מאז שנפתחו מרכזי החלוקה של קרן הסיוע לעזה (GHF) לפני כחצי שנה, מדינת ישראל לא סיפקה תשובה ברורה לשאלה מי מממן את הקרן. גם בלשכת ראש הממשלה וגם במשרד יחסי הציבור שנשכר לייצג את המדינה נטען כי לא מדובר בכסף ישראלי.
ואולם סעיף אחד בישיבת הממשלה שהתקיימה בתחילת השבוע שעבר, שבה דנו השרים בקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים, חשף טפח על המעורבות הישראלית בקרן. בסעיף נכתב: "סיוע הומניטרי לעזה בסך 1.6 מיליארד שקל". במקביל, ח"כ צבי סוכות אישר באותו יום בריאיון לעמליה דואק בחדשות 12 את דבר הקצאת התקציב לסיוע ההומניטרי לעזה.
אפשר להבין את הנחישות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתמוך בפרויקט, שבו ישראל מנסה ככל הנראה להסתיר את מעורבותה. סמוטריץ' לא ויתר על רעיון "העיר ההומניטרית", גם כעת כאשר צה"ל מתקרב לעיר עזה. עם זאת, במערכת הביטחון ובצה"ל נשמעים קולות הסתייגות בדיונים סגורים, ושר הביטחון ישראל כ"ץ מפגין קרירות גלויה כלפי היוזמה.
בדוח הרעב האחרון של האו"ם, נכתב כי באזורים מסוימים ברצועה המדד עומד על רמה 5 – דרגת הרעב החמורה ביותר
בפועל, ראש הממשלה לא מקדם את הרעיון – אך בעניינים כאלה השיקול הוא לעיתים פוליטי יותר מאשר ביטחוני־מדיני.
הניסיון עד כה עם מרכזי החלוקה של ה־GHF היה בעייתי. הם לא הצליחו לבלום את "קמפיין הרעב" המוצלח מבחינת חמאס, ומספרי הנפגעים שפורסמו – ונופחו על ידי משרד הבריאות של חמאס – המחישו לרבים במערכת את עוצמת הסכנה שבהטלת אחריות על יותר ממיליון פליטים פלסטינים.
בדוח הרעב האחרון של האו"ם, שפורסם ביום שישי, נכתב כי באזורים מסוימים ברצועה המדד עומד על רמה 5 – דרגת הרעב החמורה ביותר.
בישראל מיהרו להדוף את הטענות (שוב באמצעות הודעת דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ולא מפי גורם מדיני בכיר), וטענו שהדוח נשען בחלקו הגדול על דיווחי חמאס. נכונותו של הדוח אינה בהכרח העיקר – בפועל, בחודש האחרון נמצאת ישראל במגננה מדינית סביב הסוגיה ההומניטרית בעזה.
זו אחת הסיבות לבליץ המדיני שניהלה ישראל בשבוע האחרון, במטרה לגייס ארגונים בינלאומיים לקראת פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה.
בהודעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מיום רביעי נמסר כי קיימת נכונות מצד ארגונים בינלאומיים לקחת חלק בהקמת תשתיות רפואיות לקליטת כמיליון פלסטינים מדרום לציר נצרים, במרכז הרצועה. במקביל, איחוד האמירויות האיץ את קצב הקמת קו המים ממצרים לאזור המוואסי.
ובמקביל למאמץ ההסברתי הישראלי, הכריזה קרן הסיוע לעזה באמצע השבוע שעבר על מנגנון חדש לחלוקת מזון, שנועד להקל ככל האפשר על הפלסטינים שהעזו עד כה להגיע לאזורי החלוקה
ובמקביל למאמץ ההסברתי הישראלי, הכריזה קרן הסיוע לעזה באמצע השבוע שעבר על מנגנון חדש לחלוקת מזון, שנועד להקל ככל האפשר על הפלסטינים שהעזו עד כה להגיע לאזורי החלוקה.
על הנייר, הרעיון נראה מבטיח: משפחות פלסטיניות יקבלו קישור לאתר האינטרנט של הקרן, יסמנו לפי המלאי הקיים את המוצרים הנחוצים להן, ויקבלו יום ושעה מדויקים לאיסוף. המערכת מבוססת על רישום מוקדם באתר ייעודי שתקים הקרן, כאשר שמות הנרשמים ישמרו בדיסקרטיות. תהליך הרישום אמור להתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית או דרך הרשתות החברתיות.
בקרן מתכננים לקבוע ימים מסוימים לחלוקה לנשים בלבד, בעקבות מקרים רבים שבהם נדחקו נשים בכוח החוצה מהתורים הארוכים על ידי גברים. בשלב זה מדובר בפיילוט של כ־350 משפחות בלבד, שנועד לבחון את המערכת – ואולי בעיקר את היענות הציבור הפלסטיני למיזם.
נכון לעכשיו, בקרן לא ידעו למסור מועד מדויק לתחילת התהליך. על פי ההצהרות, המנגנון אמור לפתור לא רק את בעיות הצפיפות והביזה שאפיינו את חלוקות המזון עד כה, אלא גם להבטיח שהמוצרים לא יגיעו לידי חמאס.
במקביל לחלוקה בדרום הרצועה ולהכנסת המשאיות לצפון – שחלק לא מבוטל מתכולתן מגיע לידי חמאס – נמשכות על בסיס יומי הצנחות המזון שמבצעים גורמים בינלאומיים
במקביל לחלוקה בדרום הרצועה ולהכנסת המשאיות לצפון – שחלק לא מבוטל מתכולתן מגיע לידי חמאס – נמשכות על בסיס יומי הצנחות המזון שמבצעים גורמים בינלאומיים. ישראל, כך נראה, עושה במנגנון הזה שימוש גם לצרכים מדיניים.
בשבוע שעבר הצטרפה למהלך אינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
המעורבות האינדונזית ברצועה אינה חדשה: לפני כמה שנים בנתה אינדונזיה בית חולים מתקדם בעיירה בית לאהיא שבצפון הרצועה. במהלך הלחימה השתמש חמאס בבית החולים לצרכיו, והמבנה נהרס. האינדונזים מחו, אך לאחרונה היחסים שבו להתחמם. לא מן הנמנע שמעורבות אמריקאית סייעה לכך.
האישור הישראלי להצנחת הסיוע האינדונזי איננו מקרי. ישראל אינה מאפשרת לכל גורם להשתתף במהלך – טורקיה וקטאר, למשל, אינן חלק ממנו – ומעדיפה שותפות מערביות או ערביות שמולן יש לה אינטרס לשמור על יחסים קרובים: מצרים, איחוד האמירויות וירדן. הצירוף של אינדונזיה משרת את האינטרס הישראלי ליום שאחרי.
בירושלים ובוושינגטון מוזכרת אינדונזיה כמועמדת להצטרף ל"הסכמי אברהם". אף שגורמים מדיניים בירושלים לא מאשרים זאת רשמית, ברור למדי שמדובר בשלב נוסף בהתקרבות – ובהיערכות ליום שאחרי בעזה, מתי שהוא לא יגיע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו