החלטתו של סטנלי פישר – שמת אתמול (שבת) בגיל 81 – לקפוץ למים העכורים של הכלכלה והפוליטיקה הישראלית בשנת 2005 לא הייתה מובנת מאליה.
פישר הגיע לבנק ישראל מהפסגה של עולם הכלכלה, כאחד הכלכלנים הבולטים והנערצים בזירה הבינלאומית. קודם לכן שימש כסגן יו"ר "סיטיגרופ", מהבנקים המסחריים הגדולים בעולם, ולפני כן מילא תפקידי מפתח בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. פישר כיהן כנגיד עד 2013, והותיר חותם שייזכר לדורות.
האיש שהחזיק את ההגה בזמן הסופה
בשנת 2008, כשהשווקים קרסו ושמות כמו "ליהמן ברדרס" הפכו לשם נרדף לפחד עולמי, ישראל התבלטה כאי של יציבות. פישר, אז נגיד בנק ישראל, פעל במהירות ובאגרסיביות: הוא חתך את הריבית, הזרים נזילות לבנקים, והורה על הגדלת ערבויות ממשלתיות לפיקדונות.
התוצאה הייתה חריגה בנוף הגלובלי: כלכלת ישראל התכווצה ברבעון אחד בלבד בשיא המשבר – ב־0.2% בלבד, לעומת ירידה של 4.6% בארה"ב – וכל זאת מבלי שנדרש חילוץ למערכת הבנקאית
התוצאה הייתה חריגה בנוף הגלובלי: כלכלת ישראל התכווצה ברבעון אחד בלבד בשיא המשבר – ב־0.2% בלבד, לעומת ירידה של 4.6% בארה"ב – וכל זאת מבלי שנדרש חילוץ למערכת הבנקאית. לימים יזכה לשבחים בינלאומיים כמי ש"הציל את ישראל מהמיתון הגלובלי".
במהלך המשבר ניצל פישר את מעמדו כדי ליישם צעדים נועזים וחדשניים, שהיו קריטיים לחוסנה הכלכלי של ישראל: הרחבה כמותית, רכישות משמעותיות של מטבע חוץ – בעיקר כדי להגן על הייצוא. למעשה, פישר הוא הסיבה המרכזית לכך שיתרות המט"ח של ישראל חצו את רף ה־200 מיליארד דולר.
פישר היה גם הנגיד הראשון בעולם המפותח שהפתיע כשהעלה את הריבית – בניגוד למגמה העולמית – דווקא בשעה שמשבר הסאבפריים העמיק.
אבל פישר לא הסתפק רק בכיבוי שרפות. הוא שינה את כללי המשחק: הוביל לחוק בנק ישראל החדש, שהעניק לבנק עצמאות אמיתית – מהלך שבדיעבד התברר כקריטי בעידן של ממשלה המאתגרת כל מוסד שאינו מיישר איתה קו.
כהונתו של פישר זיכתה אותו ואת בנק ישראל בשבחים בינלאומיים. בשנת 2010 דורג בנק ישראל במקום הראשון בעולם מבחינת תפקודו, לפי המכון הבינלאומי לפיתוח ניהולי
כהונתו של פישר זיכתה אותו ואת בנק ישראל בשבחים בינלאומיים. בשנת 2010 דורג בנק ישראל במקום הראשון בעולם מבחינת תפקודו, לפי המכון הבינלאומי לפיתוח ניהולי. באותה שנה הוכתר פישר כ"נגיד הבנק המרכזי של השנה" על ידי מגזין Euromoney, וזכה לדירוג "A" על ידי Global Finance במשך מספר שנים ברציפות.
תום עידן מחירי הדירות השפויים
אבל לצד ההצלחות, למדיניות של פישר היו גם תופעות לוואי כבדות משקל – כאלה שהציבור הישראלי ממשיך לחוש בהן עד היום. הבולטת שבהן היא העלייה הדרמטית במחירי הדיור: בין 2008 ל־2013 זינקו מחירי הנדל"ן ביותר מ־50%, והפכו את חלום הדירה לבלתי מושג עבור רבים.
הריבית הנמוכה שפישר הנהיג במטרה לחלץ את המשק מהמשבר הגלובלי הזרימה הון זול לשוק הנדל"ן. התוצאה: משבר דיור מתמשך שפגע קשות במעמד הביניים, אך לא רק בו.
פישר ניסה להיאבק בעליית המחירים, בין היתר באמצעות פרסום תקנות חדשות בתחום המשכנתאות והחמרת דרישות ההון מהבנקים, אך הודה כי הצלחתו בריסון השקעות הנדל"ן ועליית מחירי הדירות הייתה "מוגבלת בלבד".
שנתיים לאחר שפרש מבנק ישראל הודה פישר כי הריבית הנמוכה שהנהיג היא שדחפה את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה – אך הבהיר שלא הייתה לו ברירה אחרת
הטענה שלו, שלפיה מקור הפתרון למחירי הדיור הגבוהים הוא בממשלה שאינה מייצרת מספיק היצע דירות, לא התקבלה על ידי חלקים בציבור, שראו בו את האשם העיקרי ביצירת המשבר.
שנתיים לאחר פרישתו מבנק ישראל הודה כי הריבית הנמוכה שהנהיג היא שגרמה לעליות במחירי הנדל"ן, אך טען שלא הייתה ברירה אלא לנקוט מדיניות כזו, כחלק ממגמה עולמית שכפתה זאת.
המחאה החברתית שפרצה ב־2011 בעקבות העלייה החדה במחירי הדירות מצאה את פישר מתמקד בעיקר ביציבות הפיננסית והבנקאית, ופחות במשבר יוקר המחיה. גישה זו גרמה לרבים בציבור הישראלי להרגיש כי המערכת הכלכלית מנותקת ופועלת לטובת בעלי ההון.
אגדה בנקאית בחייו ובמותו
פישר ייזכר כאגדה בתחום הבנקאות – לטוב ולרע.
הוא צלל אל הקלחת הישראלית כמהלך ציוני של ממש, הציל את המשק ממשבר הסאבפריים, פרץ דרך בזירה הבינלאומית של נגידי בנקים מרכזיים, חיזק את מעמדו של בנק ישראל והפך אותו לשחקן משמעותי בכלכלה הגלובלית.
המחאה החברתית שפרצה ב־2011 בעקבות העלייה החדה במחירי הדירות מצאה את פישר מתמקד בעיקר ביציבות הפיננסית והבנקאית, ופחות במשבר יוקר המחיה
עם זאת, כהונתו לא הייתה חפה מאתגרים וביקורת. בועת הנדל"ן – שבה היה לו, כאמור, חלק מרכזי – ממשיכה להעיק על הכלכלה הישראלית עד היום. השאלה אם יכול היה לעשות יותר, תישאר כנראה ללא מענה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו