המשטרה הודיעה על פתיחת מבצע ארצי למאבק בעבריינות נוער ואלימות של כנופיות צעירים, בעקבות שורת אירועי דקירה קטלניים שבהם היו מעורבים קטינים בשבוע שעבר.

המפכ"ל דני לוי הכריז על המבצע לאחר הערכת מצב שקיים הבוקר בנושא.

במסגרת המבצע יתוגברו כוחות משטרה במוקדי בילוי ובמרחבים ציבוריים, בעיקר במחוז תל אביב. במשטרה ציינו כי יינקטו גם צעדים יזומים נגד כנופיות וגורמים מסיתים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר בנפרד כי הפעילות תתמקד במיוחד בדרום תל אביב ובפתח תקווה, שם אירע בשבוע שעבר רצח בדקירה בערב יום העצמאות.

המבצע כולל מאות שוטרים מהמשמר הלאומי, שיחזקו את הכוחות בשטח, בשיתוף יחידות החקירות והמודיעין של המשטרה.

המשטרה עצרה שני חשודים נוספים בתקיפת פלסטינים בח'ירבת חומסה שבגדה המערבית בחודש שעבר. 

השניים, תושבי ירושלים בני 18 ו-22, נתפסו בזמן שהיו במנוסה, כך מסרה המשטרה. הם חשודים בביצוע עבירות אלימות חמורות, שוד ומעשים מגונים בתושבי הכפר. עד כה נעצרו 15 חשודים בקשר לתקיפה. 

לפי המשטרה, התוקפים נכנסו לכפר לפני עלות השחר, כבלו את התושבים והכו אותם באלימות.

אחד המותקפים, קוסאי אבו אל-כבאש, בן 29, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי התוקפים הפשיטו אותו, קשרו את איבר מינו באזיקון והצעידו אותו ברחבי הכפר.

בהודעת המשטרה ממרץ נמסר כי המתפרעים גם גרמו נזק לרכוש של תושבי הכפר וגנבו אותו, כולל מספר רב של כבשים ששימשו כצאן. כמה תושבים נפצעו, בהם ארבעה שנזקקו לטיפול רפואי.

רשות הכבאות וההצלה אסרה על הדלקת מדורות לקראת חג ל"ג בעומר, למעט באזורים מאושרים.

הצו שעליו חתם נציב כבאות והצלה אייל כספי ייכנס לתוקף ביום ראשון, יומיים לפני החג, שנחגג לעיתים קרובות במדורות גדולות ובפעילויות בחוץ. הוא יישאר בתוקף עד 30 ביוני.

האיסור הוטל מחשש לשרפות בעונת הקיץ היבשה, לאחר השרפות ההרסניות שכילו אזורים בהרי ירושלים בסוף אפריל ובתחילת מאי בשנה שעברה.

מדורות יותרו באזורים שאושרו מראש על ידי השלטון המקומי, רשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל.

בעקבות כמה מקרי דקירה קטלניים שבהם היו מעורבים בני נוער, בתי ספר ברחבי ישראל יקדישו ביום שלישי זמן לימוד לנושא מניעת אלימות בקרב בני נוער, בהנחיית שר החינוך יואב קיש, שצפוי לסייר בבתי ספר תיכוניים ולהיפגש עם תלמידים ומורים במהלך היום.

משרד החינוך מתאם את היוזמה עם השלטון המקומי, כך שגם ראשי ערים וראשי מועצות מקומיות הוזמנו לבקר בבתי ספר באזורם כדי להעביר מסר נחרץ נגד אלימות, כך דווח באתר "וואלה".

בשבוע שעבר נדקרו למוות שני צעירים בשני מקרי רצח נפרדים בפתח תקווה ובבאר שבע. בשני המקרים, כנופיות של קטינים חשודות בביצוע המעשים.

קיש קיבל את ההחלטה לאחר שנפגש היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, פגישה שבה קרא ראש הממשלה לשני השרים להגביר את פעילות משרדיהם למאבק באלימות הגוברת.

המשטרה חוקרת את שר התרבות והספורט מיקי זוהר בפעם השנייה השבוע בחשד לשחיתות במסגרת חקירה נרחבת בהסתדרות.

השר מהליכוד נחקר ביום ראשון במשך 11 שעות על ידי חוקרי יחידת להב 433 בנוגע לקשריו עם החשוד המרכזי בפרשה, עזרא גבאי.

גבאי, סוכן ביטוח ופעיל ליכוד, חשוד בהפעלת רשת שוחד ענפה תוך ניצול קשריו עם יושב ראש ההסתדרות ארנון בר-דוד ובכירים במפלגת הליכוד כדי להשיג משרות בתמורה להבטחת חוזי ביטוח עם איגודי עובדים.

לשכתו של זוהר אישרה את הזימון בהצהרה, ואמרה כי השר "יישאר ככל שיידרש על מנת להשיב על הכול ולהבהיר שפעילות פוליטית אינה עבירה פלילית".

המשטרה הודיעה ביום ראשון כי חקרה את השר המכהן בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נדרש על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לשקול מחדש את החלטתו שלא לקדם את תנ"צ רותי האוסליך, חוקרת במשטרה העוסקת בתיקי הסתה.

האוסליך היא הקצינה השנייה שבן גביר סירב לאשר את קידומה בניגוד לעמדת הדרג הפיקודי הבכיר, על רקע ביקורת גוברת כי הוא משתמש במינויים ככלי להפעלת לחץ פוליטי על המשטרה.

בית המשפט העניק לשר עשרה ימים לשקול מחדש את החלטתו ולהגיש תגובה רשמית.

במהלך הדיון אמרה קרן יוסט, המייצגת את פרקליטות המדינה, כי "אין זה מקרי שבן גביר מתערב במינויים באגף החקירות".

"יש כאן ניסיון לעקוף את שרשרת הפיקוד, כדי להעביר מסר בוטה שלפיו האגף צריך לפעול בנאמנות לשר ולא לארגון [המשטרה]", אמרה, לפי דיווח בהארץ.

עורך דינה של האוסליך, דב גלעד כהן, טען כי סירובו של בן גביר הוא חלק מסדרת "מאבקים בין השר לבין גורמים מסוימים באגף החקירות והמודיעין" סביב תפיסות מקצועיות לגבי הרף לפתיחת חקירות.

הוא הזכיר את הדיון אתמול בבג"ץ בעתירות להדחת בן גביר, וציין כי סוגיית הטיפול בעבירות הסתה וחופש הביטוי עמדה במרכזו.

"ראינו אתמול בבג"ץ פולמוס גדול סביב מחלקת ההסתה, ומי מטפל בהסתה? האוסליך", אמר, והוסיף כי היא ממלאת תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על פתיחה או דחייה של חקירות.

אין זו הפעם הראשונה שבן גביר מסרב לאשר קידום של חוקרת משטרה בניגוד לעמדת מפקדיה.

מוקדם יותר השנה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי בן גביר פעל משיקולים זרים כאשר סירב לקדם את רינת סבן, בשל תפקידה במשפט השחיתות המתוקשר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לאחר שבן גביר סירב שוב ושוב לציית להוראות בית המשפט לקדם את סבן, הוענקה לה דרגת תנ"צ מכוח החלטה שיפוטית, ללא חתימתו.

לאחר דיון שנמשך כמעט עשר שעות בעתירות הקוראות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בג"ץ נעל את הדיון מבלי לפרסם החלטה מיידית.

במהלך הדיון הביעו השופטים שוב ושוב הסתייגות מהיענות לבקשת העותרים להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את השר מהימין הקיצוני.

youtube.com/watch?v=Y-P7-Ybn4fo&themeRefresh=1

במקום זאת, רמזו השופטים כי הם שוקלים לקדם מתווה שלפיו נתניהו, בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה יגיעו להסכמות שיגבילו את השפעתו של בן גביר על גורמי אכיפת החוק, מבלי להדיחו מתפקידו.

בסיום הדיון מתח נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ביקורת חריפה על בן גביר, שהופיע מוקדם יותר מחוץ לאולם בית המשפט בפני קהל תומכים שנשא שלטים נגד מערכת המשפט וכינה אותה "דיקטטורה משפטית".

בעת נאומו של השר מחוץ לבית המשפט, קראו תומכיו כי עמית ושופטים נוספים הם "בוגדים".

"אפילו הדיון שהתקיים כאן היום, במידה מסוימת, נתן לגיטימציה להתבטאויות חריפות מאוד, בלשון המעטה, מצד השר בן גביר", אמר עמית. "כשמדברים על שופטים וקוראים להם אויבי האומה – זו לא ביקורת, זה משהו אחר".

במהלך דיון בבג"ץ בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביקשה עורכת דין המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מהשופטים להוציא צו ביניים שיגביל את השפעתו של בן גביר על המשטרה.

שוש שמואלי, שדיברה בשם היועצת, ביקשה מהרכב של תשעה שופטים לאסור על בן גביר למנות קצינים לתפקידים רגישים הנוגעים לחקירות, חופש הביטוי והייעוץ המשפטי של המשטרה.

