בשבוע שעבר הסתיים שלב החקירה הראשית במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כשבוחנים את אופן התנהלות המשפט עד כה, נראה כאילו לא השופטים הם שמנהלים את משפט נתניהו, אלא נתניהו הוא זה שמנהל את השופטים ואת משפטו.

נתניהו הוא זה שמודיע לשופטים מתי לא יתקיימו ישיבות. הוא גם לא טורח לתאם איתם מתי יתקיימו הישיבות, וכשראש ההרכב מעזה, בשפה רפה, לבקשו לתאם אתם, הוא עונה לה שהאויבים לא מתחשבים במשפטו. כשהשופטים מבקשים להעלות את מניין ימי הדיונים לארבעה בשבוע, הוא מכתיב להם "אין שום סיכוי בעולם", כאילו מדובר בתכנית כבקשתך.

נתניהו הוא זה שמודיע לשופטים מתי לא יתקיימו ישיבות. הוא גם לא טורח לתאם איתם מתי יתקיימו הישיבות, וכשראש ההרכב מעזה, בשפה רפה, לבקשו לתאם אתם, הוא עונה לה שהאויבים לא מתחשבים במשפטו

שאלותיו של עורך הדין עמית חדד משמשות לנתניהו רק נקודת זינוק לנאומי בחירות ארוכים, המכוונים לשלהוב תומכיו ולהמשך הסתת ה"בייס". השופטים גם אינם מגבילים את נתניהו בדיבורו. לא במשך הדיבור ולא בנושאים עליהם הוא מדבר, נושאים שבמקרים רבים הקשר שלהם לנושא המשפט קלוש ביותר, אם הוא קיים בכלל.

נתניהו ניצל את עדותו לנאומים ארוכים כדי להעמיק את תחושת הקורבנות שלו ולשכנע את נאמניו כי רשויות החוק מתנכלות לו ועושות לו עוול. כך, למשל, דווח כי ב-10 פברואר השנה, עם חידוש עדותו במשפט אחרי הניתוח שעבר, צעק-התלונן נתניהו:

"שמונה שנים גוררים אותי בתוך הגיהינום הזה. על מה? על השטויות האלה שלכם? אתם לא מתביישים?"

למרות התלונה הזו שלו, נתניהו הוא זה שעשה הכל כדי לדחות את תחילת משפטו. מאז שהחל במתן עדותו, נראה כאילו נתניהו וההגנה שלו פועלים בשני קווים מקבילים שכיוונם מנוגד. מצד אחד, הוא מוצא כל סיבה אפשרית (החל מביקור בחרמון, עבור בהצבעות בכנסת ועד נסיעה מיותרת להונגריה ועוד) כדי להמעיט בישיבות בהן הוא מוסר את עדותו, לבטלן ולמרוח אותן על-פני כמה שיותר זמן. גם הישיבות שכבר מתקיימות זוכות לא פעם לקיצור הזמן, אם משום שנתניהו עייף, עורך הדין חש ברע, יש הצבעה בכנסת, או כל סיבה אחרת.

נראה שלמרות מצג השווא שלו כאילו נגרם לו עינוי דין, נתניהו חושש מהחקירה הנגדית שתחקור אותו נציגת התביעה, ולכן הטקטיקה שלו היא למשוך כמה שיותר זמן עם כמה שפחות דיונים מהותיים, ובכך לדחות את הרגע שבו הוא יצטרך לענות על שאלות התביעה בחקירה הנגדית.

שאלותיו עו"ד חדד משמשות לנתניהו נקודת זינוק לנאומי בחירות ארוכים לשלהוב תומכיו ולהסתת ה"בייס". השופטים אינם מגבילים את נתניהו בדבריו, גם לא כשהקשר בין תכנם לנושא המשפט קלוש, אם קיים בכלל

כדי לבחון מהי דעת הקהל לגבי אופן התנהלות משפטו של נתניהו נכללה בסקר דעת קהל של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן (נערך על-ידי IPanel בחודש אפריל האחרון, בקרב 1005 נשאלים), השאלה הבאה:

"משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפתח במאי 2020, ונמשך מאז. האם לדעתך השופטים במשפט זה מוטים נגד נתניהו, לטובת נתניהו, או שהם אינם מוטים (ניטרלים)?"

למרות שליטתו של נתניהו בניהול המשפט והסלחנות הבולטת של השופטים, 37% מכלל המשיבים, יותר משליש, האמינו שהשופטים מוטים נגד נתניהו. רק 15% השיבו שהשופטים מוטים לטובת נתניהו ואילו 34% השיבו שהשופטים ניטרלים.

בקרב אלה שהצביעו בבחירות האחרונות בעד אחת המפלגות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית, שיעור המאמינים כי השופטים מוטים נגד נתניהו קופץ בחדות ל-67%, כלומר מעל שני שלישים ממצביעי הקואליציה מאמינים כי השופטים מוטים נגד נתניהו ופחות מחמישית מהם (19%) מאמינים בניטרליות של השופטים, ביושרם וביושרתם.

האיש החזק במדינה נוהג כמי שבודק את הגבולות והוא מותח ומותח אותם עד שיבוא מישהו, או משהו ויעצור אותו. אלא שלפעמים זה עלול להיות מאוחר מדי והפגיעה כבר אינה בת תיקון. כפי שעולה מתוצאות הסקר, למרות כל ההנחות שעשה ועושה הרכב השופטים לנתניהו, למעלה משני שלישים מתומכי הקואליציה כבר אינם מאמינים בהוגנות ובהגינות, בהיעדר משוא פנים של מערכת המשפט בישראל ואנחנו קרובים מאוד להרס המערכות.

לבית המשפט אין כלי אכיפה משל עצמו, והוא נשען יותר מכל מערכת אחרת על אמון הציבור, אמון שנתניהו עושה הכל כדי לקעקע אותו, מסיבות של אינטרסים אישיים. התנהגות רופסת של בית המשפט אינה מסייעת לשמירת אמון הציבור, מה גם שמערכת המשפט המותקפת על-ידי הממשלה והעומד בראשה, אינה זוכה לתמיכה מצד הרשות המחוקקת.

למרות שליטת נתניהו בניהול המשפט והסלחנות הבולטת של השופטים, 37% ממשיבי הסקר, האמינו שהשופטים מוטים נגד נתניהו. רק 15% השיבו שהם מוטים לטובת נתניהו ו-34% השיבו שהם ניטרלים

נתניהו, אמנם הצהיר שהוא יכול לנהל את המדינה תוך כדי התנהלות משפטו, ובכך מילט את עצמו מהנבצרות, אבל נראה שהאינטרסים האישיים שלו גוברים עליו גם כאן, וכשמתברר שאינו יכול "גם וגם" הוא מעדיף לנהל את משפטו. והמדינה? נקווה לטוב.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.