כמו שכניו משכונת א־טור שבמזרח ירושלים, לחוסיין אין ממ"ד בדירתו – וגם לא בבניין שבו הוא גר. כשאזעקות מתריעות על מתקפת טילים מאיראן, הוא מסתתר בחדר המדרגות של הבניין – לעיתים קרובות לבד.
"אני לא לוקח את זה בקלות – אלה טילים. יש אנשים שחושבים שאני מגוחך, שואלים למה אני עושה את זה, אבל זה לא משחק", אמר חוסיין לזמן ישראל ביום שני בזמן שנסע בין גבעות א־טור.
מטחי הטילים האיראניים שפוקדים את ישראל מדי לילה מסכנים גם את כ־400 אלף תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, ולרובם המכריע אין גישה לשום סוג של מקלט
מטחי הטילים האיראניים שפוקדים את ישראל מדי לילה מאז יום שישי מסכנים גם את כ־400 אלף תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים – רובם המכריע ללא גישה לכל סוג של מקלט.
רוב הבתים בשכונות הערביות אינם כוללים חדרים ממוגנים, והמקלטים הציבוריים – שממוקמים בעיקר בבתי ספר עירוניים שנבנו לאחרונה – נדירים מאוד.
לצד המחסור הבולט במקלטים, תושבי מזרח העיר מתמודדים גם עם הגבלות הולכות ומחריפות על תנועתם מאז תחילת המלחמה, כשכוחות הביטחון חוסמים לתנועה שכונות ערביות.
הסיבה לכך ככל הנראה היא חשש מהתפרעויות – אך המשטרה לא התייחסה לכך רשמית.
לצד המחסור הבולט במקלטים, תושבי מזרח העיר מתמודדים גם עם הגבלות הולכות ומחריפות על תנועתם מאז תחילת המלחמה, כשכוחות הביטחון חוסמים שכונות ערביות
בדרכו לרחוב הראשי המסחרי של א־טור, נאלץ חוסיין לסטות מהכביש המרכזי שנחסם על ידי המשטרה באמצעות בטונדות. העיקוף הוביל אותו דרך מחסום מאולתר שבו עמדו שני שוטרי מג"ב.
לדבריו, השניים – שעצרו נהגים בכיוון הנגדי – החלו להפעיל את המחסום מוקדם יותר באותו בוקר.
מבקשים מקלט
לרבים מתושבי ירושלים, מציאת מקום בטוח בזמן מתקפת טילים מסתכמת בכניסה לחדר ממוגן שנמצא בכל דירה חדשה, או לכניסה משותפת למקלט תת־קרקעי בבניין.
בזמן שחללים כאלה נפוצים מאוד בחלקים היהודיים של העיר, הם נדירים הרבה יותר בשכונות מזרח ירושלים הערביות – כמו גם המקלטים הציבוריים.
החוק בישראל מחייב בנייה חדשה עם חדרים מוגנים, אך בתים שנבנו ללא היתר – תופעה נפוצה במזרח העיר – לא עומדים בדרישות, ולכן אינם כוללים כלל ממ"דים. גם מקלטים ציבוריים נדירים מאוד בשכונות הערביות
החוק בישראל מחייב בנייה חדשה עם חדרים מוגנים, אך בתים שנבנו ללא היתר – תופעה נפוצה במזרח העיר – לא עומדים בדרישות, ולכן רבים מהם אינם כוללים כלל ממ"דים.
לפי עמותת "במקום" לתכנון עירוני, כ־50% מתוך 280 אלף תושבי מזרח ירושלים המתגוררים בצד הישראלי של גדר ההפרדה חיים בבתים שנבנו ללא אישורים.
המומחים מסבירים כי הבנייה הלא חוקית במזרח ירושלים נובעת ממדיניות ישראלית שמגבילה היתרי בנייה ומביקוש גבוה מצד פלסטינים המעוניינים לשמר את מעמד התושבות שלהם בעיר – מעמד שמקנה להם זכויות נרחבות יותר מאלה של פלסטינים בגדה המערבית.
"מדיניות ישראל לאורך השנים ניסתה להגביל את מספר יחידות הדיור – ובכך גם את מספר הפלסטינים בעיר", אומרת מיכל ברייר, מתכננת ערים ב"במקום". "אבל זה לא עבד – כי כדי לשמור על המעמד שלהם, תושבי מזרח ירושלים חייבים להתגורר בתוך העיר. הבנייה הבלתי חוקית היא תוצאה של חוסר היכולת לבנות כחוק".
