שתי התפתחויות של היממה האחרונה עומדות בסתירה זו לזו: "הרחבת המלחמה העצימה" מצד אחד, וראשית הכנסת הסיוע ההומניטרי מצד שני.

"המלחמה העצימה" נועדה לסיים את המלחמה בתמונת ניצחון לבנימין נתניהו, ותמונת הניצחון היא שחמאס "נכנע" הודות לאיומי "מרכבות גדעון" וקיבל את מתווה ויטקוף, כלומר: מה ישראל אומרת שזה מתווה ויטקוף, לא בהכרח מה שוויטקוף חתום עליו, אבל ויטקוף לא מגיב כדי שלא לקלקל.

"המלחמה העצימה" נועדה לסיים בתמונת ניצחון לנתניהו, לפיה חמאס "נכנע" הודות לאיומי המלחמה וקיבל את מתווה ויטקוף. כלומר: מה שישראל אומרת שזה מתווה ויטקוף, והוא לא מגיב כדי לא לקלקל

מן הידיעות המעטות שהגיעו מדוחה, חמאס מבין את הסיטואציה והוא הפתיע את הישראלים בהסכמה למתווה ויטקוף, כלומר: לשחרר כמה חטופים חיים וכמה גופות, תמורת הפסקת אש של חודשיים והכנסת הסיוע.

בנקודת המחלוקת העיקרית חמאס ויתר – עד כה דרש את הפסקת המלחמה, כלומר: שלל מנתניהו את תמונת הניצחון, שהרי בלשונם של חברי הממשלה, שלום זה כניעה. אבל כעת חמאס ויתר על הדרישה הזאת והוא מסתפק בהפסקת אש.

אבל, מכיוון שישראל הפרה את ההסכם הקודם, חמאס דורש שארצות הברית תתחייב שאחרי הפסקת האש המלחמה תסתיים. בתקופת החודשיים של הפסקת האש יתנהל מאמץ מרוכז בהנהגת ארצות הברית לסיים את המלחמה, וארצות הברית היא זאת שתנסח את כל ההסכמים, כלומר: הפרה של ישראל תהיה מול ארצות הברית ולא מול המתווכות.

ככל הידוע, אחרי שחמאס הסכים לחלוקת העסקה לשתי מנות, מה שבישראל מכנים מתווה ויטקוף, נתניהו בא עם הצעה בכל זאת למתווה של עסקה במכה אחת, אבל בלי סיום המלחמה. כלומר: כמו בתכנית ביידן, שהייתה בעצם תכנית שלו במקור, הוא דחה אותה כאשר נעשתה רלוונטית.

בשתי הגרסאות, אין הפסקת מלחמה, כי זה חשוב לו מול איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ, אבל בעוד גרסת "מתווה ויטקוף" עדיין הגיונית כי דוחים את הסיום הרשמי של המלחמה למנה השנייה – הרי עם שחרור כל החטופים, מה הטעם שהוא יכול להציג בפני בן גביר וסמוטריץ' כדי לא לחדש את המלחמה?

אין טעם. זה רק כדי לומר שוב ש"חמאס אשם". הנה, הצענו לו מתווה כולל והוא דחה.

חמאס ויתר – עד כה דרש את הפסקת המלחמה, כלומר: שלל מנתניהו את תמונת הניצחון, שהרי בלשונם של חברי הממשלה, שלום זה כניעה. אבל כעת חמאס ויתר על דרישה זו ומסתפק בהפסקת אש

מחידוש הסיוע התברר, כי הפסקת הסיוע לעזה היא לא רק מנוף על חמאס אלא לא פחות מזה מנוף על ישראל. הנשיא דונלד טראמפ עצמו התייחס לזה. כל אירופה מתארגנת להעניש את ישראל. בישראל לא רואים את מה שכל העולם רואה – בעזה באמת יש אסון הומניטרי, ומותם של 100 עזתים ביום מעורר חלחלה בכל העולם והוא גורם לחץ ענקי על ישראל.

זה לא מקרה שדווקא שר החוץ ער ללחץ של העולם על ישראל, ולכן היה מאלה שדרשו את חידוש הסיוע. מול ה-7 באוקטובר יש מראות זוועה מחרידים המוקרנים לכל עולם מאל-ג'זירה.

לגבי חידוש הסיוע, יש לישראל בעיה – החברה האחראית דורשת לחלק את הסיוע בכל הרצועה ולא רק בדרומה. כלומר, היא לא רוצה להיות כלי בתכנית הטרנספר של בצלאל סמוטריץ' שבמסגרתה יש ניסיון לפנות את צפון הרצועה לטובת גוש התנחלויות חדש.

לישראל יש עוד שתי דרישות מהותיות הקשורות בתמונת הניצחון של נתניהו: שחמאס יסולק ועזה תפורז.

אז גם בשני עניינים חשובים אלה היו התפתחויות של פתרונות מעשיים, אבל אין בהם את היסוד של תמונת ניצחון.

בשיחות אדם בוהלר-חליל חיה סוכם, כי במסגרת ההסכם הכולל עבור עזה, שיכלול נסיגה ישראלית מלאה מן הרצועה וראשית תהליך מדיני – חמאס יסכים לכך שכוח בינערבי-בינלאומי יכנס לעזה ויאסוף את הנשק הכבד, חוץ מנשק קל לצורכי משטרה.

יש לישראל בעיה – החברה האחראית לסיוע דורשת לחלק אותו בכל הרצועה ולא רק בדרומה. היא לא רוצה להיות כלי בתכנית הטרנספר של סמוטריץ' שבמסגרתה יפונה צפון הרצועה לטובת גוש התנחלויות חדש

בעניין סילוק אנשי חמאס מעזה סוכם, כי מצרים תקלוט בבתי החולים שלה פצועי חמאס בנוסף ל-3 מלווים לכל אחד. כלומר, 20 אלף פצועי חמאס פירושם יציאה של 100 אלף בני משפחה של עזתים, וזאת רק ההתחלה.

זה בעצם נוסחה מעשית של פינוי עזה מחמאסניקים. הבעיה איתה היא שאין בה תמונת ניצחון שאפשר לעשות ממנה חולצות וכובעים. אז כאשר תהליך פינוי החמאסניקים הלך והתארגן – נתניהו סגר שוב את מעבר רפיח, ותהליך פינוי העזתים נעצר.

פירוש הדבר הוא שהייתה ראשית פתרון לשתי הדרישות שישראל מציבה – פירוז עזה וסילוק הנהגת חמאס, אבל מי צריך פתרונות שלא ניתן להפיק מהם תמונת ניצחון? אז ישראל הכשילה את המהלך.

מקנן בי חשד כבד, כי נתניהו החליט להפר את ההסכם עם חמאס, בין היתר, בגלל הנראות של טקסי שחרור החטופים. לא בגלל שהם ביזו את החטופים, אלא בגלל שהציגו את נתניהו כמו דרקולה. זה מה שהקפיץ אותו.

מי שהנראות חשובה לו יותר מכל – הסכם המציג אותו כדרקולה לא עולה בקנה אחד עם החשיבות העליונה של תמונת הניצחון. ואולי לא מדובר רק בהיעדרה של תמונת ניצחון? אולי הקשר הישראלי-קטארי באמת רוצה שחמאס יישאר?

בינתיים יש כמה תהיות שנותרו ללא מענה.

ראשית, את חברת הסיוע האמריקאית מממנת קטאר, ואם קטאר – אז אולי בכל זאת אנשי חמאס יחלקו את הסיוע? אולי כל המהלך נועד למצב את קטאר ככוח שיישאר בעזה ביום שאחרי?

הייתה בפועל נוסחה מעשית של פינוי עזה מחמאסניקים, ראשית פתרון לשתי הדרישות שישראל מציבה – פירוז עזה וסילוק הנהגת חמאס, אבל מי צריך פתרונות שלא ניתן להפיק מהם תמונת ניצחון? אז ישראל הכשילה זאת

שנית, אחרי הספין של סגירת מעבר כרם שלום, פתחו את מעבר כיסופים ודרכו העבירו דלק וטלפונים סלולריים. מי צריך טלפונים סלולריים? אני מהמר על חמאס. האם יש למישהו הימור אחר?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.