מתחת לרדאר נרשמים התפתחויות ושינויים, בהנהגת סעודיה, שקשה להגזים בחשיבותם. אם הם יעלו יפה הם יחוללו מהפכה במזרח התיכון, שתשלים את המהפכה אשר חולל חיל האוויר בקשת השיעית לשעבר.

לפעילות של סעודיה יש שני אגפים – האגף הלבנוני והאגף העזתי, ומה שמשותף לשניהם הוא פירוק המיליציות מנשקן והפיכתן למפלגות פוליטיות, וזה כולל את הארגונים של אש"ף בלבנון וחמאס ברצועה.

לפעילות של סעודיה יש שני אגפים – האגף הלבנוני והאגף העזתי, ומה שמשותף לשניהם הוא פירוק המיליציות מנשקן והפיכתן למפלגות פוליטיות, וזה כולל את הארגונים של אשף בלבנון וחמאס ברצועה

לפני כשבוע זומן ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן לביירות, ושמע מפי הנשיא ג'וזף עאון כי במסגרת איחוד הנשק בארץ הארזים בידי הממשלה בלבד, על אש"ף לפרק את הארגונים מנשקם. פירוש הדבר שכל תקופת המוקאוומה הסתיימה, ובלבנון לא יהיו יותר מיליציות.

בעוד שהנשק אשר בידי המיליציות במחנות הפליטים שימש בעיקר למאבקי פנים, בעת ביקור אבו מאזן בלבנון התברר כי במחבוא של אחמד ג'יבריל בנווייעימה (nuwaiima) ליד הגבול הסורי הוחבאו טילים ארוכי טווח של חזבאללה.

ברור לכולם שאבו מאזן לא מסוגל לטפל בארגונים, ובוודאי שלא לסלק את הטילים במחבוא של אחמד ג'יבריל בנווייעימה , אבל השיחות בביירות נועדו להכשיר את הקרקע לכניסת צבא לבנון למחנות הפליטים. פירוש הדבר ביטולו של הסכם קהיר משנת 1969, בו הכירה מדינת לבנון באוטונומיה של אש"ף במחנות הפליטים, ובחוקיות הנשק הפלסטיני כל עוד הוא לא יוצא מן המחנות.

כמוכן שאש"ף לא כיבד את ההסכם, אבל ממשלת לבנון נזהרה שלא להיכנס למחנות, ומצב האנרכיה שהשתלט שם נובע מן המצב של אין דין  ואין דיין.

ברגע שצבא לבנון ייכנס למחנות הפליטים, בעיקר למחבואי הטילים של נווייעימה,  יסתיים פרק המוקאוומה, והשלכות העניין יגיעו לידי עצם הצידוק לקיומו של חזבאללה.

כאשר יסתיים פרק הסכמי קהיר, תתעורר השאלה הגדולה של מעמד הפלסטינים בלבנון. הסכמי קהיר היו אולי טובים לאש"ף אבל הם היו רעים לפלסטינים, כי מנעו מהם להשתלב במדינת לבנון.

ברור שאבו מאזן לא מסוגל לטפל בארגונים או לסלק את הטילים מהמחבוא של ג'יבריל, אך השיחות בביירות נועדו להכשיר את הקרקע לכניסת צבא לבנון למחנות הפליטים ולהשלכות העניין על חזבאללה

אבו מאזן נמנע מלבוא למחנות, מכיוון שהרוח הכללית הנושבת בין הפליטים היא רוח של "די לפליטות". מדוע הפליטים הסורים משתלבים במדינה, בעוד שהפליטים הפלסטינים עדיין כלואים במחנות.

דעת הקהל העולמית ובישראל לא מודעת לכך שאם יש גזענות ואפליה – אלה הגזענות והאפליה של הלבנונים כלפי הפלסטינים. אסורים עליהם כל סוגי העבודה שאינם עבודות שחורות ואסור להם לרכוש השכלה.

חלקם של הפלסטינים בקרב המהגרים מלבנון למקומות אחרים, בעיקר לאירופה, גבוה מאוד. פירוק הנשק מן הארגונים הפלסטיניים, ופתיחת שוק העבודה וההשכלה של לבנון בפני הפלסטינים מסיים את פרק הפליטות ומחסל את אונר"א באופן טבעי.

סעודיה עומדת ברקע ההתפתחויות האלה, כי היא רוצה להפוך את לבנון ממדינה שיעית למדינה סונית.

את המהלכים האלה מובילים סעודיה וצרפת, ועל רקע זה צריכים להבין את המהלכים מול עזה. כשם שמסיימים את פרק המוקאוומה בלבנון, הכוונה היא לעשות זאת גם לעזה.

בניו יורק התכנסו נציגי צרפת, סעודיה, ירדן והאמירויות לקראת כנס המדינה הפלסטינית באו"ם בעוד כחודש, ויש לשים לב מי לא השתתף: קטאר ומצרים – והרשות הפלסטינית.

אבו מאזן נמנע מלבוא למחנות, מכיוון שהרוח הכללית הנושבת בין הפליטים היא: "די לפליטות". מדוע הפליטים הסורים משתלבים במדינה, בעוד שהפליטים הפלסטינים עדיין כלואים במחנות

על מנת להבין מדוע קטאר, מצרים והרשות הפלסטינית לא השתתפו בכנס, יש לחזור למפגש ההכנה בריאד לפני כחודש וחצי לקראת פרסום תכנית שיקום עזה של מצרים.

סעודיה אמרה כי לא תשקיע גרוש כל עוד חמאס שומר על נשקו. קטאר התנגדה כי "חייבים לשמור על המוקאוומה", ומצרים לא נקטה עמדה, כי הבינה שברגע שיידרש כוח אשר יפרק את חמאס מנשקו, זאת תהיה היא. ברגע שמצרים לא נקטה עמדה, סעודיה הכינה את התכנית החלופית יחד עם צרפת, כי צרפת היא השותפה שלה בלבנון.

ומה עם חמאס? חליל אל-חיה כבר הסכים לכך בשיחות עם אדם בוהלר בתנאי שזה יהיה מהלך לקראת מדינה פלסטינית, וזאת בדיוק העמדה של סעודיה. לפיכך, יש להעריך כי מאחורי הקלעים כבר יש מגעים בין סעודיה לחליל חיה, שהוא יהיה "האיש שלה" בעזה.

קצת מוזר, שבמפגש הכנה לדיון על מדינה פלסטינית לא הזמינו את נציגי הרשות הפלסטינית. סיבת הדבר היא שכוונת מדינות ערב איננה באמת להקים מדינה פלסטינית, אלא ליצור תהליך לקראת זה. במדינות ערב יודעים שברגע שיוזמנו לשם אנשי אבו מאזן, הם יבואו עם דרישותיהם המקסימליות ויתקעו את המהלך. לפיכך הם לא הוזמנו גם לשיחות ההכנה בריאד.

ומה עם ישראל? אפשר לומר כי ברגע שמשלחת ישראל עזבה את דוחה, הוסר מכשול בפני השיחות הישירות בין ארצות הברית לחמאס, ואכן כבר יש ידיעות על הסכם חלקי נוסף, שיהיה כרוך בהפסקת אש אשר תמונף לשיחות על הפסקת המלחמה וסיום פרשת החטופים.

ומה עם ישראל? כשמשלחתה עזבה את דוחה הוסר מכשול בפני השיחות הישירות בין ארה"ב לחמאס, וכבר יש ידיעות על הסכם חלקי נוסף, שייכרך בהפסקת אש אשר תמונף לשיחות על הפסקת המלחמה והשבת החטופים

כי מבחינת כל משתתפי התהליך – מי צריך את ישראל אם אי אפשר לשתף אותה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.