רבים מתושבי מזרח העיר גרים בבתים ישנים שאינם כוללים ממ"דים. המצב חמור עוד יותר בשכונות שממוקמות מעבר לגדר – אך עדיין בתוך גבולות השיפוט של עיריית ירושלים
מעבר לכך, רבים מתושבי מזרח העיר גרים בבתים ישנים שאינם כוללים ממ"דים. המצב חמור עוד יותר בשכונות שממוקמות מעבר לגדר – אך עדיין בתוך גבולות השיפוט של עיריית ירושלים.
"מעבר לגדר ההפרדה, כל הבניינים החדשים והגבוהים נבנו בלי פיקוח או אישורים. אין בהם שום חדרים ממוגנים. חברה שלי שגרה בכפר עקב סיפרה שכשיש אזעקה – הם פשוט רצים למסדרון, כי זה כל מה שיש", אומרת ברייר.
דובר עיריית ירושלים מסר כי בעיר ישנם 452 מקלטים בבתי ספר, 190 מקלטים ציבוריים נוספים, 57 חניונים תת־קרקעיים ממוגנים, ו־18 מקלטים מונגשים מעל הקרקע לאנשים עם מוגבלות בניידות.
מתוך כלל המקלטים הללו – רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, וכולם בתוך בתי ספר.
דובר עיריית ירושלים מסר כי בעיר ישנם 452 מקלטים בבתי ספר, 190 מקלטים ציבוריים, 57 חניונים תת־קרקעיים ממוגנים, ו־18 מקלטים מונגשים. מתוך כלל המקלטים הללו – רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים
תאמר, תושב כפר עקב – שכונה פלסטינית צפונית ומרוחקת בעיר – כינה את ההנחיה העירונית לפיה התושבים צריכים להסתתר בבתי הספר "הבל גמור".
לדבריו, בזמן אזעקה, לתושבים במרכז השכונה יש פחות משתי דקות כדי לנסוע כ־20 דקות למקלט הקרוב ביותר – המרוחק כ־6 קילומטרים.
"מה הם חושבים? איך אלפי אנשים אמורים להגיע לבתי הספר? אתם לא מדברים פה על שכונה קטנה – יש פה כ־120 אלף תושבים", אמר.
לדברי ברייר, המקלטים המופיעים באתר העירייה ממוקמים באזורים מצומצמים יחסית ואינם פרוסים באופן שוויוני בשכונות מזרח העיר.
לדבריה, "המקלטים מרוכזים – בבית חנינא יש אזור עם כמה, ובעיסאוויה יש ריכוז של בתי ספר. אז אם אתה גר ליד, מעולה. ואם לא – אין לך מזל".
תושב בית חנינא סיפר שכאשר אין לאנשים חדר ממוגן, הם פשוט מסתובבים בבית או יוצאים לרחוב בחוסר אונים. להערכתו, כ־90% מהשכונה שלו נטולי מקלטים מכל סוג
איסחאק, תושב בית חנינא, מספר שכאשר אין לאנשים חדר ממוגן, הם פשוט מסתובבים בבית או יוצאים לרחוב בתחושת חוסר אונים. הוא מעריך שכ־90% מהשכונה שלו נטולי מקלטים מכל סוג.
"יש פה גם בתים ישנים וגם חדשים שנבנו בלי אישורים. אנשים מפחדים – אתה יודע איזה פיצוצים אנחנו שומעים? אנחנו לא רגילים לזה", אמר. "אשתי מכבה את הטלוויזיה בבית כדי שהילדים לא יראו את התמונות מההרס במקומות אחרים".
לפי ברייר, לפני שהאיום הרקטי על ירושלים הפך למציאות יומיומית ב־7 באוקטובר 2023, תושבי מזרח העיר כלל לא ידעו היכן נמצאים המקלטים בבתי הספר.
"הרשימה של בתי הספר עם מקלטים באתר העירייה – אלה שכביכול תושבי מזרח העיר אמורים ללכת אליהם – לא הייתה קיימת לפני ה־7 באוקטובר", אמרה. "רק אחרי כן הבינו שאף אחד לא יודע איפה המקלטים – ואז פשוט חיברו רשימה".
לפני שהאיום הרקטי על ירושלים הפך למציאות יומיומית ב־7 באוקטובר 2023, תושבי מזרח העיר כלל לא ידעו היכן נמצאים המקלטים בבתי הספר. רק אז חיברו רשימה
לדבריה, אף שהמהלך נחשב ל"התקדמות" – בעיקר עם תרגום המידע לערבית – העירייה ממשיכה לשגות שוב ושוב בתרגום, ומשתמשת בשמות רחובות לא מוכרים לתושבים, מה שמוביל לבלבול.
"אלה אותם כשלים שראינו שוב ושוב במזרח ירושלים. רק שעכשיו – זה עלול לעלות בחיי אדם", הדגישה.
מחסומים ותנועה כבדה
הפערים בין השכונות היהודיות והערביות בירושלים הפכו בולטים עוד יותר בימים האחרונים, כשמשטרת ישראל החלה להציב בטונדות ולחסום דרכי גישה בשכונות פלסטיניות – צעד שהיא נוקטת בו בקביעות מאז תחילת ההסלמה ביום שישי.
בא־טור סיפרו תושבים ופעילים כי המשטרה חסמה רחוב בשכונה ביום שבת, לאחר שתושבים דיווחו בטעות על נזק מטיל ויידו אבנים על שוטרים שהגיעו לזירה.
תושב א־טור, גינה את החסימות וכינה אותן "ענישה קולקטיבית". "המצב גם ככה קשה", אמר. "הרחובות צרים ואין הרבה כניסות ויציאות. זה יוצר פקקים בלתי נסבלים"
ג'האד אבו סניינה, תושב א־טור, גינה את החסימות וכינה אותן "ענישה קולקטיבית". "המצב גם ככה קשה", אמר. "הרחובות צרים ואין הרבה כניסות ויציאות. זה יוצר פקקים בלתי נסבלים".
התושבים חוששים שעקב החסימות כוחות ההצלה לא יוכלו להגיע לשכונות בעת פגיעת טיל – ובפרט לא־טור ושועפאט. "אם טיל יפגע – מד"א ושאר שירותי ההצלה לא יוכלו להיכנס, ואנשים לא יוכלו לפנות פצועים", אמר תושב משכונת שייח' ג'ראח.
לפי אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים, מאז יום שבת "החסימות בא־טור ניתקו את הכניסות המרכזיות לשכונה – כך שאלפים נאלצים לנסוע עיקוף משמעותי כדי לצאת ולהיכנס ברכב. כמובן שאם מישהו צריך אמבולנס – זו כבר בעיה חמורה מאוד".
בתגובה לפנייה של עיר עמים, מסרה המשטרה כי החסימות נועדו "לשמור על שלום הציבור וביטחונו".
"החסימות בא־טור ניתקו את הכניסות המרכזיות לשכונה. כמובן שאם מישהו צריך אמבולנס – זו כבר בעיה חמורה מאוד". מהמשטרה נמסר כי החסימות נועדו "לשמור על שלום הציבור וביטחונו"
לדברי המשטרה, "הערכת מצב מקצועית שבוצעה על ידי הגורמים הרלוונטיים קבעה כי המצב הביטחוני מצריך הצבת מחסומים כדי לטפל באירועי אלימות והפרות סדר".
המשטרה לא השיבה לפניות זמן ישראל בנושא.
בימים האחרונים גברה נוכחות המשטרה בשכונות הפלסטיניות, והתפרעויות בין שוטרים לתושבים נרשמו בכמה שכונות – בהן שועפאט, עיסאוויה וואדי ג'וז. טטרסקי טוען כי החסימות והתגבור הם תוצאה של נטייה מערכתית לראות את תושבי מזרח העיר "כאיום".
בליל שני נפצעו קשה ילד בן 13, איאס אבו מופרה, וצעיר בן 22, עודיי אבו ג'ומעה, מירי של צלף משטרתי בירושלים – כך לפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית המקומית.
חוקר בעמותת עיר עמים טוען כי החסימות והתגבור הם תוצאה של נטייה מערכתית לראות את תושבי מזרח העיר "כאיום". בליל שני ילד בן 13 נפצע קשה מירי צלף משטרתי
המשטרה אישרה כי שוטרי מג"ב אכן פעלו באזור בזמן האירוע, וציינה כי "תושבים הדליקו זיקוקים ויידו בקבוק תבערה לעבר הכוחות. השוטרים חשו בסכנת חיים – וירו לעבר החשודים במטרה לנטרל אותם".
אולם עדי ראייה ופעילים מעיר עמים טוענים כי השניים נורו ללא כל התגרות. בתיעוד מאותו לילה נראה צלף על גג בניין, בעוד קבוצה של אנשים מתאספת במרכז הרחוב – ככל הנראה לאחר הירי.
לפי הדיווחים, אבו מופרה סבל מנזק עצבי קשה ושבר מלא בידו, שנדרש ניתוח של ארבע שעות לתיקונו. אבו ג'ומעה נפצע קשה בגבו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם