בקצרה: 

• הייצוג הגבוה ביותר לנשים במפלגות המתמודדות בבחירות נמצא בדמוקרטים, ביחד וישר! שבהן הנשים הן קרוב לחצי מהמועמדים
• ברשימת הליכוד הנשים הן רק כשישית מהמועמדים. בש"ס וביהדות התורה אין נשים בכלל.
• אחרי הבחירות, חשוב שהנשים יהיו מיוצגות היטב בקואליציה, משום שהקואליציה משפיעה הרבה יותר על החקיקה, המדיניות והתקציבים.
• אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הנשים צפויות להיות פחות מחמישית מהקואליציה; אם איזנקוט ירכיב אותה הן צפויות להיות קרוב למחצית.
• נשים הן יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל, אבל חברות הכנסת הנוכחית הן כ־26% בלבד מהכנסת ורק 16% מהקואליציה. בממשלה מכהנים 24 שרים גברים ורק חמש שרות.

ברשימות לכנסת הבאה של מפלגות הגוש בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה) יש הרבה מאוד מועמדים ורק מעט מאוד מועמדות. ברשימות של מפלגות האופוזיציה ("גוש השינוי": ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו וישר!) חלק גדול מהמועמדים הן נשים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בקצרה

• בממשלה ה-37 כיהנו שש שרות בלבד לאורך הקדנציה, ואף אישה לא כיהנה כשרת הביטחון או האוצר.
• בכנסת ה-25 נבחרו 29 נשים בלבד – כ-24.2% מחברי הבית.
• מאז הכנסת ה-20, ב-2015, שיעור הנשים בכנסת לא עלה מעל רבע מהח"כים.
• ייצוג הנשים בכנסת הבאה צפוי לגדול, בזכות גידול במספר הנשים ברשימות האופוזיציה; אבל מספר הנשים ברשימות הקואליציה עדיין נמוך מאוד.
• המפלגות ש"ס ויהדות התורה אינן מעמידות אף מועמדת, כחלק ממדיניות מוצהרת.
• ישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות המפותחות בייצוג נשים בפרלמנט.

כמה נשים מכהנות בכנסת?

ייצוג הנשים בכנסת עלה בעקביות עד הכנסת ה-19, שנבחרה ב-2013, ומאז הוא נתקע סביב רבע מהמושבים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין