחבלים פלסטינים הסתערו על קיבוץ ניר עוז מבלי שתושביו יזכו לכל התראה. צה"ל – שהושלך לכאוס מוחלט בשל מתקפה חמאס המפתיעה על עשרות יישובים ומוצבים צבאיים בנגב המערבי בו-זמנית – כשל לחלוטין בהגעתו לחלץ את הקורבנות בניר עוז, בעוד המחבלים עברו שם מבית לבית, טובחים, מתעללים וחוטפים עשרות אזרחים.

החיילים הראשונים שהגיעו לניר עוז עשו זאת כ-40 דקות לאחר שעזב המחבל האחרון.

אתמול (חמישי) והבוקר הציג צה"ל את ממצאיו בתחקיר על ההתקפה על ניר עוז – אחד מתוך סדרת חקירות מפורטות על כ-40 קרבות ומעשי טבח שביצע חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר, אז חצו את הגבול כ-5,600 מחבלים, רצחו כ-1,200 בני אדם, וחטפו 251 בני ערובה לרצועת עזה.

התחקיר שיבח את גבורתם של חברי כיתת הכוננות של ניר עוז, שנאבקו לבדם במשך כשעתיים עד שנפגעו או נהרגו, ואת אומץ ליבם של תושבי הקיבוץ שעשו ככל שביכולתם כדי להגן על עצמם ועל יקיריהם

התחקיר שיבח את גבורתם של חברי כיתת הכוננות של ניר עוז, שנאבקו לבדם במשך כשעתיים עד שנפגעו או נהרגו, ואת אומץ ליבם של תושבי הקיבוץ שעשו ככל שביכולתם כדי להגן על עצמם ועל יקיריהם. במקביל, התחקיר הדגיש את כישלון הצבא, שאפשר למאות מחבלים להשתלט על הקיבוץ מבלי שיפגשו אף חייל בשטח.

המסקנה המרכזית של התחקיר קובעת כי צה"ל כשל במשימתו להגן על תושבי ניר עוז, בעיקר בשל העובדה שהצבא כלל לא התכונן לתרחיש שבו יישוב בישראל ייפול לידי מחבלים, ובמקביל תתרחש מתקפה נרחבת על יישובים ובסיסים רבים ברחבי העוטף.

חברי קהילת ניר עוז נאספים בכרמי גת לשמוע את תחקיר צה"ל בנוגע לטבח שארע בקיבוץ בשבעה באוקטובר. 13 במרץ 2025 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

בשונה מיישובים אחרים שנפגעו באותו יום, בניר עוז – קהילה שמנתה באותה עת כ-420 תושבים, שמתוכם 386 היו במקום בזמן ההתקפה – לא נלחם צה"ל כלל מול המחבלים.

בסך הכול, נהרגו בקיבוץ 47 בני אדם, בהם 41 תושבים מקומיים ושישה משתתפי מסיבה שנמלטו מהרייב הסמוך. 76 נוספים נחטפו על ידי מחבלי חמאס – 67 בחיים ותשעה נוספים שנרצחו באותו יום, בין אם בתוך ניר עוז, בדרכם לעזה או כבר בשטח הרצועה.

מבין 67 החטופים שנותרו בחיים לאחר המתקפה, 13 נרצחו בעזה במהלך המלחמה. נכון להיום, חמישה חטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס נחשבים בחיים, וגופותיהם של תשעה נוספים עדיין בעזה. זאת, לאחר ששוחררו 49 חטופים וגופותיהם של 13 אחרים הוחזרו לישראל.

מבין 67 החטופים שנותרו בחיים לאחר המתקפה, 13 נרצחו בעזה במהלך המלחמה. נכון להיום, חמישה חטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס נחשבים בחיים, וגופותיהם של תשעה נוספים עדיין בעזה.

סך ההרוגים מניר עוז, כולל אלו שנרצחו בשבי, עומד על 69 בני אדם.

בין החטופים וההרוגים היו בני משפחה ממספר דורות, כשחלקם נרצחו או נחטפו על ידי ארגוני טרור שונים.

המחבלים הצליחו לחדור לכל בתי היישוב מלבד שישה, וגרמו להרס כבד. כיום, שורדי הקהילה מתגוררים בשכונת כרמי גת בקריית גת, בזמן שניר עוז עובר תהליך שיקום ממושך.

מחבלי חמאס על השער של קיבוץ ניר עוז, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

התחקיר על שהתרחש בקיבוץ ניר עוז, שבוצע על ידי אלוף ערן ניב – לשעבר ראש אגף התקשוב – בחן את כל היבטי ההתקפה על הקיבוץ ב-7 באוקטובר.

ניב וצוותו הקדישו מאות שעות לתחקור המתקפה על הקיבוץ. צה"ל ציין כי החוקרים בחנו כל מקור מידע אפשרי – תיעוד שצולם על ידי המחבלים באמצעות מצלמות גוף, הודעות ווטסאפ של תושבים, צילומי מצלמות אבטחה, וכן ראיונות עם ניצולים, חטופים לשעבר ולוחמים שניסו להגן על הקיבוץ – ואף ערכו ביקורים בשטח.

צה"ל ציין כי החוקרים בחנו כל מקור מידע אפשרי – תיעוד שצולם על ידי המחבלים באמצעות מצלמות גוף, הודעות ווטסאפ של תושבים, צילומי מצלמות אבטחה, וכן ראיונות עם ניצולים, חטופים לשעבר ולוחמים

התחקיר בניר עוז נועד להפיק מסקנות מבצעיות ספציפיות עבור הצבא. הוא לא עסק בתמונה הרחבה של תפיסת צה"ל את עזה וחמאס בשנים האחרונות, נושא שנחקר במסגרת תחקירים נפרדים ומקיפים יותר על מודיעין והגנה.

הצבא גם אינו בוחן את המדיניות שנקבעה על ידי ההנהגה הפוליטית. בכך הוא נמנע מעימות עם מנהיגים בממשלה שהתעקשו כי חקירות מסוג זה חייבות להמתין עד לאחר סיום המלחמה נגד חמאס.

מדוע הגיעו כל כך הרבה מחבלים לניר עוז?

החקירה העלתה כי מספר חריג של מחבלים פלשו לניר עוז, בהשוואה ליישובים אחרים שהותקפו ב-7 באוקטובר. התחקיר קבע כי הקריאה של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס דאז, מוחמד דף, בשעה 8:00 בבוקר, לפלסטינים לפלוש ליישובים ישראליים, הובילה להצטרפות של מחבלים רבים למתקפה.

מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

המצב הוחמר באזור ניר עוז בשל היעדר מוחלט של כוחות צה"ל שהגנו על המקום, מה שנתן למחבלים תחושת חופש פעולה. נוסף על כך, הפצת תיעוד ברשת של טנק ישראלי שנפגע בגבול וצוותו נחטף הפכה את המקום למוקד משיכה לפלסטינים. הדבר גרם לכך שמאות פלסטינים ממעוז חמאס בעיירה ח'וזאעה הגיעו לאזור, ורבים מהם המשיכו לתוך שטח ישראל והגיעו לניר עוז.

מתוך למעלה מ-500 המחבלים שחדרו לניר עוז, צוות החקירה הצליח למצוא בקיבוץ את גופתו של מחבל אחד בלבד. מחבלי חמאס ככל הנראה אספו את גופות חבריהם שנהרגו על ידי אזרחים חמושים במהלך ההתקפה

מתוך למעלה מ-500 המחבלים שחדרו לניר עוז, צוות החקירה הצליח למצוא בקיבוץ את גופתו של מחבל אחד בלבד. מחבלי חמאס ככל הנראה אספו את גופות כמה מחבריהם שנהרגו על ידי אזרחים חמושים במהלך ההתקפה. מחוץ לקיבוץ, בכביש המוביל לעזה, נמצאו גופותיהם של 64 מחבלים נוספים. מחבלים אלו נהרגו על ידי מסוקי חיל האוויר וטנק של צה"ל.

מדוע צה"ל לא הצליח לעצור את המחבלים מלהגיע לקיבוץ?

צוות החקירה קבע כי "הכוחות לא נערכו, לא התכוננו ולא תרגלו תרחישים בסדר גודל כפי שהיה ב-7 באוקטובר", וכי הם לא קיבלו שום התרעה באותו בוקר. "כבר בתחילת הלחימה נפגעו רבים מהמפקדים בדרגות שונות בגזרה, ושרשרת הפיקוד ושליטה קרסה", נכתב בתחקיר.

הצוות בראשות ניב קבע גם כי צה"ל לא הצליח לגבש תמונת מצב מדויקת של מה שמתרחש באזור כולו, ובפרט בניר עוז. "הכוחות נלחמו בכל הגזרה, ובכלל זה על הגדר ועל המוצבים שלהם עצמם, ולא הצליחו לקיים הערכת מצב מסודרת", נכתב בתחקיר, אשר הדגיש כי בשום שלב במהלך ההתקפה לא נוצר קשר בין הכוחות לבין תושבי ניר עוז על מנת להבין את תמונת הקרב שם.

התחקיר מצא כי הכוחות "נלחמו בעוז" בכל האזור, ללא הפסקה, גם לאחר ששרשרת הפיקוד קרסה ורבים מהם נפגעו. הם הצליחו להגן על יישובים אחרים, אך לא הגיעו לכולם – בהם ניר עוז. החקירה ציינה עוד כי "אם הייתה ניתנת התרעה, אפילו קצרה ביותר, אין ספק כי היה אפשר לצמצם את הנזק".

חייל צה"ל בקיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת חמאס בשמיני עצרת, 30 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פי הממצאים, צה"ל היה יכול לעשות יותר כדי ליצור קשר עם גורמים רשמיים בניר עוז ולהבין את המתרחש שם.

בנוסף, התחקיר ציין כי חיילים לא הצליחו להגן על מחנה מו"פ הסמוך לניר עוז, שיחידותיו היו יכולות להגן על הקיבוץ אלמלא הבסיס נפל לידי המחבלים. כמו כן, התחקיר קבע כי הייתה טעות בכך שכוחות השריון נעו לכיוון גבול עזה בעיצומה של ההתקפה, במקום להישאר קרוב יותר ליישובים כדי להגן עליהם.

התחקיר ציין כי חיילים לא הצליחו להגן על מחנה מו"פ הסמוך לניר עוז, שיחידותיו היו יכולות להגן על הקיבוץ אלמלא הבסיס נפל לידי המחבלים. כמו כן, התחקיר קבע כי הייתה טעות בכך שכוחות השריון נעו לכיוון גבול עזה

כיתת הכוננות, שהייתה מאוישת מתחת לתקן, "לחמה בגבורה והפגינה תושייה" במשך כשעתיים עד שהובסה, צוין בתחקיר. עם זאת, נקבע כי בהקשר של אירועי 7 באוקטובר, "ללא סיוע של כוחות הצבא, לא היה סיכוי גם לכיתת כוננות גדולה יותר לעמוד מול כמות אויב כה רבה".

מדוע כוחות צה"ל לא הגיעו לניר עוז בזמן?

לפי התחקיר, מתקפה רחבת היקף ומתואמת של חמאס על עשרות יישובים ובסיסים צבאיים ב-7 באוקטובר הקשתה מאוד על צה"ל, בכל הרמות – מהחטיבה המרחבית ועד לרמטכ"ל – לגבש תמונת מצב מדויקת של האירועים, ובמיוחד של חומרת המצב בכל יישוב שנפגע.

כוחות התגבור שהגיעו לאזור גבול עזה מצפון, כולל כאלה שהגיעו ביוזמתם, נתקעו ברובם בלחימה בתוך העיר שדרות. אחרים, שהצליחו להתקדם דרומה בכביש 232, נקלעו לקרבות ביישובים אחרים או הותקפו במארבים על ידי מחבלים בצמתים מרכזיים. באופן דומה, כוחות שהגיעו מדרום הותקפו גם הם בעודם בדרכם, מה שעיכב את הגעתם, כך שהחיילים הראשונים הגיעו לניר עוז רק אחרי השעה 13:00.

אנשי ביטחון ישראלים על כביש 232 ליד שדרות, 7 באוקטובר 2023 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

מעט מאוד כוחות קיבלו פקודה מפורשת להגיע לניר עוז, ואלה שקיבלו – נתקעו בלחימה בדרך. כאשר כוח מיוחד הצליח לפרוץ דרך צומת מעון, בסמוך לקיבוץ, בסביבות השעה 11:45, כבר היה מאוחר מדי. מפקדו של הכוח נפצע, והוא קיבל הנחיה להמשיך ליישוב אחר.

החקירה העלתה כי היה מידע בזמן אמת שיכול היה לשמש את מפקדי צה"ל כדי להבין את חומרת המצב בניר עוז, אך לא נעשה בו שימוש. מידע זה כלל תיעוד ממצלמת מעקב של צה"ל שהראה עשרות מחבלים בניר עוז

החקירה העלתה כי היה מידע בזמן אמת שיכול היה לשמש את מפקדי צה"ל כדי להבין את חומרת המצב בניר עוז, אך לא נעשה בו שימוש. מידע זה כלל תיעוד ממצלמת מעקב של צה"ל שהראה עשרות מחבלים הולכים אל ומחוץ לניר עוז – צילומים שהועברו בשידור חי למרכז פיקוד של צה"ל – וכן מידע ממסוקי חיל האוויר שטסו מעל האזור.

צוות החקירה קבע כי המידע הזה הצביע על כך שבניר עוז פועלים מחבלים, מבצעים טבח וחטיפות, "אך מידע מעין זה הגיע ממקומות רבים נוספים, ולא היה אפשר להבין ממידע זה כי ניר עוז נתון במצב קשה יותר מיישובים אחרים. תושבי ניר עוז קראו לעזרה פעם אחר פעם, אך דיווחיהם וקריאותיהם אבדו, בכאוס של אלפי הודעות ודיווחים".

לו צה"ל היה פועל על בסיס המידע הזה ומעדיף את ניר עוז בסדרי העדיפויות, "יש להניח כי כוח היה מגיע מוקדם יותר ומצליח לפחות לצמצם מהותית את הפגיעה בקיבוץ ובתושביו", אמרו החוקרים.

מסקנות

צוות החקירה קבע כי צה"ל "נכשל במשימת ההגנה על תושבי קיבוץ ניר עוז", וכי מדובר ב"כישלון גדול במיוחד, "בין היתר מכיוון שכוחות צה"ל הצליחו להגיע ליישוב רק לאחר שאחרון המחבלים כבר יצא ממנו. למעשה, המחבלים ביצעו את זממם בקיבוץ כמעט ללא מפריע".

בית בוער בקיבוץ ניר עוז במהלך הטבח של חמאס שם, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

התחקיר קבע כי כישלון צה"ל להגן על ניר עוז לא היה טקטי או ערכי, אלא "כשל מערכתי".

