במשך חצי יום אתמול היה המנדט בידיים של אביגדור ליברמן.

ביום שלישי בלילה, אחרי פגישת בנימין נתניהו ובני גנץ, היה ברור שהשניים לא הולכים להקים ממשלת אחדות, ועכשיו כולם חיכו למוצא פיו של ליברמן. אלא שכאן התברר כי גם האופציות שמחזיק ליברמן מצומצמות. ממשלת מיעוט זו פיקציה. ממשלת אחדות הוא לא יכול לכפות, ורק ממשלת ימין צרה הייתה מצילה את המדינה מבחירות, אבל תוקעת את ליברמן עמוק בצרות. הוא הרי הבטיח שלא יישב עם החרדים והמשיחיים.

ליברמן הודיע שנכשל במהלך מסיבת עיתונאים שאליה הגיעו עשרות עיתונאים וכלי תקשורת. ליברמן נפרד מהמיקרופונים בקושי, אחרי שתקף שוב את החרדים והערבים ופיזר באוויר כמה הצעות הזויות על ממשלת מומחים שתקום להבא אם המועמד אינו מצליח להקים ממשלה, כאילו שמדובר בחברה לייצור צינורות, ולא במדינה דמוקרטית שבוחרת את מנהיגיה.

ליברמן פיזר באוויר כמה הצעות הזויות על ממשלת מומחים שתקום להבא אם המועמד אינו מצליח להקים ממשלה, כאילו שמדובר בחברה לייצור צינורות, ולא במדינה דמוקרטית שבוחרת את מנהיגיה

במהלך היום נפוצו שוב הערכות שזה לא סוף הסיפור. כולם שמו לב למתקפות הנגד של החרדים על ליברמן, וגם לנתניהו שביקש להגן עליו. הסבירו שהוא עוד ישוב לימין עד ה-11 בדצמבר ואז תקום קואליציה צרה.

אלה יהיו חיינו ב-21 הימים הקרובים. נקבל עוד מנה גדושה של ספקולציות, הטעיות, ערפל קרב, ספינים, הצעות מדומות למשא ומתן ומשחקי האשמות. זוהי תקופת הבהלה. ככל שנתקרב לסוף המועד שקובע החוק, תתגבר ההיסטריה סביב בחירות נוספות, ואולי יקרה נס ותקום ממשלת האחדות או משהו. ברגע זה, אף אחד לא שולח טיל קרקע-ביטול בחירות; להיפך. כולם כבר עמוק בתוך הקמפיין, ונראה שעוד מעט לא תהיה דרך חזרה.

הדמות הטראגית במחזה בינתיים הוא בני גנץ. הרמטכ"ל לשעבר עשה כברת דרך יפה מאז נאום הכניסה שלו לפוליטיקה בגני התערוכה ב-29 בינואר. הוא הקים ואיחד מפלגות, הלך לשתי מערכות בחירות והביא הישגים מצוינים. הוא קיבל מנדט להקים ממשלה בישראל, כבוד שזכו לו רק מעטים בתולדות המדינה, אבל הוא גם נחל כישלון חרוץ ברגע האמת.

הדמות הטראגית במחזה בינתיים הוא בני גנץ שעשה כברת דרך יפה מאז נאום הכניסה שלו לפוליטיקה. הוא הקים ואיחד מפלגות, הלך לשתי מערכות בחירות והביא הישגים מצוינים. אבל הוא גם נחל כישלון חרוץ ברגע האמת

גנץ לא הצליח להתמודד עם שורה של תרגילים פוליטיים ותקשורתיים מרשימים שעשה יריבו נתניהו. הוא עדיין לא שייך לליגת העל של התככנות והתחמנות. זה קסמו של גנץ, זה יתרונו, אבל זו גם חולשתו הגדולה. בשורה התחתונה, הוא החמיץ את השעה להיות ראש ממשלה, וספק אם ההזדמנות הזו תיפול לידיו שוב. חבל עליו.

נתניהו, לעומת זאת, יכול לנשום לרווחה. ראש הממשלה המנוסה הרים את גוש ה-55, נעל אותו עם מינוי נפתלי בנט (המרוויח הגדול של הסיטואציה – עוד חצי שנה בתפקיד שר הביטחון) והרס את הסיכוי לממשלת מיעוט. עכשיו נתניהו יכול לכוון לבחירות חדשות מעמדה פוליטית חזקה יותר, או עדיין לנסות את מזלו עם ליברמן. בשני המקרים הוא מרוויח זמן פוליטי חשוב מול כתב האישום שיוגש נגדו בימים הקרובים, אולי אפילו היום.

עכשיו נתניהו יכול לכוון לבחירות חדשות מעמדה פוליטית חזקה יותר, או עדיין לנסות את מזלו עם ליברמן. בשני המקרים הוא מרוויח זמן פוליטי חשוב מול כתב האישום שיוגש נגדו בימים הקרובים

נתניהו יבקש להשיג חסינות, כמובן, אבל אין אפילו ועדת כנסת שתדון בענייניו כי אנחנו בממשלת מעבר. כך הוא קונה לו הרבה חודשים, אולי אפילו עד שתקום הממשלה אחרי הבחירות הבאות, אי שם באפריל 2020.

אגב, לקראת הבחירות נראה תהליכים נוספים של פירוק והרכבה. אני מציע לשים לב דווקא למפלגת העבודה. אתמול שמעתי בכירים במפלגה שטוענים כי אין לה זכות קיום עצמאית, היא לא תחזיק מעמד בבחירות נוספות וצריך לשריין אותה בתוך כחול-לבן. האם נקבע מותה של המפלגה שייסדה את המדינה? אתמול זה נראה ונשמע כך.