JavaScript is required for our website accessibility to work properly. האיום של סמוטריץ' על נגיד בנק ישראל חושף ניתוק מסוכן מהמציאות | זמן ישראל
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים, 6 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

האיום של סמוטריץ' על נגיד בנק ישראל חושף ניתוק מסוכן מהמציאות

שר האוצר הניח בשבוע שעבר אקדח כלכלי על השולחן: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית בקרוב", הצהיר, "אני אוריד מיסים" ● זו אמירה שערורייתית, לא רק משום שהיא מהווה איום מרומז על עצמאות הבנק המרכזי, אלא משום שהיא חושפת ניתוק מסוכן של השר מהמציאות הכלכלית, וניהול פופוליסטי שעלול להוביל לאסון ● פרשנות

בשמיעה ראשונה, האיום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על נגיד בנק ישראל נשמע לאוזני הציבור לא רע בכלל: מי לא רוצה לשלם פחות מיסים? מי לא היה שמח אם הריבית על המשכנתה וההלוואות תרד? אבל כשצוללים לעומק הדברים, מבינים שההבטחה הזו היא לא יותר מאחיזת עיניים מסוכנת.  

הבור התקציבי של עזה

נתחיל מהעובדות היבשות. מדינת ישראל, תחת הנהגתו של סמוטריץ' כשר האוצר, שר במשרד הביטחון וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני, צועדת בעיניים פקוחות לעבר הרפתקה צבאית ארוכת טווח בעזה בדמות שלטון צבאי.

המשמעות של החזקת שלטון צבאי ברצועה, גם אם חלקי, היא עלות פיסקלית דרמטית ומתמשכת. על פי הערכות של מערכת הביטחון, מדובר בתוספת של 20 עד 25 מיליארד שקל בכל שנה. זהו סכום אדיר, שטרם תוקצב בכלל. 

הסיבה שהמדינה טרם דנה בתקציב לפרויקט האדיר הזה היא בגלל שזה לא פופולרי היום לדבר על שלטון צבאי כמטרה מוצהרת. בטח ובטח כשהוא בא על חשבון חיי החטופים ויצריך כל כך הרבה קורבנות. אז בממשלה משחקים ב"נדמה לי", כאילו שאין להם מושג לאן הם מובילים את המדינה.

הסיבה שהמדינה טרם דנה בתקציב לפרויקט האדיר הזה היא בגלל שזה לא פופולרי היום לדבר על שלטון צבאי כמטרה מוצהרת. בטח ובטח כשהוא בא על חשבון חיי החטופים ויצריך כל כך הרבה קורבנות

הבעיה שגם אם הם ימשיכו להתעלם מזה, יהיו לכך השלכות דרמטיות על הכלכלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, 1 ביולי 2024 (צילום: משרד האוצר)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, 1 ביולי 2024 (צילום: משרד האוצר)

כבר כיום הגירעון בתקציב המדינה צפוי לטפס ל-5.2% ואף יותר – הרבה מעל התחזיות והיעדים. אלא שאפילו הגירעון הזה לא כולל בתוכו את ההוצאות האסטרונומיות של שלטון צבאי, מה שאומר שהוא צפוי לזנק עוד בהרבה. כל כלכלן מתחיל יודע שהורדת מיסים תהיה מעשה התאבדות כלכלי במצב כזה. 

המשמעות של הורדת מיסים היא פחות הכנסות למדינה. ואם כבר היום אין מספיק הכנסות כדי לכסות הוצאות שרק הולכות ותופחות, יש שתי אפשרויות: או שמקפיצים את הגירעון לממדים מסוכנים שיפגעו בדירוג האשראי של ישראל וייקרו את החוב של כולנו, או שמבצעים קיצוצים אכזריים בשירותים החברתיים – בחינוך, ברווחה, בבריאות.

במילים אחרות, סמוטריץ' יצטרך לבחור בין הגדלת החוב בצורה חסרת אחריות שתפגע בסופו של דבר באזרחים, לבין פגיעה ישירה ומיידית באזרחים. סביר להניח שבסופו של דבר, הוא ייאלץ לעשות את ההפך הגמור ממה שהבטיח: לקצץ בשירותים ולהעלות מיסים ללא קשר אם הריבית תעלה או תרד.

לשפוך שמן על מדורת האינפלציה

האיום של סמוטריץ' לא רק מתעלם מהבור התקציבי, הוא גם מתעלם מהתפקיד הבסיסי של בנק ישראל: שמירה על יציבות מחירים – כלומר, ריסון האינפלציה. הורדת מיסים היא כמו הזרקת דלק לאינפלציה.

האיום של סמוטריץ' לא רק מתעלם מהבור התקציבי, הוא גם מתעלם מהתפקיד הבסיסי של בנק ישראל: שמירה על יציבות מחירים – כלומר, ריסון האינפלציה. הורדת מיסים היא כמו הזרקת דלק לאינפלציה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשהמדינה גובה פחות מיסים, נשאר לאזרחים ולעסקים יותר כסף פנוי בכיס. הכסף הזה ברובו לא הולך לחיסכון, אלא לצריכה. אנשים קונים יותר, משפצים את הבית, יוצאים לחופשות. הביקוש המוגבר הזה לסחורות ושירותים פוגש היצע מוגבל, והתוצאה הבלתי נמנעת היא עליית מחירים – כלומר אינפלציה.  

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נלחם באינפלציה הזו בדיוק באמצעות הכלי המרכזי שעומד לרשותו: העלאת הריבית. ריבית גבוהה מייקרת את הכסף, גורמת לאנשים ולעסקים לקחת פחות הלוואות, לצרוך פחות, ובכך מקררת את הביקושים ומורידה את המחירים. 

האיום של סמוטריץ' הוא למעשה חבלה ישירה במאמצים אלו. הוא מציע ללחוץ על דוושת הגז ולהוריד מיסים, בזמן שהנגיד מנסה ללחוץ על הברקס עם ריבית גבוהה.

האיום של סמוטריץ' הוא למעשה חבלה ישירה במאמצים אלו. הוא מציע ללחוץ על דוושת הגז ולהוריד מיסים, בזמן שהנגיד מנסה ללחוץ על הברקס עם ריבית גבוהה

התוצאה תהיה שהאינפלציה, שכבר פוגעת בכיס של כולנו, תחזור להרים ראש. והדבר היחיד שהנגיד יוכל לעשות במצב כזה הוא כנראה להעלות את הריבית עוד יותר. זה מהלך שהוא ישמח להימנע ממנו, אבל מול שר אוצר לא אחראי לפעמים עושים דברים מחוסר ברירה.

בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היעדר דיון ואחריות

הבעיה החמורה ביותר באיום של סמוטריץ' היא מה שהוא מסמל: ניהול כלכלי ריק מתוכן, כזה שלא מבוסס על נתונים, תחזיות ותכנון ארוך טווח, אלא על כותרות בעיתונים וציוצים בטוויטר. שר האוצר – שאמור להיות המבוגר האחראי, האדם שמנווט את ספינת הכלכלה הישראלית במים סוערים – מתנהל כמו אחרון הפופוליסטים.

האם סמוטריץ' קיים דיון רציני אחד במשרד האוצר על המשמעויות התקציביות של הורדת מיסים דווקא בזמן הזה? האם הוצגו לשר מספרים, ניתוחים, חלופות? התשובה, כנראה, כמו בנושא תקצוב השלטון הצבאי, היא לא. 

במקום לנהל דיון אחראי על האתגרים הכלכליים האמיתיים – מימון המלחמה, החזרת הצמיחה, הורדת יוקר המחיה – שר האוצר בוחר בדרך הקלה: הטלת אחריות והתנגשות חזיתית עם שומר הסף המקצועי, נגיד בנק ישראל.

במקום לנהל דיון אחראי על האתגרים הכלכליים האמיתיים – מימון המלחמה, החזרת הצמיחה, הורדת יוקר המחיה – שר האוצר בוחר בדרך הקלה: הטלת אחריות והתנגשות חזיתית עם שומר הסף המקצועי

האיום של סמוטריץ' הוא לא רק איום על הנגיד, זהו איום על הכלכלה הישראלית כולה. הוא מערער את אמון השווקים, פוגע בעצמאות בנק ישראל ומסכן את העתיד הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו.

הגיע הזמן שמישהו יזכיר לשר האוצר שתפקידו הוא לנהל את כלכלת המדינה באחריות, ולא לנהל קמפיין בחירות על חשבון הכיס שלנו.

עוד 769 מילים
סגירה