"הכוחות לא נכשלו בניווט אל הקיבוץ וגם לא השתהו מתוך פחד וגם לא בחרו שלא להילחם; הכשל באירוע זה היה שהמפקדות לא הבינו שבניר עוז המצב קשה במיוחד, ושנעשים בו מעשי טבח וחטיפות בממדים עצומים"

"הכוחות לא נכשלו בניווט אל הקיבוץ וגם לא השתהו מתוך פחד וגם לא בחרו שלא להילחם; הכשל באירוע זה היה שהמפקדות לא הבינו שבניר עוז המצב קשה במיוחד, ושנעשים בו מעשי טבח וחטיפות בממדים עצומים, ולכן לא תעדפו באופן מיוחד שליחת כוח לניר עוז על חשבון מקומות אחרים", נכתב בתחקיר.

צוות החקירה הוסיף כי היו יישובים נוספים בהם המצב היה חמור, ובחלקם הכוחות לא הגיעו בזמן, "אבל באף יישוב לא היה אותו צירוף קטלני של מצב כה חמור מחד גיסא והיעדר כוח צבאי ביישוב מאידך גיסא. זה מה שקרה לניר עוז".

צוות החקירה המליץ על הקמת מוצב צה"לי חדש בין ניר עוז לרצועת עזה, וכן על חיזוק צוות האבטחה המקומי. כמו כן, הומלץ על הקמת מנגנון חדש בצה"ל לצורך בניית תמונת מצב מודיעינית גם במקרים בהם שרשרת הפיקוד קורסת במהלך לחימה, לצד שינויים טקטיים נוספים בצבא.

"צוות התחקיר מרכין ראש ומתנצל בשם צה"ל בפני קהילת הקיבוץ על הכישלון שגדע חיים כה רבים והביא לכאב כה עמוק בקרב משפחות רבות כל כך. ליבנו עם אנשי ניר עוז", סיכמו החוקרים.

מסע הלוויה של עודד ליפשיץ בניר עוז, 25 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ציר הזמן של המתקפה

לפני המתקפה, גדוד 51 של חטיבת גולני היה פרוס באזור ניר עוז, בין היתר בבסיס ליד כיסופים, במוצב סמוך לנירים, ובמחנה נוסף ליד מרכז מחקר ופיתוח חקלאי מדרום לניר עוז, הידוע בשם מו"פ דרום. בנוסף, שני טנקים של גדוד 77 מחטיבה 7 ונגמ"ש מסוג "נמר" היו מוצבים במוצב קטן נוסף ליד ניר עוז, שנודע בשם "הבית הלבן".

בסך הכול, הוצבו באזור 182 חיילים קרביים ו-57 תומכי לחימה, שהגנו על גבול עזה הדרומי, כולל ניר עוז וכמה קהילות סמוכות.

בשעה 05:33 בבוקר ה-7 באוקטובר, החיילים התפרסו בעמדותיהם לאורך גבול עזה במסגרת חילופי משמרות. מתקפת חמאס החלה כשעה לאחר מכן.

עם פתיחת מטח ראשוני של כ-1,000 רקטות – שהחל בשעה 06:29 בבוקר וכוון בעיקר לעבר מוצבים צבאיים – מחבלי חמאס פרצו את גדר הגבול ב-114 נקודות שונות.

באזור ניר עוז התרחשו שש מהפריצות, דרכן חדרו בשעה 06:36 כ-100-130 מחבלי נוח'בה של חמאס לישראל – בטנדרים, אופנועים וברגל – ועשו את דרכם לקיבוץ. בהמשך הגיעו עוד 200-400 מחבלים נוספים, בהם אנשי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, גדודי מוג'אהידין ופלסטינים שאינם מזוהים עם ארגון מסוים.

באזור ניר עוז התרחשו שש מהפריצות, דרכן חדרו בשעה 06:36 כ-100-130 מחבלי נוח'בה של חמאס לישראל – בטנדרים, אופנועים וברגל – ועשו את דרכם לקיבוץ. בהמשך הגיעו עוד 200-400 מחבלים נוספים

בזמן שהרקטות נורו והמחבלים נצפו מתקרבים לגבול, שני הטנקים והנגמ"ש שהוצבו במוצב "הבית הלבן" נעו לעבר גבול עזה, בהנחה שיוכלו לעצור את הפלישה. אחד הטנקים התמקם מדרום לניר עוז, השני מצפון לקיבוץ, והנגמ"ש הוצב ביניהם.

פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

הטנק בדרום הותקף במהירות על ידי מחבלי חמאס באמצעות ירי RPG ומטעני חבלה. כל חברי הצוות שלו – מפקד הטנק סרן עומר נאוטרה, הנהג סמ"ר שקד דהן, התותחן סמ"ר נמרוד כהן והטען סמ"ר עוז דניאל – נחטפו לרצועת עזה. תיעוד מהמתקפה הראה פלסטינים בבגדים אזרחיים עומדים על הטנק, כשהוא אפוף עשן ולהבות, ואת החיילים נגררים החוצה על ידי מחבלי חמאס.

מותו של נטאורה אושר בדצמבר 2024, מותו של דניאל הוכרז בפברואר 2024, ומותו של דהן אושר בנובמבר 2023. שלושתם נהרגו ב-7 באוקטובר 2023, על פי צה"ל. כהן נחשב עדיין בחיים ובשבי חמאס.

בשעה 06:38, מחבלי חמאס השתמשו ברובי צלפים כדי להשמיד מצלמות תצפית של צה"ל על הגבול ליד ניר עוז. רק מצלמה אחת, שהייתה ממוקמת רחוק יותר, סמוך לקיבוץ, נותרה פעילה.

בשעה 06:42, מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה, אל"מ אסף חממי, הזהיר את כיתות הכוננות ביישובים שבאחריותו והכריז בקשר: "אנחנו במלחמה". דקות לאחר מכן, חממי וצוותו ניהלו חילופי אש עם מחבלים ביישוב הסמוך נירים, שם נהרג חממי וגופתו נחטפה לרצועת עזה.

בשעה 06:42, מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה, אל"מ אסף חממי, הזהיר את כיתות הכוננות ביישובים שבאחריותו והכריז בקשר: "אנחנו במלחמה". דקות לאחר מכן, נהרג חממי וגופתו נחטפה לרצועת עזה

בשעה 06:49, רכב ובו שני משתתפי המסיבה שנמלטו מפסטיבל המוזיקה Psyduck נכנס לניר עוז דרך השער הראשי. הם הצליחו לחמוק משני מחבלי חמאס הראשונים שהגיעו לניר עוז שניות לאחר מכן ופרצו לתוך הקיבוץ.

בשעה 06:52, חבר מכיתת הכוננות של ניר עוז פתח באש לעבר המחבלים הראשונים, כשחברים נוספים ניסו לסייע. במקביל, בשעה 06:55, רכב נוסף עם משתתפי המסיבה הנמלטים מפסטיבל Psyduck נתקל באש מחבלים בכניסה לניר עוז. שניים מהם נרצחו.

בשעה 06:57, מחבלי חמאס רצחו את ברכה לוינסון, בת 74, בביתה, תוך כדי שידור חי של הרצח בעמוד הפייסבוק שלה, בצפו בני משפחתה. זה היה הרצח הראשון בתוך ניר עוז.

באותו זמן, מחבלי חמאס השתלטו על בסיס מו"פ דרום שמדרום לניר עוז, הרגו חמישה חיילים ופצעו 17 נוספים. שאר החיילים נותרו נצורים תחת מטר כבד של רקטות.

בשלב זה, הפיקוד והשליטה של צה"ל בגזרה הדרומית של עזה קרסו לחלוטין, עם מותו של מפקד החטיבה, מותם או פציעתם הקשה של כמה מפקדי פלוגות, וחטיפתו של מפקד נוסף.

בשעה 07:06, סגן מפקד פלוגה בגדוד 51, סרן עומר וולף, קרא לכוחות להגן על היישובים הקרובים יותר לגבול, במקום על גדר הגבול עצמה, לנוכח הפלישה ההמונית. הוא נהרג יחד עם שניים מחייליו סמוך למוצב "הבית הלבן" מאוחר יותר באותו בוקר, תוך שהם מעכבים בהצלחה את פלישת חמאס לנירים בכמה שעות.

בשעה 07:06, סגן מפקד פלוגה בגדוד 51, סרן עומר וולף, קרא לכוחות להגן על היישובים הקרובים יותר לגבול, במקום על גדר הגבול עצמה, לנוכח הפלישה ההמונית. הוא נהרג יחד עם שניים מחייליו

בין השעות 07:11 ל-07:18, עוד שני רכבים עם נמלטים מפסטיבל Psyduck הגיעו לכניסה לניר עוז. מחבלי חמאס שחיכו בכניסה רצחו את הנוסעים.

בשעה 07:27, נכנסו מחבלים לקיבוץ דרך הכניסה הדרומית ופנו לעבר מתחם מגורי העובדים הזרים. שם הם רצחו 12 עובדים תאילנדים וטנזנים, וחטפו חמישה אזרחים זרים. המחבלים המשיכו במסע הרצח בקיבוץ, רצחו תושבים בבתיהם והציתו מבנים. מקרי החטיפה הראשונים החלו סביב השעה 08:30.

עבד אלהאדי צבאח, ממובילי הפשיטה על קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: אתר צה"ל)

חלק מחברי כיתת הכוננות, שמנתה שבעה חברים, וכן אזרחים חמושים נוספים, השיבו אש מתוך בתיהם, בעוד שלושה מהם – תמיר אדר, אביב אצילי ודולב יהוד – התעמתו עם המחבלים מחוץ לבתים.

שלושתם נהרגו בתום קרב שנמשך כשעתיים, והסתיים בסביבות 09:00. על פי התחקיר, הם – יחד עם אזרחים חמושים נוספים – הצליחו לעכב את התקדמות המחבלים לזמן זה, אך צה"ל מעולם לא הגיע לספק להם גיבוי.

לאחר שהובסה כיתת הכוננות, החטיפות המשיכו ואף גברו.

בשעה 09:22, מסוק של חיל האוויר הגיע לקיבוץ והחל לבצע תקיפות על הדרך המובילה מהגדר לניר עוז, לאחר שזיהה שם כ-60 מחבלים. המסוק ספג ירי מהמחבלים ונאלץ לבצע נחיתת חירום בבסיס חיל האוויר בחצרים.

בשעה 09:55, הטנק השני, שיצא לעבר גבול עזה בשעות הבוקר, הגיע לכניסה לניר עוז. אחד מארבעת אנשי הצוות נפצע קשה ופונה על ידי הנגמ"ש, בעוד לוחם נוסף נפצע בתוך הטנק.

בשעה 09:57, הטנק ירה שני פגזים לעבר מחבלים בכניסה לניר עוז, אך לא ברור אם פגע בהם, שכן לא נמצאו במקום גופות. לפי החקירה, ייתכן שחמאס פינה את גופות המחבלים לעזה.

בשעה 09:57, הטנק ירה שני פגזים לעבר מחבלים בכניסה לניר עוז, אך לא ברור אם פגע בהם, שכן לא נמצאו במקום גופות. לפי החקירה, ייתכן שחמאס פינה את גופות המחבלים לעזה

בשעה 10:00, מסוק נוסף של חיל האוויר הגיע לאזור ניר עוז והחל לירות לעבר מחבלים על הציר המוביל לקיבוץ מעזה. זמן קצר לאחר מכן, הוא קיבל פקודה לנוע לבסיס אוגדת עזה ליד רעים, שגם הוא נפל לידי מחבלים.

הבית של כרמלה דן ז"ל מקיבוץ ניר עוז, ינואר 2025 (צילום: טל שניידר)

בשעה 10:06, קיבל הטנק שבכניסה לניר עוז הוראה לעזוב את האזור ולסייע במניעת חטיפת חיילים במקום אחר. הטנק לא נכנס לניר עוז, אך הצליח להרוג מחבלים רבים סמוך לגדר הגבול.