עוד ביקשה כי הצו ימנע מהשר מהימין הקיצוני להשתתף בפעילות משטרתית הכוללת חיכוך עם אזרחים, כגון פשיטות על בתים או מפגשים ישירים עם תושבים.

בקשתה האחרונה הייתה לאסור על קציני משטרה להיפגש עם בן גביר ללא נוכחות מפכ"ל המשטרה דני לוי.
עורך דינו של בן גביר, דוד פטר, התנגד להוצאת צו הביניים. "אתם מפטרים את השר בלי לפטר אותו בפועל", אמר.

שמואלי העלתה את הבקשה על רקע התרשמות השופטים כי הם אינם נוטים להורות על הדחתו של בן גביר, ובמקום זאת רמזו כי בכוונתם להורות לו, ליועצת המשפטית לממשלה ולראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להסכמות שיגבילו את פעילותו.

שמואלי ציינה כי בהרב־מיארה כבר הגיעה בשנה שעברה להסכם מחייב משפטית עם בן גביר, אך לדבריה הפרות חוזרות מצדו רוקנו אותו מתוכן.

"אנחנו משוכנעים שהניסיון שלנו לפעול לפי ההסכמות נכשל", אמרה. "אנחנו סבורים שהסכם כזה לא בהכרח ייתן מענה לפגיעה בחירויות הפרט".

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין אמר כי האפשרות להורות לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר היא "הצעד הקיצוני ביותר", במהלך דיון בעתירות הקוראות להדחתו.

"הבקשה הזו, ואני לא דוחה אותה על הסף, אבל היא בוודאי אינה טריוויאלית", אמר שטיין.

"אין מדינה בעולם שיש בה מנגנון שמאפשר לבית משפט לפטר שר מתפקידו. ייתכן מאוד שזה מה שצריך לקרות כאן – אולי, אולי לא, עלינו לשקול זאת – אך עלינו גם להיות מודעים לכך שזהו הצעד הקיצוני ביותר", הוסיף.

עורך דין המייצג את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שתומכת בעתירות, אמר כי עניינו של בן גביר "חמור בהרבה" מזה של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהודח מתפקיד שר לאחר שבית המשפט העליון קבע כי מינויו "בלתי סביר באופן קיצוני" בשל עברו הפלילי.

העותרים טוענים כי עברו של בן גביר והתבטאויותיו הפומביות, לצד התערבות לכאורה בלתי חוקית בקידום קצינים ובהליכי קבלת החלטות במשטרה, פגעו בעצמאות המשטרה לטובת סדר יומו הפוליטי.

"זה בלב תפקידו של בית המשפט – זכויות אדם, עצמאות המשטרה, ערכים בסיסיים… מה שקורה כעת הוא פגיעה בדמוקרטיה, זה קורה מול עינינו", אמרה שוש שמואלי, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה.

מוקדם יותר בדיון נראה היה כי בית המשפט שוקל להציע לראש הממשלה בנימין נתניהו, לבן גביר וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לקיים שיחות במטרה לגבש מסגרת עקרונות שתצמצם את השפעתו על המשטרה.

מסגרת דומה בין בן גביר לבהרב־מיארה קרסה בשנה שעברה, לאחר שהיא האשימה אותו בהפרת ההסכם שוב ושוב, ובהמשך החלה לתמוך בעתירות.

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין אמר כי מחלקת ההסתה החדשה במשטרה, שהוקמה על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מזכירה "מוסדות מקבילים" שהתקיימו במזרח גרמניה ובברית המועצות לשעבר.

שטיין, שעלה לישראל מברית המועצות כנער, אמר את הדברים במהלך דיון בעתירות הדורשות את פיטוריו של בן גביר, על רקע טענות כי השר מהימין הקיצוני התערב באופן בלתי חוקי בקבלת ההחלטות במשטרה כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו.

אחת הדוגמאות שהציגו העותרים היא הקמת גוף חדש במשטרה לחקירת הסתה ברשת.

פעילות המחלקה הוקפאה לאחרונה בצו בית משפט, לאחר שראש המחלקה, תנ"צ אודי רונן, שמונה על ידי בן גביר, ביקש לפי הדיווחים משוטרים להעביר לו שמות של אנשים ש"מעוררים עניין או דאגה", במטרה לעקוב אחר פעילותם ברשתות החברתיות.

"אני לא מבין, מתי חקירת הסתה לטרור הפכה לבעיה?" אמר במהלך הדיון עורך דינו של בן גביר, דוד פטר.
"זה לא רק הסתה לטרור, ההגדרה [של ייעוד המחלקה] רחבה מאוד, ומזכירה ארגונים מקבילים במזרח גרמניה ובברית המועצות לשעבר", השיב שטיין.