בשעה 10:22, המסוק של חיל האוויר חזר מבסיס רעים והמשיך בתקיפות נגד מחבלים על הדרך המובילה מעזה. גם הטנק הגיע לאזור זה, בניסיון לדרוס את קבוצת המחבלים.

עד השעה 10:30, לוחמי נוח'בה של חמאס החלו לחזור לרצועה, לאחר שקיבלו הוראה ממפקדיהם בעזה. מחבלים נוספים הצטרפו אליהם והחלו לעזוב את המקום

עד השעה 10:30, לוחמי נוח'בה של חמאס החלו לחזור לרצועה, לאחר שקיבלו הוראה ממפקדיהם בעזה. מחבלים נוספים הצטרפו אליהם והחלו לעזוב את המקום.

כאשר הטנק הגיע לדרך מחוץ לקיבוץ, בת שבע יהלומי, שנחטפה מניר עוז יחד עם ילדיה, הצליחה להימלט. יהלומי, בתה יעל בת ה-10, ובתה הפעוטה בת השנתיים, ישבו על אופנוע אחד עם מחבל, בעוד איתן בן ה-12 ועובד זר ישבו על אופנוע נוסף עם מחבל אחר.

שני האופנועים סטו לכיוונים שונים כאשר המחבלים הבחינו בטנק, ויהלומי איבדה קשר עם איתן שהיה על האופנוע השני. יהלומי ושתי בנותיה הצליחו לברוח ולהסתתר לזמן קצר. שני מחבלים לא חמושים מצאו אותן וניסו לשכנע אותן לבוא לעזה, אך לא תקפו אותן באלימות. לבסוף היא הצליחה לחזור לקיבוץ.

איתן יהלומי שוחרר במסגרת עסקת החטופים בסוף נובמבר 2023. אביו, אוהד יהלומי, נחטף בנפרד משאר המשפחה ונרצח בשבי. גופתו הוחזרה במסגרת עסקה נוספת בסוף פברואר 2025.

רכבי רשות הטבע והגנים מלווים את אוהד יהלומי בדרכו האחרונה. 5 במרץ 2025 (צילום: רשות הטבע והגנים)

במקרה נוסף, בשעה 11:30, מסוק חיל האוויר ירה לעבר רכב עם מספר מחבלים על הדרך המובילה לעזה. מאוחר יותר התברר – על פי עדי ראייה, תיעוד מהמסוק וצילומי מצלמות אבטחה – כי ברכב היו גם חטופים ישראלים. הירי חיסל מספר מחבלים, אך גם הרג את אפרת כץ, תושבת ניר עוז שנחטפה יחד עם בתה ונכדותיה. האחרים נפצעו בתקרית.

מאוחר יותר התברר – על פי עדי ראייה, תיעוד מהמסוק וצילומי מצלמות אבטחה – כי ברכב היו גם חטופים ישראלים. הירי חיסל מספר מחבלים, אך גם הרג את אפרת כץ, תושבת ניר עוז שנחטפה עם בתה ונכדותיה

בשעה 12:20, מסוק חיל האוויר תקף שישה מחבלים מחוץ לקיבוץ.

התיעוד האחרון שבו נראה מחבל בתוך ניר עוז נושא חותמת זמן של 12:30 בצהריים.

לוחמי יחידת המסתערבים של מג"ב (ימ"ס) הגיעו לניר עוז בשעה 13:10, ולוחמי יחידת אגוז של צה"ל הגיעו בשעה 13:47. חיילי שייטת 13 הגיעו בשעה 14:50.

הכוחות החלו בסריקות בקיבוץ וליוו את התושבים החוצה. לא נרשמה כל לחימה, שכן כל המחבלים כבר עזבו את המקום.